אדום - ירוק

לרגל סיום כנס החורף של הכנסת מצורף לעיונכם דוח תמציתי המסכם את רשימת החוקים שקודמו על ידי בשלבי החקיקה השונים (רק כאלה שהתקבלו כבר במליאת הכנסת).

בברכה,

דב

also in pdf version- 245 KB

הצעות חוק שהתקבלו בקריאה שניה ושלישית בכנס החורף

1. חוק איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים.

2. חוק הודעה לעובד - חוק המבטיח לעובדי קבלן מידע על תנאי החוזה שבו הם מועסקים. חוק זה בא לתקן מצב בו לא נאמר לעובד אילו תנאים סוכמו בין הקבלן למעסיק בפועל ולהבטיח כי עם תחילת ההעסקה יימסרו לעובד תנאי ההעסקה שבהם מחויב הקבלן כלפי המעסיק בפועל. החוק דורש כי יימסר לעובד המידע הדרוש לו כדי לדאוג למימוש זכויותיו.

3. חוק לצימצום זיהום האוויר מתחבורה (פרק שפוצל מתוך חוק אוויר נקי ושמתקן את פקודת התעבורה) – החוק יוצר סדר ברור בחלוקת הסמכויות בין הממשלה והשלטון המקומי ומסיים את המצב הקשה בו כל אחד משני הצדדים היה יכול לשתק יוזמות של הצד האחר. התיקון מחייב את הרשות המקומית לפעול להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בכל מצב בו יש רמה גבוהה של זיהום באוויר.

4. הגנה על חופי מפרץ אילת (תיקון להצעת חוק שמירת הסביבה החופית) – החוק מחיל לראשונה את חוק החופים, החל על חופי הים התיכון, גם על מפרץ אילת.

5. הגנה על הכנרת – חוק אשר מחיל גם על חופי הכנרת את הוראות חוק שמירת הסביבה החופית, ומקים רשות (איגוד ערים כנרת) שתפעל להגנת הכנרת וחופיה.

הצעות שהתקבלו בקריאה שנייה ושלישית במושב הקודם של הכנסת הנכחית

6. איסור גביית תשלום בכניסה לגנים ציבוריים - (תיקון לפקודת העיריות, האוסר על הרשויות המקומיות לגבות תשלום בכניסה לגנים ציבוריים).

7. הארכת חופשת הלידה בשבועיים – דב הוא היוזם הראשון של החוק.

הצעת חוק שהתקבלה בקריאה ראשונה בכנס החורף

1. סמכויות פקחי הרשויות המקומיות באכיפה סביבתית – ההצעה מעניקה לרשויות המקומיות סמכויות אכיפה של חוקים סביבתיים ובכך משיגה בו זמנית מטרה סביבתית חשובה (הגברת האכיפה של חוקים סביבתיים), ומטרה חברתית חשובה (הזרמת כספי קנסות ממזהמים סביבתיים הישר לקופותיהן של הרשויות שתושביהן הם הנפגעים העיקריים מן הזיהום).

הצעות שהתקבלו בקריאה ראשונה במושב הקודם של הכנסת הנכחית

2. הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים – הצעת החוק קובעת שהאחריות לשמירה על זכויותיהם של עובדי הקבלן לא מוטלת רק על כתפי הקבלן המעסיק אותם אלא גם על כתפי המוסד שהזמין את שירותי הקבלן. מטרת הצעת החוק לשפר את ההגנה על עובדי הקבלן ולהילחם בתופעת “מכרזי ההפסד” בהם מוסדות גדולים מוציאים מכרזים לקבלני שירותים אשר ברור מהם כי קבלן השירותים לא יוכל להעסיק את עובדיו לפי דרישות החוק. במהלך כנס החורף נעשתה על הצעת החוק עבודה רבה בועדת העבודה והרווחה והיא מוכנה להצבעה בועדה לקריאה שניה ושלישית.

3. הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) – מטרתה של הצעת החוק היא לשלול את הכדאיות הכלכלית שבפגיעה בסביבה, באמצעות פסיקת קנס תוך התחשבות בשווי הנזק הסביבתי שנגרם או בטובת ההנאה שהושגה או ברווחים שהופקו תוך ביצוע עבירה, בשורה של חוקים שעניינם הגנה על הסביבה. במהלך כנס החורף נעשתה על הצעת החוק עבודה רבה בועדת הפנים והגנת הסביבה והיא נמצאת לקראת הצבעה בועדה לקריאה שניה ושלישית.

4. הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה – הצעת החוק מחילה את חוק הפיקדון על כלל מכלי המשקה עד חמישה ליטרים ומטילה אחריות על יצרני ויבואני המשקאות לאיסוף מכלי המשקה הריקים, תוך קביעת יעדים כמותיים שיחולו ישירות עליהם. כמו כן מוגדל סכום הפיקדון, על מנת להגביר את התמריץ למחזר ולהגדיל את הכספים המושקעים בשיפור מערך האיסוף, הדורש שיפור רב. ההצעה עברה בקריאה טרומית אך מקודמת במקביל להצעת חוק ממשלתית דומה שעברה באותו היום בקריאה ראשונה.

הצעות חוק שהתקבלו בקריאה טרומית בכנס החורף

1. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – התיישנות עבירות שהתקיימו בעניינן הליכי חקירה או משפט) - הצעת החוק באה להתמודד עם תופעת התמשכותן הארוכה של חקירות משטרה בישראל. הצעת החוק דנה במניעת איפוס תקופת ההתיישנות המתאפשרת היום למשטרה בכל פעולת חקירה שמבוצעת על ידה.

2. הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון - איסור הפליה במתן שירותי ביטוח, התשס”ז-2007) - הצעת החוק אוסרות על אפליה במתן שירותי ביטוח על רקע הלאום או מקום היישוב של מבקש הביטוח. הצעת החוק הונחה בעקבות ריבוי תלונות לפיהן חברות הביטוח אינן מספקות ביישוביהם של הפונים שירותי ביטוח, ובכלל זה שירותי ביטוח חובה לרכב. נוהג זה של חברות הביטוח רווח במיוחד בנגב, כמו גם בישובים ערביים בצפון.

3. הצעת חוק הגבלת השימוש בשקיות פלסטיק - הצעת חוק הבאה להסדיר את הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות בתהליך הדרגתי ותוך סיבסוד חלופות חסכוניות ומקיימות יותר.

4. הצעת חוק זכויות יוצרים – הגנה על זכויות אדריכלים – הצעת החוק באה להציע איזון ראוי בתחום ההגנה על זכויות היוצרים של האדריכלים. הצעת החוק מציעה לאפשר לבית המשפט מידה של שיקול דעת תוך התחשבות באינטרס הציבורי הרחב, בשאלה האם להוציא צו מניעה לעיכוב השלמת בנייתו של מבנה אדריכלי שלגביו ישנן חשדות להפרת זכויות יוצרים.

הצעות שהתקבלו בקריאה טרומית במושב הקודם של הכנסת הנכחית

5. הצעת חוק חובת אריזה בשקית נייר - ההצעה מבקשת לאסור בחוק על הרשתות לשיווק מזון לעשות שימוש בשקיות אריזה שאינן מנייר. הצעת החוק עברה לועדת הפנים והגנת הסביבה.

6. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – בדיקות נוכחות מזהמים בקרקע, באוויר ובמקורות מים) - מטרת הצעת החוק היא להטמיע את תהליך הטיהור ושיקום הקרקע בהליך התכנוני מראשיתו. הצעת החוק מחייבת הכללת הוראות המתייחסות לזיהום הסביבתי כבר במועד הגשת התכנית וכתנאי להפקדה על ידי מוסד התכנון. הצעת החוק עברה לועדת הפנים והגנת הסביבה.

7. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פרסום נגיש של סל הבריאות למבוטחים) - מטרת הצעת החוק לחייב את קופות החולים לפרסם בכל מרפאה את רשימת התרופות, הטיפולים והשירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות, ולאפשר לציבור המבוטחים לעיין ברשימה זו בכל עת סבירה, להעתיקה או לצלמה. הצעת החוק הועברה לועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

8. הצעת חוק המים (אמצעי אכיפה) - הצעת החוק באה ליצור מנגנוני דיווח עצמי של מפעלים וגורמים מזהמים אחרים על היקף הזיהום שהם פולטים, ובכך לשפר את יכולת הפיקוח הציבורי עליהם. כמו-כן, מוצע להפוך עבירות מסוימות בחוק המים לעבירות של ברירת משפט, דבר שייעל ויאיץ את תהליך האכיפה. הצעת החוק הועברה לועדת הכלכלה.

9. הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון - קבלני שירותים) - הצעת החוק באה להחיל על קבלני השירותים (למשל בתחום האבטחה, הניקיון או הסיעוד) את כל החובות החלות על קבלני כוח אדם רגילים.

10. הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – הזכות להליכים חלופיים) - ההצעה באה לעגן בחוק את זכותם של קטינים המואשמים בביצוע עבירה להליך שיקומי של “צדק מאחה” על פני ההליך העונשי הרגיל.

11. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד) - הצעת החוק באה למנוע את האפשרות להפריט את שירותי הרפואה המונעת בישראל, את טיפות החלב והבריאות לתלמיד. הצעת החוק הועברה לועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

שורה ארוכה של הצעות חוק סביבתיות וחברתיות נוספות נומקו במליאה וממתינות לתשובת ממשלה. לגבי הצעות חוק אלה מתנהל מו”מ נמרץ עם גורמי הממשלה השונים על מנת להגיע להסכמות אשר תאפשרנה את קידומן גם של ההצעות הללו.

דב: “זהו התיקון הראשון בשורה של תיקונים ראויים, חשובים ונחוצים שצריך לעשות בחוק זכויות יוצרים”

לפני מספר חודשים התקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית חוק זכויות היוצרים, חוק מורכב ומרובה פנים המסדיר את שאלת זכויות היוצרים בשורה ארוכה של נושאים.

בנוסח שהתקבל נקבעו דרכי תביעה כספית במקרים של הפרת זכויות היוצרים, וכן כלים נוספים למניעת הפרת זכויות היוצרים. ואולם, בכל הנוגע ליצירות אדריכליות, החוק אינו מאפשר אמצעים למניעת הפרתן של הזכויות האלו: החוק אינו מאפשר לבית המשפט להוציא צו מניעה לבניית מבנה אדריכלי, גם כשישנן חשדות לפיהן בנייתו מהווה הפרה של זכויות יוצרים. החוק הנוכחי, אם כן, מאלץ את בית המשפט לעמוד מנגד ולאפשר את קביעתה של הפרת זכויות היוצרים כעובדה מוגמרת.

הצעת החוק של דב, שהתקבלה היום בקריאה טרומית, באה להציע איזון ראוי גם בתחום ההגנה על זכויות היוצרים של האדריכלים. הצעת החוק מציעה לאפשר לבית המשפט מידה של שיקול דעת תוך התחשבות באינטרס הציבורי הרחב, בשאלה האם להוציא צו מניעה לעיכוב השלמת בנייתו של מבנה אדריכלי שלגביו ישנן חשדות להפרת זכויות יוצרים.

דב: “אין ספק שיצירות אדריכליות מעוררות בעיות מיוחדות בדיני זכויות יוצרים. ביצירה אדריכלית, להבדיל מיצירות אחרות, חיים בני-אדם. יצירה אדריכלית ניצבת ברחוב ומשפיעה על חיי היום-יום של תושבי הסביבה ועוברי אורח. בהקמת יצירות אדריכליות מושקעים סכומים גבוהים ביותר. בדרך כלל, שוויה הכלכלי של הקרקע, עם השווי הכלכלי של הבנייה, עולים לאין-שיעור על שווי התוכנית האדריכלית כשלעצמה. לכן ראוי לאמץ בענין זה פתרון מיוחד. אאאבל הקביעה בחוק שלעולם לא ינתן צו מניעה במקרה של הפרה היא בעייתית ולא מידתית.

החוק הקיים אינו מאזן בין זכות היוצרים לבין האינטרסים האחרים. מתן היכולת לבית-המשפט לבצע את האיזון הזה, על-פי הפרמטרים שהצעת החוק קובעת, נכון יותר מבחינה משפטית מאשר קביעה קטגורית מוקדמת שתמנע כל אפשרות להוציא צו מניעה כזה, גם במקרים שראוי ונכון להוציא את צו המניעה הזה. זהו מבחינתי תיקון חיוני בחוק זכויות היוצרים, תיקון אשר דומים לו נדרשים גם בכל הנוגע לזכויות עובדים שכירים, לזכויות עיתונאים ולזכויותיהם של יוצרים מסוגים נוספים.”

נאומו של דב, בשבוע שעבר בעת נימוק הצעת החוק:

היו”ר עתניאל שנלר:

ובכן חברי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – שיקול דעת לבתי-משפט במתן צווי מניעה על יצירות אדריכליות), התשס”ח-2007, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת. תשובה והצבעה יהיו במועד אחר. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.

דב חנין (חד”ש):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, גברתי השרה, החוק הזה בא לעשות תיקון נקודתי, אבל חשוב, בחוק זכויות יוצרים שאימצנו השנה בכנסת הנוכחית. חוק זכויות יוצרים, שהתקבל בכנסת הזאת, הוא אחד מדברי החקיקה החשובים שנעשו בכנסת הזאת. עבודה רבה הושקעה בחוק הזה. הדיון בחוק היה דיון ממושך, רציני, מקיף. זו היתה פעולת חקיקה מקיפה, רצינית, שקולה. אני חייב לומר, גם ברמה האישית, כמי שאיננו חבר בוועדת הכלכלה שדנה בחוק, אבל בהחלט השתתפתי בדיונים על הצעת החוק - היתה לי גם הזכות והאפשרות להשפיע על נוסחו הסופי של החוק ולשנות אותו בכמה עניינים בעלי חשיבות, גם בעניינים הנוגעים להגנת החופש הציבורי והחירויות הציבוריות וגם בעניינים שנוגעים להגנה על זכויות יוצרים, הגנה על זכויות אמנים, הגנה על זכויות מבצעים מול גורמים אחרים, תאגידים ובעלי-הון אחרים שהיו מעוניינים לקחת לעצמם נתח מזכויות היוצרים.

אבל, אדוני היושב-ראש, כמו בכל דבר חקיקה מקיף וכמו בכל חקיקה שנעשית במירוץ נגד הזמן, גם בחקיקה זו נפלו כמה שגיאות וטעויות, חלקן גם בנושאים שנדונו בוועדה, אבל לצערי הגדול הוועדה לא הגיעה בהם למסקנה הנכונה.

ולכן, מצאתי לנכון, אדוני היושב-ראש, מייד כאשר התקבל חוק זכויות יוצרים בכנסת, להניח על שולחנה של הכנסת כמה חוקים שבאים לתקן את חוק זכויות היוצרים. האחד - להגן על זכויות היוצרים של העובד השכיר; השני - להגן על זכויות היוצרים של העיתונאים; והשלישי, אדוני היושב-ראש – שבו אנחנו עוסקים היום – חוק שעוסק בהגנת זכויות היוצרים של אדריכלים.

אדוני היושב-ראש, אין שום ספק שהיצירה האדריכלית מעוררת בעיות מיוחדות בדיני זכויות יוצרים. ביצירה אדריכלית, להבדיל מיצירות אחרות, חיים בני-אדם. יצירה אדריכלית ניצבת ברחוב ומשפיעה על חיי היום-יום של תושבי הסביבה ועוברי אורח.

בהקמת יצירה אדריכלית מושקעים סכומים גבוהים ביותר. בדרך כלל, שוויה הכלכלי של הקרקע, עם השווי הכלכלי של הבנייה, עולים לאין-שיעור על שווי התוכנית האדריכלית כשלעצמה. אלה היו השיקולים שהובילו לקביעה שמופיעה היום בסעיף 58 לחוק, שעל-פיהם נקבע בחוק שאי-אפשר בשום מצב ובשום אופן לקבל צו מניעה להגנתה של יצירה אדריכלית, אם כבר הוחל בבנייתו של הבניין.

עמיתי חברי הכנסת, לדעתי, כפי שאמרתי אותה גם בוועדה, הפגיעה בזכויות היוצרים בסעיף הזה איננה מידתית ואיננה משקפת איזון הולם בין זכות היוצרים לבין האינטרסים האחרים. אף-על-פי שסעיף דומה קיים גם בחוק הישן, סברתי שחקיקת חוק חדש היא ההזדמנות הראויה לחזק את זכות היוצרים ביצירות אדריכלות ולצמצם את המגבלה שסעיף זה מטיל על אכיפת הזכות.

ההצעה שאני מניח לפניכם, עמיתי חבר הכנסת, פותחת פתח, במקרים מתאימים, בכל זאת לאפשר צו מניעה, גם כאשר מדובר בבניין שכבר הוחל בבנייתו.

