נחוץ לנו תקציב של אנשים || نحتاج ميزانية شعبية

(מתוך נאום במליאת הכנסת על תקציב המדינה, 21.12.2016)

 

אני רוצה לפתוח בברכות לשלטון המקומי שמשבית היום את המערכות. אני חושב שזאת שביתה צודקת, שביתה נכונה. הייתי רוצה לראות גם את ההסתדרות משביתה את ציבור העובדים במחאה על התקציב הבעייתי, הרע, המזיק הזה. מול ונגד התקציב הזה צריך מאבק לא רק בכנסת, אלא גם בציבור.

 

אבל מה בעצם אנחנו מציעים מול התקציב הזה? זו השאלה העיקרית שהייתי רוצה לדבר עליה. מה שדרוש לישראל היום, זה תקציב שמתייחס לבני-אדם. במקום התקציב שממוקד בשלטון ובהישרדותו של השלטון, נחוץ תקציב שמתייחס לבני-האדם שחיים כאן, שנותן פתרונות אמיתיים לבעיות אמיתיות. אנחנו צריכים תקציב של אנשים.

 

תקציב של אנשים זה תקציב שמתמודד עם אי-השוויון

ישראל נמצאת בצמרת אי-השוויון בין מדינות ה-OECD, ולהתמודד עם אי-השוויון זה לקחת מהטייקונים ולחזק את העניים ואת שכבות הביניים, בדיוק ההיפך ממה שהשלטון הזה עושה. יש להעלות את מס החברות לשיעור שהיה לפני הימים הרעים שבהם נתניהו נכנס אל תפקיד שר האוצר, ובהמשך כשהפך לראש ממשלה.

 

אני רוצה להזכיר לכם, כשנתניהו נתמנה להיות שר אוצר ב-2003, שיעור מס החברות היה 36%. את מס החברות צריך להעלות. אני בעד מס חברות דיפרנציאלי. אני בעד מס חברות שייקח הרבה יותר מהחברות הגדולות, מהתאגידים הגדולים, וייקח הרבה פחות מעסקים קטנים – זה בדיוק ההיפך ממה שמציעים לנו לעשות בתקציב הזה שהממשלה מביאה בפנינו, שבה היא מורידה את מס החברות בכלל, אבל ביחס לתאגידים גדולים במיוחד נותנת עוד הטבות נוספות, ומורידה עוד יותר את המס. אני גם בעד מס ירושה על ירושות גדולות במיוחד.

 

תקציב של אנשים הוא תקציב שדואג לעובדים

הדאגה לעובדים מתחילה מהשכר. השכר בישראל נמוך מידי. זה הצד השני של יוקר המחיה. רוב העניים בישראל הם אנשים עובדים. שכר המינימום בישראל, אפילו אחרי העלאות שנעשו, נמוך ב-25% מהממוצע ב-OECD. שכר המינימום בישראל הוא מחצית משכר המינימום בצרפת.

 

ואם אנחנו מדברים על עובדים, ועל הסתכלות על עובדים – צריך לדבר על חיסול החרפה הזאת שנקראת עובדי קבלן, על הפסקת המתכונת המודרנית הזאת של העבדות, שנקראת העסקה לא ישירה, וצריך להתחיל את זה במערכת הציבורית. צריך להפסיק את המציאות שבה יש מורות קבלן ועובדות סוציאליות שהן עובדות קבלן, ואפילו יש כבר רופאי קבלן. עובדי הציבור צריכים להיות עובדי ציבור, ולא עובדי קבלן. צריך להעלות את שכרן של עובדות הציבור – המורות, העובדות הסוציאליות, הפסיכולוגיות.

 

אתם זוכרים את הדיבורים של נתניהו על האיש הרזה והאיש השמן? העולם האמיתי הוא הפוך – בעולם האמתי יש איש שמן שרוכב על אישה רזה. האיש השמן הוא הטייקונים שאתם מטפחים, והאישה הרזה בדרך כלל היא אישה שעובדת במערכת הציבורית ומשתכרת פחות מידי.

