אדום - ירוק » תקשורת

אדום - ירוק

האתר של ח”כ דר’ דב חנין



ארכיון סיפורים ששייכים לנושא 'תקשורת'

ממנים עשרות ועדות קרואות, אך יעילותן לא נבדקה מעולם

08/04/2008 | יונתן ליבנה

דב מציע להגביל את תקופת הכהונה של הוועדות שמחליפות נבחרי ציבור ברשויות, כי התברר שמשרד הפנים לא יודע אם הן מצליחות.

לכתבתו של יגאל חי ב”הארץ“.

למסמך מחלקת המחקר בכנסת העומד במרכזה של הכתבה (PDF).

להצעת החוק של דב.

הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד התקבלה הערב בקריאה ראשונה (14 בעד, אין מתנגדים)

01/04/2008 | יונתן ליבנה

דב, יוזם הצעת החוק: “גביית הביטחונות מעובדים - מכת מדינה של ממש”

הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד מציעה לאסור על מעביד לדרוש ביטחונות מעובדים, כדוגמת הדרישה של סכומי כסף כפיקדון שיוחזר לעובד רק אם יתמיד בעבודתו מעבר לתקופה נקובה. בשנים האחרונות נפוצה התופעה של מעבידים הדורשים מעובדיהם בטחונות שונים להבטחת הישארותם בעבודה. תופעה זו מהווה תשתית פורייה לניצול העובדים ולפגיעה בזכויותיהם, ומחליפה, למעשה, נורמות ראויות יותר כמו העלאה של השכר, קידום בעבודה, הטבות, דיבידנדים וכיוצא באלה. דרישת הביטחונות מעובדים (לעתים עד כדי אלפים רבים של שקלים) מצמצמת ולעיתים אף שוללת את אחת מזכויות האדם הבסיסיות והיא חופש העיסוק, ויוצרת בעיה חברתית קשה בה העובד, למעשה, משועבד למקום עבודתו. לפי נתוני קו לעובד, תופעה זו רווחת מאוד דווקא במקומות עבודה בהן השכר נמוך, ותנאי העבודה ירודים.

דב: “באופן הדרגתי הפכה גביית הביטחונות למכת מדינה של ממש. במקום לתגמל את העובדים באופן ראוי, נעשה שימוש ציני בפיקדונות כספיים כדי לכפות על העובדים את המשך עבודתם לאורך תקופות ארוכות. היום צעדנו צעד משמעותי נוסף בדרך להגנה על זכויותיהם של העובדים העניים בישראל.”

הצעת החוק נתמכת על ידי הפורום להגנה על זכויות העובדים (האגודה לזכויות האזרח בישראל, קו לעובד, התכנית הקלינית למשפט ורווחה באוניברסיטת ת”א, מען, איתך, ושדולת הנשים בישראל).

לכתבתה של רותי סיני ב”הארץ” בנושא.

חוק הגנת הכנרת אושר בקריאה שנייה ושלישית

01/04/2008 | יונתן ליבנה

דב, מיוזמי החוק: “צריך להחזיר את הכנרת לאזרחים”.

הערב התקבל בקריאה שנייה ושלישית (21 בעד, אין מתנגדים) חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, אשר מחיל על חופי הכנרת את הוראות חוק שמירת הסביבה החופית, ומקים רשות (איגוד ערים כנרת) שתפעל להגנת הכנרת וחופיה.

עד לאחרונה, הגן חוק שמירת הסביבה החופית רק על חופי הים התיכון. חוק זה קובע מגבלות על הבניה לאורך החופים ומבטיח את הגישה הציבורית החופשית אליהם. בעקבות תיקון לחוק אותו יזם דב עם ראשית כהונתו, ואשר התקבל לפני מספר חודשים בקריאה שניה ושלישית, מוחל החוק כיום גם על חופי מפרץ אילת. כעת, התיקון הנוסף שיזמו דב וח”כ אופיר פינס-פז (העבודה), ואשר אוחד עם פרק מהצעת חוק ממשלתית, מוחל החוק גם על חופי אגם כנרת.

דב: “החוק שהתקבל היום בכנסת נועד להגן על אחד המקומות המיוחדים בישראל. ההגנה כוללת גם את חופי הכנרת וגם את האגם עצמו, שהוא אגם המים המתוקים היחיד בישראל. לכנרת ישנן משמעויות היסטוריות גדולות בעבר כמו גם בהווה. תקוותי שתהיינה לאגם גם משמעויות חשובות בעתיד, כאגם של שלום כשנגיע להסדר שלום עם סוריה, הסכם שבוודאי תהיינה לו השלכות גם לגבי הכנרת. אני מייחל להגעה לשלום כזה וקורא לעשות הכול כדי להתקדם אליו. ואולם, עד שיושג השלום, אסור שתימשך ההפקרות הנכחית בכנרת, של השתוללות נדל”ניסטים ואינטרסים צרים על החופים, של הפקעתם מרשות הציבור, ושל הקמת מגוון עצום של גדרות שמונעות מהציבור מעבר חופשי לאורך חופי הכנרת. חוק הכנרת מחזיר לציבור את האגם המיוחד שאינטרסים צרים השתלטו עליו והפקירו אותו.”
לכתבת הארץ בעקבות אישור הצעת החוק.