עמיתי חברי הכנסת, בנושא הזה באתי בדברים עם משרד המשפטים - עם הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים - - -

בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד”ל):

חבר הכנסת חנין, צו מניעה של מה?

דב חנין (חד”ש):

צו מניעה שימנע בנייה שמפירה זכויות אדריכליות, במקרים שנקובים בהצעת החוק, ואני מייד אתייחס לזה.

כפי שהתחלתי לומר, אני ניהלתי הידברות עם הדרגים המקצועיים הרלוונטיים במשרד המשפטים. אני חייב לציין את הפתיחות, הרצינות והמקצועיות שבהן אנשי משרד המשפטים ניהלו את הדיאלוג הזה. בסופו של יום, גם אנשי משרד המשפטים השתכנעו שיש מקום לפתוח פתח מסוים לצווי מניעה, ובלבד שיישמרו אינטרסים ציבוריים חיוניים, שאותם אנחנו מעגנים בהצעת החוק הזאת.

השיקולים למתן צו מניעה בקשר לבניין שבנייתו החלה, צריכים להיות אכן צרים וזהירים, אבל בהחלט ייתכנו ברמה העקרונית מקרים קיצוניים שבהם תהיה הצדקה לצו מניעה גם בקשר לבניין. ולכן, מה שאני הצעתי זה להשאיר בידי בתי-המשפט את שיקול הדעת במקרים המתאימים להוציא צו מניעה שימנע את הפרת זכויות היוצרים.

כדי להגן על האינטרסים הציבוריים הייחודיים שקשורים לבניינים, ההצעה מנוסחת כך שיינתן צו מניעה רק אם הנזק לתובע עולה על הנזק לנתבע, או לאדם אחר או לציבור. מכיוון שבניינים משפיעים על זכויות של צדדים שלישיים, ולא רק של הקבלן או האדריכל הנתבע, על בית-המשפט יהיה לשקול גם פגיעה באחרים.

נוסף על כך, צו מניעה כמובן עלול לגרום לכך שבניין בלתי גמור יישאר כך במערומיו ויפגע גם בציבור הרחב, ולכן מוצע שגם פגיעה כזאת בציבור תובא בחשבון.

בכל הנוגע למגורים, על-פי ההצעה, גם אם מאזן הנזקים פועל לטובת התובע, וגם אם מדובר בפגיעה חמורה שאיננה ניתנת לפיצוי כספי בלבד, בכל זאת, עקב הצורך בהגנה מיוחדת על זכות המגורים – שהיא אכן זכות שראויה להעדפה ברורה בחקיקה על זכויות אחרות – בגלל או לשם ההגנה המיוחדת הזאת על זכות המגורים, ההצעה שלי היא בכל זאת לשלול לחלוטין צווי מניעה כשמדובר בהקמת בתי מגורים.

לכן, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק מציעה לנו לאמץ הסדר מאוזן יותר, נכון יותר, ראוי יותר, מתאים יותר מבחינה משפטית. מטרתו של חוק זכויות היוצרים היא להגן על זכויות היוצרים של היוצרים, אבל לעשות את זה באופן ראוי, בשיקול דעת ותוך איזון עם אינטרסים ציבוריים אחרים.

מתן היכולת לבית-המשפט, על-פי הפרמטרים שהצעת החוק קובעת, לבצע את האיזון הזה, נכון יותר מבחינה משפטית מאשר קביעה קטגורית מוקדמת שתמנע כל אפשרות להוציא צו מניעה כזה, גם במקרים שראוי ונכון להוציא את צו המניעה הזה.

כפי שאמרתי, עמיתי חברי הכנסת, ניהלתי הידברות עם משרד המשפטים. אני מבין שוועדת השרים לענייני חקיקה התחילה את הדיון בחוק אבל טרם סיימה אותו, ואני הסכמתי שהדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה יושלם בישיבתה הקרובה. אני חושב שאין סיבה שחוק כזה לא יעבור בכנסת בתמיכת הממשלה. אני כמובן מתכוון להמשיך ולתאם את החוק הזה עם הממשלה, עם משרד המשפטים - גם בנוגע לנוסח החוק בסופו של דבר.

מבחינתי, עמיתי חברי הכנסת, זאת תחילתה של דרך של כמה תיקונים ראויים, חשובים ונחוצים שצריך לעשות בחוק זכויות יוצרים. המקרה הזה עוסק באדריכלים; השלב הבא יהיה להגן על זכויות העיתונאים; השלב שאחריו יהיה הגנה על זכויות העובדים השכירים בכלל. אני מקווה שבאופן הזה, עם קבלת תיקוני החקיקה האלה, נצליח לייצר חקיקה מאוזנת, נכונה חברתית, נכונה משפטית, בכל הנוגע לזכויות יוצרים בישראל. תודה רבה.

היו”ר עתניאל שנלר:

תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. כפי שאמרתי, תשובה והצבעה במועד מאוחר יותר.

ביום רביעי (9/1) נערכה בועדת החינוך של הכנסת ישיבה ביוזמת חברי הכנסת זהבה גלאון ודב חנין אשר עסקה בסוגיית חופש הביטוי וההתארגנות באוניברסיטת חיפה. במהלך הדיון נערכו חילופי דברים קשים בין נציגי הסטודנטים לבין נציגי הנהלת האוניברסיטה.

הסטודנטים העלו טענות כלפי נוהל הפעילות הציבורית הנהוג באוניברסיטה המטיל מגבלות שרירותיות על זכותם של סטודנטים להפגין ולהתבטא בקמפוס. דיקאן הסטודנטים, פרופ’ יואב לביא הגיב לטענות והסביר כי המצב באוניברסיטת חיפה מורכב “באוניברסיטה ישנם סטודנטים רבים מלאומים שונים”.

ח”כ חנין טען כלפי פרופ’ לביא כי “אוניברסיטת חיפה חייבת להבין כי היא חלק ממדינת ישראל, והחוקים והנורמות הדמוקרטיות הנהוגות בחברה הישראלית חלים גם עליה”. חנין קרא לאוניברסיטה “לעודד סטודנטים ליטול חלק בפעילות הפוליטית, על מנת שהאוניברסיטה תהפוך לחממה לגידול מנהיגים לעתיד”.

ח”כ הרב מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד), יו”ר וועדת החינוך של הכנסת, סיכם את הדיון ואמר כי “המעשים שתוארו פה היו מעשים בלתי נסבלים. הכול מנוגד בניגוד מוחלט לערכי הדמוקרטיה וחופש הדיבור, ומנוגד לחוק זכויות הסטודנט. אני רוצה להביע מחאה חמורה מאוד כלפי ההתנהלות של אוניברסיטת חיפה בעניין זה”. עוד הוסיף מלכיאור כי “הכנסת לא תאפשר סתימת פיות. יכול להיות שנצטרך לתקן את חוק זכויות הסטודנט כדי לוודא שמצב כזה לא יתאפשר”.

הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד (פ’ 1230/17) מציעה לאסור על מעביד לדרוש ביטחונות מעובדים, כדוגמת הדרישה של סכומי כסף כפיקדון שיוחזר לעובד רק אם יתמיד בעבודתו מעבר לתקופה נקובה. בשנים האחרונות נפוצה התופעה של מעבידים הדורשים מעובדיהם בטחונות שונים להבטחת הישארותם בעבודה. תופעה זו מהווה תשתית פורייה לניצול העובדים ולפגיעה בזכויותיהם, ומחליפה, למעשה, נורמות ראויות יותר כמו העלאה של השכר, קידום בעבודה, הטבות, דיבידנדים וכיוצא באלה.דרישת הביטחונות מעובדים (לעתים עד כדי אלפים רבים של שקלים) מצמצמת ולעיתים אף שוללת את אחת מזכויות האדם הבסיסיות והיא חופש העיסוק, ויוצרת בעיה חברתית קשה בה העובד, למעשה, משועבד למקום עבודתו. לפי נתוני קו לעובד, תופעה זו רווחת מאוד דווקא במקומות עבודה בהן השכר נמוך, ותנאי העבודה ירודים.

