אדום - ירוק

דב אמר כי דוח העוני הסביבתי של אדם טבע ודין ממחיש שוב את הפער העצום בישראל בין דיבורים ירוקים לבין עשייה סביבתית אמיתית:
“הטרנד הירוק של השנה האחרונה יכול היה ליצור רושם שישראל התחילה לקחת ברצינות את האיומים הסביבתיים על הבריאות והחיים. דו”ח אט”ד מראה את התמונה האמיתית: מאחורי הטיח הירוק הדק מתגלה מציאות קשה: מידע משמעותי מוסתר מהציבור, לא מתקיים שיתוף אמיתי של האזרחים בדיונים ובהחלטות, מים ואויר מזוהמים ממשיכים לפגוע בבריאותנו.”
דב הוסיף: “הדו”ח מראה שוב שדיבורים אופנתיים לא יספיקו כדי להגן באמת על הסביבה והבריאות. צריך להתעמת עם אינטרסים כלכליים רבי עוצמה, ועם בעלי הון המקושרים היטב לשלטון.”

דב יזם את חוק המזהם משלם, הנמצא בימים אלה לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת.
ח”כ חנין אמר שממצאי הדו”ח ביחס למערכת הביטחון (נזקי הפטור הגורף מהליכי התכנון, פרשיות רמת חובב, נזקי העבר וההווה של מפעלי תע”ש) מראים כמה חיונית הצעת החוק המקיפה שהגיש לאחרונה, העוסקת בהחלת דיני התכנון על מערכת הביטחון. 

במוקד דוח העוני הסביבתי של אט”ד השנה:

• קולו של הציבור לא נשמע בשימועים הציבוריים
• חשיפה ראשונה: אירוע החומ”ס במכתשים – לא כפי שמספרים לנו
• תוסף דלק מסוכן במי התהום
• גזים רעילים בבית ספר בנחלת יצחק
• דריסת הרגל של צה”ל בסביבה
• מדד אט”ד 25 - 25 חברות ציבוריות מובילות במשק – האם עומדות בחובת הדיווח על השפעות סביבתיות?
• הכשל בשימוש בתסקיר השפעה על הסביבה בפרויקטים של תשתיות.

להודעת אדם טבע ודין

לקריאת הדו”ח המלא (PDF)

תודה, אדוני השר, על תשובתך הרחבה. אדוני השר, אני רוצה להעיר שלוש הערות. המשך »

ח”כים לממשלה: תקציב 2007 אנטי-סביבתי

NRG מעריב

“תקציב המדינה לשנת 2007 הוא תקציב אנטי סביבתי מובהק, והוא מנוגד להצהרות חוזרות ונשנות של הממשלה כי תשים דגש על עניינים סביבתיים ועל המעבר לפיתוח מקיים”, אומר ח”כ דב חנין (חד”ש), יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת.

הסתייגויות סביבתיות לתקציב 2007

אפוק טיימס ישראל

באופן הפוך ממדיניות זו. את ההסתייגויות הסביבתיות לתקציב 2007 הגישו חברי כנסת מסיעות הבית השונות: מיכאל מלכיאור, דב חנין, אורית נוקד, קולט אביטל, יצחק גלנטי, משה גפני, רן כהן, אברהים צרצור, ליה שמטוב ורונית תירוש.

תנו לנשום בשקט!

גלי צה״ל

דברי השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, שנאמרו שלשום במליאה. לטענתו, “החברה פועלת בהתאם לתקנים המחמירים ביותר”. ויש מי שמוחה, יו”ר השדולה הסביבתית בכנסת, דב חנין, טוען: “הגיע הזמן שהמשרד יפעיל יד תקיפה - מפרץ חיפה הפך לאזור אסון אקולוגי”.

בכנסת: אולמרט חמק מדיון על מינוי שר רווחה

ynet ידיעות אחרונות

אולם, בדרך לא דרך הוא הצליח לבטל את הגעתו”. ח”כ דב חנין (חד”ש) מתח ביקורת על עשרת הח”כים שבחרו למשוך את חתימתם: “הגיע הזמן להתייחס ברצינות לחתימות של חברי כנסת, גם חברי הכנסת עצמם צריכים להתייחס בכבוד אל חתימתם. זה כמו לחתום על צ’ק”. החתימות

פלדה קטלנית

גלי צה״ל

בעקבות הפרסום דורש יושב ראש השדולה הסביבתית בכנסת, דב חנין, לקיים דיון דחוף במליאה עוד השבוע. “הגיע הזמן שהמשרד להגנת הסביבה יפעיל יד תקיפה כנגד המפעלים המזהמים את הסביבה ופוגעים בבריאות. מפרץ חיפה הפך לאזור אסון אקולוגי, אין זכות קיום למפעלים מזהמים באזורים צפופי אוכלוסיה”.

אזרחים ערבים ויהודים דורשים לסגור מפעל מזהם באזור חיפה

מחסום

ח”כ דב חנין (חד”ש) העלה את הנושא בפני מליאת הכנסת, שהחליטה לאמץ את הצעתו להקים ועדת חקירה. הוועדה תורכב מאנשי ועדת הפנים, ועדת איכות הסביבה וועדת הרווחה, ותבחן את השפעותיו של המפעל על בריאותם של תושבי האזור. הסקרים הרפואיים שנערכו באזור ובדקו את ושיעורי התחלואה ביישובים הסמוכים למפעל, העלו תוצאות מדאיגות, ובייחוד בקיבוץ כפר מסריק, הממוקם בסמיכות רבה למפעל. 90% ממקרי המוות בקיבוץ נבעו ממחלות לב וסרטן, אשר כפי הנראה נגרמו מזיהומים סביבתיים ותברואתיים.

קנס של 120 אלף ש”ח הוטל על מפעל שזיהם נחל

NFC חדשות מחלקה ראשונה

לאחרונה אף עברה הצעת חוק בוועדת השרים לענייני חקיקה, שהוגשה על-ידי חבר הכנסת דב חנין ונוסחה על-ידי הקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב, לפיה יוטל על העובר עבירה סביבתית קנס פי ארבעה משווי הנזק שנגרם, או מטובת ההנאה או הרווח שהשיג המזהם מהעבירה.

מאת: יואב כהן, גלי צה”ל

תושבי כפר מסריק התלוננו במשך שנים על מפעל המתכות הסמוך שמזהם את האוויר. לפני כמה שנים נסגר המפעל והם נשמו לרווחה, אבל אז התיר המשרד להגנת הסביבה את פתיחתו המחודשת תחת בעלים חדשים. התושבים התריעו שהסכנה עדיין באוויר ושהמפעל לא טיפל בבעיות ההפעלה, אבל המשרד להגנת הסביבה, בניגוד לתוצאת הבדיקות שהוא עצמו יזם, טען שבית החרושת עומד בדרישות.

מפעל “חוד-פלדה” ממוקם 3 קילומטרים דרומית לעכו. בשטח הגדול של המפעל ניצבות ערמות ענק של שלדי מכוניות, גרוטאות ברזל ישנות, וצינורות ארוכים.

במהלך פעולת ההתכה נפלטים לאוויר מיליוני חלקיקי מתכות נשימים וחומרים דיאוקסינים. על פי המשרד להגנת הסביבה החומרים הללו נחשבים מסרטנים, גורמים למחלות לב ולבעיות בדרכי הנשימה. בסוף תהליך היצור מתקבלים מטילי פלדה שנמכרים לתעשיית הבניין.

