המאבק בתוכנית ויסקונסין

תכנית ויסקונסין היא מהלך מרחיק לכת של הפרטת שירותי התעסוקה, שהופעל בכמה אזורים בארץ ועתה מוצעת החלתו על הארץ כולה. ההנחה שביסוד התכנית היא שהאשמה באבטלה נמצאת אצל המובטלים עצמם ועל כן צריך מנגנון שיתמרץ אותם להשיג עבודה. במסגרת התכנית הופעל המנגנון הזה בידי חברות פרטיות.

כבר בשלבים המוקדמים של ניסוי התכנית הבחינו משתתפיה, מובטלים המתגוררים בפריפריה, כי קיים קשר קלוש בין השתתפותם בתכנית ויסקונסין לבין שילובם במעגל העבודה. במשך השנים בהן נוסתה התכנית בערים כמו חדרה ונצרת, עלו טענות קשות מאוד מצד המובטלים המשתתפים בה. טענות המתייחסות לצד הפרקטי של התכנית: בזבוז זמן בתכניות שונות, כביכול לצורך הכנתם לעבודה, אשר מילאו את כל יומם; השפלה מתמשכת על ידי חיובם להופיע יומיום במרכזי התכנית רק כדי להעביר את זמנם בבטלה, ובסופו של דבר שליחתם, בחלק מן המקרים, לעבודות בהן הם מקבלים תנאים ירודים, לרוב בשכר נמוך משכר המינימום.

אבל לא רק טענות על אופי התכנית הופנו כנגדה – ההיבט העקרוני הוא בהתנגדות להעברת הכוח להחליט על רשת הביטחון האחרונה של המובטלים לידי חברות כוח אדם פרטיות.

המאבק נגד תכנית ויסקונסין בכנסת ה-18 מתמקד בעיקר נגד כוונותיה של הממשלה להרחיב את התכנית לפריסה כלל ארצית. משמע – הפרטה כוללת של שירותי התעסוקה והחלפתם בנציגויות של חברות כוח אדם פרטיות.

בישיבות של ועדת העבודה והרווחה, בה התקיימו הדיונים על הרחבת התכנית, התנגדתי נחרצות להרחבת התכנית הנלחמת במובטלים במקום להיאבק באבטלה. למאבק נגד התכנית שותפים ארגונים חברתיים וחברי כנסת נוספים.

ההתנגדות הרחבה הביאה, בשלב זה, לדחיית ההחלטה על פריסתה הארצית של התכנית לחודש אפריל 2010. לקריאת נאומו של דב בדיוני ועדת העבודה והרווחה על תוכנית ויסקונסין.

לאתרי הגופים המובילים את המאבק ולקריאה נוספת:
"מספיק" – אתר קואליציית הארגונים נגד תכנית ויסקונסין
שומרי משפט – רבנים לזכויות אדם
האגודה לזכויות האזרח בישראל
הקשת הדמוקרטית המזרחית