הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת:
- דב חנין
- מוחמד ברכה
- חנא סויד
הצעת חוק שוויון הזדמנויות בהשכלה הגבוהה, התשס”ו-2006
מטרה
1. מטרתו של חוק זה להבטיח הגנה על זכות הסטודנט לשוויון הזדמנויות במוסדות להשכלה גבוהה.
הגדרות
2. ארגוני סטודנטים – ארגוני סטודנטים הרשומים כעמותות מכוח חוק העמותות התש”ם –19801;
הכנסה ארצית ממוצעת לנפש – כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
המועצה – המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי”ח-19582, (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
מוסד להשכלה גבוהה – מוסד להשכלה גבוהה אשר קיבל הכרה, היתר, רשיון, או רשיון זמני מכוח חוק המועצה להשכלה גבוהה;
מועמד – כל אדם המבקש להתקבל כתלמיד מן המניין במוסד להשכלה גבוהה;
שכר לימוד – סך כל התשלומים שסטודנט נדרש לשלם למוסד בו הוא לומד, למעט תשלומים שהם בגדר קנס או תלויים בבחירת הסטודנט.
מטרות המוסדות להשכלה גבוהה
3. מטרת המוסדות להשכלה גבוהה בישראל היא להעניק ידע והכשרה בתחומים האקדמיים השונים ולעודד את המחקר, הפיתוח, וההוראה שלהם, וכל מעשה שיש בו כדי לקדם את העיסוק בהם, ולהפיצם.
שוויון
4.
- המוסדות להשכלה גבוהה בישראל יהיו פתוחים בפני כל אדם בלא הבדלי גזע, מין, דת, שפה, השקפה, מוצא לאומי או חברתי, מקצוע, כושר, היותם הורים או מעמד אחר.
- מוסד להשכלה גבוהה לא יתקין כל תקנה או נוהל אשר יש בהם כדי להפלות בין סטודנטים ובין מועמדים מן הטעמים המפורטים בסעיף קטן (א) ומטעמים אחרים אשר אינם נוגעים באופן מובהק לחובותיהם האקדמיות או המנהליות כלפי אותו מוסד.
חופש ביטוי ועצמאות
5. מוסד להשכלה גבוהה יגן על זכותם של עובדיו ותלמידיו להתבטא, לחקור ולפרסם באופן חופשי בנושאים הקשורים בעבודתם האקדמית ובפעילותם במסגרת הקהילה האקדמית; כמו כן ישמור המוסד להשכלה גבוהה על עצמאותו האינטלקטואלית והארגונית המלאה, ועל אי תלותו המוחלטת באינטרסים ובארגונים פוליטיים, כלכליים ואחרים, לא יעשה כל מעשה ולא תותקן כל תקנה על ידי רשויות מוסד להשכלה גבוהה או על ידי נציגיהם, בין אם במסגרת המוסד עצמו ובין אם בהתקשרויותיו עם גורמי חוץ, אשר יש בהם משום חריגה מכלל זה לכל מטרה שהיא.
תנאי קבלה
6. מוסד להשכלה גבוהה רשאי לקבוע תנאי קבלה ללימודים בו ובלבד שיבחן את מידת התאמתו ללימודים של המועמד בעת הגשת מועמדותו ולא הסתמכות או התייחסות להישגיו במסגרות לימודים קודמות או אחרות.
זכאות להלוואה
7. סטודנט זכאי לקבל הלוואה בגובה שכר הלימוד מאוצר המדינה או מבנקים מסחריים בישראל, בערבות מדינה (להלן - ההלוואה).
תנאי ההלוואה
8. ההלוואה תנתן בתנאים:
- ההלוואה תוחזר ב-24 תשלומים חודשיים, עבור כל שנת לימוד. תחילת התשלומים להחזר ההלוואה – 5 שנים לאחר גמר הלימודים;
- לסטודנט הזכות להקדים את פרעון ההלוואה, כולה או מקצתה, לפי רצונו ללא קנס;
- ההלוואה תהיה צמודה למדד המחירים לצרכן, כפי שמפורסם מעת לעת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
- היתה ההלוואה נושאת ריבית – תשולם הריבית על ידי אוצר המדינה;
- הסטודנט לא ידרש להעמיד בטחונות כלשהם לצורך קבלת ההלוואה.