המפעל הוקם כבר לפני כ-50 שנה, אבל לפני 6 שנים נסגר בשל בעיות כלכליות. לפני 3 שנים התעניין יזם חדש במפעל והחליט לרכוש אותו ולחדש בו את הפעילות. מנכ”ל “חוד פלדה”, אנדריי ויידה, טוען כי כשהפעילות חודשה “דאגנו בסופו של דבר למלא אחר כל הדרישות של המשרד להגנת הסביבה. לא כל התכנון שלנו היה מושלם, לא בגלל שלא רצינו אלא בגלל שלא ידענו מה לעשות. חלק מהדברים הצליחו וחלק לא, ונאלצנו לתקן אותם - וכך עשינו”.

90% מתושבי הקיבוץ הסמוך מתו מסרטן וממחלות לב

לא רחוק ממפעל “חוד פלדה” ניצב הקיבוץ הוותיק כפר-מסריק. על פי נתוני הישוב: 90% ממקרי הפטירה שהיו בקיבוץ ב-30 השנה האחרונות היו כתוצאה ממחלות סרטן ולב. מתוך 166 פטירות שהיו ב-30 השנים האחרונות בישוב - 86 היו ממחלות לב, ו-62, כתוצאה ממחלת הסרטן. מתוך 600 תושבים שמתגוררים היום בכפר מסריק - 51 הם חולי לב, 29 חולי סרטן ו-24 אסמטים.

בין החולים, גם יזהר רשף בן ה-34, שבגופו התגלה גידול סרטני לפני 4 חודשים: “אם אתה הולך לרופא המשפחה שלך ואומר לו ‘תראה את רשימת המתכות - את זה הילדים שלי נושמים יום-יום’. הרופא יגיד לי שמי שחי שם משוגע”.

את התחלואה בכפר מסריק אי אפשר לתלות רק במפעל “חוד פלדה”, שכן באזור מפרץ חיפה ישנם מפעלים רבים הידועים למשרד להגנת הסביבה כמזהמים.

“המשרד להגנת הסביבה התרשל בתפקידו”

התושבים שהתנגדו לחידוש פעילות המפעל קיבלו מהמשרד להגנת הסביבה הבטחה שהמקום לא ייפתח אם לא יעמוד בתקנים המחמירים ביותר. כדי לוודא שהמפעל יעמוד בתקנים הללו החליטו הקיבוצניקים להיעזר במומחים, וגייסו למאבק גם את ליאורה אהרון מארגון אזרחים למען הסביבה.

“אמרנו שצריך מתקן לטיפול בדיאוקסינים, אמרנו על המתכות, הכל אמרנו לפני שהתחילו לעבוד, ונאמר לנו שהכל טופל. בדיעבד מסתבר שלמשרד לא היו הכלים להבין את הדברים מראש, המשרד התרשל בתפקידו”, אומרת אהרון.

כשליאורה מדברת על רשלנות היא מתכוונת בין היתר לעובדה שבדוח של המשרד ובו תוצאות של בדיקות פתע שנערכו ב”חוד פלדה” בשנת 2005 הוא חרג ב-148% מהתקן לפליטת מתחות לאוויר. וזה עוד לא הכל: בדיקת פתע שערך המשרד להגנת הסביבה בקיץ האחרון נכתב כי המפעל פולט דיוקסינים בהיקף של עד פי 10 מהתקן.

“אם התעשייה לא עומדת בדרישות - יש לסגור את המפעל”

במקביל פורסם מחקר של מומחים מהטכניון, שהזמין המשרד בעצמו, שקבעו נחרצות: “אנו ממליצים לאכוף מיד את מילוי התנאים ברשיון העסק, כל דחייה בביצוע עלולה לעלות בנזקים חמורים לציבור”.

מאחורי הדו”ח החריף עמד פרופ’ יורם אבנימלך, ראש צוות החוקרים: “המלצנו לאנשי המשרד לבקר במפעלים דומים בחו”ל כדי ללמוד איך להתמודד עם תעשיות כאלה, וטענו שאם התעשייה לא עומדת בדרישות יש לסגור את המפעל ולא להרעיל את הסביבה”.

רק לפני כמה ימים סיים המפעל להקים את המתקן לטיפול בדיאוקסינים. המתקן החדש אמור לשפר, כך מקווים השכנים בכפר מסריק, את זיהום האוויר הקשה. השאלה שנותרה פתוחה גם היום היא - איך קרה שהמשרד טען שהמפעל עומד בדרישות בעוד הדו”חות שחיבר והזמין בעצמו הצביעו על ההפך המוחלט?.

“חוד פלדה”: במרבית הבדיקות עמדו בתקנים

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר שמפעל “חוד פלדה” עמד בתנאים שנקבעו לצורך פתיחתו, נקבע לו תקן מהמחמירים בעולם שהוא עומד בו. את החריגות שהיו בשנה שעברה תיקן המפעל ולא היה צורך לנקוט נגדו באכיפה. המפעל אינו מהווה סכנה מיידית לבריאות הציבור.

מ”חוד פלדה” נמסר: אנו מבצעים ניטור באופן רצוף על מנת לאתר מוקדם ככל האפשר מקרים של חריגות מהתקן אף כי במרבית הבדיקות התוצאות עמדו בתקנים. המפעל עובד לפי כל השיטות המקובלות בעולם במפעלים לייצור פלדה.

ח”כ חנין יוזם דיון במליאה בנושא

בעקבות הפרסום דורש יושב ראש השדולה הסביבתית בכנסת, דב חנין, לקיים דיון דחוף במליאה עוד השבוע. “הגיע הזמן שהמשרד להגנת הסביבה יפעיל יד תקיפה כנגד המפעלים המזהמים את הסביבה ופוגעים בבריאות. מפרץ חיפה הפך לאזור אסון אקולוגי, אין זכות קיום למפעלים מזהמים באזורים צפופי אוכלוסיה”.

גם חבר הכנסת יוסי ביילין קורא למשרד להגנת הסביבה לסגור את המפעל, עד שידע בוודאות כי כל התקלות טופלו. “יחד עם זאת”, אומר ביילין, “יש למצות את הדין עם הגורמים במשרד שהיתירו את הפעלת בית ההתכה כשלא כל הבעיות טופלו”.

גלי צה”ל 26/12/2006 19:24

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בהבעת הערכה לחברי ועדת הכנסת, שקיבלו היום פה-אחד את ערעורו של חבר הכנסת גפני ואת ערעורי על החלטת הנשיאות שלא לאשר את דחיפות ההצעה הזאת לסדר-היום, ומצאו לנכון לקבוע שהנושא אכן יידון כנושא חשוב ודחוף במליאת הכנסת. יש מסר חשוב בהחלטת ועדת הכנסת היום, מסר של אכפתיות, מסר של דאגה, אמירה לאותם מאות תושבים ועובדים באזור הזה, לרבות 200 המפגינים שהפגינו שם ביום ראשון, שהכנסת פתוחה לשמוע, מעוניינת לקיים דיון רציני, ובמידת הצורך גם תקבל החלטות מתאימות.

אדוני היושב-ראש, ביום שישי האחרון התפרסמו ב”ידיעות אחרונות” וב”גלי צה”ל” תחקירים מקיפים בעניין מפעל “חוד פלדה” השוכן בצפון מפרץ חיפה. אני רוצה להביע הערכה לאמצעי התקשורת האלה ולכתבים אמיר בן-דוד ויואב כהן על התחקירים המקיפים שעשו. אני גם רוצה להביע הערכה לפעילי הארגונים הסביבתיים: “סביב המפרץ”, “הקואליציה לבריאות הציבור”, “אזרחים למען הסביבה בגליל”, אנשים שאני מכיר היטב, פעילים, מסורים ולוחמים; אנשים שעושים הכול כדי להסיר מפגעים ואיומים מהאזור שהם חיים בו.

