אדום - ירוק

הצעת חוק המונעת הפרטת מעונות ממשלתיים לאנשים עם פיגור שכלי, הוגשה היום בכנסת ביוזמת דב והח”כים רן כהן, שלי יחימוביץ’ ויעקב מרגי. להצעת החוק הצטרפו 64 ח”כים נוספים. הצ”ח זו הוגשה כדי למנוע את יישום התוכנית הממשלתית, ולפיה יופרטו שני מעונות.
דב: “התמיכה הנרחבת בהצעת החוק משקפת את רצונה של הכנסת להילחם במדיניות ההפרטה של השירותים החברתיים ובהתנערות המדינה מאחריותה החברתית למצבם של האנשים החלשים ביותר בחברה. הפרטת המעונות תהווה פגיעה, לא רק בתנאי השכר של העובדים אלא גם בתנאים ובזכויות הבסיסיות של האנשים במעונות האלה. זהו ניסוי בבני אדם, ולא סתם ניסוי בבני אדם, אלא ניסוי שכבר נכשל בעבר. במוסדות שהופרטו מכל הסוגים אנו עדים לתוצאות קשות הנגרמות עקב רצונם של הזכיינים לחסוך בעלויות על חשבון הדיירים והיעדר הפיקוח מצד משרדי הממשלה.”

בדברי ההסבר של ההצ”ח נכתב כי: במדינת ישראל קיימים 9 מעונות לאנשים עם פיגור שכלי המופעלים על ידי המדינה, בהם מתגוררים כ- 1,800 דיירים. מעונות הפנימייה לאנשים עם פיגור שכלי, מספקים שירותים, המקיפים את כל תחומי חייהם של הדיירים ובכלל זה: מגורים, הזנה, בריאות, תעסוקה, ושירותים פרא-רפואיים. ההחלטה על הפרטה של מעון לאנשים עם פיגור שכלי, הינה בעלת משמעות רבה מעבר לכל שיקול כלכלי. הפרטת מעון, מלווה באופן בלתי נמנע בשינויים פיזיים, ארגוניים וניהוליים. שינויים אלו צפויים לפגוע באיכות ובאורח חייהם של הדיירים ובתנאי העבודה של העובדים במעונות.
עמדת מבקר המדינה בעניין הפרטת השירותים החברתיים, המוצגת בדוחות מס’ 55ב’, 57ב’ ומקבלת משנה תוקף בדו”ח המבקר האחרון הדן ב”היערכות משרד הרווחה והשירותים החברתיים לעתות חירום ותפקודו בעת המלחמה”. מעלים כשלים מהותיים בהתנהלות משרד הרווחה אל מול המעונות הלא ממשלתיים.

נציגי הנכים התבשרו לאחרונה כי הסכם הניידות שנחתם בין הממשלה לבין המל”ל לפני 30 שנה מיועד להפוך לחוק.

  המשמעות: נכים שזקוקים להטבות ניידות יהיו נתונים לחסדי תקציב המדינה.

   אבל האוצר מרוויח, אז למי אכפת? המשך »

אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת. אני מברך את האורחים שלנו, האזרחים והאנשים בעלי המוגבלויות, שאנחנו מציינים היום את יום הזכויות שלהם והמאבק למען הזכויות שלהם, בכנסת.

אני רוצה להצטרף לברכות לחבר הכנסת רן כהן, שעומד בראש השדולה, מסור, נאמן ונמרץ, ובהחלט יש לו זכויות רבות בארגונו של היום החשוב הזה בכנסת, יום שהתחיל בדיונים של הוועדות ומגיע לסיומו בדיון שמתקיים כאן במליאה.

עמיתי חברי הכנסת, היום הזה הוא יום חשוב. הוא יום חשוב, כמובן, קודם כול, לאנשים עם מוגבלויות, שיש להם הרבה קשיים, הרבה בעיות, ואנחנו נדבר מייד על הקשיים והבעיות הללו. אבל היום הזה הוא גם יום מאוד חשוב לכלל החברה הישראלית, כי בעצם דרך היחס שלנו לאנשים עם מוגבלויות, אנחנו עונים על השאלה: מי אנחנו, איזו חברה אנחנו, אילו ערכים יש לנו, אילו ערכים יש לנו באמת. עמיתי חברי הכנסת, אני חייב לומר לכם בצער, שהתשובה לשאלות האלה היא תשובה מאוד קשה.

