בלוג אדום ירוק

רותי סיני, הארץ כותבת:

החוקרים גם הופתעו מדירוגה של סיעת חד”ש במקום שני. בעבר היתה זו תמר גוז’נסקי שזיכתה את הסיעה בניקוד הגבוה שלה. בכנסת ה-16 היה זה ח”כ מוחמד ברכה מחד”ש שזכה בניקוד גבוה והגיע למקום הרביעי בדירוג, עם 265 נקודות, אחרי יהלום שקיבל 272 נקודות. יו”ר העבודה, ח”כ עמיר פרץ, הגיע למקום החמישי עם 252 נקודות.

למחקר -

“כולנו ערבים זה לזה”- מדרג חברי הכנסת ה-16 על פי פעילותם הפרלמנטרית בנושאים חברתיים/ד”ר אשר בן אריה וגב’ נעמי פרידמן

תקציר הפרסום:

בתחילתה של שנת 2006 ובמסגרת מערכת הבחירות לכנסת ה-17 אנו עדים לראשונה להתעוררות של השיח החברתי-פוליטי במדינת ישראל. מצב זה, בו המערכת הפוליטית עוסקת גם בנושאים חברתיים והשיח החברתי איננו עוד נחלת בודדים הנמצאים מ”חוץ למחנה” הינו חדש בישראל. עד כה השיח הפוליטי התמקד, באופן כמעט בלעדי, בסוגיות של חוץ וביטחון ובמידה פחותה גם בסוגיות כלכליות “טהורות” ואילו הנושאים החברתיים נתפסו “כפחות חשובים” ובכל מקרה לא כנושאים קיומיים (בן-אריה, 1999). ראיה לכך היא כי, בניגוד למרבית העולם המערבי בו החלוקה הפוליטית של ימין ושמאל מבוססת על עמדות סוציו-כלכליות, כאשר משמאל עומדים הסוציאל דמוקרטיים ומימין הניאו ליברליים, בישראל החלוקה מבוססת על העמדה ביחס לעתיד הסכסוך הישראלי-ערבי, כאשר מימין ניצבים הדוגלים בקו מדיני קשוח וכמעט ללא פשרות עם האוכלוסייה הפלשתינאית, ואילו משמאל נמצאים המצדדים בקו מדיני מתון יותר הכולל פשרה טריטוריאלית עם הפלשתינאים ושאר ארצות ערב. על אף התעוררות הדיון סביב הסוגיות החברתיות, החלוקה המפלגתית עדיין נסבה, לרוב, על פי העמדות הנוגעות למדיניות החוץ והביטחון.

העובדה כי הסוגיות החברתיות לא נמצאו במרכז השיח הפוליטי הישראלי אינה מעידה כי לא התקיים כלל שיח סביבן ו/או כי לא עוצבה מדיניות חברתית בישראל כתוצאה ממאבקים פוליטיים שונים. אלא שהכוחות הפועלים בתחום זה אינם בהכרח באים לידי ביטוי בחלוקה המפלגתית הישראלית. לפיכך, אלה המעוניינים להבין ולהשפיע על עיצוב המדיניות החברתית בישראל מחוייבים לבחור נקודת מבט נוספות מעבר לזו המפלגתית, בכדי לבחון הפעילות בתחום זה. מחקר זה מתמקד בנקודת המבט של חברי הכנסת, כיחידים, ופעילותם בנושאים חברתיים.

הניסיון להתחקות אחר פעילותם של חברי הכנסת בתחום המדיניות החברתית הינו ייחודי ולו מספר מטרות ציבוריות, מעבר לדיון האקדמי:

א. להביא לידיעת הציבור הרחב מי מבין חברי הכנסת גילה ענין ופעל בנושאים חברתיים.

ב. לאפשר לחברי הכנסת לקבל משוב על פעילותם בתחום זה.

ג. לשמש תמריץ לפעילות נרחבת יותר של חברי הכנסת בנושאי חברתיים בעתיד.

בהמשך, נסקור את התהוותה ומהלך חייה של הכנסת ה-16, נתאר את המתודולוגיה של המחקר ונדון בתוצאותיו ולסיום נציג מסקנות והמלצות להמשך.

לנוסח מלא של הפרסום (pdf)

הסיפור הזה נכתב ביום 22/03/2006, בשעה 22:10, והוא שייך לנושא חברה אזרחית, חברתי. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;