אדוני היושב-ראש, התחקירים מעלים שורה של שאלות. תחקיר “גלי צה”ל” מביא נתונים מדאיגים על התמותה בקיבוץ כפר-מסריק, אבל אני רוצה להתמקד דווקא בבעיה אחרת, היא בעיית הדיאוקסינים.

דיאוקסינים, אדוני היושב-ראש, הם חומרים מזיקים ביותר. הם חומרים מסרטנים בוודאות, הם חומרים שגורמים למחלות לב וסוכרת, לחץ דם גבוה, פגיעה בפוריות. הם חומרים שמסוגלים להרעיל לא רק דרך האוויר אלא גם דרך הקרקע, באמצעות שרשרת המזון.

מסתבר מהתחקירים, שלמפעל “חוד פלדה” נקבע תקן נדיב של דיאוקסינים. על-פי התחקיר מותר למפעל לבדו לפלוט שליש מהכמות הכוללת שמותרת לפליטה על-ידי כל המפעלים המזהמים במטרופולין חיפה, אבל בבדיקת פתע שנעשתה ביוני 2006 התגלתה שם פליטת דיאוקסינים בכמות הגדולה פי-עשרה מהתקן הנדיב הזה, או, במלים אחרות, פי-שלושה מכל המפעלים המזהמים במפרץ חיפה. זו בעיה של האזרחים בסביבה, זו בעיה של העובדים במפעל. מסתבר שחלק מהעובדים במקום מסתובבים בתוך ענני האבק שהמפעל מייצר ללא אמצעי מיגון מתאימים, וגם זו שאלה מטרידה.

לפני שעליתי לדוכן הביאו אלי מכתב ששלח לי מנכ”ל המפעל, ובו בין היתר הצעה לדיאלוג עם הרשויות, עם הכנסת, עם הציבור. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אני חושב שדיאלוג הוא דבר חיובי וחשוב, ואני בטוח שאנחנו, בכנסת, ניענה להצעה לדיאלוג כזה, כאשר הציפייה שלנו היא כמובן לדיאלוג עם תוצאות.

מפרץ חיפה הוא אזור בעייתי מאוד מבחינת הזיהומים. יש שם מפעלים מסוכנים, חומרים מסוכנים, וזו שאלה מערכתית רחבה. זו אינה רק שאלה של המשרד להגנת הסביבה. אני חושב שמי שמנסה לגלגל את כל האחריות על המשרד להגנת הסביבה, עושה טעות. יש כאן משרד התמ”ת, עם נהלים של בטיחות שצריכים לחול בתוך מפעלים. יש פה משרד התשתיות ומשרד הבריאות. גם בכנסת, זה לא רק עניינה של ועדת הפנים והגנת הסביבה. היום אמר יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דברים מאוד נרגשים בנושא הזה בוועדת הכנסת, כי אכן זה גם נושא של בריאות וגם נושא של עובדים.

ובכל זאת, אני רוצה להגיד משפט על המשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה, אדוני השר, אתם שליחי הציבור, אתם שליחי בריאות הציבור בממשלה ויש עליכם אחריות גבוהה ויש גם ציפיות גבוהות מכם. אסור שתיווצר חזית בין ארגוני הסביבה לבין המשרד להגנת הסביבה. הדרך חייבת להיות של הידברות מתמדת. אני יודע, אדוני השר, שהיום חזרת אלינו משימוע ציבורי שהתקיים בדיוק בחיפה, במפרץ חיפה, עם התושבים, עם הארגונים הסביבתיים וגם עם המפעלים. אני מקווה שתספר לנו בתשובתך כמה מלים על כך, אבל אני רוצה לומר לך שאני חושב שזו הדרך. לשמוע את הגורמים המעורבים בלב חפץ, באוזן פתוחה, ולקבל את ההחלטות על בסיס האינפורמציה שגם התושבים, גם הארגונים הסביבתיים וגם אנשי המדע והמקצוע השונים יכולים לספק.

לסיכום, אדוני היושב-ראש, אנחנו, בכנסת, חייבים לתת תחושה לאזרחי ישראל, גם אלה שחיים סביב מפרץ חיפה, שבריאותם וחייהם אינם הפקר וגם לא יהיו הפקר. אנחנו צריכים לתת תשובה ברורה ובהירה, שאנחנו כממשלה ואנחנו ככנסת נעשה את הכול כדי להגן עליהם, נעשה את הכול כדי לשמור עליהם, נפעל בתקיפות נגד מי שפוגע בסביבה, נגד מי שמפר את התקנים, ונעשה את כל מה שדרוש כדי שגם מפרץ חיפה יהיה אזור שטוב לחיות בו.

דב חנין (חד”ש):

אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת באה לסתום פרצה נוספת בחקיקה הסביבתית של ישראל. הכוונה היא לבדיקת קרקעות מזוהמות. אנחנו יודעים מבדיקות שנעשו בשנים האחרונות, שיש בישראל בעיה רוחבית של זיהומי קרקעות, שיש להם השלכה משמעותית על בריאותו של הציבור, לרבות סכנות של נזקים עתידיים. לפי המצב החוקי היום, בעצם לא קיימת חובה לבדוק את הקרקעות לפני שמאושרות תוכניות רלוונטיות. זה מצב לא תקין, זה לא סביר, וזה מצב שצריך לתקן אותו.
המשך »

הסיכונים הסביבתיים לחיים ולבריאות סביב מפרץ חיפה

היו”ר קולט אביטל:

אנחנו עוברים לנושא הבא. אני מודה לחבר הכנסת דב חנין שהסכים לדחות את הדיון. אנחנו עוברים לדיון על הסיכונים הסביבתיים לחיים ולבריאות סביב מפרץ חיפה - דיון על פי סעיף 86א לתקנון הכנסת. חבר הכנסת דב חנין יפתח את הדיון, ולאחריו – חבר הכנסת מיכאל מלכיאור.

דב חנין (חד”ש):

גברתי יושבת-הראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, לפני שאני אתחיל לדבר על הנושא שלשמו התכנסנו, אני אומר משפט אחד של ברכה למועצה הארצית לתכנון ובנייה שנמנעה היום מלאשר את תכנית ספדיה ונענתה לרחשי ליבם של 16,000 אזרחים שהתנגדו לתכנית ויותר מ-50 חברי כנסת שפנו. נקווה שזה יביא לקבורתה של התכנית הזאת, כי עתידה של ירושלים אינו בהתפשטות מזרחה והתפשטות מערבה והפיכתה של העיר הזאת לעיר מים אל ים, אלא בחיזוק מרכז העיר, והתעסוקה בירושלים ופתרון הבעיות החברתיות הקשות שיש בה.

עמיתיי חברי הכנסת, הדיון שלשמו התכנסנו הוא דיון חשוב ודחוף. אני מודה ל-41 חברי הכנסת שהצטרפו ליוזמה לקיים אותו בדחיפות, ליושבת-ראש הכנסת ולנשיאות שהציעו את המתכונת הזו לקיומו של הדיון.

בעיות מפרץ חיפה מדגימות עד כמה כשאנחנו מדברים היום על סביבה בישראל, אנחנו לא מדברים על מותרות. אנחנו מדברים על החיים שלנו, על הבריאות שלנו. לפני הישיבה היום קיימנו, חבר הכנסת מלכיאור ואני, פגישה לא פורמלית עם השר להגנת הסביבה. אני חייב לומר שזו היתה פגישה מאוד מועילה ומעשית. בהמשך הדיון השר יעלה לבמת הכנסת ואני מניח שהוא יספר לכנסת על היוזמה שהוא מקדם בתחום הזה, ושמראש אני מודיע שאני מברך עליה וחושב שהיא יוזמה חשובה.