התקבלה בקריאה טרומית הצעת חוק של דב לתיקון חוק זכויות היוצרים אשר מגן על זכויות אדריכלים (17 בעד, אין מתנגדים

26/03/2008 | יונתן ליבנה

דב: “זהו התיקון הראשון בשורה של תיקונים ראויים, חשובים ונחוצים שצריך לעשות בחוק זכויות יוצרים”

לפני מספר חודשים התקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית חוק זכויות היוצרים, חוק מורכב ומרובה פנים המסדיר את שאלת זכויות היוצרים בשורה ארוכה של נושאים.

בנוסח שהתקבל נקבעו דרכי תביעה כספית במקרים של הפרת זכויות היוצרים, וכן כלים נוספים למניעת הפרת זכויות היוצרים. ואולם, בכל הנוגע ליצירות אדריכליות, החוק אינו מאפשר אמצעים למניעת הפרתן של הזכויות האלו: החוק אינו מאפשר לבית המשפט להוציא צו מניעה לבניית מבנה אדריכלי, גם כשישנן חשדות לפיהן בנייתו מהווה הפרה של זכויות יוצרים. החוק הנוכחי, אם כן, מאלץ את בית המשפט לעמוד מנגד ולאפשר את קביעתה של הפרת זכויות היוצרים כעובדה מוגמרת.

הצעת החוק של דב, שהתקבלה היום בקריאה טרומית, באה להציע איזון ראוי גם בתחום ההגנה על זכויות היוצרים של האדריכלים. הצעת החוק מציעה לאפשר לבית המשפט מידה של שיקול דעת תוך התחשבות באינטרס הציבורי הרחב, בשאלה האם להוציא צו מניעה לעיכוב השלמת בנייתו של מבנה אדריכלי שלגביו ישנן חשדות להפרת זכויות יוצרים.

דב: “אין ספק שיצירות אדריכליות מעוררות בעיות מיוחדות בדיני זכויות יוצרים. ביצירה אדריכלית, להבדיל מיצירות אחרות, חיים בני-אדם. יצירה אדריכלית ניצבת ברחוב ומשפיעה על חיי היום-יום של תושבי הסביבה ועוברי אורח. בהקמת יצירות אדריכליות מושקעים סכומים גבוהים ביותר. בדרך כלל, שוויה הכלכלי של הקרקע, עם השווי הכלכלי של הבנייה, עולים לאין-שיעור על שווי התוכנית האדריכלית כשלעצמה. לכן ראוי לאמץ בענין זה פתרון מיוחד. אאאבל הקביעה בחוק שלעולם לא ינתן צו מניעה במקרה של הפרה היא בעייתית ולא מידתית.

החוק הקיים אינו מאזן בין זכות היוצרים לבין האינטרסים האחרים. מתן היכולת לבית-המשפט לבצע את האיזון הזה, על-פי הפרמטרים שהצעת החוק קובעת, נכון יותר מבחינה משפטית מאשר קביעה קטגורית מוקדמת שתמנע כל אפשרות להוציא צו מניעה כזה, גם במקרים שראוי ונכון להוציא את צו המניעה הזה. זהו מבחינתי תיקון חיוני בחוק זכויות היוצרים, תיקון אשר דומים לו נדרשים גם בכל הנוגע לזכויות עובדים שכירים, לזכויות עיתונאים ולזכויותיהם של יוצרים מסוגים נוספים.”

נאומו של דב, בשבוע שעבר בעת נימוק הצעת החוק:

היו”ר עתניאל שנלר:

ובכן חברי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – שיקול דעת לבתי-משפט במתן צווי מניעה על יצירות אדריכליות), התשס”ח-2007, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת. תשובה והצבעה יהיו במועד אחר. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.

