אדום - ירוק

דוח סיכום פעילות - יולי 2008

במהלך כנס הקיץ הקצר נכנסו לספר החוקים מספר חוקים שקידם דב, חוקים היוצרים יחדיו מהפכה בחקיקה הסביבתית.

חוק האכיפה הסביבתית הקנה סמכויות אכיפה של חוקים סביבתיים גם לפקחים של הרשויות המקומיות, והבטיח כי הכספים מאותם דו”חות יועברו לקופות העיריות במקום לקופת המדינה. זהו תמריץ כלכלי יעיל מאוד עבור הרשויות המקומיות לבצע אכיפה יעילה בתחום. 

אישורו בקריאה שניה ושלישית של חוק אוויר נקי הביא לסיומה עבודה מאומצת שהובילו ח”כ חנין ויו”ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח”כ אופיר פינס פז (העבודה). מדובר בחוק מקיף ביותר שיאפשר התמודדות אמיתית עם זיהום האוויר הקשה הקיים האזורים רבים בארץ.

חוק המזהם משלם, הצפוי להתקבל ביום ג’ הקרוב בקריאה שנייה ושלישית, כולל מנגנונים מתקדמים של ענישה כלכלית – מינהלית ופלילית – נגד מזהמים. זהו חוק רוחבי המעדכן ומתקן את כלל החוקים הסביבתיים בישראל. החוק מחמיר את הענישה על גורמים המזהמים ללא רישיון וקובע מנגנון גבייה גם מגורמים המזהמים בהתאם לחוק. מנגנון זה אמור לתמרץ מפעלים לעבור לטכנולוגיות נקיות יותר.

כמו כן, חלה בכנס הקיץ התקדמות גם בקידומן של הצעות חוק סביבתיות חשובות נוספות (התייעלות אנרגיה במבני ציבור, הגברת אכיפה כלפי מזהמי מקורות מים ועוד).

לצד החקיקה הסביבתית-חברתית, חלה התקדמות משמעותית גם בחקיקה החברתית שקידם ח”כ חנין ובעיקר בהצעת החוק למניעת הפרטת טיפות החלב, בהסדרת זכותם של קטינים להליכים משפטיים חלופיים להליך הפלילי, בהגנה על הקרן לילדים ונוער בסיכון ועוד.

בקישור למטה - דו”ח המסכם את החקיקה בה היה מעורב דב בכנס האחרון. בדו”ח מפורטת גם פעילותו של דב כיו”ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית, לצדו של חה”כ הרב מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד).

לדוח הסיכום (word - 180kb).

דב: צריך לנקות את ספר החוקים מן הבושה הזו

היום התקבלה בקריאה טרומית הצעת חוק תיקון פקודת מס הכנסה (תיקון - אנשים עם מוגבלויות), התשס”ח-2008, פ’ 3346 של ח”כ דב חנין (חד”ש).

פקודת מס הכנסה מעניקה זכויות שונות לבני משפחה של אנשים עם מוגבלות. ואולם, בנוסח המיושן של החוק נדרשים בני המשפחה לעשות שימוש במלים פוגעניות כלפי בן המשפחה בעל המוגבלות כדוגמת “בלתי שפויים בדעתם”, או “מפגר”.

הצעת החוק מבקשת לתקן את פקודת מס ההכנסה כך שביטויים מיושנים ופוגעניים אלה יוחלפו בביטויים מדויקים, ענייניים ושוויוניים יותר.

ח”כ דב חנין (חד”ש), יו”ר עמית של השדולה לזכויות האדם: “מדובר בתיקון קטן ונקודתי אבל בעל משמעות עבור אזרחים רבים במדינה. המינוח הקיים פוגע בכבודם של אנשים באופן מיותר וסר טעם, ויש לנקות את ספר החוקים הישראלי מהבושה הזו. בכוונתי לפעול בהמשך קידום החוק כדי להסיר את המונחים הפוגעניים מספר החוקים שלנו. כמובן, שינויי הכינויים אינו יכול לבוא במקום הדבר החשוב והמרכזי והוא שיפור מצב זכויותיהם של בעלי המוגבלות בישראל וההגנה עליהם”.

לקריאת הצעת החוק.

