אדום - ירוק

חברי השדולה הסביבתית-חברתית מתריעים על קיצוצים חסרי אחריות ומבקשים: יותר כסף לאנרגיות נקיות, למים, לתחבורה ציבורית ולפיקוח על חומרים מסוכנים. היו”ר חנין: לסוגיות אלו גם חשיבות כלכלית ומדינית. התקציב מנוגד להצהרות הממשלה עצמה

נטע אסנת, nrg 29/12/2006 9:23

“תקציב המדינה לשנת 2007 הוא תקציב אנטי סביבתי מובהק, והוא מנוגד להצהרות חוזרות ונשנות של הממשלה כי תשים דגש על עניינים סביבתיים ועל המעבר לפיתוח מקיים”, אומר ח”כ דב חנין (חד”ש), יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. אתמול הגישו עשרה ח”כים מהשדולה מסמך ‘הסתייגויות סביבתיות’ מהתקציב השנתי שגובש בממשלה, ובו ביקשו להקדיש יותר משאבים לענייני פיתוח אנרגיות נקיות, ניצול מקורות המים, תחבורה ציבורית, פיתוח ערים ועוד.

“התקציב שגובש השנה אינו מתמודד עם שאלות היסוד שהממשלה עצמה התחייבה להתמודד עימן. לסוגיות אלו יש לא רק חשיבות סביבתית, אלא גם כלכלית, מדינית ואפילו ביטחונית”, אומר ח”כ חנין ומבהיר: “למשל, הממשלה הקצתה פחות מחמישה מיליון שקלים לנושא פיתוח אנרגיות נקיות. זו בדיחה שהיתה מצחיקה אולי, אלמלא היא היתה על חשבוננו. הרי בסופו של דבר, אם המדינה תשקיע בתחום ותחסוך 20 אחוז מסך האנרגיה שהיא מבזבזת מדי שנה – מדובר יהיה בחיסכון של מיליארדי שקלים. זה הרבה כסף”.

יחד עם חנין, חתומים על המסמך עוד תשעה ח”כים מסיעות שונות: מיכאל מלכיאור, אורית נוקד, קולט אביטל, יצחק גלנטי, משה גפני, רן כהן, אברהים צרצור, ליה שמטוב ורונית תירוש. הם מבקשים להקציב עוד קרוב ל-200 מיליון שקלים לייעול השימוש באנרגיה, ולהוסיף 45 מיליון ש”ח לפיתוח אנרגיות נקיות. 45 מיליון השקלים האלו, אומר ח”כ חנין, יושקעו בדברים שראש הממשלה התחייב להם בעצמו, כמו הקמת תחנת כוח סולארית בנגב. “מעבר ליתרון הכלכלי של מהלך כזה, יש כאן עניין מדיני של הקטנת התלות במדינות אחרות לצורך ייבוא נפט”.

גם באשר לטיפול בבעיית המים יש לחברי הכנסת השגות רבות. הממשלה אמנם החליטה להקדיש 400 מיליון שקלים לרכישת מים מותפלים – אבל כאן דווקא מבקשים חברי השדולה לקצץ את ההשקעה בחצי, ולהקצות את 200 מיליון השקלים הנותרים לנושא ייעול השימוש במקורות המים המתוקים העומדים לרשותנו. לדבריהם, יש למפעל התפלת מי ים השלכות תקציביות וסביבתיות ניכרות, וביניהן תפיסת קרקע, שימוש באנרגיה מזהמת והגדלת כמויות הביוב.

לעומת זאת, הם מציינים, יש דרכים רבות לחסוך במים שכבר יש ברשותנו ולנצלם טוב יותר. כך, הממשלה טרם יישמה את החלטתה מאפריל 2003 לקיים פרויקט חיסכון במים במגזר הביתי. התקנת חסכמ”ים בכל הבתים בישראל, בהשקעה ראשונית של 180 מיליון ₪, תחסוך 75 מליון מ”ק בשנה (25% מהצריכה הביתית) שעלותם 375 מיליון שקלים, ותצמצם את הצורך במתקני התפלה. ההשקעה, לפי חישוביהם, צפויה להחזיר את עצמה בתוך כשנה. גם ניקוז מי הגשמים אינו יעיל, ומביא לבזבוז של מים יקרים.

