אדום - ירוק » בעלי-חיים

אדום - ירוק

האתר של ח”כ דר’ דב חנין



ארכיון סיפורים ששייכים לנושא 'בעלי-חיים'

מן התקשורת: סיכום שבועי 5/12/2006

05/12/2006 | התקשורת

הדיילים מנעו אישור תקנות הטיס

NFC חדשות מחלקה ראשונה
עם חברת התעופה, לקראת הבאת התקנות לאישור הוועדה”. ח”כ דב חנין (חד”ש) אמר, ש”התקנות תמוהות כי הן מסדירות כמה נקודות באופן חלקי, אך תחומים אחרים נשארים פרוצים”. לאחר מכן הציע להחזיר את התקנות לשר התחבורה על-מנת שישב עם העובדים לפני-כן.

מלצרים ועובדי מטבח נקראים לדווח על פיטום אווזים

סקופ
להגנת בעלי חיים בישראל”. יו”ר השדולה הם ח”כ יואל חסון וח”כ דב חנין. ייצוג ראשוני של מגיני בעלי חיים בכנסת, מקרב את מעמדה של ישראל לשאר מדינות העולם המערבי, כגון בהולנד, שם נבחרו שתי נציגות של מפלגה שהמצע שלהן הוא הגנה על בעלי חיים.

ח”כ חסון הקים את שדולת בעלי החיים

יאללה קדימה
השדולה, אותה מוביל חסון, הוקמה ביוזמת עמותת “הכל חי” , וחברים בה גם הח”כים דב חנין, משה כחלון, מיכאל מלכיאור וקולט אביטל. בישיבה הראשונה של השדולה נכחו עשרות נציגי עמותות הפועלות להגנה על החיות בישראל, לצד חסון, חנין ואנשי המשרד להגנת הסביבה והחקלאות.

“מהיום גם לבעלי-החיים יש נציגים בכנסת”

ynet ידיעות אחרונות
גם הם אזרחי ישראל וגם להם מגיעים נציגים שידברו בשמם”, מכריז חבר-הכנסת יואל חסון, שהשיק היום (שלישי) את שדולת בעלי-החיים הראשונה בתולדות הפרלמנט העברי. השדולה, אותה מוביל חסון, הוקמה ביוזמת עמותת “הכל חי” , וחברים בה גם הח”כים דב חנין, משה כחלון, מיכאל מלכיאור וקולט אביטל.

ירוק עולה

הארץ
סביר להניח שאנשים כמו דב חנין, אחד מראשי השדולה הסביבתית בכנסת, או הפרופ’ דני רבינוביץ’, יושב ראש ארגון הגג של הירוקים, “חיים וסביבה”, לא יתלהבו מהחלפת תוכנית ספדיה בתוכניות להרחבת שכונות הר חומה ושכונות נוספות בואכה מעלה אדומים.

ביקורת משמאל ומימין על הצעת החוק החדש לשב”חים

הארץ
ח”כ ג’מאל זחאלקה (בל”ד) אמר כי “זוהי קטסטרופה חסרת תקדים. מה גם שהממשלה היא זו שגרמה לחלק מהאנשים להיות שב”חים בעל כרחם”. ח”כ דב חנין (חד”ש) אמר שבחוק הזה אין שום דבר חיובי. הוא פוגע בשורה ארוכה של אנשים”. ח”כ מרינה סולודקין (קדימה) אמרה כי “החוק ישבש את החיים הנורמליים של אזרחים במדינה”.

חברי כנסת: השביתה במשק צודקת

NFC חדשות מחלקה ראשונה
ח”כ דב חנין (חד”ש) השתתף היום בהפגנת ראשי הרשויות הערביות בירושלים, במחאה על אי תשלום משכורות העובדים. “מדיניות הממשלה מאחדת את האוכלוסיה הערבית ואת העובדים בישראל בברית של מפגעים ושל סולידריות. המאבק צריך להימשך עד ששערוריית אי תשלום המשכורות תיפסק”.

מתים כמו כלבים

הארץ
המתדון בעיר אינה עניינית, “משום שאין שום התדיינות מקצועית עליה. הם מחכים לשעת כושר כדי לסגור סופית את העסק”. הח”כים דב חנין (חד”ש) וחיים אורון (מרצ) ביקשו לכנס דיון דחוף של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא הפרטת הטיפול בנפגעי סמים.

באוטובוס, מתל אביב לכנסת

הארץ
דב חנין מחד”ש הוא ח”כ היחיד שנוסע באוטובוס ולא במכונית שרד. ח”כ דב חנין מחד”ש לא מתפאר בכך, אבל כשהוא נשאל מדוע בניגוד לכל השרים והח”כים האחרים שנוסעים

גברתי היו”ר, כנסת שוממה

19/11/2006 | התקשורת

“גברתי היו”ר, כנסת שוממה”

הכנסת נראתה השבוע נטושה, כיוון שרבים מחבריה קפצו לביקור בארה”ב. כמה ח”כים ניצלו זאת לקידום ועדת חקירה. וגם: מילה טובה לח”כ ברכה. הנבחרים

אריק בנדר, nrg מעריב - 16/11/2006 18:01

משכן הכנסת נראה השבוע כמו העיר שדרות: שומם, נטוש ועגום. במשך רוב שעות היום היתה מליאת הכנסת ריקה, הדיונים התקיימו בנוכחות דלילה של חברי כנסת והסתיימו בשעה מוקדמת מהצפוי. כך למשל, לדיון על מחדל מיגון מבני החינוך בעיר מוכת הקסאמים, לא הגיע אף שר.