לפני שבוע השתתפנו כמה חברי כנסת מהשדולה הסביבתית-חברתית בשיט של ספינת “גרינפיס” במפרץ חיפה. הספינה הזאת באה לעקוב אחרי הנזקים הסביבתיים של הלחימה, של המלחמה האחרונה. היו נזקים כבדים – היערות בצפון, בדרום לבנון, כתם הנפט הענקי, 15 אלף טון נפט נשפכו לים התיכון כתוצאה מפגיעת הטיל בתחנת הכוח “ג’ייה” בלבנון. נזקים כבדים. בנס לא נגרמו נזקים כבדים נוספים.

במפרץ חיפה קיים ריכוז עצום של מפעלים וחומרים מסוכנים. את זה ידענו גם קודם למלחמה, אבל במלחמה למדנו שלושה דברים נוספים: דבר ראשון שלמדנו היה שלא תהיה התרעה. ברור היום שלא תהיה התרעה למלחמה נוספת. אנחנו מקווים שלא תהיה מלחמה נוספת, אבל לא תהיה התרעה.

בוודאי לא תהיה התרעה לרעידת אדמה או לתאונה חס וחלילה. איגוד ערים לאיכות הסביבה בחיפה קובע במפורש שלא קיים זמן התרעה ביחס לסיכונים הכימיים שבמפרץ חיפה. בעת המלחמה האחרונה נדרשו 3 שבועות עד שהוצאו צווים להפחתת כמויות החומרים המסוכנים. דבר שני שלמדנו במלחמה הזאת: לא יתכן מיגון כולל של כל המפעלים, כל המתקנים, הצינורות, המיכליות, האוניות בנמל שיש עליהן חומרים מסוכנים. דבר שלישי שלמדנו: בזמן אמת לא אפשרי פינוי. אנחנו יודעים היום שהודעות פיקוד העורף על פינוי 90% מהחומרים המסוכנים מהמפרץ לא היו אמת. רוב החומרים המסוכנים נשארו במפרץ - -

אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד”ל):

האם היתה הטעיה מכוונת בדיווחים של פיקוד העורף?

דב חנין (חד”ש):

אני לא רוצה לומר זאת. אני רוצה לומר שאנחנו יודעים היום שרוב החומרים המסוכנים בפועל נשארו במפרץ ודבר נוסף, אולי קשה יותר, בזמן אמת, בזמן המלחמה מאוד מסובך ומאוד מסוכן לפנות את החומרים ממפרץ חיפה וגם את זה צריך לדעת.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד”ל):

מי קובע שיש גורמים שהטעו אותך ואותנו כחברי כנסת - -

דב חנין (חד”ש):

- - מה שאנחנו יודעים היום שאין התרעה, אין מיגון, אין אפשרות פינוי בזמן אמת. מה המשמעות של זה, עמיתיי חברי הכנסת? ממחקר של פרופסור עמוס נוטע ופרופסור יצחק סגל מהטכניון עולה שאם יחדור אמצעי תקיפה למיכל האמוניה במפרץ חיפה עלולים להמריא בהבזק הראשון 100 עד 400 טון אמוניה לאוויר ולהגיע למרחק של עד 20 קילומטר משם. מספר התושבים באזור הסיכון מגיע לכ-200 אלף איש. ועדת הסביבה של עיריית חיפה החליטה לפני המלחמה שאין לאפשר המשך של פעילות של מתקן האמוניה. המתקן העצום הזה פועל עד היום ללא רישיון עסק, ללא היתר בניה כדין. היכן מדינת החוק שלנו?

אבל מתקן האמוניה לא לבד. חברת הגפ”מ בקריית אתא היא מקור סיכון גדול נוסף. אתילן, פרופיל, כל סוגי החומרים המסוכנים, מפעלים, בתי זיקוק, נמל חיפה. בזמן המלחמה היו בשטח הנמל חומרים מסוכנים ביותר בכמות גדולה. היה ואקום אמיתי לגבי נוהלי הטיפול בהם. מדברים על הפצצה הגרעינית האיראנית? במפרץ חיפה אפשר לייצר קטסטרופה לא פחות גדולה באמצעים הרבה יותר פשוטים.

ולכן, עמיתיי חברי הכנסת, חובתנו להשמיע קול חזק וברור לפני שיתרחש אסון. לדרוש כבר היום חקירה בלתי תלויה. אם יש נושא מתאים לוועדת חקירה ממלכתית לדעתי, זה הנושא. מה הם הסיכונים, מהן ההחלטות, מהי המדיניות שננקטה ומה צריך לעשות? את הפעולה צריך להתחיל עכשיו. אם אין התרעה, אין מיגון, אין פינוי בזמן אמת, צריך להתחיל עכשיו בהוצאת החומרים והמפעלים המסוכנים ממפרץ חיפה. לא את כל המפעלים האלה צריכים בארץ וגם את מה שאנחנו צריכים, לא צריך להיות בקרבת האוכלוסייה, בצפון במרכז או בדרום.

היו”ר קולט אביטל:

נא לסיים.

דב חנין (חד”ש):

אני מסיים. זה עולה כסף? אין לנו ברירה. פעמון האזעקה צלצל וכולנו חיים על זמן שאול. נקודה נוספת וקצרה, ברשותך יושבת הראש. קואליציית ארגוני הסביבה שפעילים בצפון פרסמה הודעה תחת הכותרת: בצפון מתים לא רק מטילים. מפרץ חיפה הפך בשקט בשקט ובאין רואה לאזור אסון אקולוגי. התמותה ממחלות לב, כלי דם, מחלות הסרטן גבוהה יותר מאשר באזורים אחרים בארץ והסיבה לכך היא לא שחולים עוברים לגור בצפון אלא מי שגר בצפון חשוף יותר לזיהומים. מדברים על שיקום ופיתוח הצפון? מגיע לתושבי הצפון שהפיתוח יתחשב גם בהם, יגן על הבריאות והחיים שלהם.

רבותיי חברי הכנסת, הפעמון מצלצל. בל נשאל “למי צלצלו הפעמונים”? הם מצלצלים לנו. תודה רבה.

היו”ר קולט אביטל:

תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאור, בבקשה. היות וקודמך דיבר 7 דקות תקבל גם 7 דקות.

מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):

גברתי היושבת ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אני כמובן מצטרף לדברים שאמר עמיתי דב חנין. אני רוצה להגיד את זה מהזווית שלי. כשיצאתי באותה הפלגה בחול המועד, חשבתי שלא אלמד דברים חדשים. הרי אנחנו יודעים את כל הנתונים וקראנו את כל הדוחות. אבל כשאתה רואה מהזווית של הים את הקרבה של עצמת מרכז האוכלוסין עם כל המפעלים המסוכנים הללו, אתה מבין באיזו סכנה אנחנו נמצאים. יש פה שתי סכנות: הסכנה של המצבים המיוחדים שקיבלה עכשיו דחיפות בזמן המלחמה. זה לא חייב להיות רק מלחמה, זו יכולה להיות טעות אנוש במפעלים או רעידת אדמה. כמו שחשבנו שלעולם לא יהיו טילים בחיפה, חשבנו גם שלעולם לא תהיה רעידת אדמה אבל אנחנו יודעים לפי הסתברות שתהיה רעידת אדמה, וזה עלול לקרות במקום הזה, עם כל הסכנות של קטסטרופה ואסון אקולוגי בקנה מידה שאנחנו לא רוצים לתאר לעצמנו.

