האם מישהו כאן יכול להסביר לי מה נותן לכם את הזכות לבטל את ציביון המדינה היהודית הדמוקרטית למדינת כל אזרחיה בנוסף למדינה פלסטינית נטולת זהות יהודית בגבולנו?

האם ברצונכם לבנות 2 מדינות ערביות בעצם, ולאחר מכן לאחד לאחת? או שאני לא מבין את הכתוב במצע שלכם.

בברכת יום טוב

שלום רונן, לא במקום הדיון הנחוץ מאוד שאתה מציע בנתונים (כי הדיון אמנם חשוב מאין כמותו), אלא רק תיקונים קלים לנתונים עצמם:

1. ביפו, בזכות עבודה קשה ויפה, הגיעו פעילינו לבערך 1000 קולות (עליה משמעותית ויפה לעומת הבחירות הקודמות אבל לא 2500), כלומר מעל ארבעת אלפים קולות בתל אביב. גם ביפו, גם בתל אביב, מדובר בקולותיהם של יהודים ושל ערבים. אי אפשר ממש להבחין.

2. אלכס בילצקי (ולא ענבר) היה היועץ האסטרטגי של חד"ש. הכתיבה, הרעיונות והבימוי של הסרטונים, כמו גם סיסמאות הקמפיין, העיצוב הגרפי, עבודת האינטרנט, פעילות השטח – כולם היו פרי של עבודת צוות מרובת משתתפים שבה גם אלכס תרם תרומה משמעותית.

3. הניתוח מחסיר מעל ארבעת אלפים קולות מישובים "יהודים" נוספים ברחבי הארץ (מדן ועד אילת). אחד ההישגים שאפשר להתפאר בהם הוא שכמעט בכל ישוב וישוב בישראל חד"ש גדלה בבחירות האחרונות, וב"ישובים יהודים" הדבר הגיע כמעט בכל מקום לכדי הכפלה של בין פי 2 לפי 4 מבבחירות הקודמות.

4. עוד נתון שלעולם לא נוכל לגלות הוא מספר האנשים שבפעם הראשונה בחייהם שקלו הצבעה לחד"ש, אך בסופו של דבר הצביעו אחרת. אין ויכוח בעולם הסוקרים, שחד"ש פרצה הפעם לקהלים חדשים בכל רחבי הארץ.

5. ברשימת הנתונים צריך לזכור שכמחצית המנדט הזו (פחות או יותר), שהגיעה מהציבור היהודי, התקבלה במסע בחירות מאוד מאוד זול. בלי שלט חוצות אחד, בלי שילוט על אוטובוסים, בלי דיוור ישיר, בלי מערך טלפנות שכיר, עם מספר נמוך מאוד של עובדים בשכר, ובעיקר על בסיס ההרתמות המרשימה של מאות מתנדבים בשבועות שלקראת הבחירות. במיוחד לאור זאת, ההישג לא רע בכלל. אבל אין ספק שככל שחד"ש תגדל ויעמדו לרשותה גם התקציבים הנאותים, אפשר יהיה להגיע לקהלים רחבים הרבה יותר.

6. רעם-תעל אינה מפלגה אלא התאגדות לצרכים אלקטורליים של מספר זרמים פוליטיים. לפיכך, חד"ש היא אכן הזרם הפוליטי המרכזי היום ברחוב הערבי. אתה צודק (מכאן אני גולש מנתונים לדעות) שאנחנו רק בתחילת הדרך של הבאת הערכים הללו אל מרכז הזירה הפוליטית הישראלית כולה. אם השאלה היא אם הבחירות היו צעד משמעותי בדרך הנכונה, לי ברור שכן. ובכל זאת יש הרבה מקום לביקורת, לדיון לחידוד מסרים לעתיד. התהליך הזה כבר התחיל בסניפים ובגופים הפוליטיים של חד"ש, ומתרחש גם באינטרנט במספר אתרים ובעיקר ב-idov.co.il.