במרחק רב מאוד משם, באירוע השנתי הנוצץ של ועידת הארגונים היהודיים בארצות הברית, השתתפה משלחת נכבדה של שבעה שרים ועוד כמספר הזה חברי כנסת. מישהו יכול להסביר לי את הנהירה השנתית הזאת לאמריקה? ממתי לוס אנג’לס היא מחוז הבחירה של יואל חסון, גלעד ארדן, גדעון סער, נדיה חילו, אלי ישי, יולי תמיר, בוז’י הרצוג ועוד כמה מעמיתיהם?

מה יש להם לחפש באמריקה בשעה ששדרות בוערת, התלמידים פוחדים ללכת לבית הספר וצה”ל אובד עצות ואינו מוצא תשובה למתקפת הקסאמים? איך ייתכן שהשתתפות בפאנל של יהודים בגולה מצדיקה רכבת אווירית מישראל? אני עוד לא ראיתי את הרכבת האווירית בכיוון ההפוך של יהודי ארצות הברית הבאים לביקור הזדהות עם תושבי שדרות האומללים.

מביכה עוד יותר היתה התחרות הסמויה בין השרים על ההישג הגדול באמת: מי ישיג צילום אישי עם ארנולד שוורצנגר? עד כה ספרתי שניים: בוז’י הרצוג ואלי ישי. האם אפשרי שאלי ישי רואה בשוורצנגר גיבור תרבות וצופה בסתר ב”שליחות קטלנית 2″? מצד שני, אני מבין את השר ישי. הרבה יותר נוח וידידותי למשתמש להצטלם במחיצתו של השרירן בעל המבטא האוסטרי, ולהתחכך עם התהילה ההוליוודית, מאשר להצטלם עם מאבטח קטוע רגליים של עמיר פרץ.

מילה טובה לח”כ ברכה

בדרך כלל אנחנו נוהגים לרדת עליהם אחרי פיגועים רצחניים ולבקר אותם על כך שהם לא מוצאים לנכון לגנות את ארגוני המחבלים,

אך השבוע חייבים לומר מילה טובה לחברי סיעת חד”ש, בראשות ח”כ מוחמד ברכה, שעשו צעד אמיץ וירדו לשדרות כדי להשתתף במסע הלוויתה של פאינה סלוצקר, בת 57 תושבת העיר, שנהרגה מפגיעת רקטת קסאם.

“ביטחונם של תושבי שדרות קשור בביטחונם של תושבי בית-חנון”, אמר ח”כ ברכה. שלושת חברי חד”ש שהשתתפו בהלוויה הסבירו כי הם מבקשים להעביר מסר של גינוי נגד פגיעה בחפים מפשע ובעד הפסקת הפעילות הצבאית. “חשבנו שכמה ימים לאחר שצעקנו בראש חוצות נגד הפשע בבית-חנון, לא נהיה ישרים עם עצמנו אם לא נאמר דבר ברורים נגד פגיעה בחפים מפשע”, הסביר ח”כ ברכה בתום ההלוויה.

“כשאנחנו אומרים שאנחנו נגד פגיעה בחפים מפשע, אנחנו מתכוונים לזה עד הסוף”, הדגיש. “ביטחונם של תושבי שדרות נגזר מביטחונם של תושבי בית-חנון ולהיפך. מול קריאות הנקם, באנו לצעוק את צעקת החיים ולהשתתף בצערם של תושבי שדרות”.

מחפשים אמפתיה

מעגל הדמים האין סופי של פיגועים, קסאמים, תגובות ותגובות נגד גורם לנו לעיתים להתעלם מכאבו של האחר. הטרגדיה הנוראה בבית-חנון, שבה נהרגו 20 אזרחים פלשתינים, רובם בני משפחה אחת, מירי פגזים לא מכוון של צה”ל, גרמה לסערת רגשות בציבור הערבי בישראל, וגם בקרב שליחיו בכנסת. חברי הכנסת הערבים נאלצו לצלוח מסלול מכשולים ארוך, ואף לאיים בבג”ץ, עד שניתן להם פתחון פה שאפשר להם להביע את כאבם במליאת הכנסת, במסגרת הצעה לסדר היום.

הדיון, כצפוי, היה טעון וקולני, ובשיאו שלף ח”כ ברכה תמונה גדולה של פעוט פלשתיני שנפצע קשה בירי בבית-חנון, ושאל את סגן שר הביטחון, אפרים סנה, האם לכך התכוון כשאמר כי ישראל יצאה לפעולה בבית-חנון כדי לפגוע במחבלים.