יחד עם זאת, יש סכנה יומיומית. הנתונים שקיבלנו גם היום, לפי הבדיקות של המשרד להגנת הסביבה וגם בדיקות אחרות, התחלואה במחלות קשות, מחלות ריאות, מחלות סרטן, הרבה יותר חמורה והפער בין הממוצע במדינת ישראל לבין המקומות כמו טבעון, פשוט מבהיל. הוא מגיע אצל ילדים לפער של 40%-45% יותר תחלואה במחלות הכי חמורות. אלה דברים שאנחנו לא יכולים לסבול.

מה שאנחנו דורשים ואנחנו בהחלט רואים את המשרד להגנת הסביבה כשותף ואני יודע שיום יום המשרד הזה עובד והוא עובד שנים על זה אבל במיוחד עכשיו, אנחנו דורשים שתהיה בדיקה מקיפה של כל הדברים, גם הדברים המסוכנים, פתוחה לגמרי, בלי אקסיומות מראש שהכל חייב להיות שם. יכול להיות שיש מפעלים שיש הצדקה שיהיו שם ואנחנו לא באים לדרוש שיסגרו את המפעלים או להעביר אותם בלי לדעת מראש, אבל צריך לשקול בכובד ראש מה הרווח של המפעלים הללו, הרווח של מקומות עבודה ורווח אחר ומה הסכנות ולהעמיד את הדברים זה מול זה. צריכים גם לשתף את הציבור. יש עניין של חשיפה כלפי הציבור שגר שם. הוא צריך לדעת מה מידת הסכנה. הוא גם צריך לדעת שבשעת חירום, כמו במלחמה ואני מפתח את מה שדב אמר, הוא לא יקבל הנחיות. פיקוד העורף לא נתן הנחיות למה שהציבור צריך לעשות אם חס ושלום יש אסון אקולוגי במקום. איך הוא צריך להתנהג? מסכות, סגירת חלונות, איפה הוא יכול להימצא במצב כזה. לא תהיה אפשרות להתרעה נוספת. פעם אחת יקרה האסון הזה וחס ושלום עם כל התוצאות החמורות. הציבור היום חייב לדעת. הכל צריך להיעשות בשקיפות בצירוף עם הציבור.

אני מאוד מבקש ואני גם סומך על הוועדה שיקים השר גדעון עזרא, שהוועדה תהיה בלתי תלויה, לעומק באומץ לבדוק את כל ההיבטים.

חנא סוייד (חד”ש):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שהבעיה של מפרץ חיפה היא כזו: זהו בעיקרון אזור תעשייה שנבנה אט-אט כאשר לא היתה מספיק מודעות לעניין איכות הסביבה. אותם מפעלים ואותו אזור תעשייה שנבנה שם, בעצם בעלי העסקים והמפעלים שם, התיאבון שלהם ותאוות הבצע שלהם גדלה עם הזמן. לכן נוצר הניגוד הזה בין לפתח, לעבוד ולהקים מפעלים, מצד אחד, לבין העניין והמודעות שהולכת וגוברת לגבי איכות סביבה, וזו הבעיה היום של מפרץ חיפה.

אני לא רוצה להרבות במילים ולתאר את המצב במפרץ חיפה. זה מה שעשו כל חברי הכנסת, והביאו סטטיסטיקות. באמת אין ספק ואין חולק שהמצב הוא קשה ומסוכן. אני רוצה לזרוק כמה רעיונות או לדבר על מספר נושאים שלדעתי הם מאוד חשובים ואי-אפשר לחשוב על פתרון יסוד לבעיה במפרץ חיפה אלא אם כן מתייחסים לנקודות האלה.

נקודה ראשונה: אני חושב שהצירוף של נמל ושל מחנה צבאי עם אזור תעשייה שכולל תעשיות מסוכנות הוא עניין בעייתי ביותר. צריך להתייחס לנקודה הזאת. אני לא יודע מי צריך לעשות את זה, אני חושב שהממשלה, באמת ברמת הממשלה, אבל עם ראייה כוללנית, ולראות שהצירוף הזה הוא בעייתי וצריך לפתור אותו. זאת אומרת, אי-אפשר לשים בכפיפה אחת מטרות צבאיות עם מטרות שהן כשלעצמן מסוכנות.

כאן צריך להזכיר את העניין של אירועי שרשרת. זה תחום מדע בעצם - הערכת סכנות כאשר יש לך אירועי שרשרת. זאת אומרת, זה לא רק האמוניה, זה לא רק הגפ”ם, זה לא רק המפעלים הפטרוכימיים, זה הצירוף של כל הדברים, ומספיק שאחד מכל אלה ייפגע או שתהיה בו בעיה כך שתיווצר לך תגובת שרשרת ואז הכול יבער. לכן צריך כאן לעשות הערכת סיכונים תוך לקיחה בחשבון של אירועי שרשרת.

דבר נוסף: אינטגרציה של מזהמים. כשמדברים על מזהמים היום כבר לא מדברים על חלקיקים אלא קרינה היא זיהום, חום הוא זיהום. כמובן זיהום קרקע בגלל כל מיני סיבות, שזה לא המקום להכביר מילים עליהן.

דב חנין (חד”ש):

אני רוצה להקריא הצעת החלטה מוסכמת שעבדנו עליה במהלך שעות אחרי הצהריים לסיכום הדיון על הסיכונים הסביבתיים סביב מפרץ חיפה. אדוני היושב ראש, אני חושב שזו תהיה החלטה חשובה, שבאמת, כפי שאמרה יושבת ראש הכנסת בדיון הקודם, תבטא גם את עמדתה של הכנסת וגם את רצונה של הכנסת בטיפול מעשי ובהתקדמות מעשית בהתמודדות עם השאלות האלה.

ההצעה כזאת: 1. הכנסת מביעה את דאגתה נוכח התמונה הקשה של סיכונים סביבתיים לחיים ולבריאות הקיימים סביב מפרץ חיפה. 2. ריכוז המפעלים והחומרים המסוכנים במפרץ חיפה פוגע בבריאותם ובחייהם של תושבי הסביבה ועלול להביא לאסון במצב של מלחמה, רעידת אדמה או תאונה. ספק גדול אם תתאפשר התרעה מספקת מפני אסון כזה ואם יתאפשר מיגון מספק של החומרים והמפעלים או פינוי שלהם בזמן אמת. 3. הכנסת קוראת לבדיקה בלתי תלויה של הסיכונים הסביבתיים באזור המפרץ ולקביעת מדיניות לאומית כוללת בנושא, כולל הוצאת חומרים ומפעלים מסוכנים מהאזור, ככל שיידרש. 4. הכנסת תמשיך לעקוב גם באמצעות ועדת הפנים ואיכות הסביבה שלה אחרי ביצוע החלטה זו. תודה רבה.

היו”ר יצחק אהרונוביץ:

אנחנו עוברים להצבעה.

הצבעה מס’ 8

בעד הצעת ההחלטה שהביא חבר הכנסת דב חנין – 9

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת ההחלטה שהביא חבר הכנסת דב חנין נתקבלה.

היו”ר יצחק אהרונוביץ:

בעד 9, נגד אין, נמנעים אין. ההצעה התקבלה ברוב קולות. יישר כוח.

