היום התקבלה בקריאה ראשונה הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 41) (שירות סינון של תכנים בלתי הולמים לקטינים באינטרנט), התשס"ח–2008, כ' 210, ברוב של 46 תומכים מול 20 מתנגדים. הדיון בהצעת החוק התקיים אתמול ולהלן מצורף קטע נאומו של דב.
לכתבתו של צביא לביא ב-ynet.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, יש לנו בעיה בנושא האינטרנט, בעיה אמיתית – אנחנו רוצים להגן על ילדים, אנחנו רוצים להגן על הציבור. כל אלה הם ערכים נכונים, ערכים אמיתיים, שאנחנו צריכים למצוא דרכים להגן עליהם. אנחנו לא מעוניינים שילדים יהיו חשופים לתכנים פורנוגרפיים באינטרנט. אבל כשאנחנו מתמודדים עם רעה אחת, אנחנו לא צריכים לייצר רעות אחרות. אני רוצה, בכל הכבוד, להסכים לדברי קודמי, חבר הכנסת ארדן. הצעת החוק הזאת, שבאה להתמודד עם בעיית הפורנוגרפיה באינטרנט, יוצרת מנגנונים מוגזמים וקיצוניים של צנזורה, מנגנונים שאינם מתאימים למדינה דמוקרטית, מנגנונים שאינם מתאימים לחברה חופשית. החוק הזה הוא חוק מרחיק לכת מאוד. בכל הדיונים שנעשו בוועדה לא הצלחנו להכניס בו אפילו מידה מסוימת של ריסונים, בקרה ואיזונים. הממשלה החליטה בנושא הזה ללכת עד הסוף – לשמור את כל הסמכויות בידי השר, שהוא יקבע בעצמו, לבדו, איך מסננים ואת מה מסננים.
עמיתי חברי הכנסת, במקרים רבים אנחנו מדברים על מדרון חלקלק, וזו הדוגמה הקלאסית למדרון חלקלק. הנה, אנחנו יצרנו את המנגנון שמאפשר לשלטון לקבוע מה אנחנו האזרחים נראה ומה לא נראה. יצרנו את המנגנון הזה במו ידינו. מובן שכאשר יוצרים מנגנונים כאלה, זה תמיד נובע משיקולים טובים וחיוניים של הגנה על הציבור והתמודדות עם כל מיני רעות ועם כל מיני פגעים חברתיים וכדומה, אבל התוצאה היא תוצאה איומה.
במצב שהחוק כרגע נמצא בו אני חושב שאסור לכנסת לאשר אותו בקריאה ראשונה. אני חושב שזה חוק שאי-אפשר לתת לו להמשיך את דרכו בדרך החקיקה. אני חושב שאם רוצים לחוקק חוק שיגן על קטינים מפני תכנים פורנוגרפיים באינטרנט, יש דרכים אחרות לגמרי – אפקטיביות הרבה יותר אבל גם דמוקרטיות הרבה יותר – לעשות את זה. איך אנחנו מאפשרים באמת הגנה על קטינים, איך אנחנו מטילים אחריות על אלה שמפיצים פורנוגרפיה ברשת – זו צריכה להיות המגמה שלנו, זה צריך להיות הכיוון שלנו, ולא כיוון שבמרכזו מערכת מסיבית של צנזורה שאני חייב לומר לכם שהיא מזכירה לי מקומות ומשטרים שאני חושב שהבנו כולנו שהם לא ראויים, לא נכונים, לא מתאימים ולא דמוקרטיים – -
היו"ר אמנון כהן:
אדוני, אתה צריך לסיים.
דב חנין (חד"ש):
- – ואנחנו לא רוצים שחלקנו יהיה אתם. לכן, אדוני היושב-ראש, אף-על-פי שלא רבים הם חברי הכנסת ששומעים את הדברים, אבל אל אלה שנמצאים אני פונה בבקשה ובהצעה שלא לאשר את ההצעה הזאת בקריאה ראשונה.
תגים: הגנת הילד, חופש ביטוי, נאומים, פרטיות















זה הופך את המדינה לפשיסטית
המדינה תוכל לבחור מה האזרח יוכל לראות
כבר יש מספיק הגבלות על האזרח לגבי מידע כזה או אחר תחת צנזורה צבאית
אין צורך בעוד הגבלות כאלו
לא חסרים דברים גרועים בהצעת החוק הזאתי
דב יקר,
אני יהודי חרדי, למדתי בישיבות כ-15 שנה. ב-10 השנים האחרונות אני עובד בתחום ההגהה וההכנה לדפוס בחברת הוצאה לאור קטנה.
למרות שלי עצמי אין ילדים, אני מודע לבעיות שהאינטרנט מציג בפני הורים המבקשים להגן על ילדיהם מפני חשיפה לתכנים שעלולים לפגוע בהם ובנפשם.
בעקבות מאמרים שכתב בנושא עוד" יהונתן קלינגר, השתכנעתי כי כוונתם של מציעי תיקון 41 לחוק רצויה, והתועלת שבהעלאת הנושא לדיון ולמודעות ציבוריים על ידי מציעי החוק לא תדולא בפז. אולם, החוק במתכונתו הנוכחית שופך את התינוק עם מי האמבטיה.
לדעתי הצנועה, כל חקיקה בנושא תפעל כבומרנג נגד הילדים שאת טובתם דורשים כולנו. במקום לכפות הר כגיגית, הדרך שראוי לנקוט בה היא הפניית תקציבים לקמפיינים להגברת מודעות ההורים לנושא, בדיוק כפי שנשעה בתחום הגברת המודעות לבעיית נהיגה של צעירים ברכב בסופי שבוע.
ממש אתמול, ערב הדיון בנושא בועדת הכלכלה של הכנסת, הגיע לידיי חשבון טלפון של בזק. לאחר שסיימתי לעיין בו, צדה את עיני מודעת פרסומת של בזק וארגון האינטרנט הישראלי, הפונה להורים, רומזת להם בצורה ברורה אך לא בוטה על הצורך שלהם לפקח על התכנים להם נחשפים ילדיהם, ומפנה אותם לאתר אינטרנט המציע פתרון. שלחתי צילום של המודעה בצירוף מספר מילים המביעות את עמדתי בנושא לועדת הכלכלה, בתשובה לבקשת המנהלת שלה לשלוח לה את עמדתי בנושא, לאחר שנאלצה לסרב לבקשתי להשתתף בדיון עצמו עקב ריבוי הפונים.
מודעה זו, לדעתי, מצביעה יותר מאלף מילים על הכיוון שיש ללכת בו כדי למצוא פתרון אמיתי, יעיל ומעשי לבעייה.
בברכה,
– נחום
שלום דב
אכן, חשוב לפעול כנגד הפורנוגרפיה. היא פוגעת בזכויות הנשים המצולמות בה, והיא גם אחד הגורמים לאלימות נגד נשים (עקב התדמית המינית השקרית שהיא גורמת).
אכן, חשוב לדאוג לחופש הפרסום של יצירות ראויות, שאינן פורנוגרפיות, גם אם אינן מתאימות להשקפת עולמם של אי-אלו מחברי הכנסת והממשלה.
תבורך ותמשיך בטיפולך הנכון בנושא חשוב זה.