אדום - ירוק » הצעת חוק

אדום - ירוק

האתר של ח”כ דר’ דב חנין



ארכיון סיפורים ששייכים לנושא 'הצעת חוק'

כנס הקיץ של הכנסת: 11 שבועות של מהפכה בחקיקה הסביבתית

30/07/2008 | יונתן ליבנה

דוח סיכום פעילות - יולי 2008

במהלך כנס הקיץ הקצר נכנסו לספר החוקים מספר חוקים שקידם דב, חוקים היוצרים יחדיו מהפכה בחקיקה הסביבתית.

חוק האכיפה הסביבתית הקנה סמכויות אכיפה של חוקים סביבתיים גם לפקחים של הרשויות המקומיות, והבטיח כי הכספים מאותם דו”חות יועברו לקופות העיריות במקום לקופת המדינה. זהו תמריץ כלכלי יעיל מאוד עבור הרשויות המקומיות לבצע אכיפה יעילה בתחום. 

אישורו בקריאה שניה ושלישית של חוק אוויר נקי הביא לסיומה עבודה מאומצת שהובילו ח”כ חנין ויו”ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח”כ אופיר פינס פז (העבודה). מדובר בחוק מקיף ביותר שיאפשר התמודדות אמיתית עם זיהום האוויר הקשה הקיים האזורים רבים בארץ.

חוק המזהם משלם, הצפוי להתקבל ביום ג’ הקרוב בקריאה שנייה ושלישית, כולל מנגנונים מתקדמים של ענישה כלכלית – מינהלית ופלילית – נגד מזהמים. זהו חוק רוחבי המעדכן ומתקן את כלל החוקים הסביבתיים בישראל. החוק מחמיר את הענישה על גורמים המזהמים ללא רישיון וקובע מנגנון גבייה גם מגורמים המזהמים בהתאם לחוק. מנגנון זה אמור לתמרץ מפעלים לעבור לטכנולוגיות נקיות יותר.

כמו כן, חלה בכנס הקיץ התקדמות גם בקידומן של הצעות חוק סביבתיות חשובות נוספות (התייעלות אנרגיה במבני ציבור, הגברת אכיפה כלפי מזהמי מקורות מים ועוד).

לצד החקיקה הסביבתית-חברתית, חלה התקדמות משמעותית גם בחקיקה החברתית שקידם ח”כ חנין ובעיקר בהצעת החוק למניעת הפרטת טיפות החלב, בהסדרת זכותם של קטינים להליכים משפטיים חלופיים להליך הפלילי, בהגנה על הקרן לילדים ונוער בסיכון ועוד.

בקישור למטה - דו”ח המסכם את החקיקה בה היה מעורב דב בכנס האחרון. בדו”ח מפורטת גם פעילותו של דב כיו”ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית, לצדו של חה”כ הרב מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד).

לדוח הסיכום (word - 180kb).

חוק איסור נהיגה בחוף הים התקבל היום בקריאה ראשונה (9 בעד, 0 נגד)

30/07/2008 | יונתן ליבנה

דב: “חייבים להפסיק את השתוללות הנהיגה הפראית בחופי הים – חייבים להחזיר את החוף לרוחצים”
 
היום אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, ביוזמת דב וח”כ הרב מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד). הצעת החוק כוללת שורה של תיקונים בחוק איסור הנהיגה בחופים, תיקונים אשר חותרים לייעל את האכיפה וההרתעה של החוק, בין היתר, באמצעות החמרת הענישה, הגדרה ברורה של התחומים האסורים בנהיגה, הטלת חובת סימון התחום המוגן, קביעת האפשרות להטיל קנס על בעל הרכב לפי מספר הרישוי של הרכב ועוד.

תכלית הצעת החוק להגן על הרוחצים בחוף הים, מחד, ומאידך להגן על ערכי נוף וטבע ולהגן על בעלי החיים האופייניים בחופי הים. 

דב: “חייבים להפסיק את השתוללות הנהיגה הפראית בחופי הים. החוק שעבר היום קריאה ראשונה מחמיר בענישת הנוהגים בחוף ומייצר מנגנונים נכונים יותר של אכיפה. חופי הים צריכים להישאר בידיו של הציבור הרחב: לנופשים, לשחיינים ולמבקשי השקט והשלווה, ואסור להפכם לאתרים של סיכונים מיותרים.” 