חברי הכנסת, תם סדר היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ”ו בתשרי התשס”ז, 18 באוקטובר שנת 2006. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 20:32)

“סכנה ממשית לבריאות ילדי חיפה והצפון”
דוח חדש חושף כי מספר הילדים באזור מפרץ חיפה המאושפזים בבתי החולים גבוה בכ-27% מהממוצע הארצי בשל זיהום האוויר. הנושא יעלה לדיון בכנסת

אסף זלינגר, מעריב

13/10/2006 9:10 נתונים חדשים ומדאיגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובעים באופן חד-משמעי: ילדי חיפה והצפון חיים תחת סכנה מוחשית לבריאותם. מהנתונים המתייחסים לשנים 2002-2000, מספרם של הילדים המאושפזים בבתי חולים באזור חיפה, גבוה ב-22 אחוז בקרב ילדים וב-32 אחוז בקרב ילדות, ממספרם ביתר חלקי הארץ. בחלוקה ליישובים מתבררת התמונה הנוראית, שלפיה מספר הילדים בני 14-5 המתגוררים בטבעון שנזקקו לאשפוז, גבוה ב-56 אחוז לעומת הממוצע הארצי.מספרם של הבנים שנזקקו לאשפוז בטירת הכרמל גבוה בממוצע ב-28 אחוזים לעומת מספר הילדים בשאר חלקי הארץ. כך גם בעיר חיפה- 24 אחוזים , בקריית-ים- 30 אחוזים , בנשר- 22 אחוזים , בקריית-ביאליק- 19 אחוזים , ובקריית-אתא- 15 אחוזים.

גם מספר הילדות באזור חיפה, הנזקקות לאשפוז בבית חולים, גבוה משמעותית לעומת הממוצע הארצי. בנשר אחוז המאושפזות גבוה בלא פחות מ-70 אחוזים לעומת הממוצע בשאר חלקי הארץ, בקריית-טבעון ב-42 אחוזים , בקריית-ים ב-50 אחוזים , ובעיר חיפה ב-42 אחוזים.

“ילדים הם האינדיקטור הכי טוב לזיהום אוויר. הם פשוט רגישים כל כך, שכל תנודה משפיעה עליהם”, אמר ד”ר ג’ימי קריקון מהקואליציה לבריאות הציבור, ארגון המאגד את הגופים הירוקים באזור מפרץ חיפה. לדבריו, “אנחנו רואים שבשנים האחרונות תחלואת הילדים עולה. אלה אינם אנשים שעבדו במפעלים, ילדה בת 4 אינה הולכת למפעל, כך שהאשפוזים הללו נובעים אך ורק מהמפעלים”.

אחוזי תחלואת סרטן גבוהים בהרבה מהממוצע הארצי

אותה מגמה של חריגה נמשכת גם בקרב המבוגרים, ומעידה, לטענת הארגונים הסביבתיים, על הקשר ההדוק בין חשיפה לזיהום לבין מחלות. על פי נתוני משרד הבריאות שעובדו לתוך דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גם תושבי האזור הבוגרים יותר, אינם מוגנים מפני הזיהום.

נתוני תחלואת הסרטן החדשים קובעים כי אחוז חולי הסרטן באזור חיפה גבוה ב-16 אחוזים בקרב הגברים וב-17 אחוזים בקרב הנשים מהממוצע הארצי. בתל-אביב, לשם השוואה, גבוה אחוז חולי הסרטן ב-5 אחוזים בקרב הגברים, וב-7 אחוזים בקרב הנשים.

בחלוקה ליישובים מתפלגים נתוני הסרטן בקרב גברים ל-25 אחוזים מעל הממוצע בטבעון, 23 אחוזים בנשר, 19.5 אחוזים בחיפה וכ-18 אחוזים בקרייתמוצקין. אחוז הנשים שחלו בסרטן גבוה בטבעון ב-42 אחוזים מעל הממוצע הארצי, ב-35 אחוזים בנשר, ב-25 אחוזים בקריית-ביאליק וב-24 אחוזים בקריית-מוצקין. תושבי הצפון מובילים גם באחוז התחלואה במחלות לב, ומספרם של הסובלים ממחלות אלה גבוה ב-12 אחוזים מהממוצע הארצי.

באסונות סביבתיים אין התראה מוקדמת

“יש שתי מגמות מדאיגות מאוד הממשיכות להתפתח במפרץ חיפה?,”? אמר בתגובה לנתונים שי כהן, מנכ”ל הקואליציה לבריאות הציבור. “אחת היא המשך החריגה ברמות הסרטן, והשנייה היא העלייה המדהימה באשפוזי ילדים. הבעיה העיקרית היא, שלכאורה היינו אמורים לראות ירידה באחוזים לאור העובדה שאומרים לנו כי האכיפה משתפרת והתקנים נעשים מחמירים יותר, אלא שבפועל זה לא
קורה?.”

בשבוע הבא תקיים מליאת הכנסת לראשונה בתולדותיה ישיבת פגרה מיוחדת, שתדון בנושא הסיכונים במפרץ חיפה. במהלך הדיון יועלו השאלות הנוקבות אל משרדי הממשלה, בניסיון להביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת הנזקים הבריאותיים והאקולוגיים במפרץ. עד כה חתמו 40 חברי כנסת על הדרישה לקיים את הדיון המיוחד, שהונע לצערנו על ידי סכנות המלחמה.

לטענת יוזמי הדיון, חברי הכנסת מיכאל מלכיאור וד”ר דב חנין, מפרץ חיפה נמצא בכוננות ספיגה תמידית, שיכולה להפוך חס וחלילה לאסון אקולוגי. שלשום הפליגו חברי השדולה הסביבתית של הכנסת במפרץ חיפה, על סיפון ספינה של ארגון הסביבה “גרינפיס?,”? שצוותה הגיע לישראל לאחר שפעל במשך שבועות בלבנון. חברי הכנסת טענו כי המלחמה האחרונה הדגישה את הצורך המידי בטיפול במפרץ חיפה.

“באסונות סביבתיים אין התראה מוקדמת, אי אפשר למגן כנגד הקטסטרופה, וגם אין אפשרות לפנות, לכן אנחנו חייבים התייחסות אחרת, הכוללת את הוצאת החומרים המסוכנים?,”? אמר חבר הכנסת ד”ר דב חנין. “אנחנו מפחדים כל כך מפצצת אטום איראנית, וכאן יש לנו פצצת אטום מתחת לאף, שחייבים לטפל בה”.

(אסף זלינגר | מעריב | 13/10/2006)

“הירוקים” מציגים: לא צריך אטום בשביל אסון

חברי הארגונים הירוקים העלו חברי כנסת על ספינה של ה”גרינפיס”, ולקחו אותם לשייט סביב מיכלי החומרים המסוכנים במפרץ חיפה: “שיעור התחלואה באזור הוא הגבוה בארץ, ועוד אלפים בסכנה. לא תמיד צריך פצצה בשביל שיקרה אסון”

אחיה ראב”ד
פורסם: 11.10.06, 22:13

סיסמא של הקואליציה לבריאות הציבור בצפון הקובעת כי “הדרך המהירה לרמב”ם עוברת במפרץ”, מעולם לא נראתה מדויקת יותר. מנתונים של משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפירסמה היום (ד’) הקואליציה במהלך שייט סביב מיכלי הכימיקלים במפרץ חיפה, עולה כי אחוז הילדים המאושפזים בבתי החולים בנפת חיפה גבוה בכ-25% מהממוצע הארצי.