- סטודנט אשר מקץ חמש שנים לאחר סיום לימודיו הינו מובטל הזכאי לדמי אבטלה או לגמלת הבטחת הכנסה מן המוסד לביטוח לאומי כהגדרתה בחוק הבטחת הכנסה, התשמ”א-19803, ידחה מועד תחילת תשלומי החזרת ההלוואות שלקח עד תום תקופת זכאותו.
זכאות למלגות דיור
9. סטודנט אשר אין לו הכנסה קבועה העולה על 60% מן ההכנסה הארצית הממוצעת לנפש, ומתגורר, לצורך לימודיו, בשכירות מחוץ למקום מגוריו הקבוע, יהיה זכאי למילגת דיור, אשר תשולם על ידי אוצר המדינה:
- לסטודנט לא נשוי – בגובה שכר הדירה לחדר במעונות הסטודנטים של המוסד להשכלה גבוהה בו הוא לומד (להלן – המעונות);
- סטודנט נשוי – בגובה שכר הדירה לשני חדרים במעונות;
- לסטודנט שהוא הורה לילדים מתחת לגיל 18 – בגובה שכר הדירה לשלושה חדרים במעונות;
- הנהלת המוסד להשכלה גבוהה רשאית להמיר את מלגת הדיור במעונות.
שפה
10.
- מוסד להשכלה גבוהה ימציא תרגום לערבית של פרסומיו הרשמיים במידה ותהה לכך דרישה מצידו של מועמד, סטודנט או חבר סגל, בכלל זה גם רשימות ביבליוגרפיות, מכתבים והודעות שונות, מודעות בעיתונות, גליונות ציונים והערכה, תעודות, דיפלומות וכיוצא באלה.
- שפת ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה תהיה עברית, ואולם במקרים הבאים מותר לחרוג מכלל זה:
- כאשר שפת האם של מועמד היא ערבית, יותר לו להבחן במבחני המיון והקבלה בשפה הערבית;
- כאשר שפת האם של סטודנט היא ערבית יותר לו להבחן ולהגיש עבודות בשפה הערבית; המוסד בו לומד הסטודנט מחוייב, במידת הצורך, להעמיד לרשותו שירותי תרגום ללא תשלום;
- במקרים מיוחדים או בנסיבות מיוחדות בהם דרישות ההוראה או המחקר מחייבות שימוש בשפה זרה.
ארגוני סטודנטים
11.
- הנהלת מוסד להשכלה גבוהה תכיר בארגוני סטודנטים ותתייעץ עימם בנושאים הקשורים ברווחת ציבור הסטודנטים.
- הנהלת מוסד להשכלה גבוהה רשאית לחייב ארגוני סטודנטים הפועלים בתחומה לציית לתקנון משמעת, בתנאי שהוראותיו יתפרסמו ברבים ולא יעמדו בסתירה לאמור בסעיף 4.
פרסום מידע
12. המועצה תדאג לכך שמידע על ההלוואות והמלגות המוצעות לציבור הסטודנטים יפורסם באופן בולט בעיתונות העברית והערבית ועל לוחות המודעות בכל המוסדות להשכלה גבוהה.
הטבות נוספות
13. אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מזכותו של מוסד להשכלה גבוהה להעניק סיוע כלכלי נוסף על הקבוע בחוק, ולקבוע תנאים על פי שיקול דעתו למתן סיוע כזה.
שמירת זכויות
14. אין בקבלת סיוע כלכלי מתוקף חוק זה כדי לפגוע בזכותו של סטודנט לקבל סיוע כלכלי נוסף מכל מקור אחר.