 

תקציב של אנשים הוא תקציב שרואה את הקשישים ואת הנכים

איך אפשר להתקיים מקצבת זיקנה של 1,531 שקל לחודש? צריך להתחיל ממינימום 5,000 שקלים לכל קשיש שאין לו הכנסות אחרות. אני מברך על המאבק הציבורי שהתחיל בנושא הזה, ואני קורא לציבור להצטרף אליו. איך אפשר להתקיים מקצבת נכות של 2,342 שקלים לחודש? העלאת הקצבאות לנכים נדרשת ודחופה – נכה הוא לא חצי בן-אדם. העברנו חוק בנושא הזה בקריאה הטרומית, ואנחנו לא מתכוונים לוותר על המאבק הזה.

 

תקציב של אנשים הוא תקציב שמקדם שוויון

סגירת הפער בין יהודים וערבים; אזורי תעסוקה ביישובים ערבים; תעסוקת נשים ערביות; חיזוק הרשויות המקומיות הערביות; חלוקת הכנסות בין הרשויות. שינוי בנוסחת האיזון שמקפחת את הרשויות העניות ואת הרשויות הערביות, וגם הגדלת העוגה של התמיכה בשלטון המקומי בכלל.

 

צריך להתמודד גם עם פערי השכר המגדריים. אישה היא לא פחות מגבר, אבל זה לא רק שכר. מקומן של הנשים בחברה שלנו, צריך שינוי גדול. יש יותר מידי אלימות מינית ומגדרית. צריך להקים רשות למאבק באלימות על רקע מגדרי. צריך להיאבק בגזענות הממוסדת והלא ממוסדת. גזענות כנגד יוצאי אתיופיה, כנגד מזרחים, כנגד יוצאי חבר העמים, כנגד ערבים. וצריך תכנית של שוויון לפריפריה – היכן תכנית הצפון? תכנית קידום הצפון שאתם כל כך התגאיתם בה, אבל היא נעלמה לחלוטין מספר התקציב.

 

תקציב של אנשים הוא תקציב שמבטיח מערכת בריאות ציבורית, שוויונית ואיכותית

עם יותר רופאים ועם יותר אחיות. תקציב שכולל הרחבת בתי-החולים הציבוריים, תכנית אמיתית לקיצור תורים במערכת הבריאות הציבורית, חיזוק הרפואה הקהילתית, הרפואה המונעת. בואו נחזיר את אחיות בתי-הספר לבתי-הספר כעובדות של מערכת החינוך. נחוץ גם להכליל את הביטוח הסיעודי בסל הבריאות. את כל זה ניתן לעשות אם נעלה את מס הבריאות בחצי אחוז בלבד, וזה יוכל להיעשות בוודאי אם נוסיף לכך גם הנהגה מחודשת של המס המקביל על המעסיקים, שבוטל בצורה כל כך בעייתית.

 

תקציב של אנשים הוא תקציב שמתמודד באמת עם משבר הדיור

זה אומר לייצר תכנית של דיור חברתי שמתחילה מחיזוק הדיור הציבורי לכל מי שלא יכול להגיע לקורת גג. וכדי לחזק את הדיור הציבורי, צריך להגדיל את מאגר הדירות בדיור הציבורי באמצעות קנייה ומכירה והשכרה של דירות, והכנסתן למאגר הדירות בדיור הציבורי. צריך להבין שהדיור הציבורי הוא התחלת הרצף של פתרונות דיור חברתי, וצריך כאן מגוון כלים ומנגנונים להתמודד עם בעיות הדיור השונות של קבוצות אוכלוסייה שונות.

 

קודם כל נדרשת תכנית לאומית לדיור חברתי, תכנית שתציע שכירות הוגנת לטווח ארוך, עם יציבות של השכירות, עם יציבות של שכר הדירה, עם הגנה על השוכרים, עם יצירה של מאגר גדול של דירות שנמצאות בתכניות של דיור חברתי.

 

תקציב של אנשים הוא תקציב שמקדם את מערכת החינוך

מערכת החינוך מתחילה במורות טובות, וגם במורים טובים, עם שכר, תנאים, מעמד, מרחב של חופש פעולה חינוכי. צריך סוף סוף ללמוד ממערכת החינוך בפינלנד – פחות מבחנים והערכות, ויותר מקום ליצירתיות. פחות תחרותיות ויותר שיתוף פעולה, זה הכיוון שאנחנו צריכים במערכת החינוך שלנו.