הכנסת אישרה היום בקריאה ראשונה (7 בעד, אין מתנגדים) את הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון- הזכות להליכים חילופיים), פ’ 1353, של דב ושל ח”כ וזבולון אורלב (המפד”ל). הצעת החוק נתמכת על ידי האגודה הבינלאומית לזכויות הילד.

הצעת החוק נועדה לעגן לראשונה בחוק הישראלי את מקומם של ההליכים החלופיים בטיפול בעבריינות בני נוער. הליכים חלופיים כוללים מסגרות של טיפול ושיקום בני הנוער העבריינים מחוץ לכותלי בית המשפט והמערכת הפלילית הרגילה. ההליכים מתבססים על נכונות הקטין ליטול אחריות על מעשיו, ולהשתלב בתהליך שיקומי, לעתים קרובות תוך הפגשת העבריין עם קורבנותיו. הניסיון המצטבר בארץ ובעולם מראה כי ההליכים החלופיים ועקרון “הצדק המאחה” שמשתקף בהם מבטיחים שיעורי שיקום גבוהים בהרבה ממערכות התביעה והכליאה הרגילות. דרכם לומדים בני הנוער להבין את המשמעות המזיקה של מעשיהם, לוקחים עליה אחריות ומפנימים את הנזק שהיא גורמת להם ולסביבתם. לפי הצעת החוק, יוצע לבני נוער שיואשמו בעבירות שאינן עבירות מין ושהעונש עליהן אינו עולה על חמש שנים הליך חלופי של גישור ושיקום.

הצעת החוק מתבססת על המלצות דו”ח רוטלוי משנת 2003, ובמידה רבה משקפת את המציאות הנוהגת במחוזות תביעה רבים בארץ, ואת עמדת משרד המשפטים. חשיבות הצעת החוק היא בהסדרת מקומם של ההליכים החלופיים גם בחקיקה הראשית עצמה.

דב: “זהו חוק שמעל לכל יש בו אמירה מוסרית וערכית. אפשר אמנם להתייחס בברזל מלובן לפשיעת נוער, אך הוא משאיר כוויות. הגיע הזמן שנאמץ שיטות מתקדמות יותר, שיטות שהוכיחו הצלחה ויעילות רבה. לצד היעילות השיקומית, ההליכים החילופיים חוסכים אלפי שקלים בכל תיק, ומשחררים את בתי המשפט מאלפי תיקים בכל שנה. כך ניתנת לבתי המשפט הזדמנות לטפל ביעילות בתיקים האחרים.”

להצעת החוק כפי שהתקבלה בקריאה טרומית.

בתום 3 שנות הכנה, הובא היום לאישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית “חוק אוויר נקי לישראל” – אחד החוקים הסביבתיים המשמעותיים והמקיפים שנחקקו עד כה בישראל.

דב: “אישורו של חוק אוויר נקי מהווה נקודת מפנה בהתייחסות לזיהום האוויר בישראל, אשר פוגע בבריאות ובאיכות החיים. לאורך הדרך נתקלנו לא פעם בהתנגדויות של בעלי אינטרסים צרים אך בסופו של דבר אנחנו מביאים חוק שישרת את האינטרס הרחב של הציבור”.

החוק הינו פרי יוזמת “אדם טבע ודין”, בשיתוף עם ח”כ עומרי שרון בכנסת הקודמת, מאי 2005. על הצעת החוק המקורית חתמו 47 חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית והיא עברה מאז למעלה מ-20 ישיבות הכנה ארוכות בוועדת הפנים בניצוחם של ח”כ אופיר פינס-פז ושל דב, תוך תיאום מול 11 משרדי ממשלה שונים. לצד “אדם, טבע ודין” נתמך החוק לאורך שלבי החקיקה גם על ידי מגמה ירוקה, החברה להגנת הטבע, וארגונים סביבתיים רבים נוספים.