דב חנין (חד”ש):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, גברתי השרה, החוק הזה בא לעשות תיקון נקודתי, אבל חשוב, בחוק זכויות יוצרים שאימצנו השנה בכנסת הנוכחית. חוק זכויות יוצרים, שהתקבל בכנסת הזאת, הוא אחד מדברי החקיקה החשובים שנעשו בכנסת הזאת. עבודה רבה הושקעה בחוק הזה. הדיון בחוק היה דיון ממושך, רציני, מקיף. זו היתה פעולת חקיקה מקיפה, רצינית, שקולה. אני חייב לומר, גם ברמה האישית, כמי שאיננו חבר בוועדת הכלכלה שדנה בחוק, אבל בהחלט השתתפתי בדיונים על הצעת החוק - היתה לי גם הזכות והאפשרות להשפיע על נוסחו הסופי של החוק ולשנות אותו בכמה עניינים בעלי חשיבות, גם בעניינים הנוגעים להגנת החופש הציבורי והחירויות הציבוריות וגם בעניינים שנוגעים להגנה על זכויות יוצרים, הגנה על זכויות אמנים, הגנה על זכויות מבצעים מול גורמים אחרים, תאגידים ובעלי-הון אחרים שהיו מעוניינים לקחת לעצמם נתח מזכויות היוצרים.

אבל, אדוני היושב-ראש, כמו בכל דבר חקיקה מקיף וכמו בכל חקיקה שנעשית במירוץ נגד הזמן, גם בחקיקה זו נפלו כמה שגיאות וטעויות, חלקן גם בנושאים שנדונו בוועדה, אבל לצערי הגדול הוועדה לא הגיעה בהם למסקנה הנכונה.

ולכן, מצאתי לנכון, אדוני היושב-ראש, מייד כאשר התקבל חוק זכויות יוצרים בכנסת, להניח על שולחנה של הכנסת כמה חוקים שבאים לתקן את חוק זכויות היוצרים. האחד - להגן על זכויות היוצרים של העובד השכיר; השני - להגן על זכויות היוצרים של העיתונאים; והשלישי, אדוני היושב-ראש – שבו אנחנו עוסקים היום – חוק שעוסק בהגנת זכויות היוצרים של אדריכלים.

אדוני היושב-ראש, אין שום ספק שהיצירה האדריכלית מעוררת בעיות מיוחדות בדיני זכויות יוצרים. ביצירה אדריכלית, להבדיל מיצירות אחרות, חיים בני-אדם. יצירה אדריכלית ניצבת ברחוב ומשפיעה על חיי היום-יום של תושבי הסביבה ועוברי אורח.

בהקמת יצירה אדריכלית מושקעים סכומים גבוהים ביותר. בדרך כלל, שוויה הכלכלי של הקרקע, עם השווי הכלכלי של הבנייה, עולים לאין-שיעור על שווי התוכנית האדריכלית כשלעצמה. אלה היו השיקולים שהובילו לקביעה שמופיעה היום בסעיף 58 לחוק, שעל-פיהם נקבע בחוק שאי-אפשר בשום מצב ובשום אופן לקבל צו מניעה להגנתה של יצירה אדריכלית, אם כבר הוחל בבנייתו של הבניין.

עמיתי חברי הכנסת, לדעתי, כפי שאמרתי אותה גם בוועדה, הפגיעה בזכויות היוצרים בסעיף הזה איננה מידתית ואיננה משקפת איזון הולם בין זכות היוצרים לבין האינטרסים האחרים. אף-על-פי שסעיף דומה קיים גם בחוק הישן, סברתי שחקיקת חוק חדש היא ההזדמנות הראויה לחזק את זכות היוצרים ביצירות אדריכלות ולצמצם את המגבלה שסעיף זה מטיל על אכיפת הזכות.

ההצעה שאני מניח לפניכם, עמיתי חבר הכנסת, פותחת פתח, במקרים מתאימים, בכל זאת לאפשר צו מניעה, גם כאשר מדובר בבניין שכבר הוחל בבנייתו.

עמיתי חברי הכנסת, בנושא הזה באתי בדברים עם משרד המשפטים - עם הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים - - -

בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד”ל):

חבר הכנסת חנין, צו מניעה של מה?

דב חנין (חד”ש):

צו מניעה שימנע בנייה שמפירה זכויות אדריכליות, במקרים שנקובים בהצעת החוק, ואני מייד אתייחס לזה.

כפי שהתחלתי לומר, אני ניהלתי הידברות עם הדרגים המקצועיים הרלוונטיים במשרד המשפטים. אני חייב לציין את הפתיחות, הרצינות והמקצועיות שבהן אנשי משרד המשפטים ניהלו את הדיאלוג הזה. בסופו של יום, גם אנשי משרד המשפטים השתכנעו שיש מקום לפתוח פתח מסוים לצווי מניעה, ובלבד שיישמרו אינטרסים ציבוריים חיוניים, שאותם אנחנו מעגנים בהצעת החוק הזאת.

