בלוג אדום ירוק » שאלות לדב חנין

שאלות לדב חנין

יעל דרייר

מהם הדברים המרכזיים שאתה שואף לשנות בישראל בתוקף היותך חבר כנסת?

אני אתמקד בכמה מישורים, במישור הפוליטי: התמודדות עם מציאות שבה, בעקבות ניצחון החמאס, תהיה לממשלת ישראל יד חופשית לפעול בשטחים הכבושים, בגיבוי אמריקאי ואירופי רחב. משמעות הדבר תהיה המשך ההרחבה המהירה של ההתנחלויות, והמשך בניית חומת ההפרדה באופן שיספח לישראל חלקים גדולים מהגדה. במקביל נצטרך להתמודד עם איומים מחריפים על הדמוקרטיה, וקודם כל בכל הנוגע לאכלוסיה הערבית. אגף שלם של הימין, בראשות נתניהו וליברמן, עבר בשנים האחרונות לדגש גזעני בוטה ואנחנו נצטרך להציב מולו את החלופה של שותפות יהודית ערבית.

במישור הכלכלי חברתי ממשלת קדימה תהיה ביטוי מובהק של חיזוק שלטון ההון. אולמרט עצמו מסמל היטב את עוצמת הקשרים בין ההון לשלטון. נצטרך במצב הזה להקדיש תשומת לב רבה להגנת ענייני העובדים והזכויות החברתיות.

קישור ההון והשלטון ישפיעו גם על המישור הסביבתי שבו צפויים האינטרסים של הנדל”ניסטים ובעלי המפעלים לנגוס במרחב הציבורי ובזכות הציבור לסביבה בריאה.

במישור המשפטי השנים הקרובות יעמדו בסימן המאמץ להשלמתה של חוקה לישראל. אנחנו נצטרך להיאבק קשות למען קבעתו של עיקרון השוויון כעקרון מרכזי ומוביל בכל חוקה שתתקבל.

הפעילות שלנו בכנסת תנצל אותה כבמה להבעת דברים לציבור אבל לא רק. נעסוק בכנסת גם לעבודת חקיקה ופעילות השוטפת האפורה בכנסת. אחד מתפקידנו המרכזיים יהיה לחבר בין הכנסת לבין מאבקי הארגונים לשינוי חברתי, התנועה הסביבתית, ארגוני הנשים, קבוצות הסרבנים, ומחנה השלום הרדיקלי בכללותו. נצטרך לפתח דרכים חדשות להשתמש בייצוג הפרלמנטארי ככלי נוסף לקידום המאבקים הנוספים המתנהלים מחוץ לפרלמנט.

ידוע שבחייך הפוליטיים עשית הרבה למען איכות הסביבה. מהם הסוגיות המרכזיות העומדות על הפרק ומה אתה מתכנן לעשות כדי לשפר את המצב?

אני לא משתמש בביטוי איכות הסביבה אלא מעדיף את הביטוי הגנה על הסביבה. אני חושב שהנושא הסביבתי הוא נושא מרכזי במאה ה20 בכלל, ובישראל הקטנה והצפופה בפרט. אני תופס את הנושא הסביבתי לא כעניין של מטרות אלא להפך, סוגיה שבמרכזה עניין הצדק הסביבתי. צדק סביבתי משמעו שכולנו נפגעים מבעיות סביבתיות אבל תמיד יש כאלה שנפגעים יותר: כולם נפגעים מזיהום אוויר, אבל מי שחיי סביב מפרץ חיפה או סביב אזורי התעשייה בבאר שבע נפגע יותר. כולם נפגעים מזיהום מים אבל מי שיש לו כסף למים מינרלים נפגע פחות. ישראל צפונית לבאר שבע צפופה פי שתיים יותר מהולנד, המדינה הצפופה באירופה, ולכן יש כאן מצוקה של שטחים פתוחים. לכל ישראלי יש השנה רק שתי מילימטר של רצועת חוף מוכרת לרחצה. אנחנו רואים את הצפיפות בפארקים שלנו בכל שבת וחג. אבל מי שיש לו ברכה פרטית בחצר מאחורי הבית צריך פחות להצטופף על כולנו על חוף הים. ומי שיכול להרשות לעצמו לבלות את החגים בפארק קרוגר בדרום אפריקה, פחות צריך את פארק איילון. הצד האחר של סוגיית הצדק הסביבתי קשור בכך שהבעיות הסביבתיות האופייניות אינן נגרמות כתוצאה של טעות אלא תולדה של אינטרסים כלכלים. בישראל משתלם לזהם, ולכן הזיהומים רק מתרחבים. בכדי באמת להתמודד עם הבעיות הסביבתיות צריך להתמודד עם האינטרסים שמייצגים אותם.