במהלך הדיון נשמעו קריאות ביניים רבות מצד חברי כנסת יהודיים, כמו משה שרוני (הגימלאים). “לפחות תרגישו קצת אמפתיה כלפינו, למה שאנו מרגישים”, זעק ח”כ אחמד טיבי (רע”ם-תע”ל) שהקריא מעל הדוכן את שמות הילדים הפלשתינים שנהרגו בבית חנון.

חרא ובארע

בין שאר חילופי הצעקות בדיון שמעתי ממקום מושבי ביציע העיתונות, את ח”כ שרוני צועק לעבר ח”כ ברכה: “חרא, חרא”, וכך פורסמו הדברים אצלנו. למען הפרוטוקול והדורות הבאים, רשמו נא לפניכם: שרוני לא צעק “חרא” אלא “בארע” (”החוצה” בערבית). יחי ההבדל הקטן.

הבדלי תרבות

מה קורה לחברי כנסת כשהם מתמנים לסגני שר ביטחון? לזאב בוים, סגן שר הביטחון הקודם, היתה בזמנו פליטת פה מביכה כשייחס את הנטייה הפלשתינית לבצע מעשי טרור לפגם גנטי. השבוע הלך בעקבותיו סגן שר הביטחון החדש, אפרים סנה, שהשתמש בטיעון בדבר “הבדלי תרבויות” כדי להסביר מדוע ישראל מתנצלת על ירי בלתי מכוון שגורם להרג אזרחים חפים מפשע, בעוד אצל הפלשתינים ייחשב הרג כזה להצלחה.

ואם כבר סטריאוטיפים, במהלך דיון במליאה טען ח”כ אחמד טיבי כי מאז אירועי אוקטובר 2000 נורו ונהרגו בארץ עוד 16 אזרחים ערבים. ח”כ מיכאל איתן (ליכוד) ניסה לברר מהיכן הגיעו הנתונים, אך לח”כ אליהו גבאי (האיחוד הלאומי-מפד”ל) כבר היה הסבר: “הם רגילים לשקר ולהאמין לשקר של עצמם”.

ח”כ טיבי השיב לו בעקיצה מרומזת: “אני מתנגד לבחינות כניסה לחברי כנסת. תמיד התנגדתי לדבר הזה”. פוליטיקאי ישראלי, ובייחוד יהודי, צריך להיזהר כשהוא מאמץ לעצמו טיעונים של גנטיקה, הבדלי תרבות ומנטליות של שקר.

עם המכנסיים למטה

בעוד ראש הממשלה ולהקת המעודדים שלו מבקרים בחו”ל, ניצלה האופוזיציה את הנוכחות המדוללת במשכן כדי להעביר במליאה הצעת החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמת לבנון השנייה.

מדובר אמנם בהחלטה הצהרתית בלבד, שכן רק הממשלה, או הוועדה לביקורת המדינה (בעקבות דוח מהמבקר), יכולות להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אך מקואליציה הנשענת על 78 חברי כנסת אפשר לצפות ליותר.

וכך יכול היה ח”כ חיים אורון (מרצ), שעירנותו הביאה להעלאת ההצעה במליאה, לרשום רגע קטן של נחת ולומר בסיפוק: “תפסנו אותם עם המכנסיים למטה”.

דוגמא ציבורית

אזרחי ישראל מבולבלים: כן או לא להתחסן נגד שפעת? סדרת מקרי המוות שגרמה לעצירה זמנית של מתן החיסונים עוררה פחד בלב רבים. משרד הבריאות פתח בקמפיין הסברה שמטרתו לשכנע את האזרחים להתחסן ללא חשש. שר הבריאות, יעקב בן-יזרי, הגדיל לעשות והתחסן בפני המצלמות.

אני לתומי חשבתי שגם חברי הכנסת ירצו לתת דוגמא אישית. השבוע פרסמתי במעריב סקר שערכתי בקרב חברי הכנסת. מתוך 34 ח”כים, רק שניים טרחו להתחסן. שאר הח”כים לא ניסו להסתתר תחת תירוצים.

סופה לנדבר (ישראל ביתנו) סיפרה לי שבן של חברה שלה התחסן לפני כמה שנים “וחטף שיתוק עד הגרון”. דוד טל (קדימה) אמר: “השתגעתי? אנשים מתים מזה”. משולם נהרי (ש”ס) אמר לי כי הוא סומך יותר על אכילת תפוזים ואשכוליות. למשה שרוני (גימלאים) היתה, כהרגלו, תשובה מקורית. “אני משתמש בתרופה הכי טובה - כוסית ‘רמי מרטין’”.

לכנסת יש את הכי גדול

על גג משכן הכנסת יתנוסס בקרוב הדגל הגדול ביותר במדינת ישראל. אל לשכת יושבת ראש הכנסת, דליה איציק, הגיעו פניות רבות מצד אזרחים וחברי כנסת, בהם אלכס מילר (ישראל ביתנו) על כך שהדגל המונף כיום על גג המשכן קטן, עלוב ואינו מכובד.

איציק הטילה על מנכ”ל הכנסת, אבי בלשניקוב, לתת מענה לפניות. התוצאה: דגל ענק שיתנוסס בראש תורן בגובה 15 מטרים ויראה למרחקים ברחבי הבירה.