את הנתונים חשפו אנשי הקואליציה לבריאות הציבור במהלך השיט בו השתתפו ראשי הארגונים הירוקים וחברי הכנסת החברים בשדולה הסביבתית, ח”כ דב חנין (חד”ש), הרב מיכאל מלכיאור (עבודה), ח”כ אורית נוקד (עבודה) וח”כ אמירה דותן (קדימה). השייט נערך על סיפונה של ה-“Rainbow Warrior”, ספינת הדגל של ארגון “גרינפיס” שעוגנת בימים אלה בנמל חיפה. הספינה הגיעה לישראל לאחר שלושה שבועות של פעילות מול חופי לבנון, שם עסקו חברי הצוות בתיעוד וניקוי של החופים מכתם נפט גדול שנגרם כתוצאה מהפצצה ישראלית על תחנת כוח בבירות.

בשבוע הבא אמורה הכנסת לקיים דיון מליאה מיוחד בנוגע לסכנות הבריאותיות לתושבי מפרץ חיפה. בדיון צפויים לעלות בין היתר הנתונים אותם חשפה היום הקואליציה לבריאות הציבור.

מהנתונים, שאסף משרד הבריאות בשנים 1998-2202 ופורסמו בחודשים מאי ויוני השנה, עולה כי אחוז הילדות שאושפזו בבתי החולים בגילאי 5-14 בקריית טבעון, גבוה ב-134% מהממוצע הארצי. בטירת הכרמל הממוצע גבוה ב-70% מהממוצע הארצי, ובחיפה הוא גדול ב-40%.

נתונים נוספים שפורסמו מעידים על רמות התמותה בחיפה ובקריות ממחלות סרטן ומחלות לב. גם מנתונים אלה עולה כי קריית טבעון מחזיקה בשיא הלא מחמיא של תמותה מסרטן: 42% מעל הממוצע הארצי בקרב נשים ו-25% מעל הממוצע הארצי בקרב גברים.

“באסונות סביבתיים לא מקבלים התרעה מוקדמת”

המשט היום נועד לאמוד מקרוב את הסיכונים לסביבה ולאדם שמהווים החומרים המסוכנים המאוכסנים במפרץ חיפה. מכלים אלה, ובהם חומרים מסוכנים ורעילים כגון אמוניה, אטילן, דלקים, גז ושמנים, נחשפו לסכנת פיצוץ במהלך מלחמת לבנון השנייה. אולם, אנשי הארגונים הירוקים טוענים כי מלבד הסיכונים בעת מלחמה קיים סיכון גדול לאסון אקולוגי וסביבתי שעשוי להיגרם במקרה של רעידת אדמה או תקלה טכנית, המתרחשות לעתים תכופות יותר מאשר מלחמות או אירועים בסדר גודל דומה.

ספינת הדגל של גרינפיס (צילום: אחיה ראב”ד)משתתפי המשט, שיצא מחיפה והגיע לעכו, חלפו על פני המיכלים ושמעו הסברים מפי חברי הקואליציה לבריאות הציבור ומנכ”לית ארגון “אזרחים למען סביבה” בגליל, ליאורה אהרון. אהרון תיארה את המאבק לסגירת המפעל “תעשיות אלקטרו כימיות” בעכו, בעקבות סידרה של פיצוצים במקום, ואת המאבק הנוכחי במפעל חוד מתכות (”קריית הפלדה”).

שי כהן, מהקואליציה לבריאות הציבור, סקר את רשימת החומרים המסוכנים המאוחסנים במפרץ, וציין בין היתר את האפשרות של אפקט דומינו שבו פיצוץ או תקלה במפעל אחד יגרום נזק ופיצוץ במפעל סמוך. הוא ציין עוד שמיכל האמוניה הענק של מפעל חיפה כימיקלים מכיל כמויות הגדולות במאות אחוזים מאלה שבמפעל שבו אירעה אתמול תקלה בקריית מלאכי.

משט הח”כים (צילום: אחיה ראב”ד)

חבר הכנסת חנין הזהיר במהלך המשט כי במפרץ חיפה יכולה להיווצר קטסטרופה גם בלי פצצת אטום. הוא ציין כי המלחמה מובילה לשלוש מסקנות בהקשר להמשך אחסון החומרים במפרץ: “האחת היא כי קטסטרופות סביבתיות מתחוללות ללא התרעה מוקדמת, השנייה היא כי בעת הקטסטרופה אין אפשרות לפנות את החומרים המסוכנים בביטחה, והשלישית היא כי לא ניתן למגן בצורה הרמטית את כל המתקנים המכלים הצנרת מערכת התעבורה והנמל”.

לדברי חנין התוצאה המיידית של שלוש מסקנות אלה היא כי יש להתחיל מייד בפינוי החומרים המסוכנים מהמתקנים ממפרץ חיפה. “זו מטרה רצינית וברור לנו כי גורמים רבי כוח, כסף, וקשרים במוסדות השלטון ינסו למנוע מהלך זה, אך העובדה שמפעלים מזוהמים נסגרו בעבר מוכיחה כי הדבר אפשרי”.

בהתייחסו לטיעון בדבר מקומות התעסוקה שיאבדו עם העברת מפעלים מסוכנים מחוץ לאזור אמר חנין כי בהערכה גסה מועסקים במפעלים אלה כ-3,000 בני אדם, וכי המדינה צריכה לקחת אחריות על מנת לספק לאותם אנשים תעסוקה אחרת במקצועות שאינם כרוכים בסכנת חיים. “נושא כוח האדם הוא לא תירוץ להמשיך ולסכן את חייהם של מאות אלפים מתושבי האזור”, הוסיף.

(אחיה ראב”ד | ynet | 11/10/2006 | 22:13)

סכנה ברורה ומיידית

“תושבי חיפה יושבים על פצצה מתקתקת”, זה המסר שמארגני הפלגת ספינת Greenpeace במפרץ חיפה רצו להעביר. לא מדובר באיום האיראני אלא בזיהום האוויר החמור שיוצרים מפעלי המפרץ ובסכנה המיידית לאלפי אזרחים במקרה של פגיעה ישירה

NRG עדי הגין 11/10/2006 20:41

ההפלגה של ספינת “גרינפיס” היום (ד’) מנמל חיפה לעבר המפרץ נדחתה בשעה. צוות גרינפיס שחזר מניקוי חופי לבנון המתין לגוררת של הנמל, שהיתה אמורה להוציא את ספינת ה-rainbow warior מהמעגן ובוששה לבוא. “בטח מדובר בקונספירציה של אלה שלא רוצים שנראה את המתרחש במפרץ חיפה”, גיחכו כמה מהנוכחים. אחרי המתנה ארוכה בשמש הקופחת יצא הסיור לדרכו.

הקואליציה לבריאות הציבור בשיתוף השדולה הסביבתית חברתית ארגנו את הסיור במפרץ חיפה, על מנת להמחיש את הפצצה המתקתקת עליה יושבים תושבי חיפה, הקריות והסביבה בשל כמות החומרים המסוכנים שמכילים מתקני הנמל. מלבד הסכנה המוחשית כתוצאה מפגיעה ישירה באחד המתקנים, אם כתוצאה ממלחמה, כפי שהוכיחה מלחמת לבנון, ואם מרעידת אדמה או תאונת העבודה, תושבי חיפה והקריות וישובים צפוניים נוספים סובלים בצורה יומיומית מזיהום האוויר המתמשך.

על פי נתוני הקואליציה לבריאות הציבור, מידי שנה נפגעים 500 אנשים יותר מהממוצע הארצי ממחלת הסרטן בנפת חיפה בלבד. לשם המחשה, בתל אביב אחוזי המחלה גבוהים מהממוצע בחמישה אחוזים אצל נשים ובשבעה אחוזים אצל גברים. בירושלים אחוזי המחלה נמוכים מהממוצע ב-27 אחוז אצל גברים ו-24 אחוזים אצל נשים. בחיפה אחוזי המחלה גבוהים מהממוצע ב-16 אחוז אצל גברים וב-17 אחוזים אצל נשים.

