אדום - ירוק

דב: “זו הצעה רעה מבחינת הבטיחות בדרכים, רעה מבחינה סביבתית ורעה מבחינה חברתית”

הערב התקבלה בקריאה ראשונה (20 בעד, 4 מתנגדים, נמנע יחיד) הצעת חוק להחזרת שלטי הפרסומת בנתיבי איילון (הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון מס’ 5) (שילוט חוצות), התשס”ח-2008, כ’ 206).

דב התנגד לחוק ואמר: “מדובר בהצעה רעה מבחינת הבטיחות בדרכים, רעה מבחינה סביבתית ורעה מבחינה חברתית. מבחינת הבטיחות בדרכים המשטרה הראתה בדיוני הכנסת נתונים חד משמעיים לפיהם הסחת הדעת שגורמים שלטי החוצות עלולה להיות מסוכנת לנהגים. מבחינה סביבתית הצעת החוק מאפשרת אינפלציה של שלטים בצדי הדרכים, ותפיסה נרחבת של שטחים פתוחים לשם כך. לבסוף, מבחינה חברתית, איני רואה כל סיבה להעמיד את המרחב הציבורי של כולנו לרשות המפרסמים ולהפוך את כולנו לקהל שבוי של הפרסומות. אפשר בהחלט להסתפק בפרסומות שאנחנו סופגים בכלי התקשורת, בעיתונות, וברחובות העיר. קשה להבין איך הממשלה וחברי הכנסת נותנים לרכבת החקיקה הרעה הזאת להמשיך ולדהור כאילו היה זה הנושא החשוב ביותר שעל סדר יומה של הכנסת.” 
לקריאת הצעת החוק .

לכתבת NRG בנושא.

נאומו של דב במליאת הכנסת בדיון על הצעת החוק:

דב חנין (חד”ש):

אדוני היושב-ראש, שאלה מעניינת מה קרה לממשלת ישראל, כי ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה בזמנו להתנגד להצעת החוק הזאת. כנראה, כשהיא מגיעה לדיון בכנסת, הממשלה נעלמת.

עמיתי חברי הכנסת, אני מציע להתנגד להצעת החוק הזאת. אני מציע להתנגד להצעת החוק הזאת משלוש סיבות: הסיבה הראשונה היא הבטיחות בדרכים. שלטי החוצות הם אמצעי מאוד יעיל, מאוד אפקטיבי. והוא יעיל ואפקטיבי כי הוא מושך את תשומת הלב של הנהגים. בדיוני ועדת הכלכלה שמענו את איש משטרת התנועה שהראה לנו איך הסחת דעת אפילו של שנייה אחת או של שתי שניות יכולה לפגוע בריכוז של הנהג ויכולה לגרום לתאונת דרכים. כדי להבחין בשלט החוצות, כדי לשים לב לפרטים שיש בו, לתמונה שיש בו, למסר שיש בו, אנחנו מסבים את תשומת לבנו מהכביש ליותר משתי שניות, אפילו ליותר מארבע שניות. את זה אנחנו ראינו בדיונים של ועדת הכלכלה.

משה שרוני (גיל):

צריך להוריד את כל שלטי החוצות.

דב חנין (חד”ש):

משרד התחבורה ביקש מאתנו פסק זמן של שנה כדי לבחון את השאלה מבחינה מקצועית. הצעתי לוועדה לקבל את הבקשה הזאת ולא להיחפז בהצעת החוק הזאת, שמתקנת את החוק הקיים, אלא לנהוג לפי עקרון הזהירות המקדימה, אותו עיקרון שאומר שכשיש סכנה אנחנו נמנעים מלנקוט פעולה שאולי מגבירה את הסכנה. הצעתי לוועדת הכלכלה, ואני מציע לכנסת, לא לאמץ את החוק הזה ולתת למשרד התחבורה את הזמן הדרוש כדי לבצע מחקר רציני ולראות. אם המחקר הרציני יאפשר, אפשר יהיה להתקדם לפחות מבחינת הנימוק של בטיחות בתנועה. 

הנימוק השני, עמיתי חברי הכנסת, הוא הנימוק הסביבתי. אין לנו ארץ אחרת. הארץ הזאת קטנה וצפופה, הנופים שלה מעטים, והם יתמעטו עוד יותר אם נציב שלטי חוצות בכל פינה ובכל כביש בין-עירוני או עירוני או בכל הגדרה חדשה שבעצם נועדה להרחיב ולהגביר את שלטי החוצות בדרכי ישראל.