להצעת החוק.

הצעת חוק עידוד תחבורת אופניים התקבל בקריאה ראשונה

30/07/2008 | יונתן ליבנה

היום התקבלה בקריאה ראשונה הצעת החוק לעידוד תחבורת אופניים, התשס”ח 2008, פ/17 /3394, ביוזמת דב וחברי הכנסת הרב מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד), גלעד ארדן (ליכוד), גדעון סער (ליכוד), אופיר פינס-פז (עבודה), רן כהן (מר”צ), זבולון אורלב (איחוד לאומי-מפד”ל), אורי אריאל (איחוד לאומי – מפד”ל), אלחנן גלזר (צדק לזקן), יצחק  גלנטי (גיל) ואורית נוקד (עבודה).

על פי הצעת החוק:

  • יסללו שבילי אופניים כחלק אינטגראלי מתוכניות המתאר של הערים בישראל
  • יוטל על הערים לפתח שבילי אופניים בתחומן
  • תותר העלאת אופניים לרכבת ולאוטובוסים ללא תשלום נוסף
  • תחוקק חובה להתקנת מתקנים לחניית אופניים במבני ציבור, קניונים
  • יוענקו תמריצים כלכליים לעידוד הרכיבה למקומות העבודה

דב: “משמעות אישור החוק בכנסת היום שאי אפשר לעצור את מהפכת האופניים בישראל. אני מקווה שהשלמתו המהירה של החוק לקריאה שנייה ושלישית תקדם את ישראל לשורה הראשונה של המדינות הסביבתיות בתחום התחבורתי. יש מקום לתת עדיפות לרוכבי אופניים על פני הרכב הפרטי גם בהיבטים של בטיחות וגם בתמריצים כלכליים. חיוני לשלב אופניים עם תחבורה ציבורית בינעירונית ולעודד הגברה של שימוש באופניים בכל האוכלוסיות.”

הצעת החוק היא פרי יוזמתה של עמותת ישראל בשביל אופניים והיו שותפים לקידומה עמותות אדם, טבע ודין, מגמה ירוקה, חיים וסביבה – ארגון הגג של הארגונים הירוקים בישראל, החברה להגנת הטבע ושתי”ל.

להצעת החוק.

התקבל בקריאה ראשונה: הגבלת השימוש בשקיות פלסטיק

30/07/2008 | יונתן ליבנה

על פי הצעת החוק, תופסק חלוקת שקיות הפלסטיק הרגילות ברשתות השיווק והמכולות, ובמקומן יוצע לצרכנים שקיות מפלסטיק מתכלה או סלי נשיאה רב פעמיים. המטרה: להוריד משמעותית את השימוש בשקיות שגורם לליכלוך ברשות הרבים ולזיהום האוויר, הקרקע והמים.

בכנסת עברה היום (ד’) בקריאה ראשונה הצעת החוק של דב ושל ח”כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) לצימצום השימוש בשקיות פלסטיק.

על-פי הצעת החוק, שקיות הנשיאה מפלסטיק (שקיות גופיה) יוצאו לחלוטין משימוש, ובמקביל יחוייבו רשתות השיווק והמכולות להעמיד לרשות הצרכנים בקופה תחליפים - שקיות מחומר מתכלה בלבד או סלים לשימוש רב-פעמי שיוצאו למכירה תמורת כארבעה שקלים. השקיות השקופות ללא ידיות, המשמשות לרוב לעטיפה ואריזה של מזון בתפזורת (פירות וירקות למשל) - יישארו בשימוש.

“שקיות פלסטיק הן לא רק מטרד סביבתי אלא גם אמצעי לא נוח לשימוש, שיש לו חלופות מצוינות. גם ישראל יכולה להתקדם לשימוש בשקיות ובתיקים רב פעמיים, זולים, נוחים ושימושיים יותר. אישורו של החוק היום הוא צעד חשוב בדרך להשגת מטרה זו”, אמר ח”כ חנין. 

להצעת החוק.

