דיון על מבצע מעצרי הפליטים האפריקאים ביוזמת דב
לכתבתה של רותי סיני אודות מבצע המעצרים.
להצעת חוק זכויות הפליט שדב הניח יחד עם ח”כ פינס-פז. הממשלה התנגדה להצעה, והיא נפלה בקריאה טרומית. לפני מספר שבועות הונחה ההצעה מחדש בשיתוף עם חברי הכנסת פינס-פז ורן כהן.
לפוסט מרכזי בבלוג של שוקי גלילי בעניין סגירת המרפאה של רופאים לזכויות אדם.
הצעה לסדר-היום
מבצע מעצר פליטים אפריקאים השוהים בישראל
היו”ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר היום, הצעתו של חבר הכנסת דב חנין, הצעה לסדר היום מספר 4958: מבצע מעצר פליטים אפריקאים השוהים בישראל. בבקשה אדוני, יש לך עשר דקות.
דב חנין (חד”ש):
תודה רבה אדוני היושב ראש, רבותיי השרים, עמיתיי חברי הכנסת, בימים האחרונים מתנהל מבצע מתואם שבמסגרתו נעצרים ומעוכבים מבקשי מקלט ופליטים, בהם גם פליטים רבים שנושאים עמם ניירות רשמיים מנציבות האו”ם לפליטים בישראל, מבית הדין לביקורת משמורת, ואפילו מהיועץ המיוחד לשר הביטחון.
האנשים האלה שיש להם אישורים רשמיים על מעמדם, מעוכבים ונעצרים על ידי המשטרה, ואני רוצה לתת כמה דוגמאות למהלך הזה.
אני למשל מחזיק בידיי מכתב פנייה ליועץ המשפטי לממשלה, שמתאר פעולה של משטרת ההגירה בקיבוץ יטבתה, שמזה שנה וחצי מארח פליטים מסודן. לכל הפליטים האלה יש אישורים לשהות במקום ובכל זאת, משטרת ההגירה מגיעה לקיבוץ יטבתה ועוצרת את הפליטים האלה, לוקחת אותם מהמקום. הטענה היא, שהמעצר או העיכוב הזה נעשה לצורך זיהוי – טענה מוזרה, בסך הכול האנשים האלה נושאים עמם אישורים רשמיים שהונפקו על ידי הרשויות הרלוונטיות. אנשי הקיבוץ ביטבתה שחיים ועובדים עם הפליטים האלה זמן רב, מכירים את הפליטים האלה, ביכולתם להעיד, שלא נפלה שום טעות בזיהוי שלהם. למרות כל זאת, הפליטים האלה עוכבו בעיצומו של יום, ללא שום התראה מוקדמת ונלקחו מהמקום. זה דיווח אחד, יטבתה.
אני קורא על מבצע אחר שנעשה בערד, שם נעצרו 32 פליטים ומבקשי מקלט, חלקם פליטים שנמצאים בחלופת מעצר, במלון בערד, אשר היו בדרכם למשטרת ההגירה בעומר כדי לחתום בהתאם לתנאי השחרור שלהם. במבצע אחד בערד נעצרו 32 פליטים, יום לאחר מכן עוד 17 פליטים. גם הפליטים שנמצאים בחלופת מעצר בקיבוץ אליפז בערבה נלקחו למעצר ללא התראה.
המהלך הזה של מבצעי המעצרים כולל פריצה של המשטרה למקלטים שבהם שוהים פליטים, כולל המקלט של הפליטים בתל-אביב. גם שם פרצו אנשי המשטרה אל המקום, אספו איתם פליטים במספר גדול, עצרו אותם והעבירו אותם למעצר. דרך אגב, לא ברור אם הדבר הזה נעשה עם צו מעצר או בלי צו מעצר, אם הדבר הזה נעשה עם צו חיפוש או בלי צו חיפוש.
