גברתי היו"ר, כנסת שוממה

19.11.06 קטגוריית: ירוק, תקשורת

"גברתי היו"ר, כנסת שוממה"

הכנסת נראתה השבוע נטושה, כיוון שרבים מחבריה קפצו לביקור בארה"ב. כמה ח"כים ניצלו זאת לקידום ועדת חקירה. וגם: מילה טובה לח"כ ברכה. הנבחרים

אריק בנדר, nrg מעריב – 16/11/2006 18:01

משכן הכנסת נראה השבוע כמו העיר שדרות: שומם, נטוש ועגום. במשך רוב שעות היום היתה מליאת הכנסת ריקה, הדיונים התקיימו בנוכחות דלילה של חברי כנסת והסתיימו בשעה מוקדמת מהצפוי. כך למשל, לדיון על מחדל מיגון מבני החינוך בעיר מוכת הקסאמים, לא הגיע אף שר.

במרחק רב מאוד משם, באירוע השנתי הנוצץ של ועידת הארגונים היהודיים בארצות הברית, השתתפה משלחת נכבדה של שבעה שרים ועוד כמספר הזה חברי כנסת. מישהו יכול להסביר לי את הנהירה השנתית הזאת לאמריקה? ממתי לוס אנג'לס היא מחוז הבחירה של יואל חסון, גלעד ארדן, גדעון סער, נדיה חילו, אלי ישי, יולי תמיר, בוז'י הרצוג ועוד כמה מעמיתיהם?

מה יש להם לחפש באמריקה בשעה ששדרות בוערת, התלמידים פוחדים ללכת לבית הספר וצה"ל אובד עצות ואינו מוצא תשובה למתקפת הקסאמים? איך ייתכן שהשתתפות בפאנל של יהודים בגולה מצדיקה רכבת אווירית מישראל? אני עוד לא ראיתי את הרכבת האווירית בכיוון ההפוך של יהודי ארצות הברית הבאים לביקור הזדהות עם תושבי שדרות האומללים.

מביכה עוד יותר היתה התחרות הסמויה בין השרים על ההישג הגדול באמת: מי ישיג צילום אישי עם ארנולד שוורצנגר? עד כה ספרתי שניים: בוז'י הרצוג ואלי ישי. האם אפשרי שאלי ישי רואה בשוורצנגר גיבור תרבות וצופה בסתר ב"שליחות קטלנית 2"? מצד שני, אני מבין את השר ישי. הרבה יותר נוח וידידותי למשתמש להצטלם במחיצתו של השרירן בעל המבטא האוסטרי, ולהתחכך עם התהילה ההוליוודית, מאשר להצטלם עם מאבטח קטוע רגליים של עמיר פרץ.

מילה טובה לח"כ ברכה

בדרך כלל אנחנו נוהגים לרדת עליהם אחרי פיגועים רצחניים ולבקר אותם על כך שהם לא מוצאים לנכון לגנות את ארגוני המחבלים,

אך השבוע חייבים לומר מילה טובה לחברי סיעת חד"ש, בראשות ח"כ מוחמד ברכה, שעשו צעד אמיץ וירדו לשדרות כדי להשתתף במסע הלוויתה של פאינה סלוצקר, בת 57 תושבת העיר, שנהרגה מפגיעת רקטת קסאם.

"ביטחונם של תושבי שדרות קשור בביטחונם של תושבי בית-חנון", אמר ח"כ ברכה. שלושת חברי חד"ש שהשתתפו בהלוויה הסבירו כי הם מבקשים להעביר מסר של גינוי נגד פגיעה בחפים מפשע ובעד הפסקת הפעילות הצבאית. "חשבנו שכמה ימים לאחר שצעקנו בראש חוצות נגד הפשע בבית-חנון, לא נהיה ישרים עם עצמנו אם לא נאמר דבר ברורים נגד פגיעה בחפים מפשע", הסביר ח"כ ברכה בתום ההלוויה.

