העלון האלקטרוני: מלחמה בדרום – حرب في الجنوب

14 תגובות לפוסט "העלון האלקטרוני: מלחמה בדרום – حرب في الجنوب"

1. מאת עדי:

   30 בדצמבר 2008 בשעה 8:13

   יש לי שאלה, אני לא ממחנה תומכי המלחמה , אבל רציתי לדעת, בהודעת הווידיאו דב חנין אומר שצריך הפסקת אש משני הצדדים והדברות עם הרשות הפלסטינית, האם הכוונה להדברות עם חמאס? ומה עושים במקרה וחמאס ממשיכים להפגיז , ממשיכים לשבת לשולחן הדיונים? אני מבינה שברגע שיוסר המצור ויסופקו כל הצרכים של תושבי הרצועה , איך יוצרים מצב של שינוי מהותי ומהיר בתנאי חייהם כך שלא ישאר כל כך הרבה כעס וסבל ברצועה? האם אפשר לסמוך על חמאס לטפל בצרכי האוכלוסיה ולשפר את חייהם? איזה אינטרס יש למדינות שתומכות בחמאס לשפר את תנאי חייהם של הפלסטינאים?
2. מאת אורן אברהם:

   30 בדצמבר 2008 בשעה 16:44

   מר חנין היקר…. למה באף אחף מההפגנות של ערביי ישראל (עם דגש על המילה ישראל) אין אף דגל ישראל… למה טיבי שמצהיר כי לאומו הוא פלסטינאי חבר כנסת במדינת ישראל….

   למה על הספינות ההומניטריות שאמורות לסמל שלום ודו-קיום אין גם את דגל ישראל אלא רק של כול השאר.. הרי דו-קיום עם ישראל אמור גם לכלול את ישראל… אבל אתה כנראה לא יודע את זה…. וכול חבריך גם לא…

   האמת עד אתמול אני הייתי בכלל איש מרכז.. אתמול אחרי שכמעט סגרו לי את הכבישים באום-אל פאחם ואחרי שכמעט רמסו את חברים שלי ביפו החלטתי…. ליברמן… כי אתם מעוניינים בדו-קיום עם עצמכם…

   אתה לא יכול להבוא בטענות לאף אחד מהישראלים.. אני לא רואה אחרת…

   אתה לא מנסה להפסיק את המלחמה ע"י דיבור עם החמאס…. ואתה אפילו לא מנסה לעזור עם הערבים בדיבור…

   אתם בכלל לא חכמים אני חייב לציין… אם הייתם מראים עכשיו סולידריות עם ישראל הרבה היו תומכים בכם בהמשך.. אבל בחרתם להפגין.. ואף עם אלימות…

   שים לב… כאן הכול נכתב בשפה יפה.. ללא אלימות.. נראה אותך מפרסם זאת.. בלי לשנות אף מילה…

   [על אף הבקשה, ההודעה פורסמה בכל זאת תוך מחיקות קלות - מערכת האתר]
3. מאת מצביע חד"ש מבולבל:

   31 בדצמבר 2008 בשעה 3:34

   הכל נכון. ועדיין, חמאס הוא תנועה שמשווקת רק מוות. תארו לעצמכם תנועה פוליטית מקבילה בצד היהודי. אין ספק שהיינו מתנערים ממנה. בכל הכוח. כולם. הרי אם רק נחליף את המילים "יהודים" ב"ערבים" בהתבטאויותיהם של דוברי חמאס נקבל טקסט שכולו גזענות ושנאה לכל ערבי באשר הוא. איזו זעקה, איזה גינויים. ברוך מרזל היה הופך ליונה צחורה.
   ישראל הורגת חפים מפשע. זה נכון. זה רע. זה פשע. אבל ברור לכולנו שזה בדיוק מה שהחמאס רוצה. הרי מה נותר למי שגם כך אין לו כלום? קנאות דתית, שנאה.
   אז מה עושים? עם מי מדברים? הרי לאבו מאזן אין כוח ברצועה. בקושי בגדה. חמאס לא ישנה את מדיניותו בעקבות "צריבת התודעה" המי יודע כמה.
   תושבי הדרום משלמים את מחיר השהייה הארוכה ברצועה והנסיגה ה"שרונית".
   מה חד"ש מציעים? בלי סיסמאות בבקשה. עצות אמיתיות.
4. מאת שמואל חן:

   31 בדצמבר 2008 בשעה 19:08

   דב שלום,

   כתמיד אתה כותב דברים חשובים ורציניים.