חוב של כבוד

באיחור של כמעט 60 שנה החליטה השבוע מליאת הכנסת להחזיר חוב של כבוד לכמה מאות מוותיקי המחתרות אצ”ל, לח”י וההגנה, שישבו במחנות מעצר בריטיים בארץ-ישראל ובאפריקה בתקופת המנדט. על-פי הצעת החוק, שיזם ח”כ ראובן ריבלין (ליכוד), יזכה כל אחד מהלוחמים הללו לקצבה חודשית של אלף שקלים לחודש לכל חייו.

היום נותרו בין 500 ל-600 לוחמים כאלה, חלקם כבר הגיעו לגבורות, רבים מהם חולים הזקוקים נואשות לסיוע. אצל אותם ותיקים “יפי הבלורית והתואר”, שבנעוריהם היו מוכנים להקריב הכל, כולל את חייהם, למען המאבק על הקמת מדינה עברית, לא תשמע מילת ביקורת אלא רק דברי תודה.

ברוך גוטמכר, בן 79 מוותיקי האצ”ל, היה עצור בין השנים 1944 ל-1948 במחנות מעצר של הבריטים בלטרון, עתלית, אריתריאה וקניה. “כשהתגייסנו למחתרת בתקופת המנדט המוטיבציה שלנו היתה הקמת מדינה עברית, איש מאיתנו לא חשב על כסף”, סיפר. “כשלא לקחו אותנו לקרב, כעסנו. היום אנחנו כבר זקנים, לרבים מאיתנו יש בעיות בריאות ואנחנו זקוקים לכסף. חלק מאיתנו חיים על ביטוח לאומי ואנחנו מודים מאוד לכנסת ולח”כ ריבלין על המחווה כלפינו. זה מאוד מחמיא לנו שיש מישהו שעדיין זוכר אותנו ומוקיר לנו תודה על שבנעורינו השלכנו חיינו מנגד למען הקמת המדינה, ללא תמורה ובלי לחשוב על עתידנו”.

כמו באמריקה

רוצים לשכנע ישראלי לתמוך במשהו? תגידו לו “כמו באמריקה”. השבוע אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית שתי הצעות חוק הקובעות כי השימוש בשקיות ניילון לאריזה ייאסר, ובמקומן יוכנסו לשימוש שקיות נייר, ממש כמו באמריקה.

על פי הצעות החוק, אותן יזמו חברי הכנסת אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו), דב חנין (חד”ש) ומיכאל מלכיאור (עבודה), כל שקיות הניילון הנישאות, כמו אלו הניתנות בסופרמרקטים, בחנויות הספרים, בחנויות הירקות או בדיוטי פרי, ייצאו משימוש. במקומן ייכנסו לשימוש שקיות נייר חד או רב פעמיות.

“שקיות ניילון הן מפגע סביבתי”, הסביר ח”כ חנין את יוזמת החקיקה החדשה. “ניילון הוא חומר שאיננו מתכלה בטבע. הוא מצטבר בסביבה שלנו, מזיק למים, מזיק לקרקע, מכער את הטבע ופוגע בבעלי חיים שבולעים את הניילונים האלה. זה הולך ומצטבר ואנחנו לא יכולים להיפטר מזה. לכן הגיע הזמן שגם אנחנו ננהג כמו מדינות מתקדמות בעולם ונלך על חלופות יותר מתאימות, יותר מתקדמות, יותר אפשריות, ובסופו של דבר גם יותר זולות”.

הממשלה תמכה בהצעות והשר יעקב אדרי אמר כי המטרה היא לחייב את רשתות שיווק המזון הגדולות להעמיד לרשות הצרכנים שקיות נייר מבלי לגבות עבורן תשלום.

תנו לחיות להתפוצץ

אחד הסודות השמורים במדינה הוא תרומתם של חזירי הים והאוגרים לביטחוננו. תודות לשאילתה של ח”כ זהבה גלאון (מרצ) חשף במליאה השבוע סגן שר הביטחון, אפרים סנה, את הרשימה המלאה של בעלי חיים שמערכת הביטחון מבצעת בהם ניסויים לצורך פיתוח אמצעי לחימה שונים.

סנה גילה כי במרוצת השנים האחרונות בוצעו ניסויים בבעלי החיים הבאים: עכברים, חולדות, אוגרים, גרבילים, חזירי ים, ארנבות, חזירים, כלבים וקופים. כך למשל, בשנת 2004 בוצעו ניסויים בלמעלה מ-14 אלף עכברים, ב-196 אוגרים, ב-1,972 חזירי ים, 553 ארנבות, 267 חזירים, 10 כלבים ו-35 קופים.

הניסויים מבוצעים, בין היתר, במרכז לחקר ימי ובמכון הביולוגי בנס-ציונה, בהיתר מיוחד של ועדה משותפת למשרד הביטחון ולמשרד הבריאות לניסויים בבעלי חיים. בעבר טענה האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים כי צה”ל פוצץ במהלך ניסוי יזום עשרות חזירים במטרה לבדוק פגיעות בנפגעי הדף ולתרגל את הטיפול בהן. בצה”ל אמרו אז בתגובה כי “המידע שהצטבר בניסויים מסוג זה כבר הציל חיים“.