 ח”כ דב חנין, יוזם הצעת החוק: “באופן הדרגתי הפכה גביית הביטחונות למכת מדינה של ממש. במקום לתגמל את העובדים באופן ראוי, נעשה שימוש ציני בפיקדונות כספיים כדי לכפות על העובדים את המשך עבודתם לאורך תקופות ארוכות. היום צעדנו צעד משמעותי נוסף בדרך להגנה על זכויותיהם של העובדים העניים בישראל”.הצעת החוק נתמכת על ידי הפורום להגנה על זכויות העובדים (האגודה לזכויות האזרח בישראל, קו לעובד, התכנית הקלינית למשפט ורווחה באוניברסיטת ת”א, מען, איתך, ושדולת הנשים בישראל).מוקדם יותר השבוע, זכתה הצעת החוק לתמיכת הממשלה, וזאת בזכות התייצבותם של השרים יצחק הרצוג ואלי ישי לימין הצעת החוק ומאמציהם להביא לתמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעה.

לנאום של דב במליאת הכנסת בעניין הצעת החוק.

לכתבתה של רותי סיני ב”הארץ” בנושא.

דב הגיש אתמול הצעת חוק המגבילה הקמת מתקנים ביטחוניים*** מנסחי החוק: “ההסדר הקיים גרם פעמים רבות לנזקים בלתי הפיכים, כאשר בחסות השיקולים הביטחוניים, נפגעו בצורה גסה עקרונות תכנון, עקרונות דמוקרטיים וערכים בריאותיים וסביבתיים” .

בדיון מיוחד שנערך היום בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אמר דב: “המצב שבו ניתנת לצבא היכולת להקים מתקנים ביטחוניים ללא התייחסות לשיקולים בריאותיים וסביבתיים, ערכי נוף או הסדרי שיתוף ציבור בסיסיים הוא בעייתי ושייך למשטרים אפלים. מקרה עיר הבהד”ים שנידון היום הוא הוכחה נוספת לכך שהמערכת הצבאית עושה את ככל העולה על רוחה מבלי להתחשב בשאר האזרחים אשר יסבלו מהשלכות ההחלטה במשך שנים רבות. לכן חייבים להסדיר אחת ולתמיד בחקיקה כוללת ומאוזנת את סמכויות הבנייה המצויות בידי הצבא כיום”. 

דב הגיש אתמול, יחד עם ח”כ מלכיאור וח”כים נוספים, הצעת חוק המסדירה את הקמת המתקנים הביטחוניים. ד”ר אורן פרז ועו”ד אתי רוזנבלום, מהקליניקה הסביבתית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן אשר נסחו את החוק: “תהליך אישור בניית עיר הבה”דים מדגים את הבעייתיות הטמונה בהסדר המשפטי הקיים בפרק ו’ לחוק התכנון והבניה שנחקק בשנת 1965 והמעניק סמכויות תכנוניות מרחיקות לכת למערכת הביטחון. הסדר זה גרם פעמים רבות לנזקים בלתי הפיכים, כאשר בחסות השיקולים הביטחוניים, נפגעו בצורה גסה עקרונות תכנון, עקרונות דמוקרטיים וערכים סביבתיים. במספר פסקי דין, קראו בתי המשפט לכנסת לשנות את הוראות החוק, כך שיתאימו בצורה טובה יותר למציאות הקיימת היום”.

הצעת החוק, המבוססת על מחקר שנערך על ידי ד”ר אורן פרז ועו”ד אתי רוזנבלום מהקליניקה הסביבתית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ופורסם לאחרונה, מתווה מסלול מובנה לקבלת החלטות תכנוניות המערבות שיקולים ביטחוניים. מסלול זה מתחשב באופי המיוחד של קבלת החלטות בעלות אופי ביטחוני, אך משלב בתהליך קבלת ההחלטות שיקולים נוספים, בהם שיקולי  תכנון  כלל-ארציים ומחוזיים ושיקולים סביבתיים ודמוקרטיים.

תמצית הצעת החוק:

בהתאם להוראות החוק הקיים, הצבא יכול למעשה לעשות כמעט כל מה שהוא רוצה. אם הוא רוצה להקים למשל מחנה חדש, לבנות מחסנים או כל מתקן ביטחוני אחר, כל מה שהוא צריך לעשות זה להכין תשריט של המקום ולהגיש אותו לוועדת תכנון מיוחדת (=הועדה למיתקנים ביטחוניים, שמורכבת משלושה אנשים, שאחד מהם הוא נציג שר הביטחון) שמאשרת את הבניה כמעט תמיד. זה כל התהליך! אין כל ביקורת על התכנית שהצבא מגיש, התכנית לא צריכה להיות מתאימה לנורמות תכנוניות קיימות (כפי שבאות לידי ביטוי בתכניות מתאר ארציות ומחוזיות), אין התחשבות בהיבטים של איכות הסביבה, ואין שקיפות ושיתוף של גורמים נוספים. ההחלטה מתקבלת על ידי הצבא, ומאושרת על ידי הועדה למיתקנים ביטחוניים, שאפילו לא רואה את התכנית שהכין הצבא (היא רואה רק תשריט)!
המצב החוקי הקיים הביא פעמים רבות לנזקים בלתי הפיכים, כאשר בחסות השיקולים הביטחוניים, נרמסו עקרונות תכנון, עקרונות דמוקרטיים וערכים סביבתיים. כך למשל קרה בחוף הים של עתלית. כך למשל קרה כשהקימו בסיס צבאי ליד היישוב מצפה הושעיה. וכך קורה עכשיו בהקמת עיר הבהדים.
בתי המשפט, במקרים אשר הובאו בפניהם, היו ערים לבעייתיות בהוראות החוק. הם הדגישו שמדובר בהוראות חוק שנחקקו בשנת 1965, ואינן מתאימות לימינו. הם ראו גם את התוצאות ההרסניות שהוראות החוק גורמות. ולכן הם קראו למחוקקים לשנות את הוראות החוק, כך שיתאימו בצורה טובה יותר לתרבות הישראלית הקיימת היום, ויאזנו בצורה טובה יותר בין צרכי הביטחון וצרכים אחרים- תכנוניים, סביבתיים ודמוקרטיים.
הצעת החוק באה לצקת תוכן למסגרת הכללית אשר הוצעה על ידי בתי המשפט על ידי שינוי מפורט של הוראות פרק ו’ לחוק התכנון והבנייה. ההצעה יוצרת מסלול חדש לקבלת החלטות תכנוניות הכוללות היבטים ביטחוניים, המחייב התחשבות גם בהיבטים תכנוניים, סביבתיים ודמוקרטיים. בניגוד למצב הקיים בו לא מתקיים תהליך תכנון מסודר לשם קבלת החלטות בנוגע לפרויקטים הכוללים היבטים ביטחוניים, מתווה התיקון המוצע מסלול מובנה וברור לקבלת החלטות תכנוניות המערבות שיקולים ביטחוניים. 
ונדגיש- התיקון לחוק מתחשב באופי המיוחד של קבלת החלטות בעלות אופי ביטחוני, בין השאר על-ידי קביעת לוח-זמנים מקוצר להליכי התכנון, קביעת שקיפות חלקית בלבד ומתן אפשרות לחריגה במקרים מיוחדים. עם זאת, נקודת המוצא לתיקון זה היא כי כל הליך תכנוני, ואפילו הוא מערב שיקולים צבאיים, אינו יכול להתעלם ממכלול השיקולים האחרים הכלולים בו, בהם שיקולי תכנון  כלל-ארציים ומחוזיים ושיקולים סביבתיים ודמוקרטיים.

הצעת החוק מבטיחה לעובדי קבלן מידע על תנאי החוזה שבו הם מועסקים (8 בעד, 0 מתנגדים).

בשוק עובדי הקבלן ועובדי חברות השירותים מקובל במקומות מסוימים שהקבלן יתחייב בפני המעסיק בדבר תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן. כך למשל בענף האבטחה יכול המוסד המעסיק לשלם לקבלן 50 שקלים לשעה עבור כל עובד, והקבלן יתחייב לשלם 25 שקלים לשעה לעובד עצמו. כיום, במרבית מקומות העבודה, העובד לא מיודע באשר לתנאים שבהם התחייב הקבלן כלפי המעסיק. החוק בא לתקן מצב זה ולהבטיח כי עם תחילת ההעסקה יימסרו לעובד תנאי ההעסקה שבהם מחויב הקבלן כלפי המעסיק בפועל. החוק דורש כי יימסר לעובד המידע הדרוש לו כדי לדאוג למימוש זכויותיו.

דב: “זוהי תרופה נוספת בהתמודדות הציבורית עם מחלת העסקת עובדי הקבלן שהשתלטה על שוק התעסוקה הישראלי. צריך לשים סוף למצב שבו קבלנים ציניים גורפים שלא כדין רווחים מעובדיהם.”