אני מחזיק בידיי מכתב רשמי שהוצא על-ידי ראש אגף המבצעים של משטרת ישראל, ניצב ברטי אוחיון, ובו הוא מתאר מבצע להרחקת עובדים זרים שהתחיל בסוף פברואר ויסתיים - לפי המכתב - בסוף חודש מרץ 2008. על-פי המסמך של אגף המבצעים, בכל יום, עמיתיי חברי הכנסת, ייעצרו 300 שוהים בלתי חוקיים שיסתננו דרך גבול מצרים. שירות בתי הסוהר צריך להיות ערוך לקליטתם של 300 עצורים כל יום. אם אנחנו מדברים על מבצע שמתחיל בסוף פברואר ומסתיים בסוף מרץ, זה כמובן מספר גדול מאוד.
אחד הסעיפים במסמך הזה שהוציא אגף המבצעים במשטרה הוא שמשרד החוץ יטפל במציאת פתרונות לכל העצורים שלמדינותיהם אין קשרי חוץ עם ישראל. המשפט האחרון הזה מרמז, כך אני חושש, גם למדינות כמו סודן, שמהן הגיעו לישראל לא מעט פליטים. אלה הם פליטי דרפור הידועים והמוכרים לכולנו. כמובן שאלה הם פליטים שמשמעות הגירוש שלהם בחזרה לסודן היא סיכון אמיתי של חייהם וללא ספק פגיעה חמורה וקשה באמנה להגנת זכויות הפליטים, שעליה חתומה מדינת ישראל.
עמיתיי חברי הכנסת, המתרחש היום בתחום מבצע גירוש הפליטים הוא רק חלק ממדיניות כוללת בעייתית ביותר שממשלת ישראל אימצה ביחס לסוגיה, שהיא סוגיה משמעותית ורצינית בעולם של היום. אנחנו מדברים על גלובליזציה. הגלובליזציה הזאת שמתנהלת היום בעולם היא גלובליזציה קשה ואכזרית, גלובליזציה של תאגידים גדולים ושל רמיסת זכויות האדם, זכויות חברתיות, זכויות אנושיות, זכויות לאומיות, זכויות של מיעוטים בכל העולם. התוצאה של הגלובליזציה הזאת היא יותר ויותר פליטים. חלק מהפליטים האלה הם פליטים של רצח עם, חלק מהפליטים האלה הם פליטים של משבר האקלים.
מדינת ישראל בעצם מנהלת היום גבול פתוח עם מצרים, אני מניח שבגלל שיקולים כאלה או אחרים, אבל ביחס לפליטים שמגיעים לתוך תחומי מדינת ישראל, מדינת ישראל איננה מציעה תשובה מערכתית כוללת להתמודדות עם השאלה הזאת. כנראה, אדוני היושב-ראש, שלישראל יש תסביך פליטים. שומעים את המילה “פליטים”, אז האינסטינקט הראשוני הוא לעצום את העיניים מאוד חזק, מתוך אמונה שאם רק נעצום את העיניים מספיק חזק, גם הבעיה תיעלם.
היו”ר אחמד טיבי:
זה תסביך חדש או שאתה מכיר את זה משנים?
דב חנין (חד”ש):
כנראה שלתסביכים יש רקע היסטורי. כך אני חושש, אדוני היושב-ראש.
היו”ר אחמד טיבי:
דרך אגב, מי שלמד רפואה יודע שלכל מחלה יש history, אחר כך prognosis, אחר diagnosis. אנחנו מדברים על ההיסטוריה של תסביך.
דב חנין (חד”ש):
אנחנו מדברים על ההיסטוריה של התסביך וזה כנראה תסביך קשה, כי בבעיה הזאת צריך לעצום עיניים מאוד-מאוד חזק בכדי להיות מסוגלים להכחיש אותה. אנחנו רואים איזושהי מכבסת מילים ביחס לטיפול בפליטים האלה – במקום לדבר על “גירוש” מדברים על “הרחקה”.
אדוני היושב-ראש, את הבעיה הזאת אי אפשר לפתור בשיטה של Laissez Faire – שכל רשות תטפל ככל שהיא יכולה – פעם מטילים את האחריות על המשטרה, פעם מטילים את האחריות על השלטון המקומי. בתל-אביב למשל, העירייה משתדלת לעשות משהו להגן על הפליטים ולתת להם מענה.