"כשאנחנו אומרים שאנחנו נגד פגיעה בחפים מפשע, אנחנו מתכוונים לזה עד הסוף", הדגיש. "ביטחונם של תושבי שדרות נגזר מביטחונם של תושבי בית-חנון ולהיפך. מול קריאות הנקם, באנו לצעוק את צעקת החיים ולהשתתף בצערם של תושבי שדרות".

מחפשים אמפתיה

מעגל הדמים האין סופי של פיגועים, קסאמים, תגובות ותגובות נגד גורם לנו לעיתים להתעלם מכאבו של האחר. הטרגדיה הנוראה בבית-חנון, שבה נהרגו 20 אזרחים פלשתינים, רובם בני משפחה אחת, מירי פגזים לא מכוון של צה"ל, גרמה לסערת רגשות בציבור הערבי בישראל, וגם בקרב שליחיו בכנסת. חברי הכנסת הערבים נאלצו לצלוח מסלול מכשולים ארוך, ואף לאיים בבג"ץ, עד שניתן להם פתחון פה שאפשר להם להביע את כאבם במליאת הכנסת, במסגרת הצעה לסדר היום.

הדיון, כצפוי, היה טעון וקולני, ובשיאו שלף ח"כ ברכה תמונה גדולה של פעוט פלשתיני שנפצע קשה בירי בבית-חנון, ושאל את סגן שר הביטחון, אפרים סנה, האם לכך התכוון כשאמר כי ישראל יצאה לפעולה בבית-חנון כדי לפגוע במחבלים.

במהלך הדיון נשמעו קריאות ביניים רבות מצד חברי כנסת יהודיים, כמו משה שרוני (הגימלאים). "לפחות תרגישו קצת אמפתיה כלפינו, למה שאנו מרגישים", זעק ח"כ אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל) שהקריא מעל הדוכן את שמות הילדים הפלשתינים שנהרגו בבית חנון.

חרא ובארע

בין שאר חילופי הצעקות בדיון שמעתי ממקום מושבי ביציע העיתונות, את ח"כ שרוני צועק לעבר ח"כ ברכה: "חרא, חרא", וכך פורסמו הדברים אצלנו. למען הפרוטוקול והדורות הבאים, רשמו נא לפניכם: שרוני לא צעק "חרא" אלא "בארע" ("החוצה" בערבית). יחי ההבדל הקטן.

הבדלי תרבות

מה קורה לחברי כנסת כשהם מתמנים לסגני שר ביטחון? לזאב בוים, סגן שר הביטחון הקודם, היתה בזמנו פליטת פה מביכה כשייחס את הנטייה הפלשתינית לבצע מעשי טרור לפגם גנטי. השבוע הלך בעקבותיו סגן שר הביטחון החדש, אפרים סנה, שהשתמש בטיעון בדבר "הבדלי תרבויות" כדי להסביר מדוע ישראל מתנצלת על ירי בלתי מכוון שגורם להרג אזרחים חפים מפשע, בעוד אצל הפלשתינים ייחשב הרג כזה להצלחה.

ואם כבר סטריאוטיפים, במהלך דיון במליאה טען ח"כ אחמד טיבי כי מאז אירועי אוקטובר 2000 נורו ונהרגו בארץ עוד 16 אזרחים ערבים. ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) ניסה לברר מהיכן הגיעו הנתונים, אך לח"כ אליהו גבאי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) כבר היה הסבר: "הם רגילים לשקר ולהאמין לשקר של עצמם".

ח"כ טיבי השיב לו בעקיצה מרומזת: "אני מתנגד לבחינות כניסה לחברי כנסת. תמיד התנגדתי לדבר הזה". פוליטיקאי ישראלי, ובייחוד יהודי, צריך להיזהר כשהוא מאמץ לעצמו טיעונים של גנטיקה, הבדלי תרבות ומנטליות של שקר.

עם המכנסיים למטה

בעוד ראש הממשלה ולהקת המעודדים שלו מבקרים בחו"ל, ניצלה האופוזיציה את הנוכחות המדוללת במשכן כדי להעביר במליאה הצעת החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמת לבנון השנייה.