 

תקציב של אנשים הוא תקציב שמייצר פתרונות של תחבורה ציבורית

בואו נבין על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על מצוקה, שבה המדינה הזו הולכת ונתקעת בפקק, והדרך היחידה להשתחרר מהמציאות הזו היא לצנתר את העורקים הסתומים באמצעות עדיפות לתחבורה ציבורית. העדפה אמיתית לתחבורה ציבורית אומרת לא רק תשתיות חדשות לתחבורה ציבורית, אלא העדפה לתחבורה הציבורית בתשתיות הקיימות – כבישים לתחבורה ציבורית, כבישים ייעודיים לתחבורה ציבורית, עדיפות ברמזורים לתחבורה ציבורית, כדי שיהיה מהר יותר, נוח יותר לנסוע בתחבורה ציבורית. תחשבו למשל על מנגנון של תחבורה ציבורית חינם, כדי לעודד אנשים לעבור לתחבורה ציבורית. זה עולה כסף, אבל זה גם חוסך הרבה כסף – זה חוסך זמן וזה חוסך חיי אדם. זה חוסך חיי אדם בזיהום אוויר, זה חוסך חיי אדם בצמצום ומניעה של תאונות דרכים. בואו נחשוב אחרת איך מקדמים את מערכת התחבורה במדינת ישראל.

 

מאיפה יבוא הכסף?

כשאני מדבר על תקציב של אנשים, אני חייב לענות על השאלה מאיפה יבוא הכסף, ואני התחלתי לענות על השאלה הזו: צריך לקחת מהטייקונים, לקחת מבעלי ההון, לקחת מהמאיון העליון, כדי להשקיע יותר בפתרונות חברתיים, כדי להשקיע יותר בחברה, כדי לתת פתרונות לבעיות הקשות שלנו.

 

אבל זו רק חצי תשובה, ואני לא רוצה לעשות כאן חצי עבודה. כי במרכז החדר שבו אנחנו נמצאים כחברה נמצא פיל, והפיל הזה הוא פרויקט השליטה בשטחים, שמעבר לכל שאר הדברים, גם עולה לנו המון כסף. התחזוקה שלו, ההשקעה בהתנחלויות שחיות על צינור חמצן שמעביר להן כסף כל הזמן, על חשבוננו, על חשבון הבריאות ועל חשבון הרווחה ועל חשבון פתרונות הדיור בתוך ישראל.

 

בימים האחרונים דיברנו המון על 150 המיליון שמגיעים למתנחלי עמונה, אבל בואו נדבר על עשרות המיליארדים שמוזרמות להתנחלויות ולפרויקט השליטה בשטחים בכל שנה. את מעגל העימות הצבאי עם הפלסטינים ועם העולם הערבי חייבים לסיים גם בגלל הסכנות שלו, גם בגלל הנזקים העצומים שהוא מייצר לשני העמים – גם לעם בישראל וגם לעם הפלסטיני; אבל את הפרויקט הזה של השליטה בשטחים, ואת העימות הצבאי עם הפלסטינים ועם העולם הערבי, צריך לסיים גם בגלל המחיר הכלכלי הבלתי נסבל שלו. צריך ואפשר להפסיק לתקצב את הפרויקט הסופר יקר של רכישת שלוש צוללות חדשות, שאפילו הצבא לא מעוניין בהן. אפשר לוותר על מטוסי ה-35-F, שאפילו בארצות הברית אומרים שהם רחוקים מאוד מלתת מענה לצרכים צבאיים אמיתיים, וזה יחסוך המון כסף.

שלטון אטום שמשחד מקורבים

השאלה הגדולה היא – אם כל זה נכון, אז למה אין לנו תקציב של אנשים? והתשובה הקשה היא, כי אין לנו תקציב של אנשים, מכיוון שיש לנו כאן שלטון אטום, מנותק ומנוכר.

 

הוויכוח שלי איננו עם שר האוצר. את שר האוצר אני מכיר, ואני אפילו מעריך שכוונותיו טובות ורצונו באמת לעשות שינוי. אבל לצערי הגדול בתקציב הזה יש יותר מדי סימנים, שהפנים הן הפנים הנעימות של כחלון, אבל התוכן הוא התוכן הנורא של נתניהו. וכשאני מדבר על התוכן הנורא של נתניהו, אני חייב לשתף אותכם בדברים שקראתי מעל דפי העיתון, כי אני לא מסוגל להאמין, שכך יכול לדבר ראש ממשלה בישראל.