בסופו של דבר, כיוון שהבעיה הזאת לא הולכת להיעלם, כיוון שהמציאות של הפליטים בעולם הגלובליזציה העכשווי לא הולכת, לצערי הגדול, להתחסל, המציאות הזאת תימשך ואפילו יש סכנה אמיתית שתתחזק. הגיע הזמן שמדינת ישראל תגבש לעצמה גישה כוללת ומערכתית עם פתרונות כוללים לשאלה הזאת. לא מספיק לגלגל את האחריות על רשויות מקומיות, לא מספיק לנהל מבצעים ממוקדים כאלה או אחרים, ובוודאי לא נכון ולא ראוי להשאיר את כל הטיפול בפליטים ובמבקשי מקלט בידיה של משטרת ההגירה.
העקרונות להגנה על פליטים אינם חדשים. העקרונות האלה קיימים ומוכרים באמנה בינלאומית שמדינת ישראל חתמה עליה. האמנה הזאת היא אמנה משנת 1951 והיא נחתמה בעקבות המציאות הנוראה של גלי הפליטים העצומים והאיומים שהתרחשו אחרי מלחמת העולם השנייה. דרך אגב, במדינת ישראל, שחלק מתושביה היהודיים הם פליטים בעקבות מלחמת העולם השנייה, צריכה היתה להיות בוודאי רגישות מיוחדת למציאות של פליטים ושל מבקשי מקלט. ההגנה על פליטים ועל מבקשי מקלט חייבת להיות מושתת על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין. מדינת ישראל צריכה לקלוט פליטים אם היא רוצה להיות חלק ממשפחת העמים הנאורים, אם היא רוצה אכן להכיר בלקח ההיסטורי שעמד ביסודה של אמנת הפליטים מ-1951, ואם היא רוצה באמת להיות נאמנה לערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם. אם מדינת ישראל רוצה להיות נאמנה לערכים האלה, היא לא יכולה לגרש ולהחזיר פליטים למקומות שבהם צפויה סכנה לחייהם, לשלמות גופם או לחירותם. אנשים שצפויים לסכנה כאמור, חייבים להיות ראויים וזכאים להגנה שתאפשר להם קיום נאות בכבוד. אנשים שיש לגביהם חשש מבוסס שהם יירדפו בגין ההשתייכות הגזעית שלהם, הדת, הלאום, ההשקפה הפוליטית או ההשתייכות לקבוצה חברתית מסוימת, הינם פליטים הזכאים להגנה. אלה הם העקרונות שקבועים באמנה שישראל חתומה עליה ולכן ישראל צריכה לתת מקלט בטוח ומעמד בישראל לאנשים נרדפים ועקורים בהתאם לאותן התחייבויות בין-לאומיות שהיא נטלה על עצמה.
זה מחייב את ממשלת ישראל לייצר מערכת מקלט נגישה, הוגנת ויעילה. זה מחייב את מדינת ישראל להבטיח שיישמר עיקרון השוויון בין מבקשי המקלט לכל אורך בירור בקשת המקלט בהליכים מוסדרים. מדינת ישראל חייבת גם להבטיח שבמיוחד יישמרו זכויותיהם של ילדים מבקשי מקלט, ובכלל זה זכויותיהם לחיים, להתפתחות, לזהות, וכמובן זכותם שלא להיות מופרדים מעל הוריהם.
עמיתיי חברי הכנסת, יחד עם חבר הכנסת אופיר פינס-פז הבאתי בפני הכנסת הצעת חוק שבאה לעגן את מעמד הפליטים וזכויותיהם בישראל. זו הצעת חוק מאוד מאוזנת, מחושבת, עם מנגנונים של בקרה, עם מנגנונים של חשיבה חברתית רחבה, תוך התחשבות במשפט הבין-לאומי ובחובות שלו וגם ביכולות של מדינת ישראל. לצערי הגדול עד היום ועדת השרים לענייני חקיקה לא מצאה לנכון לתמוך בהצעה הזאת ולצערי ההצעה נפלה בכנסת. אני מקווה שבסיבוב הבא ממשלת ישראל וגם כנסת ישראל ילכו לפתרון כזה של חקיקה כוללת, כי רק חקיקה כוללת ופתרון כולל יוכלו לתת מענה לבעיה שלא הולכת להיעלם.