התקבל בקריאה ראשונה – הארכת חופשת הלידה לארבעה חודשים

30/07/2008 | יונתן ליבנה

דב: “אסור להשאיר את ישראל מאחור בהסדרת חופשת הלידה”

הכנסת אישרה היום בקריאה ראשונה הצעת חוק להארכת חופשת הלידה לארבעה חודשים. את הצעת החוק יזמו דב  וחברי הכנסת גדעון סער (הליכוד), שלי יחימוביץ’ (העבודה), נאדיה חילו (העבודה), ומשה גפני (יהדות התורה).

דב: “מדובר בהצעת חוק חשובה ביותר: חשובה לשלומם של ילדים; חשובה לבריאותן של נשים וליכולתן להשתלב בשוק העבודה; חשובה לטובתן של משפחות וליכולתן לגדל ילדים באווירה נכונה ותוך הגנה על זכויותיהן החברתיות; וחשובה לחברה בכללותה, לבריאות הציבור, וליכולתו של שוק העבודה לקלוט נשים.”

לפני כשנה האריכה הכנסת את חופשת הלידה מ-12 שבועות ל-14 שבועות. דב היה היוזם הראשון להצעת החוק שהביאה לתיקון זה. כעת פועלת הכנסת להארכתה הנוספת של חופשת הלידה בשבועיים נוספים.

דב: “התיקון שהתקבל בשנה שעברה התאים את משך חופשת הלידה בישראל למשך המינימאלי שדורשים ארגוני הבריאות הבינלאומיים. אסור שחופשת הלידה בישראל תישאר על רמה כה נמוכה. מדינות רבות בעולם כבר צעדו הרבה מעבר לרמה המינימאלית הזו ואסור שישראל תישאר מאחור בנושא חיוני זה.”

הכנסת אישרה – חוק המזהם משלם נכנס לספר החוקים (34 בעד, 0 נגד)

29/07/2008 | יונתן ליבנה

דב: “החוק מהווה עליית מדרגה אמיתית בחקיקה הסביבתית הישראלית”

הארכת תקופות המאסר * הגדלת הקנסות * שיפור האכיפה * מיסוי גם של מזהמים ברשות

דב: “חוק המזהם משלם מתמודד עם בעיית היסוד של המפגעים הסביבתיים: הבעיות הסביבתיות האופייניות אינן נגרמות בגלל טעויות אלא בגלל אינטרסים כלכליים. עד היום הבעיה הגדולה שלנו הייתה שבישראל השתלם מאד לזהם. רק מנגנוני ענישה כלכלית יעילים ואפקטיביים יכולים לשנות את המצב.
החוק מהווה עליית מדרגה אמיתית בחקיקה הסביבתית הישראלית. הוא כולל מנגנונים מודרניים של ענישה כלכלית אפקטיבית, כולל השבת הרווחים שהשיגו המזהמים לעצמם אל הקופה הסביבתית. החוק כולל מנגנון יעיל של עיצומים כספיים בהיקף ניכר (עד 2.4 מיליון ₪) המוטלים, בנוסף להליך הפלילי, על המזהמים הגדולים. החוק נותן לרשויות כלים אפקטיביים לאכיפה מהירה ולתיקון המעוות ותורם להפיכת הזיהומים הסביבתיים לבלתי כדאיים כלכלית”.