נוסח החוק הסופי מורכב מ-97 סעיפים היוצרים, לראשונה בישראל, הסדרה כוללת של איכות האוויר תוך הידוק הטבעת סביב התעשייה המזהמת. במסגרת החוק, הממשלה מחויבת להכין וליישם תוכנית רב שנתית לצמצום זיהום האוויר בישראל, תוך הצבת יעדים ברורים, דרכים ולוחות זמנים להשגתם. יוקם מערך ניטור ארצי מקיף למדידת זיהום אוויר והנתונים יפורסמו לציבור באופן שוטף. יווצר מנגנון רישיונות פליטה לכל מפעל וגוף תעשייתי על פי הדירקטיבה האירופית תוך שיתוף הציבור. יוטלו קנסות ועונשי מאסר מחמירים למזהמים העוברים על החוק. גובה הקנסות ינוע בין 100 אלף ללמעלה מיליון שקל, ועונשי המאסר יגיעו עד שנתיים בכלא. ייסגרו מפעלים שלא יצייתו להוראות צמצום הזיהום. האכיפה הסביבתית תחוזק למען פיקוח ומניעת זיהום אוויר. ייקבעו סטנדרטים סביבתיים מגבילים לסוגי הרכבים והדלקים בהם יותר השימוש בכבישי ישראל.

מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה ראשונה (95 בעד, אחד נגד) הצעת חוק של דב ושל חברי הכנסת נאדיה חילו (העבודה), רן כהן (מרצ), יצחק גלנטי (הגימלאים), ויעקב כהן (יהדות התורה), שמבטיחה את המשך פעילותה של הקרן לילדים ונוער בסיכון במסגרת המוסד לביטוח לאומי.

דב: “הקרן לילדים ונוער בסיכון היא מכשיר חיוני בימים שבהם המדיניות החברתית מממשיכה לפגוע בשכבות חברתיות רחבות, ובמיוחד בילדים ונוער. זוהי כבשת הרש של קבוצת אוכלוסיה פגיעה במיוחד, והכנסת התייצבה היום באופן ברור כנגד כל ניסיון לפגוע בה”. ח”כ חנין הביע הערכה לפעילותו של שר הרווחה והשירותים החברתיים, ח”כ יצחק הרצוג (העבודה), שפעל להשגת תמיכת הממשלה בהצעת החוק בקריאה ראשונה.

הקרן לילדים ונוער בסיכון הוקמה במקורה כאמצעי להתמודד עם התרחבות העוני, המצוקה והבעיות החברתיות בקרב ילדים ונוער, על רקע הקיצוץ הגדול בקצבאות הילדים. במהלך השנים הקרן פיתחה מגוון של פעילויות של עזרה לילדים ונוער בסיכון ופעילותה זוכה לשבחים מכל עבר (מידע נוסף על פעילות הקרן במצ”ב). הקרן הוקמה בראשיתה מתוקף הוראת שעה בלבד שתוכננה לפוג בסוף שנת 2007.
בסוף השנה שעברה התנהל בכנסת מאבק כנגד כוונת האוצר להעביר את תקציבי הקרן לתקציב השוטף של משרד הרווחה, ובכך, למעשה, להפסיק את פעילות הקרן. בזכות מאבק נמרץ של חברי הכנסת סוכם במסגרת תקציב 2008 כי פעילות הקרן תוארך באופן זמני לשנה אחת נוספת בלבד. הצעת החוק שהתקבלה היום בקריאה טרומית מציעה לקבוע את מעמדה של הקרן באופן קבוע (ממעמדה הנכחי כהוראת שעה).
להצעת החוק.

למידע נוסף על הקרן ועל הפעילות בכנסת להגנה עליה ראו את ההודעה והשירשורים כאן.

דב: “נוכח משבר הנפט ומשבר האקלים דרוש מהלך אמיץ לשימור אנרגיה”

הכנסת אישרה היום בקריאה טרומית (24 בעד, 0 נגד) הצעת חוק מקיפה העוסקת בחיסכון באנרגיה במוסדות ובמבנים ציבוריים: הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור, התשס”ח-2008, פ/ 17 /3328 ביוזמת דב, ח”כ מיכאל מלכיאור (עבודה מימד), ח”כ רן כהן (מרצ) וח”כ אסתרינה טרטמן (ישראל בתינו).

ההצעה מכוננת מנגנון להפחתת צריכת האנרגיה במוסדות הציבור. בהצעה נקבע כי תיערך בכל מוסד בדיקה של תמונת הצריכה הנכחית, ולפיה תיקבע תכנית מוגדרת להפחתה בצריכה. ההצעה קובעת שיעורים מדויקים להפחתה הצריכה הזו, שיעורים שינתנו לשינוי הדרגתי בהמשך.