על הנבחרים

אריק בנדר, האיש שלנו בכנסת, מסכם מדי סוף שבוע את השבוע שהיה במשכן: הצעקות במליאה, הוויכוחים בוועדות, התככים במסדרונות, הדילים במזנון והנבחרים שהכניסו עניין לחיים בכנסת.

אריק בנדר, nrg מעריב - 16/11/2006 18:01

שקיות הנייר

17/11/2006 | התקשורת

ועדת השרים אישרה הצעת החוק: המזהם ישלם

ynet ידיעות אחרונות - Israel
ועדת השרים לחקיקה אשירה היום (א’) את הצעת החוק של ראש השדולה סביבתית בכנסת, הח”כים דב חנין ומיכאל מלכיאור “המזהם ישלם”. עתה תעבוד הצעת החוק לטיפול הכנסת. בסביבה, באמצעות פסיקת קנס תוך התחשבות בשווי הנזק הסביבתי שנגרם או בטובת ההנאה …

מהפיכת שקיות הנייר

NRG מעריב - 15 נובמבר 2006
הכנסת אישרה אתמול בהצבעות טרומיות שתי הצעות חוק הקובעות כי השימוש בשקיות ניילון לאריזה ייאסר, ובמקומן יוכנסו לשימוש שקיות נייר. על פי הצעות החוק, שיזמו הח”כים אסתרינה טרטמן, דב חנין ומיכאל מלכיאור, יוצאו משימוש כל שקיות הניילון הנישאות, כמו אלו המשמשות את הקונים בסופרים ובחנויות הספרים והביגוד.

הצעת חוק: שקיות נייר במקום ניילון בסופרמרקט לטובת איכות הסביבה

The Marker - 14 נובמבר 2006
על פי הצעת החוק שימוש הצרכנים בשקיות ייפחת בשל הבלאי הגבוה של הנייר; אגודת אדם טבע ודין: “כפי שהוכח מניסיונות בעולם, הפתרון המוצלח ביותר הוא גביית כסף עבור שקיות הניילון בסופר”

הצעת חוק: שקיות ניירבמקום ניילון בסופרמרקט, לטובת איכות הסביבה

הארץ - 14 נובמבר 2006

על פי הצעת החוק שימוש הצרכנים בשקיות ייפחת בשל הבלאי הגבוה של הנייר; אגודת אדם טבע ודין: “כפי שהוכח מניסיונות בעולם, הפתרון המוצלח ביותר הוא גביית כסף עבור שקיות הניילון בסופר”

מהפכת שקיות הנייר יוצאת לדרך

הצופה - 16 נובמבר 2006
רשתות השיווק יחויבו באריזה בשקיות נייר בלבד- כך קובעות שתי הצעות חוק ‘ירוקות’ שאושרו שלשום במליאת הכנסת בקריאה טרומית. הצעות החוק אושרו ברוב גדול, ללא מתנגדים. את הצעות החוק יזמו ח”כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) וראשי השדולה לאיכות הסביבה בכנסת הח”כים הרב מיכאל מלכיור (עבודה) ודב חנין (חד”ש). יוזמי הצעות החוק הדגישו כי “שקיות ניילון הן מפגע סביבתי קשה ביותר, שכן ניילון אינו מתכלה ואינו מתפרק בטבע”. כמו כן הדגישו כי “פסולת שקיות ניילון מצטברת לאורך שנים כלל בעיה שהולכת ומחריפה”. בנימוק להצעתם, הדגישו יוזמי החוק כי “שקיות הניילון הקלות מתעופפות ומתפזרות לכל עבר והן נאכלות על ידי בעלי חיים שקיבלתם נסתמת, חונקות מושבות אלמוגים במפרץ אילת, מסכנות נהגים בשעת נסיעה ויוצרות מפגע אסטטי קשה”. במספר מדינות בעולם נחקקו חוקים המחייבים תשלום עבור שקיות ניילון, כאשר במדינות אלה הופחת השימוש בשקיות ניילון באופן דרסטי. בחלק מהמדינות נמכרות במקביל שקיות בד, בעלות נמוכה, המאפשרות שימוש רב פעמי. על פי הצעת החוק שאושרה, כל רשתות השיווק יחויבו לעשות שימוש באריזות נייר בלבד. הרשתות יעמידו, ללא תמורה, שקיות מנייר לאריזת מוצרים ורשת שיווק שתספק שקיות ניילון- תיקנס.

הצעת-חוק חובת אריזה בשקית נייר, התשס”ו-2006

15/11/2006 | דב חנין

הצעת-חוק חובת אריזה בשקית נייר, התשס”ו-2006
(הצעת חברי הכנסת)

תודה רבה, אדוני. זו הנמקה מהמקום.

הצעת החוק של חבר הכנסת מלכיאור ושלי, אדוני, היא הצעה באותו כיוון, וגם היא, למרבית השמחה, נהנית מתמיכת הממשלה, לכן אני מנצל את הזכות לנמק מהמקום.