עיקרי החוק:
• עדכון כל החקיקה הסביבתית שקיימת בישראל למאה ה-21. במקרים מסוימים ישנו עדכון של הוראות מנדטוריות אנכרוניסטיות.
• החמרת הענישה הפלילית: עדכון העונשים בשורה ארוכה של חוקים עד לכדי שלוש שנות מאסר (כך למשל בעבירות לפי חוק המים, חוק שמירת הניקיון, חוק חומרים מסוכנים, ועוד).
• החמרה משמעותית של הענישה הפלילית הכלכלית: הכפלת הקנסות הפליליים הבסיסיים ברוב החוקים הסביבתיים. בנוסף לכך, החוק מסמיך את בתי המשפט להטיל קנסות, נוסף לקנסות הבסיסיים, בשיעור הרווח / טובת ההנאה / ההוצאה שנחסכה לעבריין (הגבוה מביניהם).
• ייעול ההליך הפלילי: רוב העברות הסביבתיות תהיינה עברות של אחריות קפידה שלא דורשות התקיימות יסוד נפשי כלשהו על מנת להגיע להרשעה. 
• מנגנון עיצומים מנהליים (עיצומים כספיים) בנוסף להליך הפלילי: העיצומים המנהליים הם דרך מהירה ויעילה להטיל עלויות כספיות גבוהות על המזהמים במקביל להליכים הפליליים (בחוק זה מוטלים עיצומים ביחס לגודל התאגיד: על התאגידים הגדולים ביותר מוטל עיצום אף של 2.4 מיליון ₪ בתוספת 1/20 מגובה העיצום לכל יום שההפרה נמשכת). עיצום מינהלי מוטל על ידי הרשות המנהלית ללא כל הליך משפטי. מי שאינו מסכים לעיצום יכול להגיש נגדו עתירה מנהלית, אך הגשת העתירה אינה מעכבת את התשלום (החייב להתבצע תוך 60 יום). בעתירה מנהלית, להבדיל ממשפט פלילי, נטל ההוכחה המשפטית הוא על העותר (המזהם) וההליך הוא קצר ומהיר. מנגנון זה כבר מיושם בחוק אוויר נקי, שנכנס בשבוע שעבר לספר החוקים, וכעת הוא הוכנס גם לחוק חומרים מסוכנים, לחוק מניעת זיהום ים ועוד.
• חובת היטל – גם המזהם ברישיון צריך לשלם: חובה כזו נכנסה, למשל, גם לחוק שמירת הסביבה החופית, לפיה, גם מי שפוגע בסביבה ברישיון יצטרך לשלם היטל כספי על הנזק שהוא גורם. תכלית הדבר היא לתמרץ תאגידים לעבור לטכנולוגיות נקיות ולהפחית את רמות הזיהום שלהם, גם כשאלה בגבולות המותר.
• הרשויות רשאיות לתקן מפגעים סביבתיים על חשבון המזהמים ולגבות מהמזהמים את כפל ההוצאות (כך למשל בחוק המים, בחוק מניעת זיהומי ים, בחוק חומרים מסוכנים ועוד).

נוסח החוק יעלה בימים הקרובים.

ח”כ ברכה ודב נואמים לטובת פירוק רשויות מקומיות שאוחדו בכפיה לפני מספר שנים

29/07/2008 | יונתן ליבנה

ביום זה נדונו שלוש הצעות חוק שחתרו לביטול איחודים כפויים של רשויות מקומיות: בדאלית אל כרמל וכעוספיא, בבאקה אלע’רביה וג’ת, ובמג’ד אל כרום ודיר אל אסד). ההצעות הועלו למחרת בהצבעה בקריאה ראשונה והתקבלו.

היו”ר קולט אביטל:

נחזור לנושאים יותר רציניים. יש שלוש הצעות חוק לביטול איחוד הרשויות: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות דאלית אל-כרמל ועוספיא והוראת שעה), הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות באקה אל-ע’רביה וג’ת והוראת שעה) והצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג’ד-אל-כרום, דיר אל-אסד ובענה). את שלוש הצעות החוק יציג חבר הכנסת מוחמד ברכה. בבקשה.

קריאה:

זה דיון משולב.

היו”ר קולט אביטל:

כן. זה דיון משולב. בינתיים יש לי שלושה דוברים.

מוחמד ברכה (חד”ש):

גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה לברך את כל היוזמים מכל הסיעות, שיזמו את שלוש הצעות החוק, ונפל בחלקי – בזכותה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שביקשה שאני אציג את העניין, וגם חברת הכנסת נאדיה חילו, גם חבר הכנסת אזולאי, גם חברים מסיעות מרצ – זהבה, ומרע”ם-תע”ל ומבל”ד – שאני אציג את העניין, שהוא הנושא המדובר ביותר בימים האחרונים, לא רק בקרב הציבור הערבי אלא בתוך הכנסת, ולו בגלל הסיבה הפשוטה שאותה הצעת חוק שעברה בקריאה הטרומית ברוב של קרוב ל-68 חברי הכנסת מול אחד, שזה היה שר הפנים, נתקלת בלהטוטים מאוד מוזרים ומאוד לא מכובדים כדי לעכב את המשך החקיקה. במיוחד שהכנסת יוצאת לפגרה מחר עד 27 באוקטובר, הבחירות המוניציפליות יתקיימו ב-11 בנובמבר, וזאת אומרת שיש מי שבונה על לגלגל את הדברים בתוך סחבת ביורוקרטית, ואז להעמיד את התושבים בשבעת הכפרים – עוספיא ודאלית אל-כרמל, גם באקה וג’ת וגם מג’ד-אל-כרום, בענה ודיר-אל-אסד – בפני עובדה מוגמרת. כאילו האיחוד הזה – שאני לא קורא לו איחוד אלא יותר מיזוג, מיזוג כפוי – ואז הם יצטרכו ללכת לבחירות, בזמן שהכנסת כמעט מאוחדת מקיר לקיר בצורך לביטול האיחודים האלה.

