אדום - ירוק

היום התקבלה בקריאה ראשונה הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס’ 41) (שירות סינון של תכנים בלתי הולמים לקטינים באינטרנט), התשס”ח–2008, כ’ 210, ברוב של 46 תומכים מול 20 מתנגדים. הדיון בהצעת החוק התקיים אתמול ולהלן מצורף קטע נאומו של דב.

לפרוטוקול המלא.

להצעת החוק.

לכתבתו של צביא לביא ב-ynet.

דב חנין (חד”ש):

אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, יש לנו בעיה בנושא האינטרנט, בעיה אמיתית – אנחנו רוצים להגן על ילדים, אנחנו רוצים להגן על הציבור. כל אלה הם ערכים נכונים, ערכים אמיתיים, שאנחנו צריכים למצוא דרכים להגן עליהם. אנחנו לא מעוניינים שילדים יהיו חשופים לתכנים פורנוגרפיים באינטרנט. אבל כשאנחנו מתמודדים עם רעה אחת, אנחנו לא צריכים לייצר רעות אחרות. אני רוצה, בכל הכבוד, להסכים לדברי קודמי, חבר הכנסת ארדן. הצעת החוק הזאת, שבאה להתמודד עם בעיית הפורנוגרפיה באינטרנט, יוצרת מנגנונים מוגזמים וקיצוניים של צנזורה, מנגנונים שאינם מתאימים למדינה דמוקרטית, מנגנונים שאינם מתאימים לחברה חופשית. החוק הזה הוא חוק מרחיק לכת מאוד. בכל הדיונים שנעשו בוועדה לא הצלחנו להכניס בו אפילו מידה מסוימת של ריסונים, בקרה ואיזונים. הממשלה החליטה בנושא הזה ללכת עד הסוף – לשמור את כל הסמכויות בידי השר, שהוא יקבע בעצמו, לבדו, איך מסננים ואת מה מסננים.

עמיתי חברי הכנסת, במקרים רבים אנחנו מדברים על מדרון חלקלק, וזו הדוגמה הקלאסית למדרון חלקלק. הנה, אנחנו יצרנו את המנגנון שמאפשר לשלטון לקבוע מה אנחנו האזרחים נראה ומה לא נראה. יצרנו את המנגנון הזה במו ידינו. מובן שכאשר יוצרים מנגנונים כאלה, זה תמיד נובע משיקולים טובים וחיוניים של הגנה על הציבור והתמודדות עם כל מיני רעות ועם כל מיני פגעים חברתיים וכדומה, אבל התוצאה היא תוצאה איומה.

במצב שהחוק כרגע נמצא בו אני חושב שאסור לכנסת לאשר אותו בקריאה ראשונה. אני חושב שזה חוק שאי-אפשר לתת לו להמשיך את דרכו בדרך החקיקה. אני חושב שאם רוצים לחוקק חוק שיגן על קטינים מפני תכנים פורנוגרפיים באינטרנט, יש דרכים אחרות לגמרי – אפקטיביות הרבה יותר אבל גם דמוקרטיות הרבה יותר – לעשות את זה. איך אנחנו מאפשרים באמת הגנה על קטינים, איך אנחנו מטילים אחריות על אלה שמפיצים פורנוגרפיה ברשת – זו צריכה להיות המגמה שלנו, זה צריך להיות הכיוון שלנו, ולא כיוון שבמרכזו מערכת מסיבית של צנזורה שאני חייב לומר לכם שהיא מזכירה לי מקומות ומשטרים שאני חושב שהבנו כולנו שהם לא ראויים, לא נכונים, לא מתאימים ולא דמוקרטיים - -

היו”ר אמנון כהן:

אדוני, אתה צריך לסיים.

דב חנין (חד”ש):

- - ואנחנו לא רוצים שחלקנו יהיה אתם. לכן, אדוני היושב-ראש, אף-על-פי שלא רבים הם חברי הכנסת ששומעים את הדברים, אבל אל אלה שנמצאים אני פונה בבקשה ובהצעה שלא לאשר את ההצעה הזאת בקריאה ראשונה.