היו”ר אחמד טיבי:
אני מודה לך, חבר הכנסת דב חנין. אדוני השר לביטחון הפנים, השר אבי דיכטר, בבקשה.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, חבר הכנסת דב חנין, הנתונים על גידול דרמטי במספר המסתננים לישראל דרך גבול מצרים ממדינות אפריקה השונות - רובם המכריע למטרות עבודה בלתי חוקית במדינת ישראל – הנתונים האלה בהחלט מצביעים על גידול דרמטי.
בשש-שבע שנים האחרונות, כמדומני, אנחנו כבר חצינו את קו 7,000 המסתננים. בחודש פברואר האחרון בלבד, עצר צה”ל על הקו – קו הגבול בין מצרים לבין ישראל – למעלה מ-1,800 מסתננים. אגב, בניגוד למה שאמרת, חבר הכנסת דב חנין, רובם המכריע אינו מסודאן, וגם אותם מסתננים מסודאן הם לאו דווקא מאזור דרפור שהוא האזור שנמצא בסכנה.
אריטריאה, למשל, היא הרבה יותר דומיננטית במסתננים מסודאן, אבל מסתננים מגיעים מסדרה שלמה של מדינות ברחבי אפריקה, מלבד אריטריאה ומלבד סודאן.
בערים במדינת ישראל שוהים, כאמור, אלפי מסתננים – חלקם עם אישורים של משרד הפנים, חלקם תחת טיפול נציבות הפליטים של האו”ם וחלקם ללא תיעוד כלשהו.
בדיון שהיה בראשות ראש הממשלה ב-24 בפברואר, השתתפו בין היתר: שר הביטחון, סגנו, שרת החינוך, שר האוצר, שר הפנים, שר הרווחה, שרת החוץ והשר לביטחון פנים. ראש הממשלה הנחה בין היתר את המשרד לביטחון פנים לוודא כי ברחבי מדינת ישראל לא מסתובבים מסתננים שהגיעו דרך הגבול ממצרים, ממדינות אפריקה, באופן בלתי חוקי וללא היתרים.
המשטרה פתחה במבצע אכיפה רחב-היקף בקרב המסתננים, למעשה מאילת ועד אזור המרכז, וכל מי שנמצא כאן באופן בלתי חוקי – או מי שהסתבר שהוא נמצא כאן באופן בלתי חוקי – לבדוק האם הוא בר-הרחקה, אם לאו.
ב-25 בפברואר – למעשה, למחרת ההחלטה או ההנחיה של ראש הממשלה – הוחל במבצע. במסגרת הפעילות נבדקו מסתננים רבים חסרי תיעוד או כאלה שהיה ספק באשר לזהותם. צריך לזכור שבחלק גדול מאוד מהמקרים, אותם מסתננים שהגיעו ממצרים, דרך מצרים – הגיעו בעצם ללא שום תיעוד שמאפשר זיהוי שלהם, והשמות שהם נקבו בהם כמובן היו על אחריותם בלבד.
הנושא הזה נעשה גם כדי להשלים את הבירור מול משרד הפנים מזה, ולבדוק את האישורים ואת ההגנה הנדרשת – אם נדרשת – על-ידי נציבות הפליטים של האו”ם שנמצאת במדינת ישראל.
הנתונים שהיו במהלך המבצע הזה, עד היום – למעשה, עד אתמול – הם מקיפים כ- 1,600 מסתננים שנעצרו; 1,300 מהם שוחררו לאחר שנבדק הנושא עם משרד הפנים, אומתה הזהות וניתנו אישורים מסודרים. קרוב ל-450 מהם נשאו אישורים של נציבות הפליטים של האו”ם, וההגנה שניתנת להם, שהיא כמובן הגנה מספקת. כ-300 מהם הועברו למשמורת בהתאם לחוק הכניסה לישראל. כ-100 מתוך ה-300 שוחררו על-ידי בית-הדין לביקורת – מוסד שעובד באופן רצוף מול מתקן המשמורת המרכזי, שנמצא בקציעות ומתקן אחר של מנהלת ההגירה במרכז הארץ.