השיקולים למתן צו מניעה בקשר לבניין שבנייתו החלה, צריכים להיות אכן צרים וזהירים, אבל בהחלט ייתכנו ברמה העקרונית מקרים קיצוניים שבהם תהיה הצדקה לצו מניעה גם בקשר לבניין. ולכן, מה שאני הצעתי זה להשאיר בידי בתי-המשפט את שיקול הדעת במקרים המתאימים להוציא צו מניעה שימנע את הפרת זכויות היוצרים.

כדי להגן על האינטרסים הציבוריים הייחודיים שקשורים לבניינים, ההצעה מנוסחת כך שיינתן צו מניעה רק אם הנזק לתובע עולה על הנזק לנתבע, או לאדם אחר או לציבור. מכיוון שבניינים משפיעים על זכויות של צדדים שלישיים, ולא רק של הקבלן או האדריכל הנתבע, על בית-המשפט יהיה לשקול גם פגיעה באחרים.

נוסף על כך, צו מניעה כמובן עלול לגרום לכך שבניין בלתי גמור יישאר כך במערומיו ויפגע גם בציבור הרחב, ולכן מוצע שגם פגיעה כזאת בציבור תובא בחשבון.

בכל הנוגע למגורים, על-פי ההצעה, גם אם מאזן הנזקים פועל לטובת התובע, וגם אם מדובר בפגיעה חמורה שאיננה ניתנת לפיצוי כספי בלבד, בכל זאת, עקב הצורך בהגנה מיוחדת על זכות המגורים – שהיא אכן זכות שראויה להעדפה ברורה בחקיקה על זכויות אחרות – בגלל או לשם ההגנה המיוחדת הזאת על זכות המגורים, ההצעה שלי היא בכל זאת לשלול לחלוטין צווי מניעה כשמדובר בהקמת בתי מגורים.

לכן, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק מציעה לנו לאמץ הסדר מאוזן יותר, נכון יותר, ראוי יותר, מתאים יותר מבחינה משפטית. מטרתו של חוק זכויות היוצרים היא להגן על זכויות היוצרים של היוצרים, אבל לעשות את זה באופן ראוי, בשיקול דעת ותוך איזון עם אינטרסים ציבוריים אחרים.

מתן היכולת לבית-המשפט, על-פי הפרמטרים שהצעת החוק קובעת, לבצע את האיזון הזה, נכון יותר מבחינה משפטית מאשר קביעה קטגורית מוקדמת שתמנע כל אפשרות להוציא צו מניעה כזה, גם במקרים שראוי ונכון להוציא את צו המניעה הזה.

כפי שאמרתי, עמיתי חברי הכנסת, ניהלתי הידברות עם משרד המשפטים. אני מבין שוועדת השרים לענייני חקיקה התחילה את הדיון בחוק אבל טרם סיימה אותו, ואני הסכמתי שהדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה יושלם בישיבתה הקרובה. אני חושב שאין סיבה שחוק כזה לא יעבור בכנסת בתמיכת הממשלה. אני כמובן מתכוון להמשיך ולתאם את החוק הזה עם הממשלה, עם משרד המשפטים - גם בנוגע לנוסח החוק בסופו של דבר.

מבחינתי, עמיתי חברי הכנסת, זאת תחילתה של דרך של כמה תיקונים ראויים, חשובים ונחוצים שצריך לעשות בחוק זכויות יוצרים. המקרה הזה עוסק באדריכלים; השלב הבא יהיה להגן על זכויות העיתונאים; השלב שאחריו יהיה הגנה על זכויות העובדים השכירים בכלל. אני מקווה שבאופן הזה, עם קבלת תיקוני החקיקה האלה, נצליח לייצר חקיקה מאוזנת, נכונה חברתית, נכונה משפטית, בכל הנוגע לזכויות יוצרים בישראל. תודה רבה.

היו”ר עתניאל שנלר:

תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. כפי שאמרתי, תשובה והצבעה במועד מאוחר יותר.

הערב התקבלה בקריאה ראשונה (20 בעד, 4 מתנגדים, נמנע יחיד) הצעת חוק להחזרת שלטי הפרסומת בנתיבי איילון

03/03/2008 | יונתן ליבנה

דב: “זו הצעה רעה מבחינת הבטיחות בדרכים, רעה מבחינה סביבתית ורעה מבחינה חברתית”

הערב התקבלה בקריאה ראשונה (20 בעד, 4 מתנגדים, נמנע יחיד) הצעת חוק להחזרת שלטי הפרסומת בנתיבי איילון (הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון מס’ 5) (שילוט חוצות), התשס”ח-2008, כ’ 206).