באשר לתחבורה ציבורית, מבקשים הח”כים להחזיר כמיליארד ש”ח לתקציב הפיתוח של רכבת ישראל, אשר קוצצו בתקציב הנוכחי, על אף שבמקומות שבהן חודשה הרכבת והיא פועלת ביעילות (כמו בחיפה וברחובות), הציבור הוכיח שהוא מעוניין להשתמש בשירותיה ואף עושה זאת לא מעט.

הח”כים מציעים עוד להקצות כרבע מיליארד שקלים לפרוייקטים עירוניים. לדבריהם, למרות שבערים גרים למעלה מתשעים אחוז מתושבי ישראל, תקציב פיתוח התשתיות במגזר הכפרי גדול פי 5 מהתקציב המוקצה למגזר העירוני, וסיוע נוסף מוענק באמצעות הנחות בקרקע להתיישבות מחוץ לערים. כמו כן, מוצע להגדיל את תקציב פיתוח התשתיות ביישובי מיעוטים בכ-100 מיליון שקלים.

ולבסוף, מבקשים הח”כים להגדיל ב-80 מיליון שקלים את התקציבים של המשרד להגנת הסביבה, המיועדים להגנה ישירה על בריאות הציבור בתחומים כגון פיקוח על קרינה, ניטור זיהום אוויר ומניעת זיהום מים, כמו גם את תקציבי יחידת הפיקוח “המשטרה הירוקה”, רישוי עסקים והאגף לחומרים מסוכנים.

“המלחמה האחרונה בלבנון הראתה שאזורים שלמים בישראל מסוכנים לציבור. למשל, אזור מפרץ חיפה – בנס נמנע שם אסון שעלול היה להביא למותם של אלפים”, אומר ח”כ חנין. “ומה עושה הממשלה? מקצצת בכספים המוקדשים לטיפול בחומרים מסוכנים. זה הלקח שהם הפיקו מהמלחמה”.

לדברי עו”ד אלונה שפר קארו, מנכ”ל ארגון “חיים וסביבה”, הממשלה מתעלמת מהמדיניות לקידום פיתוח בר-קיימא שאומצה רשמית על-ידה כבר בחודש מאי 2003, ואינה מתקצבת את יישומה בפועל. דו”ח כלכלי של ארגוני הסביבה מצא, כי כתוצאה מהתעלמות זו נגרמים הפסדים של מיליארדים למשק ופגיעה בבריאות הציבור בהיקף נרחב.

נוכחות דלילה במליטה בדיון שהח”כים יזמו על היעדר שר רווחה
טולי פיקרש, הצופה 25/10/2006

אחרי הבטחות רבות שטרם מומשו, שב אמש ראש הממשלה והבטיח במליאת הכנסת כי בקרוב ימונה שר רווחה, אבל הפעם הוא גם הודה פומבית כי אי מינוי שר עד היום ומינויו הצפוי של שר רווחה – “כפוף לשיקולים פוליטיים וקואליציוניים”.
ראש הממשלה נדרש אתמול להופיע במליאת הכנסת ולספק לחברי הבית הסברים מדוע טרם מונה שר רווחה במשרה מלאה, וזאת על פי דרישתם של למעלה מ- 40 ח”כים, כפי שקובע התקנון. במהלך נאומו התעמת אולמרט עם חברי האופוזיציה, גם על רקע העובדה שהמליאה הייתה כמעט ריקה. “40 ח”כים דורשים שראש הממשלה יבוא ויעסוק בנושא אחד שעומד בראש סדר העדיפויות שלהם חודש שלם, וכמעט רובם לא כאן”, תקף.
ראש הממשלה חטף ביקורת חריפה על היעדר שר רווחה כמעט שנתיים. “הוא לא מצא לנכון בשום שלב של מלחמת לבנון למנות שר רווחה, אלא שר לאיום אסטרטגי, אך האיום האסטרטגי על ישראל הוא מצוקת השכבות החלשות”, טען ח”כ רן כהן (מרצ).
ח”כ גדעון סער (ליכוד) הזכיר לאולמרט את הביקור המתוקשר שלו בבית התמחוי וציין כי פעם בחודש אנו שומעים שתיכף ימונה שר רווחה. אגב, לאחרונה שוב נפוצו ידיעות כאילו השר אדרי ימונה לשר רווחה, אך שמו לא הוזכר בנאומו של אולמרט במליאה.
ח”כ דב חנין (חד”ש), מיוזמי הדיון, אמר כי “הבעיה איננה רק היעדר שר רווחה אלא היעדר מדיניות רווחה”.
אולמרט ענה כי “לא שמעתי את נתניהו וסער דואגים לתקציבי הרווחה”. לדבריו, תקציבי הרווחה גדלו דרמטית השנה ב-3.8 מיליארד שקל.
יו”ר האופוזיציה נתניהו טען כי “אולמרט נלחם בעוני ‘בהצלחה’ כפי שהוא נלחם וניצח בלבנון”, וכי הוא מנסה להתנער מאחריותו לעוני ומנסה לגלגל את המצוקה על כתפי הממשלה הקודמת.