בנוסף כוללת הצעת החוק שורה של אמצעים לחיסכון באנרגיה: התקנת נורות חסכוניות במהלך שנתיים, הגבלת וסת החום של ציוד המיזוג, כיבוי ציוד המחשוב בסוף שעות הפעילות של המוסד, התקנת בידוד תרמי הולם במבנים, החלפה הדרגתית של ציוד חשמלי מיושן בציוד חסכני באנרגיה ועוד.

לשם ביצוע החוק, ימונה בכל מוסד בעל תפקיד שיהיה אחראי לפיקוח על יישום החוק.

מלבד החיסכון הישיר באנרגיה, יישום החוק צפוי להביא גם לשיפור ניכר ברמת המודעות בשירות הציבורי בפרט, ובישראל בכלל, לדחיפות ההתמודדות עם משבר האנרגיה ומשבר האקלים העולמיים.

דב: “הגיע הזמן למהלך אמיתי של חיסכון באנרגיה בישראל. המגזר הציבורי חייב לקחת תפקיד מוביל בתחום זה – גם בגלל משקלו במשק ובצריכת האנרגיה, וגם בגלל יכולתו להתוות דרך למגזרים נוספים במשק. נוכח העלייה התלולה במחירי הנפט, מצד אחד, ומשבר האקלים המחריף, מצד שני, ישראל מחויבת לפעולה נחושה ומהירה בתחום זה, שבמרכזה התייעלות בצריכת האנרגיה.

בשתי הסוגיות הללו השאלה המרכזית איננה מה חלקה של ישראל בבעיה אל מה יכול להיות חלקנו בפתרון. מעבר למדיניות כוללת של חיסכון באנרגיה הוא אינטרס ישראלי מובהק”.

הצעת החוק נתמכה ע”י ארגוני הסביבה המרכזיים העוסקים בתחום: מגמה ירוקה – סטודנטים למען הסביבה, הפורום הישראלי לאנרגיה, חיים וסביבה, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, שתי”ל וגרינפיס.

להצעת החוק.

הכנסת מתאחדת להגן על תושבי כפר שלם

הצעת חוק להסדרת תנאי הפינוי והפיצוי של תושבי מתחם כפר שלם שבדרום מזרח תל אביב-יפו התקבלה היום בקריאה טרומית (45 בעד, אין מתנגדים). הצעת החוק הועברה לדיון בועדת הכלכלה. לצד דב, יוזמי הצעת החוק הם חברי הכנסת גלעד ארדן (הליכוד), זבולון אורלב (איחוד לאומי-מפד”ל), איתן כבל (העבודה-מימד), עמירה דותן (קדימה), יעקב מרגי (ש”ס), אליהו גבאי (איחוד לאומי-מפד”ל), רונית תירוש (קדימה), משה כחלון (הליכוד), ויורם מרציאנו (העבודה-מימד).

אהרון מדואל (מזכיר ועד תושבי כפר שלם): “עשינו היום צעד גדול לתיקון העוול ההיסטורי שנעשה לתושבי כפר שלם. אנחנו מאמינים ומקווים שתהליך החקיקה יושלם בהקדם, כיוון שכרישי הנדל”ן אורבים מכל עבר ומנסים לנשל את התושבים מזכויותיהם, כשלצידם ישנם גם גורמים מהממסד.”

דב: “הכנסת התאחדה היום בהתנגדות לעוול ולנישול תושבי כפר שלם מבתיהם. 45 חברי הכנסת שהצביעו בעד הצעת החוק הביעו בכך התנגדות להצעה הנוכחית של מנהל מקרקעי ישראל, שמשמעותה סילוק תושבים מבתיהם ללא פיצוי הולם. זהו אחד ההישגים החברתיים החשובים ביותר בכנסת הזו.”

זה למעלה מארבעה עשורים, מאז חקיקת חוק בינוי ופינוי אזורי שיקום, נעשים ניסיונות של הרשויות הממשלתיות והעירוניות וכן של גורמים פרטיים, לפנות מיושביו את מתחם כפר שלם, בדרום מזרח תל אביב, ולבנות במקום שכונת מגורים חדשה. רבים מתושבי כפר שלם המיועדים כיום לפינוי יושבים במקום עשרות שנים, והם או הוריהם הגיעו למקום בעידוד ממשלתי.