דב התנגד לחוק ואמר: “מדובר בהצעה רעה מבחינת הבטיחות בדרכים, רעה מבחינה סביבתית ורעה מבחינה חברתית. מבחינת הבטיחות בדרכים המשטרה הראתה בדיוני הכנסת נתונים חד משמעיים לפיהם הסחת הדעת שגורמים שלטי החוצות עלולה להיות מסוכנת לנהגים. מבחינה סביבתית הצעת החוק מאפשרת אינפלציה של שלטים בצדי הדרכים, ותפיסה נרחבת של שטחים פתוחים לשם כך. לבסוף, מבחינה חברתית, איני רואה כל סיבה להעמיד את המרחב הציבורי של כולנו לרשות המפרסמים ולהפוך את כולנו לקהל שבוי של הפרסומות. אפשר בהחלט להסתפק בפרסומות שאנחנו סופגים בכלי התקשורת, בעיתונות, וברחובות העיר. קשה להבין איך הממשלה וחברי הכנסת נותנים לרכבת החקיקה הרעה הזאת להמשיך ולדהור כאילו היה זה הנושא החשוב ביותר שעל סדר יומה של הכנסת.” 
לקריאת הצעת החוק .

לכתבת NRG בנושא.

נאומו של דב במליאת הכנסת בדיון על הצעת החוק:

דב חנין (חד”ש):

אדוני היושב-ראש, שאלה מעניינת מה קרה לממשלת ישראל, כי ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה בזמנו להתנגד להצעת החוק הזאת. כנראה, כשהיא מגיעה לדיון בכנסת, הממשלה נעלמת.

עמיתי חברי הכנסת, אני מציע להתנגד להצעת החוק הזאת. אני מציע להתנגד להצעת החוק הזאת משלוש סיבות: הסיבה הראשונה היא הבטיחות בדרכים. שלטי החוצות הם אמצעי מאוד יעיל, מאוד אפקטיבי. והוא יעיל ואפקטיבי כי הוא מושך את תשומת הלב של הנהגים. בדיוני ועדת הכלכלה שמענו את איש משטרת התנועה שהראה לנו איך הסחת דעת אפילו של שנייה אחת או של שתי שניות יכולה לפגוע בריכוז של הנהג ויכולה לגרום לתאונת דרכים. כדי להבחין בשלט החוצות, כדי לשים לב לפרטים שיש בו, לתמונה שיש בו, למסר שיש בו, אנחנו מסבים את תשומת לבנו מהכביש ליותר משתי שניות, אפילו ליותר מארבע שניות. את זה אנחנו ראינו בדיונים של ועדת הכלכלה.

משה שרוני (גיל):

צריך להוריד את כל שלטי החוצות.

דב חנין (חד”ש):

משרד התחבורה ביקש מאתנו פסק זמן של שנה כדי לבחון את השאלה מבחינה מקצועית. הצעתי לוועדה לקבל את הבקשה הזאת ולא להיחפז בהצעת החוק הזאת, שמתקנת את החוק הקיים, אלא לנהוג לפי עקרון הזהירות המקדימה, אותו עיקרון שאומר שכשיש סכנה אנחנו נמנעים מלנקוט פעולה שאולי מגבירה את הסכנה. הצעתי לוועדת הכלכלה, ואני מציע לכנסת, לא לאמץ את החוק הזה ולתת למשרד התחבורה את הזמן הדרוש כדי לבצע מחקר רציני ולראות. אם המחקר הרציני יאפשר, אפשר יהיה להתקדם לפחות מבחינת הנימוק של בטיחות בתנועה. 

הנימוק השני, עמיתי חברי הכנסת, הוא הנימוק הסביבתי. אין לנו ארץ אחרת. הארץ הזאת קטנה וצפופה, הנופים שלה מעטים, והם יתמעטו עוד יותר אם נציב שלטי חוצות בכל פינה ובכל כביש בין-עירוני או עירוני או בכל הגדרה חדשה שבעצם נועדה להרחיב ולהגביר את שלטי החוצות בדרכי ישראל.

והסיבה השלישית, עמיתי חברי הכנסת, היא הסיבה הערכית. אנחנו חשופים להרבה מאוד פרסומות. חלק מהפרסומות שאנחנו חשופים להן, אנחנו בוחרים להיחשף אליהן, כשאנחנו קונים עיתון או כשאנחנו פותחים טלוויזיה מסחרית. אבל כשאנחנו הולכים בדרך, זכותנו לא להיות חשופים לפרסומת. זו זכות שצריך להגן עליה.

העלה חבר הכנסת מרציאנו את השאלה של מקומות עבודה. מקומות עבודה יקרים לכולנו, ולי לא פחות מאשר לאחרים. אבל אני אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שאני לא משוכנע ואני לא משתכנע שאם נוריד את שלטי החוצות בנתיבי איילון כל חברות הפרסום יפשטו את הרגל, כל בתי-הדפוס ייסגרו וכל העובדים האלה יושלכו לרחוב.

