בלוג אדום ירוק

אטילה שומפלבי, הכתב המדיני של Ynet:

להתנצלות אישית. לפני כמה שבועות כתבתי כאן על השינוי הדרמטי שעבר אפי איתם במהלך המלחמה בלבנון. כתבתי על שיקול הדעת, על הממלכתיות, על הרצון להיכנס לקונצנזוס, לדבר אל ציבורים רחבים. כתבתי על איתם המפויס והמפייס. מתברר שטעיתי, מיהרתי להסיק מסקנות. דבריו של איתם, התומכים בטרנספר לערבים מהגדה - וגם מהכנסת, הבהירו כי מסכת הממלכתיות נשרה ונעלמה, ובמקומה חזר לקדמת הבמה אפי הישן והרע, המפלג ומתסיס, בעל תפיסת עולם קיצונית וגזענית. עם הגולשים הסליחה.

אטילה, זה בסדר. קרה מקרה דומה לפני מספר חודשים עם איווט ליברמן. ליברמן “שיחק אותה” ממלכתי, התקשורת התלהבה מהליברמן החדש. אהוד אולמרט פלירטט איתו בעת המו”מ הקואליציוני וכשזה לא צלח וח”כ אביגדור ליברמן מצא את עצמו בספסלים האחוריים, במקום לנשוך את השפה, הילד הקטן נשך את עמיתיו חברי הכנסת הערבים והתלהם בעת נאומו במליאה: “גם בסוף מלחמת העולם השנייה הוצאו להורג במשפטי נירנברג לא רק הפושעים אלא גם משתפי הפעולה עמם. אני מקווה שזה יהיה גורלם של משתפי פעולה בבית הזה”.

ראה גם:

1. תגובות לדברי אפי איתם נגד הערבים
2. ליברמן לייט

הסיפור הזה נכתב ביום 14/09/2006, בשעה 23:40, והוא שייך לנושא יהודים-ערבים , אפליה . את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;