והסיבה השלישית, עמיתי חברי הכנסת, היא הסיבה הערכית. אנחנו חשופים להרבה מאוד פרסומות. חלק מהפרסומות שאנחנו חשופים להן, אנחנו בוחרים להיחשף אליהן, כשאנחנו קונים עיתון או כשאנחנו פותחים טלוויזיה מסחרית. אבל כשאנחנו הולכים בדרך, זכותנו לא להיות חשופים לפרסומת. זו זכות שצריך להגן עליה.

העלה חבר הכנסת מרציאנו את השאלה של מקומות עבודה. מקומות עבודה יקרים לכולנו, ולי לא פחות מאשר לאחרים. אבל אני אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שאני לא משוכנע ואני לא משתכנע שאם נוריד את שלטי החוצות בנתיבי איילון כל חברות הפרסום יפשטו את הרגל, כל בתי-הדפוס ייסגרו וכל העובדים האלה יושלכו לרחוב.

אני מציע לדחות את הצעת החוק הזאת.

התקבל בקריאה שנייה ושלישית (14 בעד, 0 מתנגדים): רשויות מקומיות מקבלות סמכויות לטיפול יעיל בזיהום אויר מתחבורה
הכנסת אישרה היום בקריאה שנייה ושלישית תיקון מקיף לפקודת התעבורה, אותו יזם דב, שיחולל מהפכה בטיפול בזיהום אוויר מתחבורה בישראל. לראשונה בישראל, תקבלנה הרשויות המקומיות סמכויות רחבות להסדיר תחבורה בתחומן, ונקבעים מנגנונים לפעולתן בתחום. רשויות מקומיות מוסמכות בזאת להכין תכניות רב-שנתיות להסדרת תחבורה בתחומן ולקבוע חוקי עזר והסדרי תנועה לשם צמצום זיהום האוויר. התיקון יוצר סדר ברור בחלוקת הסמכויות בין הממשלה והשלטון המקומי ומסיים את המצב הקשה בו כל אחד משני הצדדים היה יכול לשתק יוזמות של הצד האחר. התיקון מחייב את הרשות המקומית לפעול להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בכל מצב בו יש רמה גבוהה של זיהום באוויר.
דב: “תחבורה היא מוקד ראשי לזיהום אויר בערי ישראל. זיהום האוויר הזה פוגע באופן קשה בבריאות כפי שמראים מחקרים חוזרים ונשנים. הצעת החוק מאפשרת לרשויות לפעול במהירות וללא פשרות, לצמצם את זיהום האוויר ולהגן באופן אפקטיבי יותר על האזרחים.
העברת התיקון מראה שניתן להתמודד גם עם שאלות מורכבות ועם לחצים של בעלי אינטרסים צרים. זהו מסר חשוב לכל הגורמים לקראת השלמת הדיון בחוק אויר נקי, כולל ההתייחסויות שבו לזיהומי אוויר מתעשייה ומחשמל.”
על פי התיקון יועברו כספי הקנסות שייקבעו לקופת הרשות המקומית – לקרן מיוחדת למאבק בזיהום אויר ולעידוד התחבורה הציבורית. כך נוצר מנגנון כלכלי שיעודד הרשות המקומית לאכוף את הוראת התיקון.
דב: “התיקון כולל מנגנונים של איזונים חברתיים ועידוד החלופות של תחבורה ציבורית ותחבורה נקייה. קידומן של חלופות סביבתיות מתקדמות חייב להיות חלק מרכזי בכל תכנית להתמודדות עם זיהום אוויר”. במקביל יוזם דב הצעת חוק רוחבית לעידוד התחבורה הציבורית בישראל.

לכתבתו של שחר הזלקורן ב-ynet בנושא.

לנאומו של דב במליאה בנושא.

 להודעה לעיתונות בנושא.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אכן מדובר בשינוי מהותי, חשוב, אסטרטגי, בנושא זיהום אוויר מתחבורה בישראל. אדוני היושב-ראש, אני באמת לא מקנא ביושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת פינס, שהיה צריך להסביר לחברי הכנסת את כל המורכבות של המהלך הזה, ואכן מסגרת הזמן של 10 דקות באמת לא מספיקה. כי חבר הכנסת פינס עבר על חלק גדול מהנושאים שחברי הכנסת צריכים להיות ערים להם כאשר הם באים לפני הצבעה שכזאת.