אני מציע לדחות את הצעת החוק הזאת.

דב המתנגד היחיד להצעת חוק המתירה הרג של פורצי בתים

26/02/2008 | יונתן ליבנה

הכנסת אישרה הערב בקריאה ראשונה ברוב של 28 נגד 1 (דב מתנגד יחיד) הצעת חוק על פיה לא יישא אדם באחריות פלילית לכל מעשה שעשה כדי להדוף מי שפורץ או נכנס לבית מגוריו בכוונה לבצע עבירה (הצעת חוק העונשין (תיקון מס’ 99) (הגנה עצמית), התשס”ח-2008, כ’ 208/17).

דב: “העברת החוק היא מכה קשה לעקרונות של מדינת חוק. החוק מתיר להרוג פורצים ומי שחשודים כפורצים. זהו חוק של מערב פרוע אשר מבטא פשיטת רגל מוסרית של הכנסת, ופשיטת רגל של המדינה: אחריותה של המדינה להגן על האזרחים מפני עבריינות ומפני פריצות, אך התשובה לעבריינות אינה יכולה לאפשר הוצאה להורג ללא משפט. היום הזה יירשם כיום שפל בתולדותיה של כנסת ישראל.”

בדבריו במליאה ציין דב שגם היום החוק מאפשר הגנה משפטית על פעולות שננקטו נגד פורצים כהגנה עצמית וכהגנה על רכוש, אלא שהצעת החוק המדוברת מהווה פריצה חמורה של האיזונים הקיימים היום בחוק. 

להצעת החוק.

לכתבות אמנון מרנדה ב-ynet ושחר אילן ב”הארץ” בנושא.

נאומו המלא של דב במליאה:

תודה רבה, אדוני. עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר – אני לא רואה אותו כרגע. אדוני השר, אני רוצה לברך אותך על הדברים שלך, אני חושב שאתה הצלת את כבודה של ממשלת ישראל.

עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק גרוע, הוא חוק מסוכן, הוא חוק שצריך לדחות אותו מעל סדר-יומה של הכנסת, הוא חוק של מערב פרוע, הוא חוק של הפקרות, הוא חוק של גזר-דין מוות במקום לאנשים שמבצעים עבירות של פריצה. אני מציע לכל חברי הכנסת לקרוא את החוק לפני שהם מצביעים עליו.

 מה אומר החוק, למשל? גרסה א’ של החוק: מי שמתפרץ או נכנס לבית מגורים, רואים את המותקף כאילו נשקפה לו או לזולתו הנמצא עמו סכנה מוחשית של פגיעה בחייו או בגופו. גרסה ב’ של החוק: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה כדי להדוף מי שפורץ או נכנס לבית מגוריו. זאת אומרת, חבר הכנסת ריבלין, אם מישהו פורץ למקום מגוריו של מישהו, אפשר להרוג אותו. הוא לא יישא באחריות פלילית. תקרא את מה שכתוב בחוק.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

- - בכוונה לבצע עבירה.

דב חנין (חד”ש):

בכוונה לבצע עבירה. אז הוא רצה לפרוץ, בשביל זה להרוג אותו? בשביל זה גזר-דין מוות?

קריאות:

- - -

דב חנין (חד”ש):

אתם מחוקקים חוקים לא ראויים. אתם מחוקקים חוקים של מערב פרוע, אתם מחוקקים חוקים שהתוצאות החברתיות שלהם הרסניות, אתם מחוקקים חוקים שאין בהם שום היגיון משפטי, אין בהם שום מחשבה משפטית, אין בהם שום הסתכלות.

אדוני היושב-ראש, בחוק הישראלי  - - -

היו”ר אמנון כהן:

השר כהן, אתה מוכן לשבת בבקשה? אני לא שומע את הדובר כאן. תודה.

גלעד ארדן (הליכוד):

טוב, זו קריאה ראשונה.

דב חנין (חד”ש):

יש דברים שאי-אפשר להעביר אותם גם בקריאה ראשונה. גזר-דין מוות לפורץ, אפילו לא בהליך משפטי, אלא גזר-דין שהקורבן עצמו החליט לגזור – מוות, והוא לא יישא באחריות פלילית, כי מישהו התכוון לגנוב ממנו ובגלל זה הוא ירה בו והרג אותו. הוא לא יישא באחריות פלילית. אתם מבינים מה אתם מחוקקים פה? הכנסת הזאת ירדה מהפסים, אני אומר לכם. אין לי ביטוי יותר רך מזה. אני חושב שזו חקיקה שאי-אפשר להעביר אותה בקריאה ראשונה. אי-אפשר להעביר אותה בקריאה ראשונה.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

אבל כמה אפשר להגן על עבריינים, חבר הכנסת חנין?