ביטול חוק הלוואות לשכר לימוד
15. חוק הלוואות לשכר לימוד, התשס”ב-20024 - בטל.
דברי - הסבר
בספר החוקים של מדינת ישראל אין, נכון לרגע זה, חוק המסדיר את תחום ההשכלה הגבוהה מלבד חוק המועצה להשכלה גבוהה, אשר עוסק בעיקר בנושאים מבניים ופרוצדורליים מנקודת המבט של הממסד האוניברסיטאי. חסרה התייחסות של המחוקק לזכויותיהם של הסטודנטים ולצורך להגן עליהם מפני קיפוח, אפליה ושרירות לב.
זכותו הבסיסית של כל סטודנט היא להזדמנות הוגנת לרכוש ידע במוסדות להשכלה גבוהה ללא תלות במוצאו, מינו, דתו, דעותיו או מעמדו החברתי והכלכלי. זכות זו נמצאת לא אחת תחת איום בין אם מתוקף נסיבות סוציו-אקונומיות של הסטודנט ובין אם מתוך שרירות לב של האוניברסיטה. חוק זה בא להבטיח הגנה לזכות זו ולוודא כי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל יתקיים שיוויון הזדמנויות הלכה למעשה.
סעיפים 5-3
סעיפים אלו באים להגדיר את אופיים האוניברסלי והשיוויוני של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, את מחוייבותם לערכים דמוקרטיים, ואת עצמאותם האינטלקטואלית והארגונית, הגדרות אלו חשובות במיוחד לאור מציאות הקיימת במדינות רבות בעולם בה נסמכים מוסדות להשכלה גבוהה על תרומות נכבדות מטעם ארגונים מסחריים אשר יש להם אינטרס ברור להשפיע על כיווני המחקר ואופן הכשרת התלמידים במוסדות אלו. סעיף 5 אמנם אינו פוסל התקשרויות עם גורמים חיצוניים למוסד להשכלה גבוהה, אך קובע כי אסור שהתקשרות כזו תיצור יחסי תלות בין המוסד לבין אותם גורמים.
סעיף 6
תנאי הקבלה הנוכחיים למוסדות השונים להשכלה גבוהה מסתמכים על שני משתנים עיקריים: ציוני הבגרות של המועמד, וציונו בבחינה הפסיכומטרית. בכל האמור בציוני הבגרות, נעשה עוול משמעותי לעשרות אלפי תלמידים אשר לימודיהם התיכוניים התקיימו בבתי ספר בישובי ספר, ובעיקר באותם ישובים הסובלים ממצוקה חברתית-כלכלית. בישובים אלו רמת ההוראה וההשקעה בחינוך היתה במשך שנים רבות מינימאלית ויצרה פעמים גדולים בין הישגי התלמידים שלמדו בהם לבין תלמידים מאיזורים מבוססים יותר בייחוד אמור הדבר בעיירות הפיתוח בדרום הארץ ובכפרים הערביים.
גם הבחינה הפסיכומטרית אינה חפה מבעייתיות וזאת משום היותה נגישה בעיקר לציבור תלמידים אשר נהנה מרמת הוראה גבוהה שנתנה בידיו כלים אינטלקטואליים מגוונים. לכך יש להוסיף את העובדה שכיום מתורגמות בחינות אלו מעברית לערבית ללא התחשבות בהבדלים לשוניים ותרבותיים מהותיים בין התרגום למקור.
סעיף 5 קובע סייגים לתנאי הקבלה אשר מטרתם לוודא כי ההתייחסות למועמד תהיה על פי מידת התאמתו האקטואלית ללימודים ולא על פי מדדים המתייחסים להשגיו בעבר.
סעיפים 9-7
עד כה קיים כל מוסד להשכלה גבוהה מערך עצמאי של סיוע כספי לתלמידיו נוסף על כך קיים מערך סיוע ממשלתי.