להצעת החוק הזאת יש כמה רציונאלים. הרציונאל הראשון הוא כמובן הרציונאל הסביבתי. זיהום אוויר מתחבורה היא זיהום אוויר קשה, זיהום אוויר חמור. בערי ישראל הוא גורם לנזקים בריאותיים קשים. דיבר על כך חבר הכנסת פינס לפני, ואני לא אחזור. אין ספק שכדי להתמודד עם זיהום אוויר מתחבורה אנחנו צריכים שינוי מערכתי, והצעת החוק הזאת מציעה את השינוי המערכתי הזה.

הרציונאל השני הוא רציונאל דמוקרטי, והרציונאל הדמוקרטי קיים בשני מישורים. במישור ראשון, ביחסים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי, המהלך כאן הוא מהלך של ביזור סמכויות. העברה של הסמכות הבסיסית של הסדרת תחבורה לצורך הפחתת זיהום אוויר אל השלטון המקומי. עוברת הסמכות להסדיר תחבורה, ואתה עוברת גם האחריות אל הרשות המקומית. יחד עם האחריות הזאת מוקנות לרשות המקומית סמכויות רחבות של הכשרת פקחים, בכדי שהפקחים האלה יבצעו בפועל את האכיפה היום-יומית של אותם הסדרים שהתקבלו וייושמו להפחתת זיהום האוויר בתחומי הערים.

הרציונאל הדמוקרטי קיים במישור נוסף, והוא במישור החיים בתוך הרשות המקומית עצמה. הפעולה של הרשות המקומית להפחתת זיהום אוויר מתחבורה צריכה להיות במסגרת שקופה, היא צריכה להיות פתוחה לעיון הציבור, צריכה להיות פתוחה להערות ולביקורת של הציבור, צריכה להיות פתוחה למעורבות של הציבור, ובעקבות המעורבות הזאת הרשות המקומית תוכל לקבל החלטות  שהן גם שקופות יותר, אבל הן גם מושכלות ונכונות יותר.

הרציונאל השלישי, עמיתי חברי הכנסת, הוא הרציונאל החברתי. הצעת החוק הזאת כוללת מנגנונים של העדפה ברורה לתחבורה הציבורית, שבסופו של דבר היא הפתרון האסטרטגי לשאלות של תחבורה בעיר המודרנית. כמובן, אנחנו מעוניינים בתחבורה ציבורית נקייה, תחבורה ציבורית מודרנית, אבל גם תחבורה ציבורית שתהיה זולה, נוחה ונהנית מעדיפויות דרך אמיתיות שיגרמו לציבור להעדיף אותה, מתוך בחירה חופשית, כאופציה נוחה יותר וזמינה יותר וקלה יותר ומהירה יותר מאשר האופציה של התחבורה הפרטית. לכן, בתוך התיקון הזה מובנים מנגנונים ברורים של העדפה, כולל העדפה תקציבית, כולל העדפה בנתיבי דרך, לתחבורה הציבורית.

אחד הדברים החשובים שהצעת החוק הזאת עושה, היא חותכת את אותו קשר גורדי שהיה קיים עד היום בנושאי טיפול בתחבורה, שבו הרשות המקומית יכלה לנטרל את פעולת השלטון המרכזי, את פעולת משרד התחבורה במקרה זה, ומשרד התחבורה בתורו יכול היה לעכב, למנוע, לעצור את פעולתה של הרשות המקומית. ההצעה יוצרת מנגנון ברור מאוד, שבמקום שזה תפקידה ואחריותה של הרשות המקומית, היא הגורם המוביל. אם משרד התחבורה באותם מצבים מיוחדים שבהם מוקנית לו הסמכות לקחת לעצמו את אותם נתיבי דרך או את אותם אזורים שהם חיוניים לתחבורה ציבורית או לתחבורה שהיא חיונית בין יישובים סמוכים – במקרה כזה עוברת אל הממשלה גם האחריות להציע תוכנית אלטרנטיבית של הפחתת זיהום אוויר באותו שטח או באותו נתיב,  בתיאום כמובן בין משרד התחבורה לבין המשרד להגנת הסביבה.

אדוני היושב-ראש, העבודה על התיקון הזה היתה עבודה קשה  ומאומצת,  ואני רוצה להודות מכאן קודם כל ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת פינס. יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להודות לך על תרומתך לתיקון הזה ועל מעורבותך בעניין הזה. אני רוצה להודות למשרדי הממשלה השונים, שהדרגים המקצועיים בהם עשו עבודה מסורה וקשה, והיו מוכנים ללכת להידברויות ולהבנות וגם לוויתורים, כולל ויתורים מרחיקי לכת, כדי לאפשר את קידום ההצעה הזאת.     