החוק נתמך על ידי הפורום לאכיפת זכויות עובדים (האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד, הקליניקה למשפט ולרווחה באוניברסיטת תל אביב, איתך – משפטניות למען צדק חברתי, שדולת הנשים ועמותת מען). הצעת החוק הונחה ביוזמת ח”כ דב חנין (חד”ש). הצטרפו להצעת החוק חברי הכנסת יורם מרציאנו, יעקב מרגי, ליה שמטוב, רן כהן, שלי יחימוביץ, מחמד ברכה וחיים אורון. ח”כ משה שרוני סייע בקידום יעיל של הצעת החוק בועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבראשותו.

הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים), התשס”ו-2006, עברה היום בקריאה שנייה ושלישית והפכה לחוק. החוק משלב שלוש הצעות חוק פרטיות, שהוגשו ע”י דב וחברי הכנסת אחמד טיבי, זבולון אורלב וח”כים נוספים.

החוק בא למנוע מכירה של כרטיסי הגרלה למי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, בכדי להגן על קטינים מהתמכרות להימורים ומביזבוז של כסף רב.

דב: “החוק המוצע הוא חוק חשוב, הוא חוק בעל משמעות חברתית וחינוכית. אנחנו יודעים שהימורים הם סוג של מיסוי רגרסיבי. הימורים והגרלות הן תופעות שיש איתן בעייתיות חברתית רבה. בחוק הזה אנחנו רוצים להגן על הקטינים ועל החברה כולה מפני ההשלכות של התופעות הללו.”

لقراءة التقرير بالعربية

גירסת הדפסה

בתום המושב השני של הכנסת ה-17, אני מתכבד להציג בפניכם, דיווח קצר על חלקי בפעילות חד”ש בכנסת בשמכם. הדוח שלפניכם כולל רק את חלקי בפעילות הסיעה. בימים הקרובים ייתפרסמו גם דיווחיהם של חבריי לסיעה, ח”כ מחמד ברכה, וח”כ חנא סוויד, אשר יתארו את פעילותם הנרחבת והחשובה. שלושת הדוחות יקובצו לגירסא מודפסת ויועלו לאתר חד”ש, וכן יופיעו כאן. עם פרסום הדוח הסיעתי ניתן יהיה להזמינו על ידי משלוח של בקשה קצרה בצירוף כתובתכם ל- dhanin@knesset.gov.il.

בפעילותי בכנסת אני מתרכז בארבעה תחומי פעילות עיקריים: [א] המישור המדיני - שלום, מלחמה והכיבוש; [ב] דמוקרטיה, זכויות אדם והגנה על מעמדם של האזרחים הערבים בישראל; [ג] הגנת העובדים בישראל, בדגש על עובדי הקבלן וקורבנות תכנית וויסקונסין; ו-[ד] קשרי הגומלין שבין תחומי הסביבה, החברה ובריאות הציבור.
בכל אחד ממישורי הפעילות האלה אפשר להצביע על פעילות ממשית שלנו בחודשים החולפים:

בתחום המדיני היינו כמעט קול יחידי בתוך הכנסת נגד היציאה למלחמת לבנון השנייה ונגד הסכנות שבהתדרדרות המצב ההומניטרי ברצועת עזה. עבודתנו, לצד עבודת השטח של מק”י, חד”ש וארגוני השלום והמחאה, עזרה להקים חזית ציבורית אפקטיבית וקולנית נגד המלחמה, חזית אשר הלכה והתרחבה לקראת ימי המלחמה האחרונים.
בתחום זכויות האדם, לאחר פניות מצידנו, החל מבקר המדינה בבחינת הסוגייה של אי העסקת ערבים בשירות הציבורי. בעקבות שאילתא שלנו, החליט שר המשפטים לבדוק תלונות על עינויים במתקני השב”כ. כך גם התחלתי בקידום שורה של הצעות חוק המתקנות את הדין הפלילי בהגנה על נאשמים ובמיוחד על קטינים. בהגנה על עובדים הצלחנו להביא להקטנה מסוימת של היקף תכנית וויסקונסין וכיום מבוגרים מעל גיל 45 כבר אינם כלולים בה. כמו כן הצלחנו להאריך את חופשת הלידה בשבועיים. בנוסף, יזמתי שלוש הצעות חוק המגינות על עובדי הקבלן אשר נמצאות כעת בשלבי חקיקה מתקדמים. לפי אחת מהצעות החוק, תוטל האחריות לתנאי ההעסקה של עובדי הקבלן לא רק על הקבלן הישיר שלהם, אלא גם על המוסד שבו הם מועסקים (משרדי הממשלה השונים, האוניברסיטאות כו’). בנוסף הייתי פעיל בהמשך המאבק הציבורי נגד הקמתם של בתי כלא פרטיים בישראל, מאבק שעבר מהזירה הפרלמנטארית לזירה המשפטית ולטיפולו של בג”ץ.
גם בתחומים הסביבתיים-חברתיים אפשר להצביע על מספר הצלחות. אני מכהן, יחד עם ח”כ הרב מיכאל מלכיאור, כיושב ראש של השדולה הסביבתית-חברתית, המונה למעלה מארבעים חברי כנסת. לאורך החודשים האחרונים קיימה השדולה מספר סיורים בקישון, במפרץ חיפה ובשפך נחל נאמן ליד עכו, סיור נוסף אל חומת ההפרדה שסביב מעלה אדומים וסיור באיזור ים המלח ומפעל המים בעין גדי. כמו כן קיימה השדולה שורה ארוכה של דיונים מיוחדים בכנסת. הסיורים והדיונים הללו מסייעים ברתימת חברי הכנסת למאבקים ציבוריים חשובים, והדוגמה הבולטת לכך היא התגייסות הכנסת לעצירת תכנית הבנייה ביער ירושלים (תכנית ספדי) שאיימה, מתוך צירוף של אינטרסים נדל”ניים עם שיקולים גזעניים של “ייהוד” העיר, לא רק על היער עצמו אלא גם על שכונות ירושלים הותיקות ותושביהן. במקביל לפעילותי בשדולה הסביבתית-חברתית, פעלתי גם באופן עצמאי בתחומים הללו. כך למשל אפשר להזכיר את הצעות חוק “המזהם משלם” ו”אוויר נקי” אשר נמצאות בהליכי חקיקה מתקדמים, ואשר צפויות לחולל מהפכה של ממש בכל הנוגע למשטר הזיהום הסביבתי בישראל.
לצד הפעילות הפרלמנטרית מן הסוג הזה, לשכתי מטפלת בפניות ציבור רבות המגיעות אלינו ובהן קריאות לעזרה במאבקים מקומיים ובקשות לסיוע במקרים פרטניים. דרך פניות הציבור האלה אנחנו זוכים להכיר טוב יותר את המצוקות והקשיים איתם מתמודדים באופן יומיומי אזרחי המדינה, ובמידה רבה, הפניות האלה מכתיבות גם את אופי העבודה הפרלמנטרית שלנו. אנחנו משתדלים להשיב לכל הפניות, ללמוד לעומק נושאים שמתגלים כתופעות רחבות היקף ולסייע כמידת יכולתנו, אם בפניות למשרדי הממשלה ואם בקידום הצעות חוק מתקנות.
עם זאת, תמונת המצב הכוללת היא קודרת למדי. לצד המאבקים המוצלחים לקידום מטרותינו, אנחנו מנהלים כל העת קרבות בלימה קשים נגד יוזמות גזעניות, קפיטליסטיות ואנטי-סביבתיות, אשר רק את חלקן אנחנו מצליחים לחסום. די להזכיר את התמשכות המצור על עזה, את סרבנות השלום העקבית של ממשלת קדימה-עבודה, את ועדת שוחט, את חוק קרקעות הקק”ל והרשימה ארוכה. בפעילותנו בכנסת אנו משתדלים לרתום את כלל הכוחות המתקדמים בכנסת ומחוצה לה למאבק ציבורי ופרלמנטרי נגד מדיניות הממשלה. גם כאשר הקרבות אבודים אנחנו מקפידים להימצא בכל צומת החלטות, במליאת הכנסת או בועדות השונות, כדי להשמיע את עמדותינו בזכות השלום, בזכות השיוויון ובזכות הדמוקרטיה.
הצעות החוק והפעילות הפרלמנטרית שלנו וודאי אינן יכולות להביא לבדן לשינוי העמוק שמוכרח להתחולל בחברה הישראלית. ובכל זאת, השנה האחרונה לימדה אותנו שבשילוב כוחות נכון בין מאבקים ציבוריים מקומיים לבין העזרה הפרלמנטרית שיש בכוחנו להציע מתוך הכנסת, יש כדי להשיג הישגים משמעותיים לחייהם של תושבי הארץ, ויש גם כדי לקדם שינויים ממשיים במדיניות בנקודות מסוימות. אפשר להדגים זאת בהצעת החוק למניעת הפרטת טיפות החלב ושירותי הבריאות לתלמיד: ישראל דוהרת כבר שנים לכיוון של הפרטת כלל השירותים החברתיים במדינה, ופוגעת בדרך בעובדי השירות הציבורי מצד אחד, ובמקבלי השירותים החברתיים מצד שני. והנה, גם אל מול ממשלה שמקדמת את עקרונות ההפרטה כקודמותיה, הצלחנו, בשיתוף פעולה עם קשת רחבה של ארגונים, לקדם חוק שקובע שיש לשים גבול להפרטה – לא הכל ראוי למכירה ולא הכל מתאים להתנהלות בשוק החופשי.
אני מביא את הדוגמא הזו כדי להדגים עד כמה חשובה המעורבות שלנו, אנשי השמאל, בפעילות הציבורית ברחוב ובכנסת, כדי לקדם את סדר היום השמאלי שלנו. כשאנחנו מגיעים למערכה נחושים ומאוחדים וכשברור לנו היעד שאליו אנחנו חותרים, יש באפשרותנו להוביל צעדים משמעותיים בכיווננו – גם כשהמציאות הסובבת שחורה מתמיד. אני מקווה שהדוח המובא בפניכם יעזור לחזק אצלכם את האמונה כי עולם חדש אמנם אפשרי, וכי נוכל להציג הישגים טובים אף יותר בשנה הבאה.
בברכה, דב חנין.