אדוני היושב-ראש, אנחנו פה מתמודדים עם הרגל שהוא לא רק מיותר אלא גם מזיק, אבל הרגל שקשה להתמודד אתו, כי כולנו התרגלנו לשקיות הניילון וזה נוח, ולכן צריך לייצר אלטרנטיבה שתהיה נוחה לצרכן, תהיה שימושית ותהיה פחות מזיקה מבחינה סביבתית, וזו ההצעה שלנו בהצעת החוק, באמצעות שקיות הנייר ושקיות לא מתכלות אחרות.

שקיות ניילון הן מפגע סביבתי מהרבה מאוד מובנים. ניילון הוא חומר שאיננו מתכלה בטבע, לכן הוא מצטבר בסביבה שלנו, מזיק למים, מזיק לקרקע, מכער את הטבע, פוגע בבעלי חיים שבולעים את הניילונים האלה. זה הולך ומצטבר ואנחנו לא יכולים להיפטר מזה. לכן הגיע הזמן שגם אנחנו ננהג כמו מדינות מתקדמות בעולם ונלך על חלופות יותר מתאימות, יותר מתקדמות, יותר אפשריות, ובסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, גם יותר זולות. תודה רבה.

ספינת גרינפיס תתעד את נזקי המלחמה בישראל

11/10/2006 | התקשורת

ספינת “גרינפיס” תתעד את נזקי המלחמה בישראל
לאחר שערכו סיור בחופי לבנון, שם נגרם כתם נפט גדול כתוצאה מהפצצות צה”ל, יבקרו אנשי ארגון הסביבה הבינלאומי בישראל במטרה לאמוד ולתעד את הנזקים הסביבתיים שגרמה המלחמה

ynet

פורסם: 09.10.06, 13:32

הנזקים הסביבתיים שנגרמו במלחמה האחרונה בישראל מטרידים את ארגוני הסביבה המקומיים, כמו גם את ארגון הסביבה הבינלאומי “גרינפיס”. בסוף השבוע הקרוב תגיע לישראל ה”ריינבו ווריאר” - ספינת הדגל של הארגון - במטרה לתעד ולכמת את הנזקים הסביבתיים שגרמו העימותים בין ישראל לחיזבאללה.

לספינה יצטרפו חברי השדולה הסביבתית הפועלת בכנסת מזה מספר חודשים, ונציגיהם של ארגוני איכות סביבה בישראל. המשתתפים יגבשו תוכנית פעולה ויציעו אפשרויות לטיפול בנזקים שנגרמו בעקבות הלחימה. “עדיין רב הנסתר על הגלוי בנוגע לנזק שהתרחש למעשה מבחינה סביבתית בעקבות המלחמה”, אמרה נילי גרוסמן, המרכזת את פרויקט תיעוד השפעות המלחמה בישראל. “לכן כה חשוב להפגיש את ארגוני הסביבה ואת השדולה בכנסת ביחד, לחשוף את הנזקים, להתריע מפני הסיכונים ואגב כך לברר מה ניתן היה לעשות ומה יש לעשות כעת”, הוסיפה גרוסמן.

הספינה תפליג ביום ד’ הקרוב עם חברי השדולה בראשות ח”כ ד”ר דב חנין וח”כ הרב מיכאל מלכיאור לעורך מפרץ חיפה, כדי לבדוק מקורות זיהום מקומיים שנוצרו במהלך המלחמה. בנוסף, יעסקו אנשי הצוות בתיעוד ואומדן הנזקים שנגרמו כתוצאה מירי הקטיושות על הצפון, ובהם פגיעה באיזורים מיוערים, בבעליחיים ובצומח במקומות שונים בצפון הארץ.

מוקדם יותר ערכה הספינה מבצע לניקוי כתם הנפט שנוצר לאורך החוף הלבנוני לאחר פגיעה של צה”ל בתחנת כוח מקומית. לפי הדיווחים, במהלך תקיפה של חיל האוויר הישראלי בדרום בירות ב-13 וב-15 ביולי, נפגעה תחנת כוח המונעת בנפט. מאגרי הנפט שנמצאו בה נשפכו והגיעו אל רצועת החוף, ולפי הערכות בין 10,000 ל-30,000 טון נפט הוזרמו לים התיכון כתוצאה מהפגיעה.

הנפט יצר רצועת זיהום נרחבת, שהלכה והתקדמה אל תוך הים תוך סיכון בעליחיים והצמחים במקום. מומחים לכתמי נפט מאירופה הגיעו למקום וניסו להתמודד עם הזיהום שהוגדר כ”אסון אקולוגי”, ואנשי גרינפיס השתתפו אף הם בתיעוד הזיהום ובניסיון למנוע את התפשטותו. בגרינפיס אומרים כי הנפט יצר מוקדי זיהום רבים לאורך חופי לבנון, ואיימו להתרחב לחופי סוריה וטורקיה, וב-22 באוגוסט חשף הצוות כי התגלתה כמות גדולה של נפט מתחת לפני הים.