כך, סוגיית הצדק הסביבתי הופכת את החשיבה הסביבתית העכשיוית לחשיבה אדומה ירוקה. ואני ארצה להביא את השילוב האדום ירוק הזה אל הכנסת. ישנם חוקים סביבתיים רבים שארצה לקדם בכנסת: חקיקת חוק יסוד הזכות לסביבה בריאה, חקיקת חוק יסוד פיתוח מקיים – חוק שישלב במדיניות הפיתוח של ישראל עקרונות סביבתיים מתקדמים. עצירת ההפרטה של המקרקעים, הפיכת “קרקעות הלאום” לקרקעות הציבור הישראלי בכללותו, חקיקת חוק יסוד נחלת הכלל שיגן על המשאבים הציבוריים ויבטיח את ניהולם הדמוקרטי לטובת הציבור כולו. הרחבה של חובת הרשויות הציבוריות לספק לציבור מידע סביבתי, עידוד הייצוגיות בתחומים סביבתיים וחברתיים, רפורמה בחוק תכנון והבנייה, חיזוק משקלם של נציגי הארגונים הסביבתיים בועדות תכנון וועדות ממשלתיות. הרחבה של החינוך הסביבתי בבתי הספר וההשכלה הסביבתית באוניברסיטאות, פתיחת שמורות הטבע והגנים הלאומים לקהל הרחב ללא תשלום – באופן שיאפשר לכולנו ליהנות מהטבע בארץ.

מה אתה הולך לעשות כדי לשפר את מצבה של האישה בחברה הישראלית?

זה נושא שבוודאי יעסיק אותי מאוד כמי שרואה בעצמו אדם בעל תודעה פמיניסטית, קודם כל העסוק בשאלת האפליה של נשים במקומות העבודה. אנחנו יודעים שנשים משתכרות פחות עבור עבודה שווה וזה תופעה שיש להילחם נגדה גם בכלים חוקיים וגם בכלים של מדיניות ממלכתית. צריך להבטיח את יכולתם של נשים לצאת לעבודה בין היתר באמצעות הרחבת רשתות הפעוטונים והגנים לילדים קטנים ומימונם המלא על ידי המדינה. צריך להיאבק נגד אפליית נשים בכל התחומים ולעשות כך שנשים תיוצגנה יותר בכל הגופים הממלכתיים והציבוריים. צריך לפעול בתקיפות כנגד אלימות נגד נשים ולשלב בכך כליים משפטיים על כלים צבורים.

ולמרות כל זה, עדיין אין אישה במקום ראלי ברשימת חד”ש לכנסת.

יש לנו אישה במקום שאני מקווה שיהיה ראלי, שהיא מועמדת במקום השישי, הייתי שמח אם היא הייתה במקום גבוה יותר, אני מקווה שנוכל להפוך גם את זה לראלי. מנאל שלבי היא פעילה פמיניסטית, ילידת הכפר רנה, מתגוררת היום בחיפה ומסיימת את התואר השני שלה בלימודי מגדר. היא אומנם אישה צעירה, אבל הספיקה להיות פעילה מרכזית בארוגני נשים והיא בעלת חשיבה ותודעה פמיניסטית מגובשת, אני מאוד אשמח לראות אותה בכנסת.

חד”ש אומנם הבטיחה שתיקח חלק במאבק למען זכויות הקהילה ההומו־לסבית אבל לא הרבה נעשה. מה עמדתך בנושא? מה אתה מתכנן לעשות?

אני חושב שהמאבק לקהילה ההומו לסבית לשוויון הוא חלק מהמאבק לשוויון בישראל ואני יעשה מעשים בכדי לקדם אותו, הן באמצעות חקיקה והן בכלים אחרים של מדיניות. ובין היתר אתמוך בהסדרת הזכות לנישואים בן בני ובנות אותו מין באמצעות הסדרת חוק נישואים אזרחיים. אפעל גם להרחבת האיסור על אפליה בשל נטייה מינית.

למה בחרת לרוץ לכנסת?