הסיור המחיש עד כמה המרחק של המתקנים האסטרטגיים משכונות מגורים הוא אפסי. רק מטרים ספורים מפרידים בין מפעלי הנמל לבתי מגורים בקריית חיים, למשל. ליאורה אהרון, חברת הנהלה בקואליציה לבריאות הציבור, סיפרה כיצד נסגרו התעשיות האלקטרוכימיות בצפון המפרץ, באזור התעשייה של עכו, לאחר מאבק הקואליציה. המפעל האסטרטגי נסגר רשמית לפני שנה וחצי. לפני שלוש שנים בדיוק ארעה בו סדרת פיצוצים שסיכנו את חיי התושבים ברדיוס שישה ק”מ.

“כל מפעלי המפרץ יכולים לסכן מיידית את חיי האזרחים כתוצאה מתקלות , תאונות , רעידות אדמה ומלחמות. מלבד זאת התושבים חיים בסכנה יומיומית. המפעלים פולטים גזים רעילים בעשרות אחוזים יותר מהתקנים המקובלים בעולם, תקנים שלא קיימים כלל בארץ”, ציינה אהרון, “חשוב לנו לקחת את המסקנות מהמקרה של תעשיות אלקטרוכימיות ולהמשיך להשתמש בהן. לא כל מפעל הוא מחויב מציאות”.

“המסלקה הלאומית”

סגן ראש עיריית חיפה, שמואל גלבהרט, שהצטרף להפלגה, טוען כי עד היום עיריית חיפה לא נתנה לנושא החומרים המסוכנים את המקום הנכון בסדר העדיפויות. “אנחנו נמצאים באזור הרעיל, הדליק והנפיץ ביותר בסביבה. המלחמה המחישה את עוצמת הסיכון למי שהיה זקוק להמחשה הזו. אנחנו, שנאבקים שנים על הנושא, נהנים מתשומת הלב שמקבל הנושא לאחר המלחמה, אולם חוששים שזה ישקע שוב במהרה.

“מדובר באזור פגיע ביותר, גם מבחינת מלחמות כפי שנכחנו לדעת לאחרונה וגם מבחינת רעידות אדמה. במידה ויקרה דבר מעין זה יהיה מדובר באלפי נפגעים ברדיוסים עצומים בחיפה והקריות”.

גלבהרט מונה את המיכלים המסוכנים ביותר שמצויים במפרץ, ביניהם אמוניה, ברום, כלור, אתילן, מימן והרכש החדש היישר מפי גלילות: הגפ”ם, גז הבישול שעתיד להגיע אף הוא לתחום לאחר שהוצא מגלילות. “אצלנו זו המסלקה הלאומית”, הוא אומר, “כנראה שבחיפה מוכנים לבלוע הכל. כשרצו להזיז את פי גלילות לראשון לציון, העיר הקימה קול צעקה וראש העיר היה ממניפי שלטי המחאה. אצלנו זה לא קורה”.

הוא סבור כי כל נהלי פינוי החומרים הנוכחיים במצב חירום הם לא תקפים במציאות של מלחמות שנפתחות ללא התרעה. “ישנו נוהל פינוי מזורז, אולם הוא כל כך חמור עד כי משמעות הפינוי עלולה להיות מסוכנת יותר מפגיעה ישירה במתקן אסטרטגי. אני סבור כי יש להפחית את המלאים באופן תמידי. אם מיכל האמוניה יכול להכיל שלושת 14 אלף טון, שיסתפקו בשלושת אלפים. במקביל יש להקים חלופה למיקום המתקנים באזור בלתי מיושב בדרום הארץ.

“הסמכויות נמצאות בידי המשרד להגנת הסביבה ודווקא מחוז חיפה משתף פעולה ומאד מעורב בנושא, אולם נראה כי צמרת המשרד מרסנת את המחוז במקום את המפעלים”.

יו”ר השדולה הסביבתית חברתית, ח”כ דב חנין שהגיע לסיור יחד עם ח”כ מיכאל מלכיאור וח”כ אורית נוקד, מציין כי למדנו מהמלחמה שלושה דברים: “במצבי אסון סביבתי אין ולא תהיה התרעה, גם כשמדובר ברעידת אדמה או תקלה, בזמן שהקטסטרופה מתרחשת אי אפשר לפנות. אם היו מפנים חומרים מסוכנים זה יכול היה להיות מסוכן יותר, אין אפשרות למגן את המתקנים, המפעלים והצנרת”.

לדברי חנין יש לעשות מעשה מיידי, כיוון שמדובר בסכנת חיים לאלפי אנשים, בלשון המעטה. “פה יכול להתרחש אסון לא פחות גדול מהאיום הגרעיני והשתיקה הזו היא בלתי נסבלת”. הוא סבור כי יש לבצע שלוש פעולות: הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא מפרץ חיפה והסיכונים הסביבתיים, הוצאת החומרים המסוכנים מהאזור ובחינת הצורך של המדינה בכל מתקן ומתקן. “האזור הזה יכול להיות אזור תיירות, נופש ומגורים. רק החלטה ממשלתית נמרצת תוכל להוציא זאת לפועל”.

לא מדובר במותרות

חנין מרוצה מהעובדה שארבעים קולות של חברי כנסת הושגו בפגרה לטובת דיון בנושא החומרים המסוכנים במפרץ. בשבוע הבא תידון מליאת הכנסת על המתקנים האסטרטגיים והסיכונים שנובעים מהם. “רוב התושבים לא מודעים כלל לחבית הנפץ עליה הם יושבים”, הוא אומר, “יש ליצר שיתוף פעולה ביניהם לבין התנועות הסביבתיות. יש לזכור כי אנחנו לא מדברים על מותרות, אלא על חייהם ובריאותם של בני האדם - יש להטמיע זאת בקרב הציבור”.

גם השדרן ומגיש הטלוויזיה, אברי גלעד, הוזמן להפלגה. “זו הזדמנות טובה לקדם את הנושא. המלחמה חשפה ליקויים בכל ההיבטים, גם בנושאים סביבתיים - דברים שהיה אפשר לטאטא מתחת לשטיח”, הוא אומר, “אני שמח שגרינפיס הגיעו לפה. ישנם הרבה מפעלים שיושבים על שטח עצום שיכל היה להיות לטובת הציבור, לטובת תעסוקה איכותית. במקום זאת השטח מוקדש השטח להרעלת הציבור וסיכון נפשו”.

גלעד סבור כי כי המדינה צריכה להבין שזה הזמן לעשות הערכה מחודשת ולשנות את ייעוד המפרץ. “יש להוציא את המפעלים משם ולנצל את הים לנופש ותיירות, במקום לעשות ממנו פח זבל”. הוא טוען כי בעיית חוסר המודעות לעניין בקרב הציבור טמונה גם בתקשורת. “הבעייה היא שהידיעה הזו תופיע בעמוד נסתר ב-nrg מעריב או בסוף מהדורת החדשות, אם ישאר זמן. הנתונים מצביעים על כך שככל שנתעלם יותר, כך המכה לפנים תהיה חזקה יותר. באזור חיפה ישנם היום עשרים אחוז יותר חולי סרטן, רק כשהאחוזים יעלו אנשים יתחילו להתעורר”.

(עדי הגין | nrg | 11/10/2006 | 20:41)