בזמן האיחודים אמרו שזה ישפר את המצב הפיננסי והתקציבי של הרשויות, ישפר את השירותים, יחסוך תקציבים, ומה שהתגלה מול עינינו במשך השנים – מאז הוחלט על המיזוג הזה בימיו של שר הפנים דאז, פורז – זה שקודם כול הגירעונות הלכו ותפחו בצורה מסוכנת מאוד לקיומה של הרשות המקומית; רמת השירותים נפלה בצורה דרמטית בשני מקומות – בשתי עיריות מאלה יש ועדות קרואות, שגם כן לא מצליחות להרים את העניין ולהציל את העניין. והדבר החמור מכול הוא שהתושבים בשבעת הכפרים אינם מרוצים ואינם מקבלים את המיזוג הזה. ואף אחד לא שאל את דעתם, אף אחד לא טרח לשאול את דעתם, כאילו הם כלים במשחק שחמט, ומישהו כאן, בשולחן הממשלה, מזיז אותם על-פי רצונותיו. ובאו אנשים, ובאו תושבים משבעת הכפרים, ואמרו: עד כאן, לא. והיו הפגנות והיו עצרות ועצומות, ואנשים באו לכאן, ובשבועות האחרונים כל הכנסת הכירה מקרוב את האנשים הפעילים שבאים מכל היישובים האלה ואומרים לחברי הכנסת: מספיק, עד כאן.

הכנסת יכלה לכבד את רצון הרוב המוחלט כאן – נשיאות הכנסת – ולכבד את רצונם של התושבים בשבעת הכפרים. אבל במקום זאת, הם הלכו לכיוון של סחבת. למה לא הובא הנושא הזה ביום רביעי שעבר לקריאה ראשונה ולהצבעה? אז אמרו שלא הספיקו להדפיס את הניירות ולהניח על שולחן הכנסת. למה זה לא הובא אתמול – היות שהצעת החוק היא הצעת חוק תקציבית, ואפשר היה, בשעת שיא של עבודת הכנסת, להביא את זה להצבעה ולדיון. למה היום זה הונח בסוף סדר-היום? כדי שלא תהיה אפשרות לחשוב על העלאת הנושא להצבעה, משום שזו הצעת חוק תקציבית וצריך לגייס 51 חברי הכנסת, וכמובן, בשעות האלה אין 51 חברי כנסת, לא רק בכנסת עצמה, אלא בכל ירושלים.

שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):

אם היו - - -

מוחמד ברכה (חד”ש):

היינו עושים את המאמץ. היינו עושים את המאמץ, אבל לא ייתכן, עם כל הכבוד לשר הפנים, שרצונו יהיה מעל לרצונה של הכנסת, מעל לרצונם של התושבים הנוגעים בעניין ומעל לנוהל התקין שקיים בכנסת כבר שנים. ובכל זאת, זה מובא עכשיו לדיון, אבל לא להצבעה. ונראה שזה יובא להצבעה מחר, אני מקווה שבהקדם, שזה יהיה סמוך לשעה 11:00, מועד תחילת הדיונים בכנסת, כדי לאפשר אותו מרווח זמן מינימלי וכמעט בלתי אפשרי, לפחות שהכנסת תאשר את הוראת השעה בשלושת החוקים, הוראה שמדברת על דחיית הבחירות בשלושה חודשים, כדי לאפשר לכנסת לסיים את הליך החקיקה. שלא ייווצר מצב שאנחנו נחזור ב-27 באוקטובר לכאן – והבחירות אמורות להתקיים 12–13 ימים לאחר מכן, ואנחנו נטפל בפירוק המיזוגים לבחירות שאמורות להיות בעוד 12 יום, אחרי שכבר יש מועמדים, אחרי שיש כבר קריאות להחרמת הבחירות – ואני אומר לכם: בכל שבעת היישובים, אם המצב יהיה כפי שהוא, המגמה המסתמנת היא ללכת להחרמת הבחירות בצורה טוטלית על-ידי כל התושבים. לא על-ידי כולם – על-ידי יותר מ-90%. אז מה הכנסת הרוויחה בסחבת? מה – לעשות את כל המהלך של ההתכוננות לבחירות, כל ההוצאות והתקצוב של בחירות בלי שיהיו בחירות, בלי שאנשים ישתתפו ובלי לאפשר לכנסת למלא את ייעודה ואת תפקידה כדי להכריע בסוגיה הזאת?