אני רוצה להודות תודה מיוחדת לצוות המשפטי של הוועדה – לעורך-הדין תומר רוזנר, לעורכת-הדין ורד קירו – שבאמת בכישרונם הרב ובמסירותם הקדישו להצעה הזאת הרבה מאוד אנרגיה ומשאבי חשיבה; כמובן, לצוות הוועדה בראשות מנהלת הוועדה, יפה שפירא.

אני אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, בהתרגשות – אין ימים רבים כאלה בכנסת, אבל היום הזה הוא יום של בשורה אמיתית בתחום של ההתמודדות שלנו עם זיהום האוויר, ואני מקווה שבשורות נוספות כאלה יגיעו בעתיד הקרוב. תודה.

70 חברי כנסת חתמו על הצעת החוק המבקשת לחולל מהפך בשימוש באופנים בישראל. במסיבת עיתונאים שנערכה ביום שני (14/1) הציגו חברי הכנסת, בשיתוף עם עמותת ‘אדם, טבע ודין’, ‘ישראל בשביל אופנים’ ו’מגמה ירוקה’, את הצעת החוק המקיפה.

בדברי ההסבר להצעה, שיזמו חברי הכנסת: דב חנין, מיכאל מלכיאור, אופיר פינס פז, רן כהן, זבולון אורלב, אורי אריאל, אלחנן גלזר, יצחק  גלנטי אביגדור יצחקי ואורית נוקד, נכתב כי “הנסיעה באופניים יכולה להוות נתח משמעותי מכלל הנסועה ולסייע בהפחתת הגודש והזיהום, אך לשם כך נדרשת פעולה שלטונית מתואמת, שתהפוך את השימוש באופניים לזמין ויעיל עבור כלל האזרחים. זאת, ע”י תיאום בין הגופים הרלוונטיים ובכללם הרשויות המקומיות, רשויות התכנון וגורמי התחבורה השונים”.

לשם כך קובעת הצעת החוק מספר עקרונות חשובים:

1. יצירת רשת שבילי אופניים בטוחים ונוחים לשימוש.

2. הטלת חובה על כל רשות מקומית שבתחומה מעל 5,000 תושבים להכין תכנית מתאר לשבילי אופניים בתחומה.

3. קביעת הוראות שיאפשרו הסעת אופניים באוטובוסים וברכבות, וכן הוראות להסדרי חנייה נוחים בתחנות.

4. קביעת תמריצים כלכליים, למעסיקים ולמועסקים, כדי לעודד רכיבה על אופניים למקומות העבודה.

5. הוספה לתפקידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים את החינוך לרכיבה על אופניים.

6. תיקון פקודת התעבורה כך שהחובה לחבוש קסדה בכל נסיעה תחול על קטינים בלבד ולגבי מבוגרים תוגבל לנסיעה ספורטיבית ובין-עירונית בלבד.

ראשי השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת, ח”כ ד”ר דב חנין וח”כ הרב מיכאל מלכיאור, מיוזמי הצעת החוק: “הגיע הזמן למהפיכת אופניים אמיתית בישראל. אופנים הם חלק מרכזי בפתרון בעיות התחבורה בעיר הישראלית הפקוקה והמזוהמת. צריך להתאים מערכת תשתיות לשבילי אופנים, ליצור שילוב יחיל בין אופנים ולבין תחבורה ציבורית, לעודד חינוך לרכיבה נכונה באופנים, ולתת תמריצים כלכליים למי שמגיע באופנים למקום עבודתו”.

לדברי ציפי איסר-איציק, מנכ”לית ‘אדם טבע ודין’ שניסחה את הצעת החוק,”הצעת החוק תאפשר להפוך את האופניים לכלי רכב שימושי שיחליף במידת האפשר את השימוש ברכב מנועי ומזהם, ובכך היא תורמת למאבק בזיהום האוויר ומגינה על בריאות הציבור. לשם כך קובעת ההצעה הסדרים חשובים כמו החובה להתייחס לנושא שבילי האופניים במסגרת תכניות בנייה, שילוב של אופניים בתחבורה הציבורית ותמריצים כלכליים לעידוד הרכיבה.”

לקריאת הצעת החוק.

