“בנקים אפשר גם להלאים” - ראיון נרחב עם ח”כ דב חנין
יונתן ליבנה“עם רוח גבית של סחף ציבורי לרעיונות ירוקים ושל עורכי דין יקרים שמדברים בשבחי המרקסיזם, מפרסם ח”כ דב חנין כתב קטגוריה חריף נגד הגלובליזציה. אין דבר כזה כלכלה חופשית, את הבנקים צריך להלאים, הוגו צ’אבס עושה דברים טובים לוונצואלה, ובבחירה בין ארצות הברית לאיראן לא חייבים להעדיף אף אחת. והקומוניזם? רעיון מצוין, כי צריך לשנות את העולם”.
06/06/08 בשעה 18:14
אז אתם חברתיים כזה כאילו?
הנה כמה טיעונים שנראה איך תתמודדו איתם (לדעתי לא תצליחו):
א) פערים חברתיים זה לא נורא במידה ורמת החיים של כל האוכלוסיה עולה, והיא אכן עולה בישראל. זה לא משנה כמה שרי אריסון מרוויחה, זה משנה רק שליותר אנשים יש יותר רווחה.
ב) אי אפשר לחזור אחורה. הממשלה לא יכולה לקחת על עצמה ניהול של מפעלים. היא עושה את זה באופן גרוע ובזבזני, שלא לדבר על מושחת. אתם באמת רוצים שלהירשזון יהיו עוד כמה מעטפות?
ג) הגדלת הגרעון והחוב הלאומי יגרמו לעלייה בריבית הריאלית ולצמצום הפעילות במשק. הכי טוב תקציב מאוזן, ועם אפשר גם עם יתרות.
ד) הפתרון לכל הבעיות החברתיות הוא יותר חינוך. למידת מקצוע טכנולוגי מובילה לעלייה בשכר בשיעור עצום. היום שכר של מהנדס בתעשייה הוא כמעט פי 2 מהשכר הממוצע במשק.
ד1) כמו בדברים אחרים, אין סיבה שהממשלה דווקא תיקח על עצמה את ההשקעה בחינוך. המגזר הפרטי יכול לעשות את זה ביעילות ובזול, בתשלומי הורים מצומצמים מאוד.
ה) אין סיבה שהציבור יממן את החינוך הגבוה בכללו. מי שרוצה - שישלם. היום מה שקורה זה שכל אזרחי ישראל, יותר משבעה מליון איש, משלמים על הרצאות בארמית או בספרות ימה”ב שמהן נהנים כמה עשרות אנשים. זה לא צודק וזאת גניבה.
ו) פקידי האוצר שאתם ושכמותכם אוהבים כ”כ לשנוא מתמודדים יום יום עם מונופולים, עם שחיתות תאגידית, עם חוזים תפורים ועם חברות כוח אדם נצלניות בצורה כזו שאלף פעילים “חברתיים” לא יכולים. תנו להם לעשות את העבודה שלהם.
ז) הדרך היחידה האפשרית היא הפרטה, קיצוצים והפסקה טוטאלית של ההגבלה על היבוא. זו הדרך בה הלכו כל מדינות מזרח אסיה ותראה איפה הן היום. הקפיטליזם עובד.
17/06/08 בשעה 11:26
[...] “בנקים אפשר גם להלאים” - ראיון נרחב עם ח”כ דב חנ… [...]
01/07/08 בשעה 21:11
קפיטליסט נכבד,
שאלותיך ראויות למענה, למרות הפתיחה המזלזלת והמתנשאת.
א. אני דווקא לא מכיר את הנתונים האומרים שרמת החיים של כולנו, אז אני לא אדבר על הנקודה הזו.
ב. ממשלות אכן מנהלות מפעלים בצורה מונופוליסטית ויש הרבה דוגמאות לניהול ממשלתי גרוע, ואת זה צריך לתקן. פיצול המונופולים ומכירתם לגופים פרטיים יכול להסתיים ביצירתם של קרטלים / מונופלים פרטיים, שאינם שקופים ושאותם הרבה יותר קשה לתקן. לגבי שחיתות – מי משחד את הירשזון אם לא המגזר הפרטי המהולל? מותר וחשוב להטיל ספק באמות המוסר של המגזר הפרטי שרואה רק את הרווח לנגד עיניו.
ג. אם הממשלה והשקעותיה הן בעיה ולא פיתרון, למה אחרי המשבר הכלכלי הגדול בארה”ב הייתה זו הממשלה שהצילה את המשק ולא היזמים הפרטיים? לגבי תקציב מאוזן – נשאלת השאלה מה אתה מכניס לחשבון שלפיו אתה עושה את התקציב. כסף הוא מדד מאוד בעייתי לחיים שלנו!
ד. החינוך הציבורי הוא לא מזהיר וראוי לתקנו – אבל אסור להסתנוור מחינוך פרטי מוצלח שהוא נחלתם של מתי מעט. תן ליוזמה הפרטית להיכנס למערכת ותקבל מערכי שיעור שנכתבו על ידי ולמען רווחי המפרסמים, וכבר אפשר לראות את הטפטוף מתחיל!
ה. אין לי תשובה טובה בשרוול, משאיר לאחרים
ו. נקודה מעניינת, אתה מזכיר שפע חוליים של השוק החופשי הקפטיליסטי, ותומך במשרד הממשלתי שיעשה את העבודה. הבעיה היא שהרבה מהחלטות הפקידים מושפעות מהשוק החופשי (יתפרו לי תפקיד בבנק אחרי שאפרוש) וראויות לכל ביקורת ציבורית, לא לשנאה.
ז. אם הגבלה על היבוא היא טעות אז למה אירופה וארה”ב מסבסדות את החקלאות שלהן בסכום שהוא פי שש מסיוע החוץ שהן נותנות לעולם הרוב?
ח. הייתי במדינות מזרח אסיה וראיתי את עובדי סדנאות היזע שאין להם זכויות, ועובדים במפעלים מזהמים ללא פיקוח ורסן כלשהם. המצב שם כל כך נפלא שפיליפינים ותאילנדים וסינים וכל מי שיכול בורח לכאן כדי לעבוד בחומר ובלבנים ובכל עבודה קשה. הנה הנה פועלי כל העולם התאחדו…
כשלעצמי, אגב, אני סוציאל-דמוקרט ולא קומוניסט, ומאמין בכך שהדרך החברתית הטובה ביותר עוברת בקו הלא ברור בין קפיטליזם לסוציאליזם. הדבר היחיד שחסר לי בעולם היום הוא ממשלה עולמית, דמוקרטית, שתייצג את כולנו ותוכל להטיל מיסוי ופיקוח על התאגידים הבינלאומיים. היעדר גוף מנהל לעולם הוא אבסורד ואחת הסיבות הראשיות לאנרכיה ולעושק ולהרס שאנו רואים.