לאחר מאות פינויים מוצלחים בשנות התשעים, הואט הליך הפינוי בכפר שלם, בין היתר, משום שהגורמים האמונים על פינוי ושיקום השכונה הפסיקו להציע פיצויים ראויים לתושביה. בנוסף, לאחרונה היו מספר אירועים בהם בוצעו פינויים של תושבים מחלקים שונים של כפר שלם וזאת ללא שהובטחה זכותם של המפונים לפיצויים נאותים. מפונים אלה מצאו עצמם בן לילה ללא קורת גג וללא כל פיצוי.

הצעת החוק שהתקבלה היום מציעה הסדר הגון המשחזר את תנאי הזכאות שניתנו בעבר ושכיום אינם ניתנים עוד.

לנוסח הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשס”ח–2008, פ’ 3792/17:
 http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/17/3792.rtf

על פי הצעת החוק תבוטל הפירצה בחוק שאיפשרה לחברות הסלולר לבנות אנטנות סלולריות ללא כל היתר ותכנון.

הצעת חוק ביטול פטור למיתקן גישה אלחוטית קובעת כי הפרצה בחוק התכנון והבנייה, אשר איפשרה עד היום לחברות הסלולר לבנות אנטנות סלולאריות באופן פרוע והורתה על פטור מהיתר בנייה עבור “מתקני גישה אלחוטיים” תבוטל והוראות החוק יחולו גם על המבקשים להקים אנטנות סלולריות.

עד כה, לא ניתנה לאזרחים כל הודעה מוקדמת על הכוונה להציב בקרבת בתיהם אנטנות סלולריות, לא ניתנה להם הזדמנות להתנגד להתקנה, והחברות הסלולאריות לא נדרשו לקיים הליך מסודר של אישור בועדות התכנון השונות.

פרצה זו התאפשרה בגלל תיקון ישן בחוק התכנון והבניה אשר נועד להקל על הקמתם של מתקנים אלחוטיים של בזק, מתקנים אשר כיום לא נעשה בהם עוד שימוש. בשל סעיף זה, היו חברות הסלולאר פטורות מבקשת היתר להקמת אנטנות. מצב דברים זה פגע בעיקרון הבסיסי של שיתוף הציבור בהליכי תכנון ובניה, ובעקרון השקיפות השלטונית. נוסף על ההשלכות הכלכליות שיש בהתקנת אנטנות שכאלה על ערכן של הדירות בסביבתן, עלולות להיות לאנטנות גם השלכות על בריאות הציבור, ולפיכך עורר הדבר התנגדות רבה בקרב אזרחים רבים וארגוני הסביבה והבריאות.

מן הפורום לסלולריות שפויה נמסר כי: “יש לנהוג כאן לפי עקרון ‘הזהירות המונעת’, ולפעול לשם הקטנת הסכנות הפוטנציאליות הכרוכות בחשיפה למוקדי שידור ולמען שיתוף הציבור בתהליך, וזאת עד שתתברר לאשורה השפעתה הבריאותית של הקרינה מן  האנטנות”.

דב: “הכנסת עשתה צעד משמעותי להתגבר על השערורייה של הקמת אנטנות בלי ידיעת האזרחים ובלי יכולתם להתנגד. הפטור למתקני גישה לא נועד לאנטנות סלולאריות וחובתנו לסתום את הפרצה הקיימת בחוק. פרצה זו מאפשרת לחברות הסלולאר להערים על הציבור ולעקוף את רצונותיו. אני מביע את הערכתי לחברי הכנסת שהצליחו לעמוד בפני הלחצים הקשים שהופעלו עליהם”.

להצעת החוק.

היום דנה הממשלה באישור תכנית לחילופי שבויים עם חזבאללה. לכתבה בנושא.

דב: “אני קורא לממשלה לאמץ את עסקת החילופים עם החזבאללה. הסבל העובר על המשפחות הוא קשה והשלמת העיסקה היא חובתנו המוסרית כלפיהן. אני קורא לממשלה לאמץ עסקת חילופי שבויים ואסירים גם לגבי גלעד שליט, בטרם יהיה מאוחר, ולשחרר במסגרתה אסירים פלסטיניים וביניהם גם את מרואן ברגותי.
כבר ביום הראשון שלאחר חטיפת החיילים היה ברור שהדרך להחזירם היא באמצעות עסקת חילופי שבויים ואסירים. אני מצטער שדרך זו לא ננקטה כבר אז. אני מצטער על כל רגע של סבל מיותר שנגרם למשפחות ומקווה שהלקחים יילמדו לעתיד”.