לאחר שדרשה הכנסת מרה”מ להשיב מדוע לא מונה שר רווחה כבר שנתיים, טען אולמרט כי הוא טיפל היטב בנושא, וכי המינוי צפוי בקרוב. ח”כ כהן: במקום שר רווחה, מינית שר לאסטרטגיה

אריק בנדר, מעריב nrg

עדכון אחרון : 24/10/2006 19:05

מספק הסברים: אחרי שבמשך שנתיים מדינת ישראל מתנהלת ללא שר רווחה במשרה מלאה, נדרש ראש הממשלה להסביר לחברי הכנסת מדוע לא מינה שר למשרד מאז התמנה לתפקיד. זמן קצר לפני פתיחת הדיון, לאחר שנאספו חתימותיהם של 40 ח”כים מהאופוזיציה שדרשו לשמוע את הסבריו של ראש הממשלה, העריכו בסביבתו של אולמרט כי זה ינצל את נאומו כדי להודיע שהשר יעקב אדרי יכהן כשר רווחה. ואולם שמו של אדרי נעדר מהדיון, ואולמרט הבטיח, שוב, שבקרוב ימונה שר למשרד.

למרות שהדיון נכפה על ראש הממשלה לאחר שהושגו 40 חתימות כנדרש, טרחו רק חלק מהח”כים החותמים להגיע למליאה. “40 ח”כים דורשים שראש ממשלה יבוא ויעסוק בנושא אחד שעומד בראש סדר העדיפויות שלהם חודש שלם, וכמעט רוב 40 חברי הכנסת לא היו כאן בכלל”, נזף אולמרט. “רובם הגדול לא נמצאו כאן ולעומת זאת היחיד שהיה פה זה ראש הממשלה”.

בהתייחסותו להאשמות כלפיו כי ניסה למלא את תפקיד שר הרווחה במקום למנות שר, אמר אולמרט כי “כנסת ישראל אישרה ששר הרווחה הוא ראש הממשלה. זהו לא מקרה נדיר. הכנסת גם אישרה ששר הביטחון הוא ראש הממשלה. אני לא אומר ששר הביטחון יותר חשוב, אך אתם לא שאלתם: ‘מה, ראש הממשלה יכול להיות גם שר הביטחון’?.

“יש מידה מסוימת של התחסדות, צביעות, גלגול עיניים והעמדת פנים גם יחד”, הוסיף אולמרט. “ראש האופוזיציה לא היה בכל הדיון ולא שמע. תקציבי הרווחה לשנת 2007 יגדלו משמעותית. לא שמעתי את נתניהו ואת סער שדואגים לתקציבי הרווחה”.

ראש הממשלה גם ציין כי בישיבת הממשלה האחרונה אושרו שתי ועדות שרים שאמורות לעסוק בנושא כוח-אדם וזכויות עובדים, שבראשן יעמוד פרץ. “עד כאן, זה הסבר שאני חושב שנותן מענה”, אמר אולמרט. “נותרה שאלה אחת והיא האם צריך שיהיה גם שר נפרד במשרד הרווחה?”, שאל אולמרט ומיהר לענות. “בהחלט רצוי. זה יקרה בקרוב, וזה לא סוד. אני בניגוד לאחדים כאן לא מתבייש לומר את האמת - זה כפוף לשיקולים פוליטיים וקואליציוניים”.

“ראש הממשלה, אתה נראה לי לחוץ”

את הדיון במליאה פתח ח”כ רן כהן (מרצ). “נתנו לראש הממשלה ארבעה חודשים לא לבוא לכאן בבושת פנים, ובכל זאת בארבעת החודשים האלה הוא לא מצא לנכון למנות שר רווחה ולהמשיך את המצב הזה שאין שר רווחה בישראל”, האשים כהן. “עברנו גם מלחמה, עליה החליט ראש הממשלה ולא מישהו אחר. הוא ידע שהקורבן יהיה העורף ומי שיסבול הוא השכבות החלשות. הוא לא מצא לנכון בשום שלב של המלחמה למנות שר מלחמה, אלא שר לאיום אסטרטגי. אך האיום האסטרטגי על ישראל הוא מצוקת השכבות החלשות”.