(* | ynet | 09/10/2006 | 13:32)

אנשי תשס”ז

24/09/2006 | התקשורת

מיכאל מלכיאור ודב חנין עיבוד מחשב

אנשי תשס”ז

מדור ירוק נושך בחר בח”כ מיכאל מלכיאור וח”כ דב חנין כאנשי המפתח של שנת תשס”ז. אל שני האישים הללו יופנו מרבית עיני שוחרי הסביבה בישראל במהלך השנה הבאה

NRG מעריב 20/9/2006 8:00

המדור בחר להתרכז בשני אנשים אשר לדעתו יהיו המרכזים והמשפיעים בתחום איכות הסביבה בשנה הקרובה,שנת תשס”ז - ח”כ הרב מיכאל מלכיאור וח”כ דב חנין. שני הח”כים הנמרצים עומדים בתפקידי מפתח ובראש השדולה הסביבתית חברתית המונה 42 ח”כים ומהווה את אחת השדולות החזקות והמשפיעות בכנסת.

בדומה לתחומים אחרים, מקובל בדרך כלל לבחור בשר העומד בראש המשרד עליו הוא ממונה כאדם בעל ההשפעה הרבה ביותר בתחום. הבעיה היא כאשר הפוליטיקה משחקת תפקיד חשוב בקבלת החלטות, לעיתים טהרת איכות הסביבה אינה השיקול היחידי העומד על הפרק.

החלטנו למקד את הפוקוס לשנת תשס”ז על שני אישים אשר אינם נמצאים בראש הפירמידה, אלא דוקא בשורה שאחריה. אנו מאמינים כי מיכאל מלכיאור ודב חנין מונעים בפעילותם בעד איכות הסביבה כמעט מבלי אינטרסים או שיקולים זרים. עד כה השניים הצטיירו כאישים ישרים, נמרצים והגונים אשר נושא הסביבה קרוב לליבם. אנשים אלו בחרו את העיסוק בתחום הסביבה מבחירה חופשית ולא הוצנחו לתפקיד מחוסר ברירה והבטחות פוליטיות.

אין ספק שמצבם של חיות ישראל עגום. תקוותם של החיות וחובבי החיות בארץ מתרכזת במינויו של חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור לתפקיד יו”ר ועדת החינוך של הכנסת, בין שאר פעולותיה ועדת החינוך מקדמת נושאים הקשורים לחוק צער בעלי חיים וחוקים נוספים הקשורים לבעלי חיים. יום לפני מינויו ליו”ר הועדה הגיע ח”כ מלכיאור לחתום על העצומה נגד מרוצי סוסים למטרות הימורים והדגיש את נושאי החיות הקרובים לליבו.

“בכנסת הנוכחית יש הרבה מאוד אנרגיה מתחדשת, ואני מאמין שיחד עם היו”ר החדש, ח”כ ד”ר דב חנין, נגיע להישגים נהדרים”, ציין מלכיאור. ח”כ מלכיאור המשמש בתפקיד יו”ר ועדת החינוך בכנסת הבטיח בדיונים שנערכו השנה לדאוג כי החינוך לאיכות הסביבה יהפוך למקצוע החל מבית הספר היסודי עליו יושם דגש בשנה הבאה.

מיכאל מלכיאור - צילום: הכל חי

ח”כ דב חנין

ח”כ ד”ר דב חנין המשמש כיו”ר השדולה החברתית סביבתית מאמין בצדק חברתי כמרכיב מוביל בתחום איכות הסביבה, “הצדק הסביבתי הוא אלמנט מרכזי מאוד בהגנת הסביבה, צריך לדעת שכאשר קיים זיהום סביבתי, הוא פוגע בעיקר בעניים, במיעוטים, בנשים ובילדים”.

ח”כ חנין, משפטן בהשכלתו וד”ר למדעי המדינה, ישתמש בידע הרב שצבר בחייו הפרטיים לפני היבחרו לכנסת וינסה לקדם בתפקידו כיו”ר השדולה החברתית סביבתית, את נושאי הסביבה השונים אשר לא אחת מתנגשים עם אינטרסים של בעלי ממון הקשורים קשר ישיר עם ראשי השלטון.

כך למשל אחת הבעיות עימן ח”כ חנין יצטרך להתמודד בשנה הבאה היא הפעולה כנגד המפעלים הפטרוכימיים המזהמים, פסולת קבלני הבניין וחברות הבנייה השונות הנערמת ללא הבחנה במקומות שונים בארץ, זיהומים במי תהום, מפגעים סביבתיים רבים ומאבק במספר רב של מפעלים תעשייתיים מזהמים אשר יחדיו מהווים כח כלכלי ופוליטי עצום.

ח”כ חנין הציב את חוק “המזהם משלם” - חוק לפיו גובה הקנס שישלם גוף מזהם יעמוד על פי ארבע מהרווח שניסו להשיג ע”י גרימת הזיהום בראש רשימת סדר העדיפויות. החוק ויישומו כך מקווה חנין יגרום לכך ש: “בעתיד כבר לא יהיה כלכלי לזהם”.

האינטרסים הפוליטיים והכלכליים אשר לא אחת גורמים לפגיעה והרס הסביבה יהוו את האתגר הרציני עימו שני אישים אלו יצטרכו להתמודד.

