בלוג אדום ירוק

אחת הטענות המרכזיות בנוגע לנגיף השפעת H5N1 היא שהמחלה מועברת ממקום למקום על ידי עופות נודדים. אולם בחינה מדוקדקת יותר של אופני העברת המחלה האפשריים עשויה להצביע על העברה והתפשטות בדרכים אחרות, שלגידול התעשייתי של בעלי חיים במשקים מודרניים יש חלק גדול בהן. שינוי אופן גידול מוצרי המזון מן החי יכול לצמצם את הסיכויים להתפרצות מגפות ומחלות בעתיד.

התאוריה הגורסת שנגיף שפעת העופות מן הזן הקטלני 1N5H מועברת על ידי עופות נודדים מתערערת (אם לא מופרכת לחלוטין) אם בוחנים את כיווני נדידת הציפורים ברחבי אירופה ואסיה: נתיב התפשטות המגפה העיקרי עד עתה היה ממזרח אסיה לאירופה, כלומר ממזרח למערב. נדידת הציפורים, לעומת זאת, מתרחשת באביב ובסתיו בכיוון כללי צפון – דרום. יתר על כן: ישראל הנה מרכז לנדידת ציפורים, ועשרות מיליוני ציפורים ממינים שונים עוברות בה מדי שנה; חלקן אף נשארות אצלנו חודשים ארוכים. למרות שהנדידה והחריפה מרוכזות בנתיבים קבועים ואחידים פחות או יותר, עד עתה לא התגלו מקרי תמותה המונית בקרב עופות נודדים בארץ.

ישנה הנחה שמינים מסוימים של עופות מים עמידים בפני השפעת יותר מזנים מבויתים: כך יכול למשל ברוז בר לחלות במחלה באופן קל אך להתגבר עליה, ובו בזמן להעביר את המחלה לעופות אחרים (ברוזי בית, למשל), העמידים פחות בפני נגיפים. ברוז הבר ישרוד וימשיך לעופף לו, ואילו עופות הבית שנדבקו באותו נגיף ימותו ממנו במהירות. אם נכונה הנחה זו, היא יכולה להסביר את אופן העברת הנגיף ממקום למקום, אך לא את הסיבה להתפרצות השפעת פתאום במקום מסוים.

יכולתו של נגיף לעבור מפרט לפרט בתוך קבוצה גדלה ביחס ישיר לצפיפות הקבוצה. ניתן להמחיש את התופעה באמצעות דוגמה מתחום הרפואה האנושית: אחד המקומות שבהם יש לאדם הסיכויים הגדולים ביותר להדבק במחלות הוא בית חולים, עקב הריכוז הגבוה של פרטים חלשים פיסית הנמצאים קרוב זה לזה. לולים תעשיתיים דומים מאד לבתי חולים מבחינת הצפיפות והתנאים הפיסיים הירודים השוררים בהם: כשם שבבתי חולים נמצאים אנשים חלשים בצפיפות גבוהה יחסית, כך גם בלולים חיים העופות בצפיפות גדולה בהרבה מזו שבין עופות בר. כך, בעוד שמחוץ ללולים יש לנגיף סיכוי גדול להתפוגג ולהעלם בהעדר נשא זמין, הרי שבלול סגור וצפוף יש לו סיכוי גדול יותר למצוא עוד ועוד נשאים זמינים. יתרה מכך: מכיון שהם מיועדים לשחיטה בגיל צעיר, משמשים כיום לפיטום גזעים של עופות שמצטינים בהתפתחות מהירה ובתפוקת בשר גבוהה, ולא בעמידות למחלות ותוחלת חיים ארוכה.

לפיכך סביר בהחלט שההדבקה בנגיף מתבצעת לא רק על ידי ציפורים נודדות, אלא גם דרך כלובים, אמצעי הובלה, משחטות או ציוד מזוהם: נניח שכלוב מסוים נושא עופות מלול במדינה א’ למשחטה במדינה ב’. במדינה ב’ דבקות בו הפרשות של עופות נגועים, וכך הוא חוזר – ריק מעופות אך מזוהם בנגיף – למדינה א’, שבה הוא עושה סיבוב בין כמה לולים ומשחטות מקומיות. זה מספיק על מנת להפיץ את הנגיף בכל רחבי מדינה א’.

שיקולים כלכליים ואופנות צרכניות הביאו את החקלאות המודרנית למצב שבו היא נדרשת לספק כמויות הולכות וגדלות של מזון מן החי במחיר הולך וקטן: בני המין האנושי (ותושבי המדינות העשירות במיוחד) צורכים היום בשר, ביצים וחלב הרבה יותר מבכל תקופה קודמת בהיסטוריה האנושית. הדרך לאספקת הצריכה הגוברת של מוצרי מזון זולים עוברת בהעדפת גזעי בעלי חיים שמתרבים ומשמינים במהירות על פני גזעים עמידים למחלות, בהצפפת בתי הגידול מעל ומעבר לכל נורמה טבעית ובפיטום בעלי החיים בתערובות מזון מלאכותיות. מחיר המוצרים הזולים מתבטא בין השאר בפגיעות גוברת למחלות, שבסופו של דבר מחייבת את השמדתם של רבבות בעלי חיים.

אין צורך להפסיק לחלוטין צריכה של מזון מן החי לשם הפחתת סכנת התפרצות מחלות. אך רצוי מאד לעבור לגידול גזעים עמידים יותר, בתנאי מחיה מרווחים יותר, תוך שימת דגש בראש ובראשונה על איכות המוצרים ולא על כמותם. השקעה באיכות ולא בכמות תוכל לספק לנו מזון בריא יותר, להפחית את הסכוי להתפרצות מגיפות ובסופו של דבר – גם לחסוך הרבה מאד כסף.

• הכותב הנו תלמיד לתואר שני במדעי הסביבה

הסיפור הזה נכתב ביום 23/03/2006, בשעה 16:28, והוא שייך לנושא זכויות בעלי-חיים , חקלאות , סביבה , פיתוח בר-קיימא . את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;