בלוג אדום ירוק

השרה לשעבר שולמית אלוני כתבה ב”הארץ” (”אכן, מוסר בביטחון“, 24 במאי 2006) שפעם “סתמו את פי” כאשר ניסתה לדון בכנסת על מכירות הנשק של ישראל למשטר הצבאי בארגנטינה. “בשעתו לא רק סתמו את פי, אלא שח”כ יגאל הורוביץ ז”ל איים עלי שלא אעז לפתוח את פי. היה זה כשממשלת ישראל סיפקה נשק לקולונלים הברוטלים ששלטו בארגנטינה וחיסלו אזרחים בהמוניהם. בחדרי הכנסת, בקומה החמישית, ישבו הורים לילדים שנעלמו וביקשו שנעשה דבר, והגשתי הצעה לסדר היום, ודרשתי דיון. לא איפשרו לי. ההצעה לסדר לא אושרה. הבטיחו לי שיהיה על כך דיון בוועדת החוץ והביטחון. למיטב ידיעתי לא היה כי לא הוזמנתי לדיון”.

אלוני כתבה דברים אלה בתגובה למאמר: “דרוש מוסר בביטחון“, מאת העיתונאי יוסי מלמן, שפורסם אף הוא ב”הארץ” עוד בטרם פתחה ישראל במלחמה בלבנון (17 במאי 2006). וכך כתב מלמן: “סוחרי נשק ישראלים משתוללים בכל רחבי העולם ומוציאים שם רע למדינה. אין כמעט עימות צבאי, סכסוך אתני או מלחמת אזרחים שאין בצד זה או אחר שלהם (ולעיתים בשני הצדדים) סוחרי נשק, יועצי ביטחון, מדריכים ומאבטחים מישראל. הם מוכרים נשק מתוצרת ישראל, מעודפי צה”ל או מכל מקור אחר בעולם לכל דורש. זה יכול להיות שליט צמא דם, מפקד מיליציה או רמטכ”ל בצבא. כמעט בכל יום מגיעה לישראל משלחת ביטחונית כדי לרכוש נשק או ידע ביטחוני. לרוב הן מוזמנות על ידי סוחר נשק או חברה ליצוא ביטחוני, שדואגים להציג להם את המערכות החדישות, ולקינוח - לארגן להם פגישה עם שר הביטחון או עם פקידים וקצינים בכירים - בפועל או בדימוס”.

מיליון דולר תמורת הבטחת מנהל בכיר

ממאמרו של מלמן ומתשובתה של אלוני ניתן להסיק מספר מסקנות: ישראל מוכנה לספק נשק לכל דורש (והכוונה היא לכל דורש שפועל ב”צד הנכון”. לא יעלה על הדעת שישראל תספק נשק למורדים בנפאל או בקולומביה, למשל), שבעת המשטר הצבאי בארגנטינה ישראל סיפקה נשק ואימון לכוחות הדיכוי (אז, כ-30 אלף אשה ואיש שילמו בחייהם בגלל עמדותיהם הפוליטיות) ושחרף מדיניות ההפרטה הנהוגה מזה שנים רבות - גם ה”צבא המוסרי ביותר בעולם” לוקח חלק פעיל עד מאוד במאמץ מלחמתי זה. ראוי להוסיף שחלק ממכירות הנשק נעשה כדי לשרת את האינטרסים האמריקאים בעולם - כולל המכירות הגדולות של תחמושת, כעת, לצבא ארה”ב בעיראק. ועוד, לא ניתן למכור נשק לממשלה שאינה ידידותית כלפי הממשל האמריקאי, ומכאן ביטול עסקת השבחת המטוסים עבור ממשלת צ’אבס בוונצואלה - לפני מספר חודשים.

השרה לשעבר אלוני והעיתונאי מלמן הם קולות חריגים בפולמוס שאמור היה להתקיים ואינו מתקיים. “היצוא הביטחוני” הוא אחת מהפרות הקדושות האחרונות בדיון הציבורי הישראלי וחס מלהזכירו בהקשרים שליליים. אבל גם “ביצוא הביטחוני” יש חדש ובחודשים האחרונים התבשרנו שחברות ישראליות שבהן פועלים סוכנים לשעבר של המוסד והשב”כ מספקות ידע, ניסיון וסוכנים לתאגידים עסקיים. שוק ה”מודיעין העסקי-תאגידי” מגלגל מאות מילוני דולרים בשנה. על פי פרסומים בעיתונות הארגנטינאית, רק במדינה הדרום-אמריקאית הענף מגלגל מדי שנה עשרות מיליוני דולרים. עלות השמירה של מנהל בכיר בחברה גדולה בארגנטינה, כולל בני משפחתו, ביתו, מכוניתו ורכושו - נאמדת במיליון דולר לשנה. בדיקת הימצאותם של מכשירי הקלטה או מיקרופונים “בלתי רצויים” בחדר מועצת המנהלים עולה “רק” 5,000 דולר. בדיקת אבטחה בביתו הפרטי של המנהל או בבית הקיט עולה כ-1,000 דולר ליום.