הצעות חוק שעברו בקריאה שניה ושלישית והפכו לחוק
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (איסור גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים), (6.2.07): החוק בא כתגובה למדיניות של מספר עיריות למנוע כניסה של תושבי ישובי הסביבה לגנים העירוניים על ידי קביעת דמי כניסה גבוהים. החוק שלל מהעיריות את האפשרות לגבות דמי כניסה בגנים הציבוריים.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס’ 37), (7.5.07), הארכת חופשת הלידה: החוק האריך את חופשת הלידה בשבועיים, וכיום משכה עומד על 14 שבועות.
הודעה לעיתונות בעניין

הצעות חוק שעברו בקריאה ראשונה
הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה (תיקון) (12.3.07): הצעת החוק מחילה את חוק הפיקדון על כלל מכלי המשקה עד חמישה ליטרים ומטילה אחריות על יצרני ויבואני המשקאות לאיסוף מכלי המשקה הריקים, תוך קביעת יעדים כמותיים שיחולו ישירות עליהם. כמו כן מוגדל סכום הפיקדון, על מנת להגביר את התמריץ למחזר ולהגדיל את הכספים המושקעים בשיפור מערך האיסוף, הדורש שיפור רב. ההצעה עברה קריאה טרומית ב-12.3.07 אך מקודמת במקביל להצעת חוק ממשלתית דומה שעברה באותו היום בקריאה ראשונה.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים (11.6.07): הצעת החוק קובעת שהאחריות לשמירה על זכויותיהם של עובדי הקבלן לא מוטלת רק על כתפי הקבלן המעסיק אותם אלא גם על כתפי המוסד שהזמין את שירותי הקבלן. מטרת הצעת החוק לשפר את ההגנה על עובדי הקבלן ולהילחם בתופעת “מכרזי ההפסד” בהם מוסדות גדולים מוציאים מכרזים לקבלני שירותים אשר ברור מהם כי קבלן השירותים לא יוכל להעסיק את עובדיו לפי דרישות החוק. הצעת החוק עברה לועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – מפרץ אילת), (19.6.07): מטרתה של הצעת החוק היא להשוות את המעמד החוקי של חופי אילת למעמדם של שאר חופי הארץ, ובמיוחד בכל הנוגע לחוקי התכנון והבנייה. הצעת החוק עברה לועדת הפנים והגנת הסביבה.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) (10.7.07): מטרתה של הצעת החוק היא לשלול את הכדאיות הכלכלית שבפגיעה בסביבה, באמצעות פסיקת קנס תוך התחשבות בשווי הנזק הסביבתי שנגרם או בטובת ההנאה שהושגה או ברווחים שהופקו תוך ביצוע עבירה, בשמונה חוקים שעניינם הגנה על הסביבה. הצעת החוק עברה לועדת הפנים והגנת הסביבה.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון) (חוזה שבו נקבעו תנאי העבודה של העובד) (16.7.07): הצעת החוק באה להגן על עובדי קבלן, שהקבלן אצלו הם מועסקים התחייב בפני המוסד המזמין (למשל לאוניברסיטה או למוסד הממשלתי) מה יהיו תנאי העבודה שבו יועסקו העובדים, אך נמנע מלדווח זאת לעובדים, ולעתים אף נמנע מלקיים את מחויבותו כלפי מזמין השירות. הצעת החוק מחייבת את הקבלן למסור לעובדים את תנאי ההעסקה עליהם התחייב בפני המזמין. הצעת החוק עברה לועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים (17.7.07): מטרתה של הצעת החוק היא לאסור על מכירת כרטיסים וטפסים להשתתפות בהגרלות והימורים, ובכלל זה הגרלות והימורים חוקיים, למי שטרם מלאו לו שמונה-עשרה שנים. הצעת החוק עברה לועדת החוקה, חוק ומשפט.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעות חוק שעברו בקריאה הטרומית
הצעת חוק חובת אריזה בשקית נייר (29.11.06): ההצעה ביקשה לאסור בחוק על הרשתות לשיווק מזון לעשות שימוש בשקיות אריזה שאינן מנייר. הצעת החוק עברה לועדת הפנים והגנת הסביבה.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – בדיקות נוכחות מזהמים בקרקע, באוויר ובמקורות מים) (13.12.06): מטרת הצעת החוק היא להטמיע את תהליך הטיהור ושיקום הקרקע בהליך התכנוני מראשיתו. הצעת החוק מחייבת הכללת הוראות המתייחסות לזיהום הסביבתי כבר במועד הגשת התכנית וכתנאי להפקדה על ידי מוסד התכנון. הצעת החוק עברה לועדת הפנים והגנת הסביבה.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פרסום נגיש של סל הבריאות למבוטחים) (14.3.07): מטרת הצעת החוק לחייב את קופות החולים לפרסם בכל מרפאה את רשימת התרופות, הטיפולים והשירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות, ולאפשר לציבור המבוטחים לעיין ברשימה זו בכל עת סבירה, להעתיקה או לצלמה. הצעת החוק הועברה לועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק המים (אמצעי אכיפה) (15.5.07): הצעת החוק באה ליצור מנגנוני דיווח עצמי של מפעלים וגורמים מזהמים אחרים על היקף הזיהום שהם פולטים, ובכך לשפר את יכולת הפיקוח הציבורי עליהם. כמו-כן, מוצע להפוך עבירות מסוימות בחוק המים לעבירות של ברירת משפט, דבר שייעל ויאיץ את תהליך האכיפה. הצעת החוק הועברה לועדת הכלכלה.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון - קבלני שירותים) (20.6.07): הצעת החוק באה להכיל על קבלני השירותים (למשל בתחום האבטחה, הניקיון או הסיעוד) את כל החובות החלות על קבלני כוח אדם רגילים. הצעת החוק הועברה לועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הודעה לעיתונות בעניין

הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – הזכות להליכים חלופיים) (27.6.07): ההצעה באה לעגן בחוק את זכותם של קטינים המואשמים בביצוע עבירה להליך שיקומי של “צדק מאחה” על פני ההליך העונשי הרגיל. הצעת החוק הועברה לועדת החוקה, חוק ומשפט.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים) (17.7.07): הצעת החוק באה לאפשר לראשי הרשויות המקומיות להסמיך מפקחים מבין עובדי הרשויות, לצורך אכיפת מגוון חוקים בתחום איכות הסביבה. הצעת החוק הועברה לועדת הפנים והגנת הסביבה.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד) (25.7.07): הצעת החוק באה למנוע את האפשרות להפריט את שירותי הרפואה המונעת בישראל, את טיפות החלב והבריאות לתלמיד. הצעת החוק הועברה לועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעות חוק שהועלו ונומקו וממתינות לתשובה והצבעה
הצעת חוק המים (הזכות למים וייעודם) (15.5.07): מוצע לקבוע כי לכל אדם תהא זכות לגישה למים בכמות ובאיכות הנחוצים לדרישות החיים הבסיסיות. כמו-כן, מוצע לקבוע כי מקורות המים שבמדינה הם קניין הציבור, נתונים לניהולה של המדינה, ומיועדים לצרכי כל אדם שבתחום שיפוטה, לשמירה על הסביבה ולפיתוח הארץ.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק סביבה חינוכית בריאה (17.7.07): הצעת החוק קובעת את זכותם של ילדים ללמוד בסביבה חינוכית בריאה ומציעה סטנדרטים והסדרים מפורטים להבטחת זכות זו.