המסתננים הבלתי חוקיים מוחזקים בישראל במספר מקומות. המקום המרכזי, כפי שאמרתי, בקציעות – מקום מבוקר מאוד על-ידי רבים שהגיעו לשם, וראוי לומר שהגיבו בהפתעה רבתי נוכח מה שנדמה שבקצה מדינת ישראל – קציעות, כלא – עלול להיות משהו נידח, והופתעו מאוד לראות מתקן משמורת מוחזק באמת בצורה מכובדת מאוד, מכבדת מאוד בני אדם – בין אם זה גברים, בין אם זה נשים; היו אפילו מספר מקרים של נשים הרות, כולל לידה שהיתה באותו מתקן.
29 מסתננים בלבד גורשו מהארץ במהלך הפעילות הזאת, כשהסתבר שניתן לבצע את זה על-פי כל אמות המידה.
נסים זאב (ש”ס):
29 מתוך כמה?
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
לא עקבת אחריי. אני מניתי את כל סדר המספרים ואמרתי: בסופו של דבר, מתוך 1,600 - - -
נסים זאב (ש”ס):
1,800 שמעתי.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
לא, לא. לטובת חבר הכנסת זאב ומי שלא האזין, אני חוזר. 1,800 מסתננים רק בפברואר נעצרו על-ידי צה”ל בקו מצרים-ישראל. נושא אחד.
אני עובר לנושא אחר. מאז תחילת המבצע ב-25 בפברואר, נעצרו על-ידי משטרת ישראל כ-1,600 מסתננים. מתוכם, 1,300 שוחררו לאחר שהסתבר שאו שיש להם או ניתן לתת להם, על-פי משרד הפנים – מחויבים לתת להם – היתרי שהייה בישראל, שאותם מספקים גורמי משרד הפנים.
מתוך ה- 1,300 האלה ישנם 450 שהם נמצאים תחת הגנת נציבות הפליטים של האו”ם, שהנציבות הזאת הכירה בהם כפליטים, ואני מניח שהם יטופלו במסגרת ההתחייבות הממשלתית לקלוט סדר גודל של 500 פליטים במדינת ישראל – אותם פליטים מחבל דרפור שדיבר עליו קודם לכן חבר הכנסת חנין.
כ-300 הנותרים - מבין ה- 1,600 פחות ה- 1,300 - ה-300 הנותרים הועברו למשמורת חוקית, מתוכם כ-100 שוחררו לאחר מיון נוסף ותהליך נוסף שבוצע על-ידי בית-הדין למשמורת, שבסמכותו להשאיר או לשחרר, כך שמתוך ה-200 שנשארו במשמורת חוקית מתוך המבצע – לא מתוך סך הכול; מתוך סך הכול יש כ- 1,300 אנשים במשמורת חוקית, אולי 1,500 היום כבר – מתוך ה-200 שבמבצע, גורשו 29.
גורשו, הווי אומר שהתקיימו התנאים שיש יכולת לגרש אותם, שיש מדינה שקולטת אותם, שיש להם דרכונים, שהמדינה שאליה מגרשים אותם מוכנה להנפיק להם דרכונים. לצערי, לא כל המדינות באפריקה – שאליהן ניתן לגרש את אותם מסתננים שהגיעו משם – לא כל אותן מדינות מוכנות להנפיק דרכונים כאן במדינת ישראל. הווי אומר, שגרירויות של מספר מדינות מערימות קשיים רבים מאוד בכל מה שקשור להנפקת דרכונים לבני אותה מדינה שהשגרירות היא שגרירות של אותה מדינה כאן בישראל, כך שבסופו של דבר לגרש אתה יכול רק אדם שיש מדינה שקולטת אותו ושיש לו מסמך רשמי – דרכון או תעודת מסע – שאתה יכול באמצעותם להעלות אותו על טיסה ולהחזיר אותו לארץ מוצאו או למדינה שהסכימה לקלוט אותו, ואכן המספרים הם קטנים מאוד.