לכן, על אף כל האמור, אני חוזר ואומר שלאחר ההצבעה מחר על הצעות החוק לפירוק המיזוגים בבאקה ובג’ת, בעוספיא ובדאלית אל-כרמל, בדיר-אל-אסד ובבענה ובמג’ד-אל-כרום, אני מבקש שנשיאות הכנסת ויושבת-ראש הכנסת וראשי הוועדות, במיוחד ועדת הפנים וועדת הכנסת, יסירו את כל המכשולים האפשריים מבחינה פרוצדורלית, על מנת שזה יובא כבר מחר לאישור בקריאה שנייה ושלישית, לפחות הנושא של הוראת שעה, גברתי היושבת-ראש.

אני חושב שזה אפשרי. יש תהליך מסוים, הוא דחוס, הוא דחוק, אבל אפשר לעשות אותו כבר מחר, הכנסת תיתן איתות לתושבים שהיא קשובה לרצונותיהם, הכנסת תיתן איתות שהיא קשובה גם למצוקות של הרשויות במקומות אלה והיא גם קשובה לצורך בשיפור השירותים שהם בתחתית הרמה. 

זה אפשרי, ואני מבקש מכל חברי הכנסת שיירתמו למשימה הזאת, ואין שום סיבה שזה לא יהיה כך. אגב, אתמול, אחרי שנודע שלא מביאים את הנושא הזה לדיון, התחילו תופעות של מרירות ושל הפגנות בעוספיא. אני לא חושב שהכנסת צריכה לבחון את כושר הסבלנות של התושבים, לאלץ אותם לצאת לרחובות בעניין שהיא כמעט מאוחדת סביב צדקתו, שיתחילו חסימות כבישים בכביש עכו-צפת, בכרמל או בכל מקום אחר.

לו עבר הנושא בקריאה הטרומית ברוב זעום או דחוק של 55 מול 50 אפילו, 55 מול 54, היינו אומרים שהממשלה רוצה לבנות על אי-אלו סתירות ועל אי-אלו גישות על מנת להשיג רוב – או שר הפנים במיוחד. אבל רבותי, 68 חברי הכנסת הצביעו בעד פירוק המיזוגים האלה ורק שר הפנים, לבדו, הצביע נגד. יש אפשרות בפני הכנסת לתקן מחר את המעוות הזה וללכת לקראת התושבים. אני אומר שזה אפשרי, ואף אחד לא יסתתר מאחורי הפרוצדורה או כל מיני טכניקות של עיכובים מלאכותיים בדרך לחקיקת החוק בקריאה ראשונה והוראת השעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.

היו”ר קולט אביטל:

תודה. אני מודה לך. אני מזכירה לצופים בבית שמדובר בשלושה חוקים - חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית אל-כרמל ועוספיא). החוק השני נוגע לבאקה אל-ע’רביה ולג’ת והחוק השלישי למג’ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה.

אנחנו עוברים לדיון. ראשון המתדיינים – חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת שכיב שנאן.

זהבה גלאון (מרצ):

חבר הכנסת ברכה ייצג אותי.

היו”ר קולט אביטל:

תודה.

דב חנין (חד”ש):

גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, תודה לחבר הכנסת שנאן, אני רוצה להיות מאוד קצר, כי אין לי הרבה מה להוסיף על דבריו של חברי חבר הכנסת ברכה, שהציג גם את הנושא וגם את המצב המיוחד שאנחנו נמצאים בו. רציתי לומר רק מלה של הערכה לתושבים בדאלית אל-כרמל ובעוספיא, בבאקה אל-ע’רביה ובג’ת, במג’ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה. התושבים ביישובים האלה, שלוחמים ונאבקים על הזכות הדמוקרטית שלהם לחיות ברשות מקומית שהם בוחרים והם מנהלים. זכות אלמנטרית, זכות בסיסית, שבאופן כוחני נלקחה מהם. איחדו אותם בניגוד לרצונם ובעצם מנהלים אותם כאילו הם נתינים ולא כאילו הם אזרחים שיש להם זכויות ויש להם מעמד.