מספר הקולות שנדרשו לכל מנדט בבחירות האחרונות עמד על 26,000 לערך (מעבר לתנאי היסוד של אחוז החסימה [2%]). חד"ש קיבלה 112,130 קולות ורע"ם שמרה, בדוחק, על מעמדה כמפלגה המובילה בציבור הערבי (113,954). בבחירות 2006 קיבלה חד"ש 86,092 קולות. כלומר חד"ש הוסיפה לעצמה 26,038 קולות, אכן מנדט שלם שהעלה אותה לארבעה חברי כנסת וצמצם את הפער שהיה קיים ב 2006 בינה לבין רע"ם. חד"ש גם הגדילה את הפער בינה לבין בל"ד, שעמד על 14,026 קולות בלבד ב 2006 ועתה עומד על 28,392, מנדט מלא, שאכן משתקף בחלוקת המנדטים ביניהם. אך זוהי בל"ד, ולא חד"ש, שמכבדת אותנו בחברת כנסת ערביה ראשונה מטעם מפלגה לא ציונית. עד כאן, בגדול, החדשות הטובות. בתל אביב, חיפה וירושלים יחדיו קיבלה חד"ש 12,207 קולות, פחות מחצי מנדט. בחיפה נהנית חד"ש ממעמד בכורה בקרב המצביעים הערבים (5533 כולל מצביעי חד"ש יהודים), שנתנו מחצית ממספר קולות זה לבל"ד ומאות בודדות בלבד הצביעו שם לרע"ם. בסך הכל, חיפה תורמת לחד"ש בערך חמישית מנדט. בתל אביב-יפו הצביעו לחד"ש 5203 מצביעים. בל"ד במצב קשה בעיר, עם 673 מצביעים ורע"ם במצב טוב יותר, עם 2451 מצביעים. גם תל-אביב-יפו, אם כן, תורמת לחד"ש בערך חמישית מנדט. פילוח שטחי של הקלפיות, עפ"י חלוקה לתל אביב וליפו, מעלה את הנתונים הכלליים הבאים: בקלפיות באזור יפו קיבלה רע"ם את מרבית הקולות שלה (בערך 2300). חד"ש קיבלה באותן קלפיות בערך 2500 קולות. מספר המצביעים היהודים לחד"ש, לא עובר את ה 3000. נתלוו תקוות גדולות בשיעור המצביעים היהודים בתל אביב, במיוחד לאחר הבאז של הבחירות לראשות העיר. תעמולת הבחירות שעוצבה על ידי אלכס ענבר התבססה על קליפים קוליים שלוטשו עבור "התל אביבים" ולא שידרו מסר רדיקאלי/נועז/חתרני ולו ברמז, רק "בכאילו". כל זה הוליד, בכל הארץ, חמישית מנדט שהואילו היהודים לתרום. אז כתשתית לדיון על תנועת שמאל חדשה ועל ההישג שבהיותנו תנועת השמאל הגדולה בארץ, נראה לי שכדאי לדון בנתונים האלו ובמשמעותם.

אני לא חושב שבמצב הנוכחי אפשר לקיים שיתוף פעולה עם מר"צ במיוחד עם היו"ר הנוכחי שלה.

האמת – זאת הייתה מערכת הבחירות הראשונה שהצבעתי חד"ש אחרי שנים במר"צ. מר"צ אכזבה המון מבוחריה – גם בתמיכתה במלחמה וגם בהצנחת אנשים מלמעלה ודחיקת אנשים שעבדו קשה שנים וייצגו את ערכי המפלגה למטה.

אני חושב שאחרי הבחירות האלה חד"ש צריכה להתבונן בתוכה לאור הביקורת שהושמעה. האם מופרכת מן היסוד הטענה שחד"ש מדברת בשתי שפות – אחת לבוחר הערבי ואחת לבוחר היהודי? ואם רוצים להיות שמאל אמיתי, האם לא הגיע הזמן להתחיל להתעסק בשאלות כמו הפרדת דת ומדינה, זכויות האוכלוסיה הלהט"בית, נישאוים אזרחיים, אפליה נגד נשים?

כל הדברים האלה מופיעים במצע של חד"ש, אבל לא מקבלים במה מספקת בעבודה הפרלמנטרית של חברי הכנסת.

מתי סוף סוף תהיה אישה (עאידה עאידה!) חברת כנסת מטעם חד"ש? ומה לגבי הליך בחירת יו"ר המפלגה והרשימה, האם לא הגיע הזמן לתהחיל לחשוב על פריימריז כמו שיש במפלגות אחרות?

[...] מדב, מתוך הניוזלטר שיצא אתמול. למי שתהה אם "בונים שמאל חדש" הזה הוא רק עניין חד"שי: את [...]