האמת הקשה היא שבישראל הנכים, לקויי הראייה, לקויי השמיעה, נכי הנפש, כל אלה, עמיתי חברי הכנסת, נותרים בשולי הדרך. הם לא יכולים לממש בצורה אמיתית, מספקת, משמעותית, את היכולות שלהם, את הכישרונות שלהם, את הרצונות שלהם. זוהי התמונה הקשה.

היום ראיתי את התערוכה היפה של אנשים עם מוגבלויות – ציורים שנתלו במסדרונות הכנסת – ואכן, אין ספק, יש פה כישרונות נפלאים. אבל האם אנחנו, כחברה, באמת מאפשרים לאנשים עם מוגבלויות לממש את הכישרונות האלה? האם אנחנו באמת מאפשרים להם להפיק מעצמם את מה שהם יכולים? האם אנחנו נותנים להם את התנאים המינימליים שיאפשרו להם לפעול בחברה, לעבוד בחברה, לתפקד בחברה, להגיע לכל מקום, להשתתף בכל דיון שמעניין אותם? התשובה, עמיתי חברי הכנסת, היא תשובה שלילית.

השתתפתי היום בחלק מדיוני הוועדות שעסקו בנושא הזה. אני חושב שהכנסת, אגב, מתייחסת לנושא ברצינות. אני חושב שהדיונים היום בוועדות, וגם הדיון שמתקיים פה במליאה, הם דיונים רציניים וענייניים. אבל הדיונים האלה חושפים הרבה מאוד בעיות, ולבעיות האלה יש מכנה משותף אחד: האנשים עם המוגבלויות אינם זוכים להגנתה של המדינה. מדינת ישראל מתנערת, המדינה מתקפלת, המדינה נסוגה, בדיוק מהשאלות שבהן היא צריכה לעסוק. חבר הכנסת גפני הזכיר פה ועדות רפואיות – ודאי, יש בעיה איומה עם הוועדות הרפואיות. הבסיס של הבעיה הזאת הוא שהמדינה מנסה להתנער מהאחריות שלה ומהחובות שלה כלפי זכאים לכל מיני זכויות.

אני רוצה להקדיש כמה מלים לנושא בריאות הנפש. יש לנו חוק מאוד יפה בישראל, חוק שחוקק ביוזמתה של חברת הכנסת לשעבר תמר גוז’נסקי. חוק שיקום נכי נפש בקהילה. החוק הזה בפועל איננו מיושם. בגלל התנהגותו של משרד האוצר, שבעצם איננו נותן את התקציבים המתאימים לנושא הזה. רפורמה בבריאות הנפש, שעומדת היום על שולחנה של הכנסת – דיבר על כך חבר הכנסת שרוני לפני – היא רפורמה שמתחילה מבעיות אמיתיות. יש מה לשפר בבריאות הנפש בישראל, יש תורים, יש מחסור באנשי מקצוע, יש בעיות. צריך לשפר את המערכת, צריך לחזק אותה, צריך לתקצב אותה, לתת לה הרבה יותר משאבים. אבל במקום לעשות את הדברים ההכרחיים האלה, מציעים לנו, אדוני היושב-ראש, רפורמה שהולכת בדיוק בכיוון ההפוך. התוצאה של הרפורמה הזאת תהיה פירוק של מערכת שצריך לשפר אותה, אבל לא צריך לפרק אותה ולא צריך להרוס אותה. מזה ייפגעו נכי נפש, מזה ייפגעו גם אנשים אחרים שנזקקים היום לעזרת המערכת הציבורית בתחום של בריאות הנפש.

לכן, עמיתי חברי הכנסת, דרך ארוכה מאוד לפנינו. אנחנו, אני מקווה, בכנסת הזאת, לפחות נתחיל בדרך הזאת. זו דרך של שינוי, דרך קשה, דרך של מאבק – קודם כול עם משרד האוצר – אבל בזה ניבחן אם באמת אנחנו דואגים לאנשים עם מוגבלויות. תודה רבה

הכנסת השבע-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת:

• דב חנין
• שלי יחימוביץ
• יורם מרציאנו
• רן כהן
• מוחמד ברכה
• חנא סוייד

הצעת חוק תעסוקת נכים, התשס”ו-2006

הגדרות

1.בחוק זה –”מפקח על תעסוקת נכים” – מפקח שמונה לתפקידו ע”י השר;

“נכה” – מי שמלאו לו 18 שנה והוא מוגבל בכושר עבודתו עקב ליקוי גופני, שכלי או נפשי בשיעור נכות רפואית קבועה של 40% או יותר, או שחלפו 6 חודשים מאז שנקבעה לו נכות זמנית בשיעור זה;

“שירות התעסוקה” – לפי חוק שירות התעסוקה התשי”ט-1959¹.