אני חושב שמהפרשה הזאת צריך ללמוד לקח. הלקח הוא שאי-אפשר לאחד בכוח יישובים שאינם רוצים להתאחד. אי-אפשר בכוח לכופף אזרחים. בסופו של דבר אנשים מתארגנים, אנשים מתעוררים, אנשים נאבקים, והקול הזה מגיע בסוף גם לכנסת. ואפילו הכנסת נענית לקול הזה ועושה את השינוי. אני מקווה שנעשה את זה מחר. תודה רבה.

התקבל בקריאה ראשונה – רישוי קבלני שירותים

28/07/2008 | יונתן ליבנה

דב: “היום צעדנו צעד נוסף בדרך לחיסול מכת המדינה של עבדות עובדי הקבלן בישראל”

הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס’ 5) (רישוי קבלני שירותים), של דב ושל חברי הכנסת יוסי ביילין (מרצ), דוד טל (קדימה),  וח”כים נוספים, התקבלה הערב בקריאה ראשונה (42 בעד, 37 נגד) למרות התנגדות הממשלה *** הצעת החוק מציעה להרחיב את כללי הרישוי הנהוגים היום מתוקף חוק חברות כוח האדם גם על קבלני שירותים בתחומי השמירה, הניקיון, ההסעדה ועוד.

דב: “חייבים לסגור את הפרצה שאיפשרה לקבלני כוח האדם להתחמק מהוראות החוק באמצעות הגדרתם מחדש כקבלני שירותים. הצעת החוק מבטיחה לעובדי קבלני השירותים הגנה טובה בהרבה מהמציאות הפרועה הקיימת כיום. הצעת החוק הזו היא חלק משורת יוזמות חקיקה בכנסת הנוכחית שתכליתן חיסול מכת המדינה של עבדות עובדי הקבלן בישראל.”

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, שהתקבל ב-1996 יצר הגנות חשובות על עובדים שהיו מועסקים דרך חברות כוח אדם. אלא שבעקבות חקיקת החוק חל שינוי עמוק בשוק התעסוקה ורוב העובדים, שהיו מועסקים בעבר באמצעות קבלני כוח אדם, מועסקים כיום דרך קבלני שירותים אשר הוראות החוק אינן חלות עליהם (שירותי שמירה, ניקיון, גינון, הוראה ועוד). ברוב המקרים מדובר בדרך לחסוך עלויות עבור מקבל השירות תוך ניצול העובדים על ידי קבלני השירותים. קבלני השירותים אינם מחויבים ברישיון, ואין כל חובות ייחודיות החלות עליהם, למרות היותם מעסיקים של עובדים רבים.
הצעת החוק של דב ושל חברי הכנסת ביילין וטל נועדה למנוע תופעה חמורה ורווחת של חברות אשר מעסיקות עובדים במשך תקופות קצרות ומתפרקות מיד לאחר מכן, מבלי שהעבירו את מלוא השכר לעובדים. במקרים רבים של העלמות החברות הארעיות האלה, נותרים העובדים ללא כתובת לתביעת זכויותיהם.

החלת כללי הרישוי של קבלני כוח אדם על קבלני שירותים תחייב את קבלני השירותים ברישום ובהפקדת ערובה. חובת הרישום תאפשר למנוע רישומן של חברות, שבעליהן הקימו חברות בעבר ולא שילמו לעובדיהן. כמו כן תבטיח הערובה כי באם חברת השירותים תיסגר, יהיה מקור לתשלום שכרם של העובדים.

לנוסח הצעת החוק.

התקבל בטרומית – רשות המסים תפסיק להשתמש בביטויים פוגעניים כלפי בעלי מוגבלויות

23/07/2008 | יונתן ליבנה

דב: צריך לנקות את ספר החוקים מן הבושה הזו

היום התקבלה בקריאה טרומית הצעת חוק תיקון פקודת מס הכנסה (תיקון - אנשים עם מוגבלויות), התשס”ח-2008, פ’ 3346 של ח”כ דב חנין (חד”ש).