מערך הסיוע הממשלתי מעניק מימון מלא לסטודנטים מארבע קטגוריות עיקריות:
עובדי משרדי הממשלה, עולים, חיילים משוחררים, עתודאים. מובן כי סטודנטים ערבים אינם יכולים להנות מסיוע זה. המענקים וההלוואות הניתנים במסגרת הסיוע הממשלתי לכלל הסטודנטים מותנים במספר קריטריונים אשר אחד מהם הוא השרות הצבאי. כך יוצא כי הציבור הערבי נדחק אל מחוץ לקהל היעד הפוטנציאלי של מערך סיוע זה.
הסיוע שמעניקים המוסדות להשכלה גבוהה עצמם הינו במסגרת של קרנות והלוואות או תמורת השתתפות בפרוייקטים ציבוריים כגון אלו המנוהלים על-ידי היחידה למעורבות חברתית. אמנם רוב הקריטריונים לקבלת הסיוע הם סוציו-אקונומיים, אך לצידם קיים כמעט תמיד גם קריטריון של שרות צבאי. בכל האמור ביחידה למעורבות חברתית, הרי שהיא פתוחה רק בפני יוצאי צבא. מצב זה יוצר אי-שיוויון ברור בין סטודנטים ערבים ויהודים.
בעיה נוספת היא העובדה כי הסיוע הניתן על-ידי המוסדות להשכלה גבוהה תלוי במידה רבה במצבם הכלכלי.
סעיפים אלה באים לקבוע מערך של הלוואות לשכר לימוד וכן של מלגות דיור אשר יסייע לציבור הסטודנטים בכלל, ולאלו הבאים מרקע סוציו-אקונומי קשה במיוחד, עפ”י קריטריונים שיוויוניים.
סעיף 10
השפה הערבית נהנית ממעמד של שפה רשמית בישראל, לצד השפה העברית, אולם, המוסדות להשכלה גבוהה אינם נותנים לעובדה זו ביטוי הולם בפרסומיהם ובמדיניותם ביחס לסטודנטים ערבים.
עובדה ידועה היא כי קשיי השפה הם מן הגורמים העיקריים לאי-הצלחתם של סטודנטים ערבים רבים להשלים את לימודיהם. סעיף זה בא להבטיח כי תינתן להם האפשרות להיבחן ולהגיש עבודות בשפתם, וכן כי פרסומים רשמיים של כל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל יפורסמו, במידה ותהיה לכך דרישה, הן בעברית והן בערבית ויהיו באופן זה נגישים לכלל הציבור.
סעיף 11
סעיף זה בא להסדיר את מעמדם של ארגוני סטודנטים הפועלים בעיקר בנושאים סטודנטיאליים בתחום המוסדות להשכלה גבוהה. ארגונים אלו יזכו להכרתו של המוסד בו הם פועלים ולשיתוף פעולה מצידו, בתנאי שיעמדו בדרישותיו של תקנון משמעת שיפרסם המוסד.
קיומם של ארגונים מוכרים יאפשר לקבוצות סטודנטים המעוניינים לקדם אינטרסים קולקטיביים שלהם, או עניין משותף כלשהו, להשמיע את דבריהם בפני חבריהם ובפני הנהלת המוסד בו הם לומדים.
סעיפים 14-12
יצויין כי אין, על פי חוק זה, כל מניעה שמוסד להשכלה גבוהה יעניק סיוע כספי נוסף על הקבוע בחוק על פי קריטריונים שיקבע. כך תישמר האפשרות להעניק העדפה מתקנת לאוכלוסיות מוגדרות כגון עולים, חיילים משוחררים וכיו”ב, מבלי שהעדפה כזו תפגע בזכותו של הציבור בכלל והסטודנטים בפרט לסיוע כספי הולם.
סעיף 15
מוצע לבטל את חוק הלוואות לשכר לימוד, התשס”ב-2002, שכן איננו מפורט דיה, ולחוקק במקומו את חוק שוויון הזדמנויות בהשכלה המוצע.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת עסאם מח’ול וקבוצת חברי כנסת ומספרה פ/3134.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה ומספרה: 593
