עמדתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא הרפורמה בתכנון ובבניה

הנדון: עיקרי הדיון שהתקיים במכון בנושא הרפורמה בחוק התכנון והבנייה

ביום חמישי, ה-24 בפברואר 2011, התכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה פורום השולחן העגול לדיון בנושא הרפורמה המתוכננת בחוק התכנון והבנייה. בדיון השתתפו, בין היתר, שר הפנים לשעבר מר אברהם פורז, ראש מנהל תכנון לשעבר הגב' דינה רצ'בסקי, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי מר שלמה דולברג, המשנה לפרקליט המדינה עו"ד יהושע למברגר, ראש ביה"ס למדיניות ציבורית פרופ' ערן פייטלסון, חברות המועצה הארצית לתכנון ובנייה פרופ' ארזה צ'רצ'מן והגב' איריס האן, המשנה ליועץ המשפטי לשעבר עו"ד יורם ברסלע, מתכנן מחוז דן לשעבר, מר יוסי פרחי, נציגי התנועה לאיכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, אדם טבע ודין, איגוד מתכנני הערים ועוד. להלן עיקרי הנקודות שעלו במהלך הדיון:

הרוב המוחלט של הדוברים הצביעו על העובדה שהליך גיבוש הרפורמה היה הליך לא תקין: לא מונתה ועדת מומחים כפי שנהוג למנות בנושאים בסדר גודל ציבורי זהה, ולא נוהל הליך שקוף ומבוסס אמפירית לזיהוי ואפיון הבעיות האמיתיות במערכת, כך שההצעה תיתן מענה לאותן בעיות. עו"ד ברסלע טען כי הליך הגיבוש הלא תקין משתקף בין היתר בכך שההצעה נעדרת סעיף מטרות, וגם בדברי ההסבר אין התייחסות מרוכזת למטרות הרפורמה.

מר פורז טען, כי אף אם החוק היה נטול כל דופי מערכת התכנון הקיימת לא תהיה מסוגלת להטמיע ולהפעיל את החוק המוצע בזמן סביר, וכי השינוי רחב ההיקף יוביל להתדיינויות משפטיות רבות עד להבהרה ופרשנות של כלל הסעיפים החדשים. משום כך, תוצאת הרפורמה בפועל תהיה דווקא עיכובים רבים יותר במערכת. מסיבה זו סבר פרופ' פייטלסון מבית הספר למדיניות ציבורית כי התפתחות אבולוציונלית של חוק התכנון והבניה עדיפה לאין שעור על רפורמה כוללת. מתכנן מחוז דן לשעבר, מר פרחי, ציין כי חלק גדול מן השינויים האמיתיים הנדרשים במערכת, שיכולים להשפיע בצורה ניכרת על לוחות הזמנים בפועל, יכולים וצריכים להיעשות ברמה של הנחיות מינהליות, ואין צורך לשם כך בחקיקה חדשה. בהקשר זה הדגישה הגברת דינה רצ'בסקי כי אחת הבעיות המרכזיות במערכת התכנון הקיימת היא היעדר תקציב וכוח אדם, וכי כל שינוי במערכת ללא הבטחת התקציבים המתאימים לא תביא לייעול במערכת, אלא להפך.

באשר לעקרון הביזור המנחה את הרפורמה, היו דוברים רבים שסברו כי מדובר בעיקרון חיובי כשלעצמו. אלא שד"ר ישי בלנק ציין כי פעמים רבות מדובר ברפורמה בריכוז במסווה של ביזור, כיוון שלשר הפנים נתונות סמכויות התערבות נרחבות בנקודות רבות לאורך הליך התכנון. כמו כן, הודגש על ידי חלק ניכר מן הדוברים כי על מנת שמהלך הביזור יצליח, עליו להיות מלווה בתקציבים רבים והליכים תומכים שיאפשרו לרשויות המקומיות כולן להגיע לרמה של יישום הסמכויות המוטלות עליהם. אחרת, מדובר בהליך של דמוקרטיזציה לעשירים בלבד. מר שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי הדגיש כי מרכז השלטון המקומי יתמוך ברפורמה, אך רק אם הדבר ילווה בהבטחת תקציבים ראויים.

בהיבטי השחיתות טענה נציגת התנועה לאיכות השלטון כי הוספת סמכויות תכנון לועדות המקומיות, וביטול מנגנוני הפיקוח ההירארכי מתוקף עקרון "תכנית אחת בועדה אחת" העומד בבסיס הרפורמה, מגבירים את החשש לשחיתות במערכת התכנון. אף שהרפורמה כוללת מנגנונים שונים שנועדו לפקח על הועדות המקומיות, עו"ד יהושע למברגר אמר כי מנגנוני האכיפה הקיימים לוקים בחסר ומכיוון שלא ניתנה לכך מענה הולם ברפורמה, אין לצפות לבלימה משמעותית של תופעות השחיתות.

חלק ניכר מן הדוברים עמדו על ההבדל העקרוני בין התכנון לרישוי. בעוד שעל הליכי הרישוי להיות זריזים ויעילים, על התכנון דווקא להיות שקול וארוך טווח. משום כך סברו עיקר הדוברים כי ראוי להפריד בין תחום הרישוי לבין תחום התכנון: הייתה הסכמה על כך שהרפורמה המוצעת בתחום הרישוי היא מוצלחת, בין היתר כיוון שהיא נסמכת על עבודה שנעשתה על ידי ועדת זייילר, ואותה ניתן להעביר כמעט כפי שהיא. לעומת זאת, בתחום התכנון – מתבקשת קביעה של מטרות והתמקדות בתיקון הפגמים בחוק הקיים במקום רפורמה מקיפה.

לבסוף, מר אברהם פורז ציין כי הדיון המתקיים בועדת הכנסת הוא מעמיק ורציני. עם זאת, היות ולא מתקיימת הצבעה על הסעיפים בתום כל דיון אלא ההצבעה כולה נדחית לסוף, העמדות המושמעות בפני הועדה על ידי מומחים וארגונים הם בגדר "דיבורים לפרוטוקול", והם עלולים להיות חסרי השפעה בפועל על הצבעת הועדה בסוף התהליך.

לתמצות דברי המשתתפים ולצפייה מלאה בדיון ראו באתר המכון, בכתובת: http://www.idi.org.il/events1/RoundTableDiscussion/Pages/106.aspx#p10.

אנו תקווה כי דיון זה תרם לקיומו של שיח ציבורי משמעותי סביב הרפורמה, ושיהיה בכוחו אף להשפיע על התוצר הסופי.

בכבוד רב,

פרופ' מרדכי קרמניצר

סגן נשיא המכון  למחקר

המכון הישראלי לדמוקרטיה


כתיבת תגובה