מדובר אמנם בהחלטה הצהרתית בלבד, שכן רק הממשלה, או הוועדה לביקורת המדינה (בעקבות דוח מהמבקר), יכולות להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אך מקואליציה הנשענת על 78 חברי כנסת אפשר לצפות ליותר.

וכך יכול היה ח"כ חיים אורון (מרצ), שעירנותו הביאה להעלאת ההצעה במליאה, לרשום רגע קטן של נחת ולומר בסיפוק: "תפסנו אותם עם המכנסיים למטה".

דוגמא ציבורית

אזרחי ישראל מבולבלים: כן או לא להתחסן נגד שפעת? סדרת מקרי המוות שגרמה לעצירה זמנית של מתן החיסונים עוררה פחד בלב רבים. משרד הבריאות פתח בקמפיין הסברה שמטרתו לשכנע את האזרחים להתחסן ללא חשש. שר הבריאות, יעקב בן-יזרי, הגדיל לעשות והתחסן בפני המצלמות.

אני לתומי חשבתי שגם חברי הכנסת ירצו לתת דוגמא אישית. השבוע פרסמתי במעריב סקר שערכתי בקרב חברי הכנסת. מתוך 34 ח"כים, רק שניים טרחו להתחסן. שאר הח"כים לא ניסו להסתתר תחת תירוצים.

סופה לנדבר (ישראל ביתנו) סיפרה לי שבן של חברה שלה התחסן לפני כמה שנים "וחטף שיתוק עד הגרון". דוד טל (קדימה) אמר: "השתגעתי? אנשים מתים מזה". משולם נהרי (ש"ס) אמר לי כי הוא סומך יותר על אכילת תפוזים ואשכוליות. למשה שרוני (גימלאים) היתה, כהרגלו, תשובה מקורית. "אני משתמש בתרופה הכי טובה – כוסית 'רמי מרטין'".

לכנסת יש את הכי גדול

על גג משכן הכנסת יתנוסס בקרוב הדגל הגדול ביותר במדינת ישראל. אל לשכת יושבת ראש הכנסת, דליה איציק, הגיעו פניות רבות מצד אזרחים וחברי כנסת, בהם אלכס מילר (ישראל ביתנו) על כך שהדגל המונף כיום על גג המשכן קטן, עלוב ואינו מכובד.

איציק הטילה על מנכ"ל הכנסת, אבי בלשניקוב, לתת מענה לפניות. התוצאה: דגל ענק שיתנוסס בראש תורן בגובה 15 מטרים ויראה למרחקים ברחבי הבירה.

חוב של כבוד

באיחור של כמעט 60 שנה החליטה השבוע מליאת הכנסת להחזיר חוב של כבוד לכמה מאות מוותיקי המחתרות אצ"ל, לח"י וההגנה, שישבו במחנות מעצר בריטיים בארץ-ישראל ובאפריקה בתקופת המנדט. על-פי הצעת החוק, שיזם ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד), יזכה כל אחד מהלוחמים הללו לקצבה חודשית של אלף שקלים לחודש לכל חייו.

היום נותרו בין 500 ל-600 לוחמים כאלה, חלקם כבר הגיעו לגבורות, רבים מהם חולים הזקוקים נואשות לסיוע. אצל אותם ותיקים "יפי הבלורית והתואר", שבנעוריהם היו מוכנים להקריב הכל, כולל את חייהם, למען המאבק על הקמת מדינה עברית, לא תשמע מילת ביקורת אלא רק דברי תודה.

ברוך גוטמכר, בן 79 מוותיקי האצ"ל, היה עצור בין השנים 1944 ל-1948 במחנות מעצר של הבריטים בלטרון, עתלית, אריתריאה וקניה. "כשהתגייסנו למחתרת בתקופת המנדט המוטיבציה שלנו היתה הקמת מדינה עברית, איש מאיתנו לא חשב על כסף", סיפר. "כשלא לקחו אותנו לקרב, כעסנו. היום אנחנו כבר זקנים, לרבים מאיתנו יש בעיות בריאות ואנחנו זקוקים לכסף. חלק מאיתנו חיים על ביטוח לאומי ואנחנו מודים מאוד לכנסת ולח"כ ריבלין על המחווה כלפינו. זה מאוד מחמיא לנו שיש מישהו שעדיין זוכר אותנו ומוקיר לנו תודה על שבנעורינו השלכנו חיינו מנגד למען הקמת המדינה, ללא תמורה ובלי לחשוב על עתידנו".