   ברם, יש לי שאלה מאד פשוטה. אילו ממשלת ישראל הייתה מאפשרת לך להיות בא-כוחה למשא ומתן, האם היה לך פרטנר רציני בצד השני? האם הפרטנר היה מוכן לנצור לחלוטין את הירי לפני ההידברות?

   אשמח לתשובה.

   שמוליק
5. מאת ירדן:

   1 בינואר 2009 בשעה 16:03

   אני שמח לראות מגיבים פה. מקווה שיהיו גם תגובות וזה לא רק אתר לפרסום הישגים
6. מאת אדום - ירוק » עוד על המלחמה בדרום:

   1 בינואר 2009 בשעה 16:38

   [...] העלון האלקטרוני: מלחמה בדרום – حرب في الجنوب [...]
7. מאת יונתן ליבנה:

   1 בינואר 2009 בשעה 16:42

   תגובה של דב לכמה מהשאלות שהופיעו כאן, ושנשלחו ישירות למייל שלנו בכנסת, אפשר לראות בפוסט נפרד ולהמשיך שם את הדיון:
   http://dovblog.s60.co.il/606.html
   במוצאי שבת הקרובה הפגנה בתל אביב:
   http://hadash2009.org.il/archives/hafganot/
8. מאת “איפה הייתם 8 שנים” - תשובות לטענות שגורות | חד"ש 2009 - בונים שמאל חדש:

   1 בינואר 2009 בשעה 20:20

   [...] להשיב באופן פרטני לכל אחד מהמכתבים שקיבלתי בעקבות העלון האלקטרוני שהוצאתי בתחילת השבוע. לכן בחרתי להעלות כאן תשובות לכמה [...]
9. מאת עומר:

   2 בינואר 2009 בשעה 18:24

   איפה הייתם כשירו על שדרות ושאר יישובי הנגב
   מדוע לא הפנתם
10. מאת יונתן ליבנה:

    2 בינואר 2009 בשעה 18:46

    עומר שלום, תעיף מבט בלינק כאן:
    http://dovblog.s60.co.il/606.html
    יש התייחסות.
11. מאת רובי ו.:

    3 בינואר 2009 בשעה 1:44

    מה לגבי דרישה מוקדמת מהחמאס שיסכים לפיקוח חיצוני על המעברים (מצידי שיבחרו בין שלוש חלופות: 1) פיקוח מצרי, 2) פיקוח של כוחות הפת"ח, 3) פיקוח בין-לאומי, איזה מהשלושה שיבחרו). בלי דרישה כזו, לדעתי, אין מקום להפסקת אש חד-צדדית מצידנו, ויש להמשיך את התקיפות האוויריות הנוכחיות, אם כי ביתר בררנות ובפחות פגיעות בנשים וילדים.
12. מאת עינת:

    5 בינואר 2009 בשעה 16:13

    http://hadash2009.org.il/archives/debate_points/

    ח"כ דב חנין התייחס וענה לתגובות השגורות בעקבות עמדת חד"ש נגד המלחמה בעזה ובעד השבת הרגיעה וחזרה למשא ומתן:

    בהמולת המלחמה ומערכת הבחירות לא אוכל להשיב באופן פרטני לכל אחד מהמכתבים שקיבלתי בעקבות העלון האלקטרוני שהוצאתי בתחילת השבוע. לכן בחרתי להעלות כאן תשובות לכמה מהטענות שחזרו בכמה מהתגובות.

    ראשית, תודה מקרב לב לכותבי מכתבי התמיכה, ובמיוחד לאלה שהגיעו מאיזור עוטף עזה. במלחמות, במיוחד בשלביהן הראשונים, מתרחש תהליך של בידוד קולות השלום ודחיקה שלהם אל מחוץ למה שנתפס כ”מתקבל על הדעת”. לכן המסרים המחזקים האלה חשובים מאין כמותם ומאפשרים להמשיך בידיעה שאיננו לבד בקריאה לרגיעה ולשלום.