שאלה טובה. תראי, אני בשנים האחרונות מלאתי תפקיד של יו”ר ארגון הגג של אירגוני הסביבה בישראל. ארגון הכולל יותר משומנים ארגונים סביבתיים הפעילים בישראל כיום. עבדתי רבות עם הכנסת בתפקיד זה וראיתי כמה זירה זאת חשובה לא רק בדברים הגדולים אלא גם בדברים קטנים וחשובים. כמשפטן אני מכיר היטב את העבודה בכנסת ומעריך שזה מקום שמתוכו ניתן לתרום למאבק למען שינוי חברתי ופוליטי. אני יודע שחברות בכנסת כנציג של חד”ש היא עבודה קשה ומאומצת במיוחד אבל אני מוכן לעשות עבודה זאת ברצון רב ולהקדיש לה את הכמה שנים הבאות.

האם חלקה של חד”ש במאבק נגד פיטום אווזים הולך להמשיך, והאם יעשו צעדים נוספים לשיפור מצבם של בעלי החיים במשקים ובמעבדות?

אני באופן אישי מרגיש קרבה מאוד גדולה למאבק להגנת בעלי החיים, אני חושב שגם בעלי החיים סובלים מאותו דפוס שמקריב את הכל לטובת רווחים כלכלים, כמובן שאני אפעל לסיום הבושה הנורא של פיתום אווזים וגם לכך שניסויים בבעלי חיים יוגבלו בחוק אך ורק למצבים בהם הוכח שאין מנוס מהם כדי להגן על חיי אדם.

כמה מילים לסיכום?

אני אעשה מאמץ להכניס לכנסת פוליטיקה אחרת, אני רואה את הכנסת לא כאיזה מגדל שן מנותק מהפעילות הציבורית אלא להפך, כמנוף נוסף למאבקים החברתיים והפוליטי המתנהלים בשטח. ארצה לראות את עצמי בכנסת שנציג של פעלי השלום, הסביבה, של הארגונים החברתיים, של הפמיניסטיות והפמיניסטים ושל ערבים ויהודים שנאבקים לכך שהארץ הזאת תהיה שוויונית ואחרת.



5 תגובות ל-“שאלות לדב חנין”

  1. מאת אייל:

    בתגובה לתשובה של דב חנין לשאלה על חלקה של חד”ש במאבק למען בעלי החיים:
    התשובה כללית מדי וקצת מאכזבת. ראשית, המאבק נגד פיטום האווזים הסתיים בנצחון (קרוב לוודאי) והגיע הזמן לפתוח במאבק חדש (למשל, נגד כלובי הסוללה).
    שנית, בענין הניסויים בבע”ח: “מצבים בהם הוכח שאין מנוס מהם כדי להגן על חיי אדם” אינם קיימים. מעולם לא הוכח שיש תועלת בניסויים בבע”ח.
    ראה למשל את המאמר שהתפרסם ב- British Medical Journal בפברואר 2004:
    Where is the evidence that animal research benefits humans

  2. מאת אורי:

    במקום “איכות הסביבה” או “הגנה על הסביבה” אני מעדיף את הביטוי “הגנה על הטבע”. הטבע הוא כל מה שטבעי (כלומר, לא מעשה ידי אדם) כולל בעלי-חיים, יערות, חופי הים, הים עצמו, נחלים וכו’. ההגנה צריכה להיות על הטבע בכללותו ולא רק על הסביבה הקרובה. לכן אני מעדיף את המילה “טבע” מהמילה “סביבה”.

    לגבי ניסויים בבעלי-חיים שבהם “הוכח שאין מנוס מהם כדי להגן על חיי אדם” (אני מצטט) - גם אם יש ניסויים כאלה, אני מתנגד גם להם. בעלי החיים לא אשמים שלבני-אדם יש מחלות. כמו שלא תקבל מצב שבו יתבצעו ניסויים בבני-אדם בשביל להציל בעלי-חיים - אז גם לא להיפך. אני מתנגד לניסויים בבעלי-חיים לכל מטרה שהיא.

  3. מאת נרי:

    ברכה טען בכלי התקשורת, שצריך “לאפשר תוחנית לימודי יחודית”.
    האם הכוונה היא לתוכנית לימודים שונה למגזר הערבי ולמגזר היהודי?
    כי אם אנחנו אמורים לחיות ביחד באותה מדינה מן הראוי שנלמד אותם דברים.
    מענין אותי לדעת מה שעת המפלגה ודעתך בנושא?

  4. מאת עלון ירוק אדום » ארכיון » עלון בחירות 15/3/2006:

    […] שאלות לדב חנין […]

  5. מאת newsletter » ארכיון » עלון בחירות 15/03/2006:

    […] שאלות לדב חנין […]

לכתוב תגובה