דב חנין (חד”ש):

חבר הכנסת רותם, אני רוצה לומר לך - - - 

היו”ר אמנון כהן:

חבר הכנסת דוד רותם, תיכף אתה תהיה הדובר. תן לו לסיים את דבריו.

דב חנין (חד”ש):

חבר הכנסת רותם, אני רוצה לומר לך: בחוק הישראלי, אתה כמשפטן יודע – יש היום הגנות שקיימות בחוק הישראלי. יש הגנת הצורך, יש הגנה עצמית – זה לא שאם אתה קורבן אתה צריך להסתכל בשאננות על זה שתוקף אותך ואין לך מה לעשות. יש לנו הגנות, יש הגנות שצריך להפעיל אותן. אולי צריך לתקן בהן משהו - - -

דוד רותם (ישראל ביתנו):

זה התיקון, זה התיקון. כי ההגנות - - -

דב חנין (חד”ש):

לא, אבל זה לא תיקון. בזה אתם שוברים לגמרי את כל העקרונות של המשפט. מה שכתוב פה בוורסיה השנייה – שלא יישא באחריות פלילית – זה אומר שהוא יכול לירות בו ולהרוג אותו אם הוא התכוון לגנוב ממנו משהו. הוא יכול לירות בו ולהרוג אותו והוא לא יישא באחריות פלילית. אתם מבינים מה אתם עושים פה? זה דבר – יש דברים  - - -

היו”ר אמנון כהן:

משפט אחרון, בבקשה.

דב חנין (חד”ש):

עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם, אני יודע שאנחנו מדברים על בעיה קשה של עבריינות ועל התמודדות עם עבריינות. וצריך להתמודד עם העבריינות הזאת. הדרך להתמודד עם העבריינות לא עוברת דרך עבריינות נגדית. הדרך להתמודד עם העבריינות לא עוברת דרך עשיית משפט עצמית. הדרך להתמודד עם עבריינות לא עוברת דרך גזרי-דין מוות אינסטנט, שאותם ייתנו האנשים שיורים באלה שמנסים לפרוץ לבתיהם.

לכן אני מציע לכנסת לדחות את הצעת החוק הזאת, לא לקבל אותה ולבקש שתובא לנו הצעה יותר טובה.

אושרה בקריאה טרומית: הגנה על חופי הכנרת

20/02/2008 | יונתן ליבנה

היום אושרו בקריאה טרומית 2 הצעות חוק לשמירת הכנרת שיזמו דב וח”כ אופיר פינס-פז (העבודה).

עד לאחרונה, הגן חוק שמירת הסביבה החופית, התשס”ד 2004, רק על חופי הים התיכון. חוק זה קובע מגבלות על הבניה לאורך החופים ומבטיח את הגישה הציבורית החופשית אליהם. בעקבות תיקון לחוק אותו יזם דב עם ראשית כהונתו, ואשר התקבל לאחרונה בקריאה שניה ושלישית, מוחל החוק כיום גם על חופי מפרץ אילת. כעת, התיקון הנוסף שיזמו דב וח”כ פינס-פז, ואשר התקבל היום בקריאה טרומית, מוצע להחיל את החוק גם על חופי אגם כנרת.

דב: “התיקון שעבר היום בכנסת נועד להגן על אחד המקומות המיוחדים בישראל. ההגנה צריכה לכלול גם את חופי הכנרת וגם את האגם עצמו, שהוא אגם המים המתוקים היחיד בישראל. החקיקה מכוונת להבטיח גם בכנרת גישה חופשית של הציבור לחופי הרחצה והורדה של כל המכשולים והגדרות שהושמו. בשנת ה-60 למדינה ראוי שהכנרת תינתן בחזרה לציבור האזרחים”.

לקריאת הצעת חוק.

התקבל בקריאה טרומית: שמים סוף לאפליה בביטוח

20/02/2008 | יונתן ליבנה

היום התקבלו בכנסת שתי הצעות חוק של דב ושל יעקב מרגי (ש”ס) אשר אוסרות על אפליה במתן שירותי ביטוח על רקע הלאום או מקום היישוב של מבקש הביטוח.

הצעות החוק הונחו בעקבות ריבוי של תלונות ציבור לפיהן חברות הביטוח אינן מספקות ביישוביהם של הפונים שירותי ביטוח, ובכלל זה שירותי ביטוח חובה לרכב. נוהג זה של חברות הביטוח רווח במיוחד בנגב, כמו גם בישובים ערביים בצפון.