“אתה נשאר באדישות, אז אין שר רווחה”, טען כהן ומנה את הכשלים הנלווים. “אנשי משרד האוצר בוזזים את השאריות שעוד נשארו במשרד הזה. יש מחסור מתמשך של מאות תקנים בשירותי המבחן. קטינים יושבים בתאי המעצר עוד בטרם הורשעו. למה? כי אין שר רווחה. יש מחסור חמור בעשרות משרות של מטפלים רפואיים, במוסדות בהם יש יותר מאלפיים חולים.,מי יעשה את זה? כשיהיה שר - יהיה מי שידאג”.

ח”כ כהן המשיך לתקוף. “זו לא ממשלה נכה”, הדגיש. “נכים הם אנשים שלמים. הממשלה הזו היא ממשלה חסרה, מגעילה. אני באמת לא יודע מה אתה מכין כתשובה לדיון. רק אל תבוא לומר שאתה שר הרווחה - כי זה כאילו לומר שאתה לא קיים ואין שר רווחה בישראל”.

כהן אף הפנה אצבע מאשימה לעבר שר הביטחון, עמיר פרץ. “ראש הממשלה, לא רק אתה הפקרת את המשרד הזה”, טען. “גם חברך עמיר פרץ. אתם הפקרתם את המשרד הכואב ביותר, הרגיש ביותר, ואף אחד לא אומר שהוא מוותר על המשרד שלו ודואג למשרד הזה. את משרד הרווחה הפקרתם ונשארתם במשרדים המרווחים שלכם”.

“הבטחנו הבטחות, ואנחנו שוכחים את הכל”

לדברי הביקורת הקשים הצטרף ח”כ גדעון סער (ליכוד), שהזכיר את הבטחות ראש הממשלה למנות שר. “אפילו ראש הממשלה שדיבר כל-כך הרבה על ממשלת רווחה - אנחנו זוכרים את הביקור שלך בבית התמחוי, בנימה פולמוסית שבדרך כלל אתה מיומן בה”, הזכיר סער. “חצי שנה בלי שר רווחה. פעם בחודש אנחנו קוראים, אדוני ראש הממשלה, תיכף ימונה שר רווחה. יו”ר האופוזיציה יושב רגוע במקומו. אתה, ראש הממשלה, נראה לי קצת לחוץ, ובצדק”.

אחרי סער עלה לנאום ח”כ יורם מרציאנו (עבודה). “הבעיה היא לא במינוי שר רווחה, אלא במדיניות כלכלית נכונה שתטפל באותן שכבות חלשות”, טען מרציאנו. “זה נכון שהמצב הוא לא פשוט, הוא קשה. אבל ברגע שאנחנו רואים שיש מדיניות זה מה שחשוב. אני יודע שהתפקיד של שר הרווחה הוא תפקיד חשוב, אבל אי אפשר לבוא בדמגוגיה כזו ולהסביר לנו כאשר יודעים שב-4 חודשים כל המדיניות הכלכלית נהרסה”.

את דבריו סיים מרציאנו בפנייה לאולמרט: “אדוני ראש הממשלה, מה היה קורה אילו היינו מגיעים לכאן ולא היית ממנה שר חוץ, שר ביטחון, מה היה קורה? ביקשנו מכולם את הקולות שלהם, הבטחנו להם הבטחות, ואנחנו שוכחים את הכל”.

ח”כ דב חנין (חדש), שהדיון התקיים ביוזמתו שלו ושל ח”כ כהן, אמר מעל דוכן הנואמים: “אי מינוי של שר רווחה איננו טכני, וגם התשובה לכך לא יכולה להיות טכנית. הבעיה איננה רק היעדר שר רווחה אלא היעדר מדיניות רווחה”. חנין הוסיף כי “ממשלת אולמרט ממשיכה להלחם בעניים במקום להילחם בעוני”.

התחייבות בת חודש

כבר לפני למעלה מחודש התחייב ראש הממשלה למנות שר רווחה תוך כמה ימים. “בכוונתי למנות שר רווחה עד סוף השבוע”, אמר ראש הממשלה לשריו במהלך ישיבת הממשלה. בסביבתו של ראש הממשלה הזכירו את השר המתאם בין הכנסת לממשלה, יעקב אדרי, כמועמד המוביל לתפקיד.