נאום של דב במליאה לפני שנתיים (17.7.2006):
“נהיה כנים עם עצמנו, גם הדרך לשחרור החיילים עוברת דרך הידברות ושחרור אסירים, כפי שכבר נעשה בעבר, אבל שוב נשמעים השבוע מפי אישים בכירים מאוד הדברים המזעזעים שכבר התרעתי עליהם מעל הבמה הזאת: בשבוע שעבר הם דיברו על עניין שליט כהזדמנות לחיסול ה”חמאס”. השבוע [לאחר חטיפת גולדווסר ורגב] הם מדברים – כמה מחריד – על הזדמנות נוספת לחסל את ה”חזבאללה”.
רבותי חברי הכנסת, אסון הוא לא הזדמנות. ישראל כבר היתה בביצה הלבנונית – כמה דם עלה לנו ולשכנים שלנו עד שנחלצנו משם. אתם יודעים, מאוד קל להיכנס לבוץ, אבל ככל ששוקעים בו יותר, קשה יותר לצאת ממנו.”

כיום נשמרות כמעט כל החלטות מינהל מקרקעי ישראל הרחק מעיני הציבור. על פי הצעת חוק שיזמו דב וח”כ כחלון, יידרש מינהל מקרקעי ישראל לפרסם באינטרנט את החלטות המינהל. ההצעה עלתה היום לקריאה טרומית, וטרם ההצבעה התחייב שר הבינוי והשיכון כי מועצת המינהל תשקול לאמץ את הצעת החוק. לאור התחייבותו זו הסכימו היוזמים לדחות את ההצבעה לעת עתה.

דב: “היום עשינו צעד נוסף לעבר ניהול תקין ונקי יותר של נכסי הציבור וקרקעותיו. שקיפות במינהל הייתה מונעת שערוריות רבות של העברת נכסי המדינה לידיים פרטיות במכירת חיסול. אם חוק כזה היה כבר בתוקף היו נמנעות שערוריות כפר שלם, חוף פלמחים ועוד רבות נוספות, ולכן זהו חוק חיוני גם מבחינה סביבתית וגם מבחינה חברתית. מצער מאוד שעד כה נמנע המינהל מלאמץ נורמה כל כך בסיסית בהתנהלותו כלפי הציבור.”

היום הובאה בפני מליאת הכנסת הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – פרסום החלטות), פ’ 3329/17, של דב ושל חבר הכנסת משה כחלון (הליכוד). כיום קיימת בעיה חריפה של חוסר שקיפות בכל הנוגע להחלטות ההנהלה של מינהל מקרקעי ישראל. בבדיקת האגודה לצדק חלוקתי הסתבר למשל שרק 62 החלטות הנהלה מתוך למעלה מ- 2100 החלטות שהתקבלו עד כה, מפורסמות באתר האינטרנט של המינהל. מבין ההחלטות אשר לא זוכות לפרסום ניתן למצוא החלטות בעלות השלכות מרחיקות לכת במישורים החברתיים והסביבתיים בישראל (כך למשל בכל הנוגע להחלטות שהתקבלו בעבר ואשר נוגעות להטבות לישובי קו עימות, לחסרי דיור או לנכים).
על פי הצעת החוק של דב וכחלון, יידרש המינהל לפרסם באינטרנט וברשומות את החלטותיה של מועצת המינהל, של הועדות השונות בה ושל הנהלת המינהל. עם זאת, אין החוק מבקש להתנות את יישום ההחלטות בכך שהן תפורסמנה קודם לכן, וזאת על מנת שלא לסרבל את עבודת המינהל. ההצעה נתמכת על ידי האגודה לצדק חלוקתי, התנועה לחופש המידע ועמותת “במקום”.
טרם ההצבעה על הצעת החוק, התחייב שר הבינוי והשיכון כי יתקיים בהקדם דיון במועצת מינהל מקרקעי ישראל באם לאמץ את הצעת החוק ולהתחיל בפרסום ההחלטות באינטרנט. בעקבות התחייבותו זו הסכימו היוזמים לדחות את מועד ההצבעה על הצעת החוק ולאפשר למועצת המינהל לדון בנושא לגופו.
לקריאת הצעת החוק.