הצעת חוק הרשויות המקומיות (יחידות סביבתיות) (17.7.07): הצעת החוק באה להסדיר את מעמד היחידות הסביבתיות ברשויות המקומיות ולקבוע את סמכויותיהן וחובותיהן.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק ביטול פטור למתקן גישה אלחוטית (17.7.07): הצעת החוק באה לבטל את הפטור מהליכים תכנוניים הקיים בחוק כיום בנוגע להתקנת אנטנות שידור אלחוטיות ובכללן גם אנטנות סלולאריות.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – שמירה על איכות הסביבה) (17.7.07): מוצע כי על מגיש בקשה למענק מן המדינה, על פי חוק לעידוד השקעות הון, יהיה להגיש התחייבות בכתב על כך שאין בתכנית, במפעל או בכל גורם אחר בכדי לפגוע באיכות הסביבה. כן מוצע לקבוע סנקציה בדמות אי-מתן תקציבי עידוד ואף ביטול מענקים, במקרה שמפעל מסוים פוגע באיכות הסביבה.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק איסור הנהיגה בחוף הים (תיקון) (17.7.07): הצעת החוק מגדירה תחום מוגן כשטח אסור בנהיגה, מוסיפה סמכות עיכוב חשוד למפקח, ויוצרת מנגנון לשינוי התחומים האסורים לנהיגה. כן מוצע כי יוטל קנס על בעלי הרכב ולא רק לנהג.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום) (18.7.07): מוצע להגביל באופן מידתי את משך הזמן בו יכולה להימשך חקירה משטרתית ואת משך הזמן בו ניתן להגיש כתב אישום.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעת חוק שנפלה בקריאה טרומית
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (ביטול הפרטה) (31.1.07): הצעת החוק ביקשה לחסום את תהליך הפרטת בתי הסהר בישראל.
נאום בעניין הצעת החוק

הצעות רגילות לסדר היום
31.5.06 - הצעה חלופית למדיניות החברתית העכשווית. הוחלט לכלול את ההצעה בסדר יומה של הכנסת.
5.7.06 - החמרת הפגיעות הסביבתיות בבריאות. ההצעה הועברה לועדת הפנים ואיכות הסביבה.
28.11.06 - ציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. ההצעה הועברה לוועדה לקידום מעמד האישה.
5.12.06 - ציון היום הבינלאומי למען אנשים עם מוגבלות. ההצעה הועברה לועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
5.2.07 - דו”ח משבר האקלים. הוחלט לכלול את ההצעה בסדר יומה של הכנסת.

הצעות דחופות לסדר היום
10.5.06 - העלייה במחיר הלחם. הוחלט לכלול את ההצעה בסדר יומה של הכנסת.
28.5.06 - פגישתם של פרס-לבני ואבו מאזן בשארם א-שיח’. הוחלט לכלול את ההצעה בסדר יומה של הכנסת.
5.6.06 - ההסלמה בגבול הצפון. הועבר לדיון בועדת החוץ והביטחון.
28.6.06 - תכנית ספדי לבנייה בירושלים המערבית. הוחלט לכלול את ההצעה בסדר יומה של הכנסת. דיון מיוחד התקיים במליאת הכנסת ביום 30.1.07 ובסיכומו התקבלה החלטה במליאה בדבר התנגדות הכנסת לתכנית ספדי.
5.7.06 - פיטורי אחיות בתי הספר. הוחלט לכלול את ההצעה בסדר יומה של הכנסת.
17.10.06 - הסיכונים הסביבתיים לחיים ולבריאות סביב מפרץ חיפה. הוחלט לכלול את ההצעה בסדר יומה של הכנסת.
25.10.06 - פתיחת שנת הלימודים האקדמית ומצב ההשכלה הגבוהה. הוחלט לכלול את ההצעה בסדר יומה של הכנסת.
8.11.06 - אלימות שוטרים כנגד אזרחים. הוחלט לכלול את ההצעה בסדר יומה של הכנסת.
22.11.06 - פינוי תושבי שדרות על-ידי גורם פרטי. הוחלט לכלול את ההצעה בסדר יומה של הכנסת.
29.11.06 - בריחתו של האנס הסדרתי ומחדלי המשטרה. ההצעה הועברה לועדת הפנים והגנת הסביבה.
6.12.06 - התבטאויות ראש עיריית רמלה בגנות ערביי עירו. הוחלט לכלול את ההצעה בסדר יומה של הכנסת.
13.12.06 - סכנת מגפות עקב זיהום מקורות המים בצפון. ההצעה הועברה לועדת הפנים והגנת הסביבה.
26.12.06 - סכנה חמורה לבריאות עובדים ואזרחים סביב מפעל “חוד מתכת” במפרץ חיפה. ההצעה הועברה לועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
10.1.07 - בניית גדר ההפרדה במדבר יהודה. הוחלט לכלול את ההצעה בסדר יומה של הכנסת.
17.1.07 - התרחבות הפערים החברתיים בישראל ושחיקת המעמד הבינוני. ההצעה הועברה לועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
24.1.07 - המגעים בין ישראל לסוריה. ההצעה הוסרה מסדר היום.
29.1.07 - הפרטת שירותי הרווחה על ידי הממשלה. הוחלט לכלול את הנושא בסדר יומה של הכנסת.
26.2.07 - גל השביתות במשק. ההצעה הועברה לועדת הכספים.
7.3.07 - פערי השכר בין נשים וגברים. ההצעה הועברה לועדת לקידום מעמד האישה.
14.3.07 - הימצאות חיידקים עמידים בפני אנטיביוטיקה ומותם של חולים. ההצעה הועברה לועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
30.5.07 - ההחלטה לקלוט מספר מצומצם של פליטי דרפור. ההצעה הועברה לוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים.
30.5.07 - הכוונה להרחיב את תכנית ויסקונסין. הוחלט לכלול את הנושא בסדר יומה של הכנסת.
20.6.07 - הסכנה לאי עמידה בעומס לביקוש חשמל. ההצעה הועברה לועדת הכלכלה.
27.6.07 - העיצומים בדואר. הוחלט לכלול את הנושא בסדר יומה של הכנסת.
11.7.07 - חומרי הדברה אסורים לשימוש בעשבי תיבול ברשתות השיווק. ההצעה הועברה לועדת הכלכלה.
17.7.07 - זיהום חמור בחופה הרחצה. ההצעה הועברה לועדת הפנים והגנת הסביבה.