עד כה השאיר ראש הממשלה את תיק הרווחה בידיו, בתקווה שיהדות התורה תצטרף לממשלה ותקבל את התיק לידיה. גורם בכיר בקדימה אמר כי אם יהדות התורה יחליטו להצטרף לקואליציה וידרשו את התיק, “הוא מובטח להם”.

לפני למעלה מחודש אף הוגש בג”ץ בעניין, בניסיון לכפות על ראש הממשלה למנות שר רווחה במשרה מלאה. את העתירה הגיש פעיל הליכוד עו”ד יריב לוין, שהציג את דרישת הליכוד מראש הממשלה למנות שר רווחה, לאור נתוני דוח העוני.

בהכנת הידיעה השתתף איתמר ענברי

פרסום ראשון : 24/10/2006 17:30

(אריק בנדר | מעריב nrg | 24/10/2006 | 19:05)

כנסת ישראל
השדולה הסביבתית-חברתית

בס”ד

יום שני 23 אוקטובר 2006

אושרה, בועדת שרים לענייני חקיקה: הצעת חוק לאיסור גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים

ח”כ ד”ר דב חנין, יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית: הזכות ליהנות מפארק עירוני היא זכות אנושית בסיסית

אתמול (יום א’, 22.10.06) אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק לאיסור גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים. יוזמי הצעת החוק הינם ח”כ ד”ר דב חנין, יו”ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת, וחברי הכנסת הרב משה גפני ודוד אזולאי החברים בשדולה הסביבתית-חברתית

הזכות לגישה חופשית אל המרחב הציבורי הפתוח, ובכלל זה אל הפארקים העירוניים, הגינות והגנים הציבוריים ומקומות מרגוע ונופש אחרים בתחומיה של רשות מקומית, מאפשרת לכל אדם, יהא מצבו הסוציו-אקונומי אשר יהא, ליהנות בכל עת מהשטח הציבורי הפתוח. הזכות הזו מגלמת צורך בסיסי של כל אדם להנאה בפועל מסביבה ראויה ומכאן שאין להגבילה באמצעות גביית דמי כניסה אל הגנים הציבוריים.

לאחרונה, בהיעדר כל הוראת חוק האוסרת על גביית דמי כניסה, החלו רשויות מקומיות מסוימות לדרוש דמי כניסה אל גנים ציבוריים שבתחומן גם ממי שאינו נמנה על תושביהן.

הזכות ליהנות מפעילויות בסיסיות של פנאי ונופש בגנים ציבוריים, שאינן בגדר אטרקציה תפעולית כזו או אחרת – פיקניק על מדשאות בגנים הציבוריים, משחק כדור עם ילד, טיול בשבילי אופניים ועוד - הינה זכות יסודית ואלמנטרית, שעל כל רשות להעניקה בתחומיה לכל אדם, ללא תשלום, ומבלי לערוך הלכה למעשה סלקציה ממונית בין תושב העיר לבין תושב חוץ המבקר בה.

מטרת הצעת החוק להסדיר בחקיקה ראשית את הזכות של כל אדם לגישה חופשית אל הגנים הציבוריים בכל רשות מקומית.

ח”כ חנין בירך על אישור הצעת החוק המכוונת לחסל את מגיפת גביית התשלום בגין כניסה לפארקים העירוניים. ח”כ חנין אמר כי “הזכות ליהנות מפארק עירוני היא זכות אנושית בסיסית. מי שנפגע מגביית תשלומים בגין כניסה לפארקים הינם החלשים והעניים. הצעת החוק תביא להפסקת התפשטות המגיפה הזו”.

למידע נוסף: שמואל חן, מנהל השדולה הסביבתית-חברתית 050-8221497

דב חנין (חד”ש):

אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הודעת הסיכום של סיעת חד”ש לסיכום הדיון על הודעת ראש הממשלה על המלחמה בצפון וההסדר המדיני.