    לגבי הטענות הנגדיות -

    1. “לא שמענו אתכם מגנים את הקסאמים / לא ראינו אתכם בשדרות” וגו’ – הסיבה לכך היא שהסיורים שערכנו בדרום והביקורת שלנו על הפיגועים ועל ירי הקסאמים לא מצליחים לחדור את חומת התקשורת ולהביא את הדברים לידיעת הציבור. איכשהו יותר קל לעכל תמונה פשוטה לפיה השמאל עם הערבים והימין עם היהודים. לשותפות יהודית-ערבית בעד השלום ונגד המלחמה והטרור אין מקום בתמונה הזאת. מכיוון שכך, אנחנו נדחקים לאמצעי תקשורת חלופיים ובעיקר לאינטרנט. אחת הדרכים להתרשם באופן אמיתי מפעילותנו היא לשלוף מילים כמו “שדרות”, “גלעד שליט”, “קסאמים” ודומותיהן בשדה החיפוש של אתר "אדום ירוק". חבל להסתפק בעיתונות הממסדית.

    2. “עם מי תדבר? החמאס לא מכיר בישראל” וגו’ – אם אמנם שלפתם בשדה החיפוש כפי שהצעתי, מצאתם ודאי שחד”ש מותחת ביקורת עקבית על החמאס, הן במישור האידיאולוגי, הן ביחס להחלטותיהם המדיניות. אין ספק שישראל אינה לבדה בסיפור הזה. ובכל זאת, מול ממשלת החמאס הזו, התקיימה רגיעה לאורך ארבעה וחצי חודשים. הדבר בא כתוצאה מתהליך הידברות. אני לא חושב שיש היום ישראלי אחד שבאמת מאמין שלא מדברים עם החמאס. אנחנו לא מכירים בהם, הם לא מכירים בנו, אבל בסופו של דבר מדברים אחד עם השני ואף מגיעים להסכמים. ההידברות מתקיימת ומשיגה לעתים תוצאות.

    3. “עם מי תדבר? החמאס רוצה לחסל את ישראל” – וישראל הכריזה שלא תשקוט עד שהחמאס יירד מהשלטון. הדה-לגיטימציה ההדדית לא עוזרת להתקדם לרגיעה ומזיקה לשני העמים. הפלסטינים מצידם מקבלים ממשלות יותר ויותר ימניות, וכך גם הישראלים רק מחזקים את המשטרים הפונדמנטליסטים. זה חלק מהטרגדיה שבמלחמות. בפועל – המלחמות הן אלה שמייצרות את השנאה, כמו שהשינאה מייצרת את המלחמות. הסכם הרגיעה היה טוב לתושבי הנגב המערבי. חבל שלא היה טוב יותר גם לתושבי רצועת עזה, שבעבורם מדובר היה בחודשים של מצור כלכלי קשה מאוד. כפי שכתבתי בעלון – רגיעה מחודשת מוכרחה לכלול גם שיפור של החיים ברצועת עזה, חילופי שבויים ותחילת משא ומתן עם הרשות הפלסטינית. בלי דינאמיקה של שיפור, משני צידי הגבול, אי אפשר יהיה להיחלץ לאורך זמן מהמלחמה.

    4. “הם שברו את הרגיעה” – הסיפור הרבה פחות ברור (ראו כאן למשל) ובכל מקרה אין זה משנה. המלחמה בעזה אינה רק מחרידה אלא גם מזיקה לאינטרסים שלנו, אותם ניסיתי להציג בעלון.

    5. “הרגיעה מאפשרת לחמאס להתחמש” – אמנם, אך במלחמה החמאס צובר אהדה ציבורית. כך או כך, החמאס עושה חייל. אין ספק שבלי דינמיקה של שיפור החיים ברצועה ושל משא ומתן להסכם שלום יציב, הרגיעה היא רק צעד ראשון וזמני בדרך לשלום. ובכל זאת – גם צעד זמני חוסך חיי אדם, צער וסבל, באופן שאין לזלזל בו. ואם יבואו בעקבותיו צעדים נוספים, מצד ממשלה שוחרת שלום, הרי שאפשר לעלות באופן מהיר למדי על מסלול אחר לגמרי.