פיתוח שבילי אופניים, הסעת אופניים ברכבת ובאוטובוסים, החזר הוצאות וניכוי ממס…
דב יוזם הצעת חוק לעידוד תחבורת האופניים, בשיתוף עם התנועה הסביבתית, ארגון ישראל בשביל אופניים וארגונים חברתיים.
הצעת החוק החדשה תתבסס על העקרונות הבאים: חיוב רשויות מקומיות להציג תכניות לפיתוח שבילי אופניים, תוך הקצאת תקציבים מיוחדים לנושא; חיוב משרד התחבורה להציג תכנית לאומית לעידוד השימוש באופנים ומשרד החינוך להפעיל תכנית חינוכית לעידוד הרכיבה באופניים בבתי הספר; הטלת חובה להקצאת מקומות מיוחדים להסעת אופניים בתחבורה הציבורית על ידי רכבת ישראל וחברות האוטובוסים העירוניים; חיוב עיריות גדולות להפעיל מערכות להשכרת אופניים לטווח קצר (דוגמת המודל של פאריס); חיוב מקומות עבודה ובתי עסק לתגמל עובדים אשר מגיעים לעבודה באופניים דרך החזר הוצאות נסיעה וזיכוי מס.
בנוסף, החוק החדש יחייב חבישת קסדה במצבים מסוים בהם הסכנה להיפגע ממכת ראש גדולה יותר כגון: רכיבה תחרותית, רכיבת שטח, רכיבה בכבישים בין עירוניים ורכיבה של ילדים מתחת לגיל 14.
בהתייחסו לחוק הקסדה של ח”כ גלעד ארדן, שעבר לפני מספר שבועות ומחייב חבישת קסדה בכל רכיבה על אופניים (אבל בפועל מוותר על האכיפה לגבי קטינים), דב התבטא כי: ”במקום לעודד רכיבה על אופניים, בחר המחוקק לסמן ציבור שלם כמטרה ניידת ולחייב אותו להתמגן בקסדה בכל עת ובכל מצב. כידוע, נסיעה באופניים היא הפתרון הטוב ביותר לתחבורה בתוך הערים: היא נקייה מבחינה סביבתית, בריאה לרוכב, מקילה על עומס התנועה, מקטינה את הצורך בפינוי שטחים לחנייה. לכן חשוב לעודד רכיבה על אופניים וליצור לצורך כך תשתיות מתאימות. ואולם, למרות כל זאת, ממשלת ישראל ורוב העיריות אינן עושות דבר כדי להגביר את השימוש באופניים בערים”. 

“הבעיה הגדולה היא, שבמקום מימוש אמיתי של כל האפשרויות העצומות שנוצרו, הגלובליזציה העכשווית מתקיימת בתוך עננים של אשליה. החלופה הביקורתית אינה הצעה לוותר על החיים הטובים, אלא דרך לחזור ולממש אותם בפועל. זו אינה דרך פשוטה, אבל זו הדרך היחידה לא רק להציל את העולם שלנו, אלא גם להפוך אותו למקום שבאמת טוב לחיות בו.”

משפטי הסיום הללו של ספרו החדש של דב, “גלובליזציה”, מסכמים את שני הצירים המרכזיים בהם עוסק הספר: המתח שבין ההבטחות הגדולות שנשאה בחובה בשורת הגלובליזציה, לבין העוני, המלחמות והזיהום הסביבתי שהביאה בסופו של דבר; והחלופות והדרכים לרתום את הגלובליזציה למהלך הגדול של תיקון העולם ומציאת ההסדרים החברתיים שיבטיחו את הישרדות הסביבה הפיזית שבה אנחנו חיים, כמו גם את איכות חיי כלל בני האדם.
הספר עוסק במגוון רחב מאוד של נושאים המעצבים את חיינו: החל ממשבר האקלים, ועד להתארכות שעות העבודה, המחסור הצפוי באנרגיה, בפונדמנטליזם הדתי, במלחמה חסרת התוחלת בטרור, בהתרוששות העולם השלישי (”עולם הרוב”, כלשון הספר) ובעתיד הדמוקרטיה. הספר כולל שתים עשרה הרצאות קצרות אשר שודרו בגלי צה”ל בחודשים שקדמו לבחירתו של דב לכנסת.
במידה רבה, הספר משקף את מגוון הנושאים שבהם דב עוסק כיום בעבודתו בכנסת. בתחומים הסביבתיים, דב פועל להגברת האכיפה הסביבתית בעיקר על התאגידים הגדולים הפעילים בישראל (למשל כיו”ר הועדה לניסוח חוק אויר נקי, וכיוזם של הצעת חוק “המזהם משלם”. שתי הצעות חוק הנמצאות בהליכים מתקדמים של חקיקה). בתחום החברתי, דב פעיל נגד הפרטת השירותים החברתיים בישראל לידי תאגידים בינלאומיים (כך למשל בשבוע האחרון של מושב הכנסת, קידם דב הצעת חוק המונעת את הפרטת טיפות החלב. הצעת החוק התקבלה בקריאה טרומית והייתה זו הפעם הראשונה שקבעה הכנסת כי יש לשים גבולות בפני ההפרטה. בדומה לכך, דב פעל נגד הפרטת בתי הסוהר בישראל, ונגד תכנית וויסקונסין). גם בתחומים המדיניים, דב פעיל במאמץ להתנתקות של ישראל מהתלות המדינית בארצות הברית, במאמץ לקדם הסדרים אזוריים על בסיס האינטרסים האמיתיים של עמי המזרח התיכון, ובמאבק לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני.
בין ספריו הקודמים של דב: מקום לתיקון - שיחות על כלכלה, חברה וסביבה, 2004 (יחד עם אריה ארנון); משפטי הסרבנים, 2004 (עורך עם מיכאל ספרד), צורכים עולם: תרבות הצריכה - הערכת מצב, 2006 (עורך עם ע.אידלמן ור.פרומקין).