• דוחה את הודעת ראש הממשלה.
• הכנסת קובעת שאת הסעיפים המדיניים בהחלטת מועצת הביטחון 1701 היה אפשר להשיג במשא-ומתן וללא פתיחה במלחמה, שגבתה מחיר כבד בחייהם של אזרחי לבנון ואזרחי ישראל. על כן קובעת הכנסת, שהחלטת הממשלה לצאת למלחמה לא היתה מוצדקת.
• הכנסת קובעת שלישראל נדרשת בדחיפות מדיניות של שלום כולל וצדק חברתי.
• הכנסת קובעת שעל הממשלה לפעול לפתיחה מיידית של משא-ומתן מדיני להסדר כולל עם המדינה הפלסטינית שתקום, סוריה ולבנון, שיהפוך את קווי 1967 לגבול של שלום אמת.
• הכנסת קוראת להגיע להסכם להחזרת חיילי צה”ל שבידי הפלסטינים ו”חיזבאללה” תמורת שחרור אסירים פלסטיניים ולבנוניים.
• הכנסת קובעת כי המלחמה חשפה מחדל חברתי ומשבר חברתי – תוצאות מדיניות נתניהו, הנמשכת על-ידי ממשלת אולמרט-פרץ. הכנסת דוחה את ניסיון הממשלה להטיל את מחירה החברתי והכלכלי של המלחמה על שכמם של העניים, של הפריפריה בצפון ובדרום ושל שכבות הביניים. תודה רבה.

היו”ר גדעון סער:

תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות. ההצבעות יתקיימו לפי סדר הפוך, דהיינו נצביע תחילה על הצעת הסיכום של סיעת חד”ש שהוצגה זה עתה. אנחנו עוברים להצבעה.

הצבעה מס’ 1

• בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת דב חנין – 4
• נגד – 28
• נמנעים – 3

הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת דב חנין לא נתקבלה.

תודה רבה, גברתי. אתמול קיימה הכנסת דיון בנושא המלחמה המתנהלת והמתרחשת בלבנון, בצפון ובדרום. הדיון הזה, היו לו שני חלקים: החלק הראשון התנהל במסגרת הצעות אי-אמון שהגישו שלוש מסיעות הבית, והייתה לי הזכות להשתתף בדיון הזה ולהביע את דעתי ולהתריע בפני הכנסת על מדיניות הממשלה ועל המלחמה ההולכת ומתפשטת, על הסכנה של השקיעה בבוץ הלבנוני פעם נוספת אחרי שהיינו בבוץ הזה בעבר ונחלצנו ממנו אחרי סבל קשה לנו ולשכנינו.

לאחר מכן התקיים חלק אחר בדיון שבו ראש הממשלה מסר הודעה לכנסת; והיום בבוקר קראתי באחד מעיתוני הבוקר שהעובדה שנאומו של ראש הממשלה לא שוסע בקריאות ביניים שימשה לאותו פרשן להגיע להנחה שכנראה הדברים מקובלים על חברי הכנסת שהביעו קודם לכן אי-אמון בממשלה. אין רחוק יותר מן האמת. הכלי של קריאות ביניים הוא כלי פרלמנטרי חשוב וראוי, אבל זוהי זכותו של חבר כנסת להחליט מתי הוא משתמש בכלי הזה, ומתי הוא משתמש בכלים אחרים.

לכן אין אפשרות ולא נכון לפרש את העובדה שלא היו קריאות ביניים בזמן נאומו של ראש הממשלה כביטוי של הסכמה למדיניותו. אין הסכמה למדיניות הזו. אלה הדברים שנאמרו רק אתמול בדיון שהיה במליאת הכנסת, ולכן הדברים ברורים, כתובים בפרוטוקול הכנסת, ואני מנצל את ההזדמנות כדי לחזור עליהם פעם נוספת. תודה.

היו”ר דליה איציק:

תודה, חבר הכנסת דב חנין.

חבר הכנסת דב חנין, אתה חבר כנסת חדש, אבל כשאני ישבתי במקום שלך – יגידו לך חברי הכנסת שכולנו טענו שראשי ממשלה לדורותיהם מכל המפלגות לא אהבו לבוא לכנסת. ראש הממשלה הגיע אתמול לכנסת; אני חושבת שזה נתן כבוד לכנסת. הוא צריך לבוא לכאן ולהגיד את דעתו, ולא במקומות אחרים. כאן המקום להגיד את משנתו, ולא צריך להתנצל שלא היו קריאות ביניים, כי אחרת אם גם היו הפרעות בצדק היה מי שטוען ואומר: “אתם ביקשתם שאני אבוא, ואתם לא מאפשרים לי לדבר”. אני חושבת שהעובדה שלא היו הפרעות אתמול – לא חייבים להסכים איתו. ממש לא חייבים להסכים. ואני רוצה שתדע שאני עומלת על זה. זאת לא סוגיה פשוטה, יגידו לך חברי כנסת ותיקים ממני. חבר הכנסת מרציאנו, בבקשה.