פקודת מס הכנסה מעניקה זכויות שונות לבני משפחה של אנשים עם מוגבלות. ואולם, בנוסח המיושן של החוק נדרשים בני המשפחה לעשות שימוש במלים פוגעניות כלפי בן המשפחה בעל המוגבלות כדוגמת “בלתי שפויים בדעתם”, או “מפגר”.

הצעת החוק מבקשת לתקן את פקודת מס ההכנסה כך שביטויים מיושנים ופוגעניים אלה יוחלפו בביטויים מדויקים, ענייניים ושוויוניים יותר.

ח”כ דב חנין (חד”ש), יו”ר עמית של השדולה לזכויות האדם: “מדובר בתיקון קטן ונקודתי אבל בעל משמעות עבור אזרחים רבים במדינה. המינוח הקיים פוגע בכבודם של אנשים באופן מיותר וסר טעם, ויש לנקות את ספר החוקים הישראלי מהבושה הזו. בכוונתי לפעול בהמשך קידום החוק כדי להסיר את המונחים הפוגעניים מספר החוקים שלנו. כמובן, שינויי הכינויים אינו יכול לבוא במקום הדבר החשוב והמרכזי והוא שיפור מצב זכויותיהם של בעלי המוגבלות בישראל וההגנה עליהם”.

לקריאת הצעת החוק.

התקבל בקריאה ראשונה – עיגון זכותם של בני נוער שהואשמו בפלילים להליכי גישור ושיקום חליפיים במקום הליך פלילי רגיל

22/07/2008 | יונתן ליבנה

הכנסת אישרה היום בקריאה ראשונה (7 בעד, אין מתנגדים) את הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון- הזכות להליכים חילופיים), פ’ 1353, של דב ושל ח”כ וזבולון אורלב (המפד”ל). הצעת החוק נתמכת על ידי האגודה הבינלאומית לזכויות הילד.

הצעת החוק נועדה לעגן לראשונה בחוק הישראלי את מקומם של ההליכים החלופיים בטיפול בעבריינות בני נוער. הליכים חלופיים כוללים מסגרות של טיפול ושיקום בני הנוער העבריינים מחוץ לכותלי בית המשפט והמערכת הפלילית הרגילה. ההליכים מתבססים על נכונות הקטין ליטול אחריות על מעשיו, ולהשתלב בתהליך שיקומי, לעתים קרובות תוך הפגשת העבריין עם קורבנותיו. הניסיון המצטבר בארץ ובעולם מראה כי ההליכים החלופיים ועקרון “הצדק המאחה” שמשתקף בהם מבטיחים שיעורי שיקום גבוהים בהרבה ממערכות התביעה והכליאה הרגילות. דרכם לומדים בני הנוער להבין את המשמעות המזיקה של מעשיהם, לוקחים עליה אחריות ומפנימים את הנזק שהיא גורמת להם ולסביבתם. לפי הצעת החוק, יוצע לבני נוער שיואשמו בעבירות שאינן עבירות מין ושהעונש עליהן אינו עולה על חמש שנים הליך חלופי של גישור ושיקום.

הצעת החוק מתבססת על המלצות דו”ח רוטלוי משנת 2003, ובמידה רבה משקפת את המציאות הנוהגת במחוזות תביעה רבים בארץ, ואת עמדת משרד המשפטים. חשיבות הצעת החוק היא בהסדרת מקומם של ההליכים החלופיים גם בחקיקה הראשית עצמה.

דב: “זהו חוק שמעל לכל יש בו אמירה מוסרית וערכית. אפשר אמנם להתייחס בברזל מלובן לפשיעת נוער, אך הוא משאיר כוויות. הגיע הזמן שנאמץ שיטות מתקדמות יותר, שיטות שהוכיחו הצלחה ויעילות רבה. לצד היעילות השיקומית, ההליכים החילופיים חוסכים אלפי שקלים בכל תיק, ומשחררים את בתי המשפט מאלפי תיקים בכל שנה. כך ניתנת לבתי המשפט הזדמנות לטפל ביעילות בתיקים האחרים.”

להצעת החוק כפי שהתקבלה בקריאה טרומית.