שם, בארגנטינה הרחוקה, המדינה בה נהרגו עשרות ארגנטינאים וישראלים בשני פיגועים קשים בבניין הקהילה היהודית ובשגרירות ישראל שבבואנוס איירס (פשעים שטרם פוענחו) פועלות החברות הישראליות בתחום המודיעין והאבטחה העסקיים והבולטת שבהן: חברת סיא (SIA). בראש סיא עומדים שני ותיקים משירותי הביטחון הישראלים: סלמן עמאר ועמאר נביל. בארגנטינה הזדהו בעיתונות כדוברי החברה: אריאל סייפץ וחן הראל. הראל מציג את עצמו כמי שהיה אחראי על הביטחון בשגרירויות ישראל בברזיל וברוסיה. החברה גם מגייסת באמצעות מודעות בעיתון “ידיעות אחרונות”, ראשי יחידות אבטחת-אישים בחו”ל ואנשי חקירות ומודיעין.

רשמית חברות ביון אלה (המוגדרות “חברות יועצים”) עוסקות בשמירה אישית על מנהלים בכירים, איסוף מודיעין על משקיעים, בדיקות ביטחוניות, אבטחת מתקנים ומחשבים, בדיקת הרקע של מועמדים לעבודה וגיוס עובדים, חיפוש הדלפות ומדליפים. באופן לא רשמי, חברות הייעוץ הביטחוני למגזר הפרטי עוסקות גם באיסוף מודיעין בקרב אנשי עסקים מתחרים (או שאינם מתחרים) וגם בקרב פוליטיקאים. חמור מזה: יש חברות שגם עוקבות אחרי ועדי עובדים, אנשי איגודים מקצועיים ופעילים במקומות עבודה. תוצאות המעקב אחר “עושי הבעיות” ומסירתן להנהלות ולמחלקות כוח אדם היא בעייתית במיוחד, בייחוד בארגנטינה, בה הנהלות ומנהלי כ”א בתאגידים גדולים בבעלות זרה ומקומית שיתפו פעולה עם “פלוגות המוות” של הימין הקיצוני והצבא לפני ואחרי ההפיכה הצבאית ביוני 1976. שיתוף הפעולה בין הימין הקיצוני, קציני הצבא והנהלות המפעלים גרמה לרציחתם של מאות אנשי ועדים ואיגודים מקצועיים ולמעצרם של אלפים.

הנהלת חברת סיא הישראלית שוכנת בבניין קונצרן כלל שבמרכז תל-אביב, במשרדי אחת מפירמות עורכי הדין הידועות. בעבר פעל באותו בניין, שברחוב דרויאנוב, משלחת הרכש של הדיקטטורה הצבאית הארגנטינית. אמנם במשך שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 המקום הוגדר כ”משרדי הנספח המסחרי של שגרירות ארגנטינה בישראל”, אבל למעשה היו אלה משרדי משלחת הרכש של צבא ארגנטינה תחת פיקודו של קצין צבא בכיר בשירות פעיל ובסיוע של מספר אזרחים ישראלים דוברי ספרדית. יצוין שגם קונצרן כלל עסק באותן השנים ביצוא ביטחוני.

מהגרילה בקולומביה ועד לאימון בישראל

המבנה הארגוני של חברות “הייעוץ הביטחוני העסקי” דומה למבנה של שירותי ביטחון ממלכתיים ודומה גם דרך פעולתם: קניית משתפ”ים בכסף, חדירה למחשבים ולרשתות טלפון, התקנת מצלמות, איסוף מודיעין גלוי או סמוי, הקלטות… חברות הייעוץ הביטחוני למגזר הפרטי זוכות גם לשיתוף פעולה של סיב”ט, מחלקת מכירות הנשק של משרד הביטחון ואף מקיימות אימונים בנשק הנערכים בארץ וסמינרים המתקיימים בקיבוץ שפיים עבור עובדים בכירים בתאגידים פרטיים. מכתבת תחקיר שפורסמה בעיתון הארגנטיני “קלארין” (14 במאי 2006) עולה עוד כי לשגרירות ישראל בארגנטינה תפקיד פעיל בקידום המכירות של חברות הייעוץ הביטחוני למעסיקים. בין לקוחות חברת סיא: חברות נפט, בנקים, חברות ביטוח, חברות תעופה ובעלי הון. החברה פועלת ב-30 מדינות ברחבי העולם.

על הטשטוש הקיים בין האינטרסים של המעסיקים לבין המאבק החברתי והפוליטי ניתן ללמוד מאחד “המחקרים הביטחוניים” שהכינה חברת סיא הישראלית על הגרילה הוותיקה בקולומביה. חלקים מהמחקר פורסמו באתר החברה (www.siacorp.com). מקריאת הדוח המודיעיני ברור למדי באיזה צד אמורים להימצא לקוחות החברה במלחמת האזרחים הממושכת בקולומביה.

פריחתן של חברות הייעוץ הביטחוני הפרטיות היא חלק מתהליך שהחל בארה”ב עם הפרטת פעילות הצבא - כולל הפרטה חלקית של כיבוש עיראק. שם, חברות פרטיות הכינו דוחות מודיעין ועוסקות בריגול, אבטחה ומעצר של חשודים. באפגניסטאן, חברות פרטיות הקימו מתקני מעצר עבור הכוחות הכובשים ואף הואשמו ברצח עצירים תוך כדי עינויים.

פורסם בגדה השמאלית

הסיפור הזה נכתב ביום 06/09/2006, בשעה 17:12, והוא שייך לנושא גלובליזציה , הפרטה , כלכלה . את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;