הצעות שהועברו ישירות לוועדות השונות
19.6.06 - חשיפת שמות שותפי קבוצת סרברוס בגרעין השליטה בבנק לאומי. ההצעה הועברה לועדת הכספים. הועדה קיימה דיון מיוחד בנושא וקיבלה החלטות.
17.7.06 - התכנית להפרטת בתי הזיקוק באשדוד. ההצעה הועברה לועדת הכספים. הועדה קיימה דיון מיוחד בנושא וקיבלה החלטות.
16.10.06 - הכוונה להפסיק את שידורי הערוץ השני בלווין. ההצעה הועברה לועדת הכלכלה. הועדה קיימה דיון מיוחד בנושא וקיבלה החלטות.
6.11.07 - שביתת העובדים הארעיים בנמל תעופה בן-גוריון. ההצעה הועברה לוועדת הכלכלה. הועדה קיימה דיון מיוחד בנושא וקיבלה החלטות.
13.11.06 - סגירת מעון יום שיקומי בבית החולים בנהריה. ההצעה הועברה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הועדה קיימה דיון מיוחד בנושא וקיבלה החלטות.
27.11.06 - הפרטת המרכז לטיפול בנפגעי סמים בחיפה וטמרה. ההצעה עברה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הועדה קיימה דיון מיוחד בנושא וקיבלה החלטות.
11.12.06 - הזנחה קשה בהוסטל לאנשים עם פיגור שכלי בראשון לציון. ההצעה עברה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הועדה קיימה דיון מיוחד בנושא וקיבלה החלטות.
19.2.07 - עשרות מוקדי זיהום של מי תהום בגוש דן. ההצעה הועברה לועדת הפנים והגנת הסביבה. הועדה קיימה דיון מיוחד בנושא וקיבלה החלטות.
6.3.07 - הביטוח הלאומי הפסיק מתן מענה טלפוני אנושי. ההצעה הועברה לועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הועדה קיימה דיון מיוחד בנושא וקיבלה החלטות.
20.3.07 - הפעלת המתקן הראשון מסוגו בעולם לשריפת פסולת רדיו אקטיבית באעבלין. ההצעה הועברה לועדת הפנים והגנת הסביבה. הועדה קיימה דיון מיוחד בנושא וקיבלה החלטות.
21.5.07 - מענקי הפרישה לעובדי בנק ישראל. ההצעה הועברה לועדת הכספים. הועדה קיימה דיון מיוחד בנושא וקיבלה החלטות.
28.5.07 - גילוי של חריגות בבדיקת פתע של המשרד להגנת הסביבה בפליטת זיהום של מפעלים. ההצעה הועברה לועדת הפנים והגנת הסביבה. הועדה קיימה דיון מיוחד בנושא וקיבלה החלטות.
11.6.07 - אי שילובם של ערבים בשירות הציבורי. ההצעה הועברה לוועדה לענייני ביקורת המדינה. הועדה קיימה דיון מיוחד ובסיכומו הורתה למבקר המדינה להכין דוח ביקורת מיוחד בנושא.
22.07.07 - מאהל המחאה של מחוסרי הדיור בירושלים. ההצעה הועברה לועדת הכלכלה. הועדה קיימה דיון מיוחד בנושא וקיבלה החלטות.

שאילתות

שאילתה בעל פה
מייצג מערכת הביטחון בדיוני בג”ץ הביטחון (למשרד הביטחון, נענתה ב-7.2.07)

שאילתות ישירות
מעצר מאהר חליל ג’בר חמאדה (למשרד לבטחון פנים, נענתה ב-10.4.06)
מצב הרישום של תרופה למחלת פומפה- מחלה קטלנית (למשרד הבריאות, נענתה ב-28.6.06)
הקשר בין עמותת אלעד (לייהוד העיר העתיקה בירושלים) ומשטרת ישראל (למשרד לבטחון פנים, נענתה ב-28.6.06)
קביעת קריטריונים כללים להקמת מרפאות בישראל (למשרד הבריאות, נענתה ב-18.7.06)
מציאת פתרון למצוקת בתי-הספר בקרב הכפרים הבדואים בנגב (למשרד החינוך, נענתה ב-19.7.06)
אכיפת ההחלטה על תוספת התקציב מביטוח הלאומי למחלקות תינוקות ופגים (למשרד הבריאות, נענתה ב-23.7.06)
הבטחת זכויותיהם עצירים מינהליים במתקני השב”ס (למשרד לבטחון פנים, נענתה ב-30.8.06)
מגמת האוצר לתקציב 2007 בנוגע לשכר הלימוד (למשרד האוצר, נענתה ב-4.10.06)
הוועדה להקצאת מי שתייה של המנהלה לקידום האוכלוסייה הבדואית (למשרד הבינוי והשיכון, נענתה ב-30.10.06)
תקנות לחוק חופש המידע (תיקון מס’ 3) (מידע על איכות הסביבה) (למשרד להגנת הסביבה, נענתה ב-1.11.06)
עלות קילומטר של גדר ההפרדה (למשרד הביטחון, נענתה ב-13.11.06)
ניסיון הצתה והכאה של פלסטיני (למשרד הביטחון, נענתה ב-13.11.06)
משרפת הפסולת באעבלין (למשרד להגנת הסביבה, 15.11.06)
בתי-ספר במועצה האזורית אבו-בסמה (למשרד החינוך, נענתה ב-26.11.06)
מחסור חמור בכיתות לימוד קבועות ברשויות הבדואיות בנגב (למשרד החינוך, נענתה ב-26.11.06)
רישום תושבים בדואים כתושבים במועצות המקומיות (למשרד הפנים, נענתה ב-13.12.06)
הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה לודים (למשרד הפנים, נענתה ב-15.1.07)
מזבלות פיראטיות בשטח עיר הכרמל (למשרד להגנת הסביבה, נענתה ב-21.1.07)
מתן ויזות לבעלי דרכון זר לביקור בגדה המערבית או ברצועת עזה (למשרד הביטחון, נענתה ב-28.1.07)
תשטיפי כביש 6 (למשרד להגנת הסביבה, נענתה ב-20.2.07)
האוצר יעדים חברתיים בתקציב 2007 (למשרד האוצר, נענתה ב-20.3.07)
בתים המיועדים להריסה באיזורי C של הגדה המערבית (למשרד הביטחון, נענתה ב-15.4.07)
הערכות המגזר החקלאי להתחממות כדור הארץ (למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, נענתה ב-19.4.07)
הביטחון חומת ההפרדה ובג”ץ (למשרד הביטחון, נענתה ב-21.5.07)
חיפה כימיקלים (למשרד להגנת הסביבה, נענתה ב-24.5.07)
שחיתות בעיריית חדרה (למשרד הפנים, נענתה ב-30.5.07)
חקיקה בנושא מרוצי סוסים למטרות הימורים (למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, נענתה ב-31.5.07)
אי הגשת עזרה ראשונה בבתי ספר יסודיים (למשרד החינוך, נענתה ב-13.6.07)
פרשת המחתרת היהודית בשטחים (למשרד ראש הממשלה, לא נענתה)
היעדר שירותי בריאות נפש לעצורי המשטרה (למשרד לביטחון פנים, לא נענתה)
מניעת כניסתם לישראל של פעילים זרים (למשרד לביטחון פניםף לא נענתה)
השלכות ביטחוניות של משבר האקלים (למשרד הביטחון, לא נענתה)
הערכות רשות המים להתחממות כדור הארץ (למשרד התשתיות הלאומיות, לא נענתה)
השפעת התחממות כדור הארץ על התיירות (למשרד התיירות, לא נענתה)
השפעת התחממות כדור הארץ על קו החוף (למשרד הפנים, לא נענתה)
הסרת שמה של רהט מתחנת הרכבת “רהט-להבים” (למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לא נענתה)
פגיעה במרקם החיים של תושבי הכפר קפין (למשרד הביטחון, לא נענתה)
העדר שמות ערביים לרחובות בשכונות רמלה הערביות (למשרד הפנים, לא נענתה)
מחלף רשפון-כפר שמריהו (למשרד הפנים, לא נענתה)
טיפול המשטרה במקרים של התעללות בבעלי חיים (למשרד לביטחון פנים, לא נענתה)

שאילתות רגילות
חשד בדבר הוצאה להורג של שני פלסטינים פצועים (למשרד הביטחון, נענתה ב-29.1.07)
הפעלת אנטנות שידור בעוצמה העולה על התקן (למשרד ראש הממשלה, נענתה ב-31.1.07)
שירות למשלמי אגרה בנגב (למשרד ראש הממשלה, נענתה ב-31.1.07)
חקירת תלונות נחקרי שב”כ (למשרד המשפטים, נענתה ב-20.3.07)
פגיעה בטיילת תל-אביב (למשרד לביטחון פנים, נענתה ב-21.3.07)
אכיפת חוק נגד מתנחלים (למשרד לביטחון פנים, נענתה ב-21.3.07)
פרסום חומר הדרכה בערבית (למשרד לביטחון פנים, נענתה ב-21.3.07)
מחצבת נשר (למשרד התשתיות הלאומיות, נענתה ב-27.6.07)
הערכות ישראל להתחממות כדור הארץ (למשרד להגנת הסביבה, נענתה ב-25.7.07)
הבידוק הביטחוני בנתב”ג (למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לא נענתה)
הערכות למשבר המים ברשות הפלסטינית (למשרד התשתיות הלאומיות, לא נענתה)
פיתוח במזרח לכיש (למשרד ראש הממשלה, לא נענתה)
אי הקמת רשות סטטוטורית לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים (למשרד ראש הממשלה, לא נענתה)
בניית נמל צבאי בחיפה (למשרד הביטחון, לא נענתה)

“הבעיה הגדולה היא, שבמקום מימוש אמיתי של כל האפשרויות העצומות שנוצרו, הגלובליזציה העכשווית מתקיימת בתוך עננים של אשליה. החלופה הביקורתית אינה הצעה לוותר על החיים הטובים, אלא דרך לחזור ו