“תפקיד מתאים לנכה” – כפי שצוין בדרישה שנמסרה למעביד, כאמור בסעיף 3;

“השר” – שר העבודה והרווחה.

העסקת נכים במקומות עבודה רגילים

2.מעביד המעסיק 25 עובדים קבועים או עובדי קבלן, המועסקים 6 חודשים ומעלה, לא יקבל עובד למשרה פנויה, למשרה שהתפנתה או למשרה חדשה, בתפקיד המתאים לנכה, אלא אם כן בדק שירות התעסוקה תחילה את האפשרות להעסיק נכה במשרה זו.

הפניית נכה על ידי שרות התעסוקה

3.

1. שירות התעסוקה, שקיבל הודעה ממעביד על מישרה פנויה בתפקיד המתאים לנכה, ישלח אליו נכה דורש עבודה תוך שבוע.
2. המעביד רשאי לערוך לנכה מבחן התאמה, אך אין בעריכת המבחן למנוע את תחילת העסקת הנכה, כל עוד לא השתכנע שירות התעסוקה, כי המעביד פטור מחובת העסקת הנכה.

מימון ציוד מיוחד לנכה

4.כאשר העסקת הנכה מחייבת התקנת מיתקן או ציוד מיוחד במקום העבודה, או הכנסת שינויים שיאפשרו את כניסת הנכה למקום העבודה, מעבר לסביר בנסיבות העניין, תמומן ההוצאה הנוספת הכרוכה בכך מתקציב המדינה.

עונשין

5.מעביד שעבר על הוראות סעיפים 2 או 3, דינו – מאסר ששה חודשים.

ביצוע ותקנות

6.השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא יתקין תקנות לביצועו.

תחילה

7.תחילתו של חוק זה, ששה חודשים לאחר פרסומו ברשומות.

הכנסת השבע-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת:

דב חנין

הצעת חוק לתיקון פקודת העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) (תאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים), התשס”ו 2006

דברי - הסבר

עד לפני מספר שנים מוסדות לתעסוקת נכים ומוגבלים מקבלים פטור מתשלום ארנונה כללית מתוקף סעיף 5.(י) לפקודה, בהיותם “מוסד מתנדב לשירות הציבור”.

עם פירסומן של ההנחיות החדשות לרשויות המקומיות ועל פיהן, ההנחה למוסד מתנדב לשירות הציבור מוגבלת לשלוש שנים בלבד ואישורה כרוך בתהליך ארוך של הגשת בקשות ומסמכים הכולל: דיון בועדת התמיכות של הרשות המקומית, אישור מליאת הרשות ולאחר מכן דיון ובחינה של הממונה על  המחוז. כתוצאה מכך, מצאו עצמם מוסדות לתעסוקת נכים ומוגבלים, דוגמת המשקם, אש”ת, קרן מפעלי שיקום ואחרים) ללא פטור מתשלום ארנונה כללית.

זאת ועוד, צוק העתים של הרשויות המקומיות גרם לקביעת מדיניות, באחדות מהרשויות המקומיות, של אי מתן פטור מארנונה כללית לאף מוסד מתנדב לשירות הציבור. זאת ועוד, בתאגידים בעלי פריסה ארצית, לתעסוקת נכים ומוגבלים, נוצר מצב בו רשות מקומית אחת או ממונה על מחוז פלוני יאשר פטור מתשלום ארנונה כללית בישוב אחד בעוד  ביישוב אחר מתן הפטור ידחה.

מוצע, אפוא, לקבוע את סעיף קטן (יא) שיקבע פטור למוסדות תעסוקת נכים ומוגבלים, שיוציאם מתחולת המוסדות המתנדבים לשירות הציבור.

עוד מוצע, כי אותם תאגידים יהיו פטורים מתשלום ארנונה שנתית וזו תהיה בגובה אפס.