דב חנין, גלובליזציה, ספריית האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון, (יולי, 2007), 117 עמודים, מחיר קטלוגי: 48 שקלים.

אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בברכה לחבר הכנסת רן כהן, יוזם הצעת החוק הזאת, שעושה בהצעת החוק הזאת שני דברים טובים. דבר ראשון, הוא ממשיך את מלחמתו ואת מאבקו למען דיירי הדיור הציבורי, הוא עושה זאת שנים רבות, עשר שנים, ואנו גאים בכך, והדבר השני, הוא מכניס את הצד הסביבתי – שהוא גם חברתי וכלכלי, אבל הוא גם סביבתי – של דודי שמש וחיסכון באנרגיה, ומחבר פה חיבור ראוי ונכון. אדוני היושב-ראש, אני בטוח שכל חברי הבית יתאחדו בתמיכה בהצעת החוק הזו, שהיא מאוד הגיונית. כשקוראים אותה מתפלאים רק למה היא לא היתה קודם, כי היא כל כך מתבקשת מאליה, כל כך הגיונית ונכונה – גם מבחינה סביבתית, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה כלכלית. היא גורמת לחיסכון, בסופו של דבר, ולתועלת כללית. אדוני היושב-ראש, ביקשתי לעלות לדוכן ולדבר מעבר לדברי השבח האלה – וכמובן, אתמוך בחוק – כדי לומר לכולנו ששנים רבות מדי אנו מתהדרים בזה שיש לנו דודי שמש ואומרים לעצמנו שאנו מתקדמים מבחינת חיסכון באנרגיה ומבחינת פתרונות מודרניים של אנרגיה מתחדשת ואנרגיה חלופית, ואין ספק שישראל היתה בעמדה קדמית בעולם. דודי השמש זה פתרון שאצלנו זכה להרבה מאוד פופולריות ופריסה, פתרון מתקדם וראוי, פתרון של חיסכון באנרגיה. אך מאז שקידמנו את דודי השמש אנו כנראה נחים על זרי הדפנה כבר הרבה שנים, ואין התקדמות אמיתית בנושא אנרגיה מתחדשת, אנרגיה חלופית בישראל.  אין התקדמות אמיתית בנושא של אנרגיית שמש. אין התקדמות אמיתית גם כאשר ישראל היא מדינה כל כך רוויית שמש. את משק האנרגיה שלנו אנו משתיתים בעיקר על פחם, אבל גם קצת על גז, ושמש - זה בשוליים. חברות ישראליות שמתעסקות באנרגיית שמש צריכות לייצא את הידע שלהן לחוץ-לארץ כי בארץ אין להן מהלכים. זה מצער, חבל ועצוב. זה נכון לא רק לגבי אנרגיית שמש, אלא גם לגבי אנרגיית רוח. גם בתחום זה יש לנו אפשרויות לייצר פתרונות אנרגיה מתקדמים, חסכוניים, נכונים. וגם בתחום זה אנו צועדים הרחק אחרי העולם המתקדם וודאי לא לפניו. הדברים האלה חשובים, הם לא רק עניין של מותרות. העולם מתמודד היום עם משבר אקלים, והדרך המרכזית להתמודד עם משבר האקלים היא לצמצם את התלות שלנו - בכלל בעולם - בדלק מחצבי, פחם, נפט, גז. ואחת הדרכים לעשות את זה היא להרחיב את השימוש שלנו באנרגיה מתחדשת, אנרגיית שמש ואנרגיית רוח. 

לכן, אדוני היושב-ראש, אני משוכנע שהחוק הזה יעבור, ואני מקווה שבמהירות רבה הוא יגיע גם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני מאחל לכולנו שכדוגמת החוק הזה יהיו עוד חוקים רבים שירחיבו את השימוש באנרגיית שמש ובאנרגיית רוח בישראל לתועלת הציבור, לתועלת הסביבה ולתועלת העתיד של כולנו. תודה.

ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס’ 2) (התקנת דוד שמש), התשס”ז-2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

דיון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס’ 78), התשס”ז-2006 (קריאה ראשונה)

מבוא ודבריו של יעקב אדרי, שר הקליטה.

דב חנין (חד”ש):

אדוני היושב ראש, עמיתיי חברי הכנסת, הצעת החוק שבפנינו עוסקת בנושא חשוב. מטרתה ראויה - הפחתת מספר תאונות הדרכים. גם הכלים המשפטיים שהיא בוחרת בהם הם כלים ראויים ונכונים. לכן, כמו חברי חבר הכנסת מוחמד ברכה לפני, אנחנו נתמוך בהצעת החוק הזאת. אנחנו חושבים שחשוב יהיה להמשיך ולעבוד עליה לאחר שהיא תעבור את הקריאה הראשונה, אבל ברמת העקרון אנחנו בוודאי נתמוך בהצעה הזאת.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות, כיון שהצעת החוק הזאת עוסקת בנהגים שנוהגים ברכב כבד- - -

אדוני היושב ראש, אני מפנה את תשומת לבך לכך שאין לנו פה את שר התחבורה.

היו”ר אמנון כהן:

כן, שר התחבורה לא. יש פה שר תורן - שר הקליטה. מי שהציג את החוק הוא השר אדרי. כנראה שיש אילוצים לשר התחבורה. לכן, אתה יכול להמשיך בינתיים, ותכף ייכנס שר תורן.

דב חנין (חד”ש):

אדוני היושב ראש, אני רוצה לעסוק בזוית אחרת של נוהגים ונהגים ברכב כבד. הובאו בפני נתונים קשים מאד על עובדים שכירים בחברות של הובלה שנאלצים לעבוד ולנהוג במשך שעות ארוכות ללא מנוחה מספקת ומינימלית. אני חושב, שהדבר הזה מסכן אותם ואת כלל המשתמשים בתחבורה ציבורית בצורה מאד מאד קשה.

היו”ר אמנון כהן:

אין פיקוח הדוק על הנושא הזה.

דב חנין (חד”ש):

אדוני היושב ראש, אכן אתה צודק. אין מספיק פיקוח. התחום הזה הוא תחום פרוץ ומופקר. אני אומר בצער שחברות ההובלה משתמשות בכוחן כדי לכפות על הנהגים שעובדים אצלן נהיגה שאיננה מתקבלת על הדעת מבחינת ההיקף שלה, מבחינת הזמן שלה, מבחינת הרציפות שלה.

אדוני היושב ראש, הייתי רוצה לראות הצעת חוק של הכנסת שתעסוק בתחום הזה. אני יודע שאתה עבדת במשך שנים כיושב ראש ועדת הכלכלה, ואני מאד הייתי שמח שוועדת הכלכלה תיקח על עצמה טיפול בסוגיה הזאת שהיא סוגיה בעייתית ביותר. למרבית הצער, התופעה הזאת קיימת במשך שנים, ועד עכשיו לא מוצאת פתרון מתקבל על הדעת.

היו”ר אמנון כהן:

הפתרון קיים, אבל יש בעיית אכיפה. לכן, צריך להוציא יותר פקחים שיסתובבו בדרכים ויעצרו. כלומר, החוק קיים והוא טוב, ואין מצב לחוקק עוד חוקים.

דב חנין (חד”ש):

אדוני היושב ראש, יש צורך גם ברמת החוק להחמיר את רמת הענישה הקיימת, כדי שכאשר כבר תופסים חברה שעוברת על החוק שהיא תשלם באמת את מלוא המחיר על עבירות כאלה, כדי שבאמת זה יהיה לא כדאי להעסיק נהגים בצורה הזאת.

מעבר לכך, כמובן ששאלת תאונות הדרכים היא שאלה רחבה. לא אעסוק בה כאן, ואני רק אומר שני משפטים. בעיית התאונות בישראל לא תיפתר, אם לא יהיה מהפך בנושא תשתיות הדרכים בישראל. בעיית תאונות הדרכים בישראל לא תיפתר, אם צפיפות הרכב בכבישי ישראל תישאר כפי שהיא. זה מחייב הרבה יותר התייחסות לתחבורה ציבורית, הרבה יותר אמצעים לתחבורה ציבורית. שוב, קיימנו בנושא הזה היום דיון ראשוני בוועדת הכלכלה. יש הרבה מאד שמוטל גם על הכנסת בתחום הזה - הרבה מה שאנחנו יכולים לעשות. אני מקווה שבקדנציה הזאת נוכל לתרום למהפכה אמיתית בתחום התחבורה הציבורית וההתמודדות עם תאונות דרכים בישראל. תודה רבה.