ב”החזרה החמה”, מאחר שכולם הרי הגיעו ממצרים – כל ה- 7,000 או למעלה מ- 7,000 שדיברתי עליהם קודם לכן – מאחר שמצרים עד היום ב”החזרה חמה”, הווי אומר לקחת אותם ולהחזיר אותם במעבר ניצנה או כרם שלום, עד היום היה אירוע אחד כזה, שבו נדמה לי חזרו סדר גודל של 40 מסתננים בלבד.
מהמספרים אפשר להבין שאם אנחנו, מדינת ישראל, לא נדע להתמודד בצורה הרבה יותר אפקטיבית עם המסתננים הנכנסים לכאן באופן בלתי חוקי – רובם המכריע למטרות עבודה ולא לשום מטרה אחרת – רובם המכריע למטרות עבודה, עם כסף רב שניתן להשיג כאן בישראל, הדברים עוברים מפה לאוזן.
קו הגבול בין מצרים לישראל הוא, כמובן, בעייתי מאוד מבחינתנו. כל אחד מבין שחובת המניעה של ההסתננות ממצרים לישראל חלה בראש ובראשונה על המצרים מהשטח המצרי, ולאחר מכן על צה”ל בקו ישראל-מצרים. המשטרה פוגשת אותם כבר כשהם בתוך ישראל, אחרי שהצבא אסף אותם והביא אותם אל מתקני המשמורת של שירות בתי הסוהר או משטרת ישראל. או שהמשטרה כבר פוגשת אותם בערים, בין אם זה באילת, באר שבע או מקומות אחרים.
אלה הנתונים, אני ממליץ להסתפק בזה. אני לא רואה יכולת מעבר לכך.
דב חנין (חד”ש):
אני חושב שיש טעם, דווקא מפני שהמבצע נמשך, להמשיך לשמוע נתונים בוועדת הפנים.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אין לי התנגדות שהנושא ימשיך להיות נידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
היו”ר אחמד טיבי:
היות והשר הסכים לוועדה, אז אחרי ההצעה האחרת נעבור להצבעה. בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש”ס):
אדוני השר, אני פשוט לא מבין מאיפה התמימות של חבר הכנסת דב חנין. בשם הגלובליזציה, בשם זכויות אדם, אנחנו צריכים לפתוח את שערינו, להפקיר את מדינת ישראל. יש מסכנים, יש פליטים, יש עניים, יש אביונים. אנחנו הפכנו להיות המדינה שצריכה לקלוט את כל האזרחים מהמדינות השונות של העולם. אנחנו לא יכולים לשאת את עצמנו, אנחנו לא מתמודדים עם עצמנו, עם הבעיות שיש לנו בתוך המדינה.
לכן, אדוני השר, צריך לעשות כל מאמץ קודם כול, למנוע אותם בשערים. מה פירוש 29 מתוך 1,600 פליטים אנחנו מחזירים? זו בושה. זו תעודת עוני לממשלת ישראל. צריכים בכל הכוח, בכל העוצמה. ככה מעבירים סמים, ככה מעבירים אמל”ח, אז גם פליטים וגם – לא רוצה להגיד עוד מה מעבירים פה - על גמלים ועל חמורים. הפכנו להיות שק חבטות של העולם.
אם לא נתעורר בזמן, אני אומר לך, אדוני השר, כל אפריקה תגיע לפה. למה לא? אז צריכים לעצור את זה בצורה חוקית. צריך, לדעתי, לעגן את זה בחוק. לא יכול להיות, אלה הם הכללים של ה-29 ולא יותר. צריכים להרחיב את המעגל של הכללים, וצריכים למצוא את הדרך החוקית כדי להחזיר את כולם מאיפה שבאו.
היו”ר אחמד טיבי:
תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד הוא בעד העברה לוועדה. מי שנגד הוא בעד הסרה.
הצבעה מס’ 22
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 4
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - 3
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו”ר אחמד טיבי:
בעד – ארבעה, נגד – שלושה. אני מודיע לך, חבר הכנסת נסים זאב - - -
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
דיברת בעד הצבעת נגד. מה עשית?
היו”ר אחמד טיבי:
תודה רבה. זה עובר לוועדת הפנים והגנת הסביבה.