 

הוא אומר למתנחלי עמונה, בפגישה לילית את הדברים הבאים: "אני מבין מה זה לאבד בית. אחרי בחירות 1999, נאלצנו לעבור למלון שרתון פלאזה, כי סילקו אותנו מהמעון הרשמי, כי הפסדנו בבחירות". אני לא מגן על מתנחלי עמונה, אבל אני חייב להגיד לכם שמשתתפי הפגישה נדהמו מההשוואה. ואז נתניהו הסביר להם שזה מאוד מאוד קשה, באמת מאוד קשה, להיות מפונה מהמעון הרשמי של ראש הממשלה, אותו בית שראינו אותו בתשדירי הבחירות, בית דולף ומסכן, שראש הממשלה נאלץ לגור בו. ואחרי שהוא מפסיד בבחירות, גם מעבירים אותו למקום עוד יותר גרוע, למלון שרתון פלאזה, מן הסתם לסוויטה הנשיאותית שם. נתניהו הוא הדוגמא המובהקת לשלטון אטום.

 

תופעה נוספת שמאפיינת את התקציב הזה, זו התופעה של השימון: יושב ראש הקואליציה צריך לפעול כדי להעביר את התקציב, אז נותנים לו כסף, מין מס מעבר כזה. יש ועדת כנסת שיש לה כל מיני תפקידים בחלוקת חוק ההסדרים, וכדי שזה יעבור בוועדת הכנסת – צריך גם מס מעבר ליושב ראש ועדת הכנסת. אנחנו חזרנו לימי הביניים, לתקופה שבה כל אציל, היה לו מס מעבר בלטיפונדיה שלו, כך שאם היית רוצה לעבור את החלקה הזו, היית צריך לשלם כסף. אנחנו פשוט הגענו למקומות שהם לא יאומנו. הדבר הזה הוא מצחין, הוא מסריח והוא בלתי אפשרי

.

אבל אני רוצה לדבר על משהו אפילו עוד יותר גרוע שקרה בתקציב השנה, ולדעתי הוא חסר תקדים. מופיעות בהחלטה של ועדת הכספים נקבע ששלושה חברי כנסת מקבלים כסף ציבורי, מבלי לפרט אפילו לאיזו מטרה ציבורית הכסף הזה מיועד. כתוב בהחלטה: "חבר הכנסת מיקי זוהר יקבל 20 מיליון שקל לשנה, חבר הכנסת אורן חזן יקבל חמישה מיליון שקל לשנה, חברת הכנסת נאוה בוקר תקבל חמישה מיליון שקל לשנה". עוד כתוב בהחלטה, ש-"לא פורט על ידי חברי הכנסת האמורים הייעוד של הכספים האלה".  זה לא רק מזעזע, אלא אני אומר לכם במלוא האחריות – זה בלתי חוקי וזה פלילי. אנחנו מדברים על זה שכסף ציבורי מוצא למטרה שאף אחד לא יודע מה היא. הדבר היחידי שאנחנו יודעים זה שזה ניתן למיקי זוהר, לאורן חזן ולנאוה בוקר, אז למה נותנים להם כסף? כדי שהם יצביעו בעד התקציב.

 

הדבר הזה הוא לא פחות חמור ממה שקרה לאורי לופוליאנסקי, ראש עיריית ירושלים לשעבר, שבזמנו, כדי להפעיל את סמכותו, אמר: "תתרמו ליד שרה". אומנם מדובר בגוף מבורך ונפלא, אבל זו עבירה פלילית. אני פניתי בנושא הזה ליועץ המשפטי של הכנסת, והעמדתי אותו על חומרת הדין. אסור לאפשר לחברי הכנסת להיכשל בזה, אסור לאפשר לכנסת להיכשל בזה, כי זה לא פחות מעבירת שוחד.

במקום שלטון אטום, אנחנו צריכים כאן שלטון שמסתכל על בני-אדם. ושלטון שמסתכל על בני-אדם יביא גם תקציב של אנשים.

כתיבת תגובה