כמו באמריקה

רוצים לשכנע ישראלי לתמוך במשהו? תגידו לו "כמו באמריקה". השבוע אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית שתי הצעות חוק הקובעות כי השימוש בשקיות ניילון לאריזה ייאסר, ובמקומן יוכנסו לשימוש שקיות נייר, ממש כמו באמריקה.

על פי הצעות החוק, אותן יזמו חברי הכנסת אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו), דב חנין (חד"ש) ומיכאל מלכיאור (עבודה), כל שקיות הניילון הנישאות, כמו אלו הניתנות בסופרמרקטים, בחנויות הספרים, בחנויות הירקות או בדיוטי פרי, ייצאו משימוש. במקומן ייכנסו לשימוש שקיות נייר חד או רב פעמיות.

"שקיות ניילון הן מפגע סביבתי", הסביר ח"כ חנין את יוזמת החקיקה החדשה. "ניילון הוא חומר שאיננו מתכלה בטבע. הוא מצטבר בסביבה שלנו, מזיק למים, מזיק לקרקע, מכער את הטבע ופוגע בבעלי חיים שבולעים את הניילונים האלה. זה הולך ומצטבר ואנחנו לא יכולים להיפטר מזה. לכן הגיע הזמן שגם אנחנו ננהג כמו מדינות מתקדמות בעולם ונלך על חלופות יותר מתאימות, יותר מתקדמות, יותר אפשריות, ובסופו של דבר גם יותר זולות".

הממשלה תמכה בהצעות והשר יעקב אדרי אמר כי המטרה היא לחייב את רשתות שיווק המזון הגדולות להעמיד לרשות הצרכנים שקיות נייר מבלי לגבות עבורן תשלום.

תנו לחיות להתפוצץ

אחד הסודות השמורים במדינה הוא תרומתם של חזירי הים והאוגרים לביטחוננו. תודות לשאילתה של ח"כ זהבה גלאון (מרצ) חשף במליאה השבוע סגן שר הביטחון, אפרים סנה, את הרשימה המלאה של בעלי חיים שמערכת הביטחון מבצעת בהם ניסויים לצורך פיתוח אמצעי לחימה שונים.

סנה גילה כי במרוצת השנים האחרונות בוצעו ניסויים בבעלי החיים הבאים: עכברים, חולדות, אוגרים, גרבילים, חזירי ים, ארנבות, חזירים, כלבים וקופים. כך למשל, בשנת 2004 בוצעו ניסויים בלמעלה מ-14 אלף עכברים, ב-196 אוגרים, ב-1,972 חזירי ים, 553 ארנבות, 267 חזירים, 10 כלבים ו-35 קופים.

הניסויים מבוצעים, בין היתר, במרכז לחקר ימי ובמכון הביולוגי בנס-ציונה, בהיתר מיוחד של ועדה משותפת למשרד הביטחון ולמשרד הבריאות לניסויים בבעלי חיים. בעבר טענה האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעליחיים כי צה"ל פוצץ במהלך ניסוי יזום עשרות חזירים במטרה לבדוק פגיעות בנפגעי הדף ולתרגל את הטיפול בהן. בצה"ל אמרו אז בתגובה כי "המידע שהצטבר בניסויים מסוג זה כבר הציל חיים".

על הנבחרים

אריק בנדר, האיש שלנו בכנסת, מסכם מדי סוף שבוע את השבוע שהיה במשכן: הצעקות במליאה, הוויכוחים בוועדות, התככים במסדרונות, הדילים במזנון והנבחרים שהכניסו עניין לחיים בכנסת.

אריק בנדר, nrg מעריב – 16/11/2006 18:01