גדעון עזרא - צילום: זוהר וידן

חברה נקייה וערכית

לדוגמא אנו יכולים להזכיר בנשימה עצורה את פרויקט פארק איילון, האמור לקום בין מזבלת חיריה לשעבר לצומת חולון. חנין דואג מה תהיה בסופו של דבר עמדתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט. “אנחנו נאבקים כאן באינטרסים של בעלי ההון, הם לא מתכוונים לוותר, והם יעשו הכל כדי לשכנע אותך ואת הממשלה שבעצם התוכנית שלהם היא לגרום לזה שיהיה שם איזשהו פארק, על ידי כך שיהיה הרבה כסף מהבנייה של המגורים”.

חנין מוסיף באומרו כי: “אנו מדברים בסופו של דבר על שאלות חברתיות. באיזו חברה אנחנו רוצים לחיות. חברה שצריכה להיות נקייה וערכית. בסופו של דבר השאלות הסביבתיות אינן טכניות אלא ערכיות, ועיקרן הוא איך אנחנו רוצים לארגן את החיים שלנו”.

בנוגע לזיהומים הנמצאים בצפון הארץ במיוחד באזורים בהם שוכנים רשויות וכפרים ערביים מדגיש חנין: “כואב לי מאוד מה שקורה למשל בשמורת בית-הכרם בגליל, זו שמורה של חורבן סביבתי. אתה מגיע לשמורת טבע נפלאה - מקום שראוי לביקור ונוח לגישה בקניון טבעי במרחק עשרה מטרים מכביש עכו-צפת, ויש שם שלטים ‘אל תשליך אשפה’, ובאמת לא משליכים אשפה, אבל בתוך הנחל של השמורה זורם ביוב. הביוב הזה הוא מים שמגיעים מהכפרים הערביים הסמוכים. נכון שהרשות המקומית לא מצליחה לטפל בבעיה הזאת, אבל את המחיר משלמים לא רק הכפרים, אלא גם שמורת הטבע”.

גם למיקום המפגעים ותופעת NIMBY (לא בחצר האחורית שלי) מתייחס חנין: “מהאספקטים של צדק סביבתי - תמיד יש את אלה שנפגעים יותר, תראו איפה נמצאים המפעלים המזהמים ואתרי הפסולת, תראו איך נראות השכונות של העניים והעשירים, איך נראים יישובי הערבים ויישובי הצפונים בסביון. מי משלם את המחיר של הזנחה סביבתית היא שאלה אחת, ומי מרוויח היא שאלה גדולה יותר. הבעיות הסביבתיות הגדולות נגרמות הרבה פעמים בגלל אינטרסים כלכליים וכוח של בעלי הון”.

שנה רווית מאבקים

גם נושא הקרינה הסלולרית הוא נושא שיעמוד בראש סדר עדיפויותיו של חנין בשנה הבאה: “יש עיקרון של זהירות מונעת. אנחנו לא יודעים הכל גם בתחום של הקרינה הסלולרית הלא-מייננת. הולך ומצטבר מידע מדאיג. יש למשל מחקר בטכניון מלפני שנה, שלפיו הקרינה הלא-מייננת מזיקה לתאים, וזה מעורר חששות. זה נכון שאין הוכחות להיקף של הנזקים, אבל בכל מקרה הציבור חושש מאוד ואני חושב שבצדק, כי יש שאלות קשות והתשובות הניתנות על ידי המערכת לא מספקות.

היום אפשר להציב אנטנה לא רחוק מביתי בלי שתהיה לי יכולת להתנגד. ויש בעיה גדולה עם הדור השלישי של הטלפונים הניידים - בעלי עניין מקדמים את המכירה שלהם והציבור לא יודע את רמת הסיכון שאולי יש בהם”.

ההתמודדות עם נושאים אלו בודאי תעסיק את שני האישים הללו כמו עוד נושאים מרכזיים אחרים אשר יעמדו לבחינה בשנה הקרובה - כניסתו לתוקף של חוק איסור נטישת בע”ח והקושי ביישומו, המאבק במזבלות הלא חוקיות, בנייה לא חוקית, הקצאת משאבים לטיפול בבע”ח, הכנסת אנרגיה ירוקה כפרויקט לאומי הנהוג במדינות מתקדמות ועוד נושאים רבים אחרים.

השניים ינסו לנווט בין המוקשים הפוליטיים, האינטרסים המנוגדים ויהוו את הרוח הגבית הגדולה מאחורי השר לאיכות הסביבה, גדעון עזרא האמור להוציא לפועל תכניות אלו ותכניות אחרות.

עבור תושבי המדינה יש לקוות כי השניים יצליחו לעמוד במשימותיהם השונות וישכילו לבצע את המשימה הגדולה אותה נטלו על כתפיהם. בהעדר תמיכה ציבורית עלולים השניים להאבק בתחנות הממסד כמעט לבדם. עד כה ע”פ עשייתם ונחרצותם נראה כי השנה הקרובה - שנת תשס”ז, אמורה להיות שנה מעניינת במיוחד ורווית מאבקים.

(nrg | 20/9/2006 | 08:00)