דב: “המדינה קבעה חובה על האזרח לבטח את רכבו, הפריטה את מתן השירות לחברות ביטוח פרטיות, ואז מסתבר שהללו נוהגות אפליה חמורה נגד אוכלוסיות שלמות בישראל. בהצעת החוק אנחנו עושים צעד ראשון כדי להחזיר למדינה את אחריות הפיקוח על מתן שירותי הביטוח באופן שוויוני והגון”.

לקריאת הצעת החוק.

מהפכה בטיפול בזיהום אוויר מתחבורה בישראל

18/02/2008 | יונתן ליבנה

התקבל בקריאה שנייה ושלישית (14 בעד, 0 מתנגדים): רשויות מקומיות מקבלות סמכויות לטיפול יעיל בזיהום אויר מתחבורה
הכנסת אישרה היום בקריאה שנייה ושלישית תיקון מקיף לפקודת התעבורה, אותו יזם דב, שיחולל מהפכה בטיפול בזיהום אוויר מתחבורה בישראל. לראשונה בישראל, תקבלנה הרשויות המקומיות סמכויות רחבות להסדיר תחבורה בתחומן, ונקבעים מנגנונים לפעולתן בתחום. רשויות מקומיות מוסמכות בזאת להכין תכניות רב-שנתיות להסדרת תחבורה בתחומן ולקבוע חוקי עזר והסדרי תנועה לשם צמצום זיהום האוויר. התיקון יוצר סדר ברור בחלוקת הסמכויות בין הממשלה והשלטון המקומי ומסיים את המצב הקשה בו כל אחד משני הצדדים היה יכול לשתק יוזמות של הצד האחר. התיקון מחייב את הרשות המקומית לפעול להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בכל מצב בו יש רמה גבוהה של זיהום באוויר.
דב: “תחבורה היא מוקד ראשי לזיהום אויר בערי ישראל. זיהום האוויר הזה פוגע באופן קשה בבריאות כפי שמראים מחקרים חוזרים ונשנים. הצעת החוק מאפשרת לרשויות לפעול במהירות וללא פשרות, לצמצם את זיהום האוויר ולהגן באופן אפקטיבי יותר על האזרחים.
העברת התיקון מראה שניתן להתמודד גם עם שאלות מורכבות ועם לחצים של בעלי אינטרסים צרים. זהו מסר חשוב לכל הגורמים לקראת השלמת הדיון בחוק אויר נקי, כולל ההתייחסויות שבו לזיהומי אוויר מתעשייה ומחשמל.”
על פי התיקון יועברו כספי הקנסות שייקבעו לקופת הרשות המקומית – לקרן מיוחדת למאבק בזיהום אויר ולעידוד התחבורה הציבורית. כך נוצר מנגנון כלכלי שיעודד הרשות המקומית לאכוף את הוראת התיקון.
דב: “התיקון כולל מנגנונים של איזונים חברתיים ועידוד החלופות של תחבורה ציבורית ותחבורה נקייה. קידומן של חלופות סביבתיות מתקדמות חייב להיות חלק מרכזי בכל תכנית להתמודדות עם זיהום אוויר”. במקביל יוזם דב הצעת חוק רוחבית לעידוד התחבורה הציבורית בישראל.

לכתבתו של שחר הזלקורן ב-ynet בנושא.

לנאומו של דב במליאה בנושא.

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק להגברת האכיפה של חוקים סביבתיים

15/01/2008 | אוזמן ליאור

היום התקבלה בקריאה ראשונה הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים) של דב.

על פי הצעת החוק תוכלנה הרשויות המקומיות להכשיר פקחים שיאכפו מגוון רחב של חוקים סביבתיים. הקנסות שייגבו בגין העבירות הסביבתיות יופנו לקופתן של הרשויות המקומיות, בדומה להסדר הקיים היום בתחום החניה.

בכך תושגנה שתי מטרות - האחת, שחרור צוואר הבקבוק בתחום האכיפה הסביבתית בישראל כך שעומס האכיפה לא יוטל רק על המשרד להגנת הסביבה אלא גם על הרשויות המקומיות; והשניה, הפניית כספים ממזהמים סביבתיים הישר לקופות הרשויות שתושביהן הם הנפגעים העיקריים מן הזיהום.

דב: “מדובר בהצעת חוק בעלת חשיבות סביבתית רבה, ובעלת חשיבות חברתית רבה: היא תביא להגברה משמעותית של האכיפה הסביבתית, ותחזק מאוד את השלטון המקומי בישראל ובעיקר רשויות מקומיות חלשות.”

“אם הסביבה הייתה חניה” - כתבת NRG בנושא.

לדוח עמותת “אדם, טבע ודין” בנוגע לאי אכיפת חוקים סביבתיים בישראל.