בלוג אדום ירוק

לילות בלי שינה. הסוללות והתותחים ממשיכים את עבודתם. הילדים מפחדים והמבוגרים לא מצליחים להירדם. שדרות ממשיכה “לקבל” קאסמים ויישובי האזור ממשיכים לחיות “תחת אש”.

הם מפגיזים ואנחנו משיבים…ופיתרון מדיני לא נראה באופק…

ובינתיים המלחמה בצפון תופסת תאוצה: מטולה, קירית שמונה, כרמיאל, עכו, טבריה וחיפה [בנוסף לאין ספור של יישובים אחרים] סובלים מירי; ואפילו תל-אביב על הכוונת…ובמקביל דרום לבנון ובירות עולים באש…ואת עזה כמעט כולם שכחו!!!

הנהגת המדינה דורשת מהציבור נחישות, סבלנות, איפוק ואחדות. אין רמז של חרטה או ערעור. מדובר בתגובה צודקת על פגיעה בריבונותה של המדינה. כולם מנסים להשתכנע שזאת פעולה צודקת אשר הפכה למלחמה צודקת. התקשורת הכתובה והטלוויזיונית דורשת מהממשלה להשתמש ביותר כוח ולגרום לצד השני לכמה שיותר קורבנות, לכמה שיותר הרס ונזקים.

ריח הלאומנות והגזענות מורגש באוויר…הצורך להילחם, להרוס, לחסל ולהרוג תופס תאוצה והקיצונים [משני הצדדים] חוגגים.

אך על פיתרון מדיני לא מדברים!!! האם לא הגיע הזמן שהאוכלוסייה האזרחית בישראל תתעורר ותצעק, תדרוש ותפגין למען מציאת פיתרון מדיני לסכסוך המשולב בדרום ובצפון?

עד מתי נאפשר לגנרלים [ולקברניטי המדינה אשר מתחפשים לגנרלים] להמשיך לתופף בתופי המלחמה?

הגיע הזמן לעצור ודבר; הגיע הזמן לצעוק ולהפגין; הגיע הזמן להשמיע קול אחר, קול הדורש להפסיק את ההרג של אזרחים חפים מפשע בכל האזור, קול הדורש דו-שיח ופתיחת משא ומתן למען הפסקת האש והחזרת השפיעות והביטחון לחיינו.

פדרו גולדפרב
ניר יצחק

הסיפור הזה נכתב ביום 19/07/2006, בשעה 20:41, והוא שייך לנושא שלום . את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;