20 לנובמבר 2006
כט בחשון תשס”ז

לכבוד: שר האוצר
מר אברהם הרשזון

הנידון: הטמעת המדד הירוק ברפורמת הרכב

בימים אלה אתה שוקל את עמדתך ביחס לרפורמת העלאת שווי השימוש ברכב.

מצאתי לנכון לפנות אליך בעניין זה כיוון שרפורמה שכזו יכולה להביא עימה השלכות סביבתיות חיוביות. השלכות אלה אינן אוטומטיות, הן תלויות בהכללה אמיתית של המדד הסביבתי בפתרון שימצא.

ברור לכל, שבהעדר אלטרנטיבה טובה של תחבורה ציבורית, למרות העלאת שווי השימוש ברכב, רוב רובם של העובדים לא יוותרו על הרכבים שהועמדו לרשותם. כך התוצאה הסופית לא תהיה הורדת מספר כלי הרכב על הכביש והאפקט הסביבתי יוחמץ.

לעניות דעתי, תהיה זו החמצה גדולה להפעיל מהלך של רפורמה ארוכת טווח תוך התייחסות אך ורק להיבט הכלכלי ותוך התעלמות מההיבט הסביבתי.

על מנת למנוע את ההחמצה הזו ולערוך מהלך בעל אפקט סביבתי אמיתי יש לשלב ברפורמה התייחסות לאספקטים סביבתיים. בימים אלה עובדת במשרדך הועדה למיסוי ירוק בראשותו של בועז סופר. שילוב מסקנות הועדה במסגרת הרפורמה המוצעת לכדי רפורמה אחת כוללת וארוכת טווח יקדם את כלל הנושאים – הכלכליים והסביבתיים כאחד.

יש להתחיל את החלת המדד הירוק בהערכת שווי השימוש ברכב שתקבע ע”י העלות הסביבתית ולא רק הכלכלית של הרכבים. בל נשכח שלנטל הסביבתי שגורמים לו הרכבים יש גם עלויות כלכליות ועל כן הרווח מצמצום מספר כלי הרכב יהיה כפול.

הטמעת אספקטים סביבתיים ברפורמת הרכב תיצור שינוי רוחבי בשוק הרכב. מאחר וחברות הליסינג מובילות את שוק זה יש הגיון רב בפניה ראשית לכל אליהן ודרכן להשפיע על המשק כולו.

אנו חיים במציאות בה אנו תלויים ברכב הפרטי. הניסיון העולמי מראה שהתחשבות כלכלית בפרמטרים הסביבתיים הובילה לשינוי בשוק הרכב ולשיפור סביבתי. רק אם תינתן אלטרנטיבה סביבתית שתקבל עידוד כלכלי בתוך הרפורמה נצליח להפיק את התוצאות הסביבתיות האופטימאליות.

בברכה,

ח”כ דב חנין

יו”ר עמית השדולה הסביבתית –חברתית
-

העתקים: השר להגנת הסביבה, גדעון סער

סמנכ”ל רשות המיסים, מר בועז סופר

מנכ”ל תחבורה היום ומחר, עינת מגד

גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, לא רבים הם המקרים שבהם אנחנו יכולים לומר דברים בטרם נעשה מעשה שצריך להימנע. המקרה שאני מדבר עליו היום הוא אחד המקרים האלה. אני מדבר על מקרה של ילדה קטנה, אינאס אל-אטרש, חולת סרטן, שהיא תושבת אחד הכפרים הבדואיים הלא-מוכרים בנגב. כמו יתר תושבי הכפרים הלא-מוכרים, גם לאינאס ולבני משפחתה אין בביתם חשמל, והניסיונות להתקין חשמל בבית הזה נכשלו. שורת הדין לא הועילה במקרה הזה.

היום יש התפתחות חדשה. אתמול קיבלה המשפחה התראה לפני הריסה של הבית. בלי חשמל ובלי בית, ילדה קטנה חולת סרטן ומשפחה שמתמודדת עם מחלתה. אני חושב שזה אחד המקרים שבהם ראוי שתהיה חשיבה אחרת, חשיבה שלא תפעיל רק את מידת הדין הפורמלית אלא גם את מידת הצדק, המחשבה והרחמים. תודה רבה.