    6. “הפתרון יבוא מבחוץ, דרך בוררים חיצוניים ובלחץ בינלאומי” – לצערי, ארצות הברית ומדינות אירופה מהוות בשנים האחרונות חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון. בשל שיקולים משיקולים שונים ישראל זוכה לגיבוי גורף ואף נדחקת להמשיך את המצור על עזה ואת המלחמה בחמאס. לכן חשובה במיוחד התארגנות פוליטית מקומית, ישראלית ופלסטינית, שתקרא לשים סוף להפגזות ההדדיות, להרג, למצור, לחטיפות, ולנסיונות השווא להביא את הסכסוך להכרעה כוחנית. אם יהיה פתרון הוא יבוא מידינו שלנו ולא משום מושיע מבחוץ.

    7. “נגררתם אחר הימין להתעסק במלחמה במקום בעוני, באבטלה ובמשבר הכלכלי” – אמת. זה מה שמלחמות עושות. לא נהיינו פחות סוציאליסטים, אלא שהסוציאליזם מחייב יציבות ביטחונית מינימאלית – בלעדיה הכל נשטף תחת החרדה הקיומית המיידית ביותר. התייחסתי לכך בהרחבה כאן.

    8. “אתם מדברים בסיסמאות – תנו פתרון” – אנחנו מקפידים להציג את הפתרון – הפסקת אש מלאה, שקט בעזה ובנגב המערבי, שיפור החיים ברצועת עזה, חילופי שבויים, משא ומתן מול הרשות. זו תכנית פעולה של ממש, תכנית ברורה ויישימה. אלא שבמציאות שייצרה ממשלת קדימה-עבודה (מדברים שלום ועושים מלחמה) הדברים נשמעים כמו סיסמאות ריקות. בתגובה הארוכה כאן למעלה, אני מקווה שהצלחתי במעט לפרט ולהראות שהדברים לא בשמיים אלא בהחלט בידיים שלנו.

    מקווה לראות את כולכם במוצאי שבת הקרובה בתל אביב.
    דב
13. מאת רונה גל:

    6 בינואר 2009 בשעה 16:58

    Subject: רונה גל-"שלום לנצח"וידאו קליפ מרגש ונוגע צילומים נדרים מעזה מישראל ומהעולם

    , רונה גל בשיר עכשווי. נוגע ומרגש .הצועק לעולם להפסיק את ההרג. וההרס. משני המחנות .ומיוחד ההרג של ילדים חפים מפשע. פיזמון ! השיר. אומר. אלוקים אחד לכל העמים, אלוקים שמור על כל הילדים, עולם גדול נתן לכל ,יש מקום נפסיק ללחום, אנה בבקשה, העבירו את האמייל. עם הקישור. לכל חבריכם ,ואל תקטעו את השרשרת, תודה כי בסוף ובכל מקרה נצטרך ללמוד לחיות זה לצדו של זה, אז חבל על כל נשמה שעולה לשמיים בטרם עת" http://albums.tapuz.co.il/albums/flixBlogPlayer.swf?www.myspace.com/ronagal
14. מאת יהודה המכבי:

    7 בינואר 2009 בשעה 23:07

    דב שלום רב, אני שמח שיש מקום להידברות תרבותית.
    אני גם מניח שאתה חש את רגשות העם הפלסיטני היושב בעזה ו"סובל" ממה שצה"ל והכיבוש הציוני עושים לו.
    הפתרון לא יוכל להגיע בהפסקת הירי משני הצדדים וגם לא בהידברות חד צדדית עם שיחה של יהודים ליהודים וערבים לערבים.
    אבל צערי גם שיחות של ערבים ליהודים ויהודים לערבים לא הניבו עד היום משהו טוב מדאי.
    ראהע את מה שקורה במצרים [נכון אין מלחמה אבל יש איבה ושנאה] ראה מה יש בירדן.
    ובעיקר ראה מה יש בין הערבים עצמם. הטבח שערכו החמאס בעזה בכל האחים שלהם ללא שיתוף של גורם צהלי היה מזוויע.
    כל ערבהי נורמאלי "מפחד" מהחמאס והקיצוניים שם.
    איזה פתרון יש לך ולמפלגתך מלבד להחזיר את היהודים לאירופה ול……
    אשמח לדקבל תגובה עיניינית וצודקת.
    יהודה