ביום רביעי (9/1) נערכה בועדת החינוך של הכנסת ישיבה ביוזמת חברי הכנסת זהבה גלאון ודב חנין אשר עסקה בסוגיית חופש הביטוי וההתארגנות באוניברסיטת חיפה. במהלך הדיון נערכו חילופי דברים קשים בין נציגי הסטודנטים לבין נציגי הנהלת האוניברסיטה.

הסטודנטים העלו טענות כלפי נוהל הפעילות הציבורית הנהוג באוניברסיטה המטיל מגבלות שרירותיות על זכותם של סטודנטים להפגין ולהתבטא בקמפוס. דיקאן הסטודנטים, פרופ’ יואב לביא הגיב לטענות והסביר כי המצב באוניברסיטת חיפה מורכב “באוניברסיטה ישנם סטודנטים רבים מלאומים שונים”.

ח”כ חנין טען כלפי פרופ’ לביא כי “אוניברסיטת חיפה חייבת להבין כי היא חלק ממדינת ישראל, והחוקים והנורמות הדמוקרטיות הנהוגות בחברה הישראלית חלים גם עליה”. חנין קרא לאוניברסיטה “לעודד סטודנטים ליטול חלק בפעילות הפוליטית, על מנת שהאוניברסיטה תהפוך לחממה לגידול מנהיגים לעתיד”.

ח”כ הרב מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד), יו”ר וועדת החינוך של הכנסת, סיכם את הדיון ואמר כי “המעשים שתוארו פה היו מעשים בלתי נסבלים. הכול מנוגד בניגוד מוחלט לערכי הדמוקרטיה וחופש הדיבור, ומנוגד לחוק זכויות הסטודנט. אני רוצה להביע מחאה חמורה מאוד כלפי ההתנהלות של אוניברסיטת חיפה בעניין זה”. עוד הוסיף מלכיאור כי “הכנסת לא תאפשר סתימת פיות. יכול להיות שנצטרך לתקן את חוק זכויות הסטודנט כדי לוודא שמצב כזה לא יתאפשר”.

רבותיי חברי הכנסת, החוק שמונח על השולחן לפנינו הוא בעייתי ביותר. זה חוק שמציע לשלול את זכויותיו של חבר כנסת רק בשל עמדותיו כחבר כנסת. זה חוק שללא ספק הוא על פניו בלתי חוקתי.

שימו לב להתפתחות ההיסטורית שהיתה לנו; פעם היתה לנו חסינות מוחלטת של חברי כנסת. חברי כנסת יכולים בהיותם חברי כנסת היו יכולים לעשות ולומר הכל. לאט-לאט חסינות זו הצטמצמה ומצטמצמת, היום מציעים לנו לייצר מנגנון הפוך, שבו את חבר הכנסת אפשר יהיה להעניש בשל עמדותיו כחבר כנסת מעל ומעבר למה שניתן לעשות לכל אזרח אחר. ודאי שמנגנון זה הוא אבסורדי והוא משונה.

אני רוצה להרגיע את חבר הכנסת לוי ולומר לו: ממה נפשך? אם חבר כנסת עובר עברה, אפשר להסיר את חסינותו, להעמידו לדין, ואם יועמד לדין, אפשר גם לנקוט נגדו צעדים כחבר כנסת, אין בעיה, אך את זה צריך לעשות בדרך המלך. חבר כנסת לא נחות ופחות מכל אזרח אחר. גם הוא, אם יעבור עברה, יצטרך לעמוד לדין, ובית משפט צריך לקבוע קודם כל שהוא אשם, לפני שנוקטים נגדו הליכים.

החוק הזה חמור במיוחד כיוון שהוא פוגע לא רק בנבחרים, אלא הוא פוגע בבוחרים. אנשים בחרו אנשים מסוימים לכהן בכנסת, החוק הזה מציע בדיעבד אחרי הבחירות לשלול מהבוחרים האלה את בחירתם בלי שהם יוכלו אפילו לתקן את מה שהם תיקנו. חבר הכנסת סער, אני שמח שנכנסת לאולם, כי שאלת כמה שאלות, ואני רוצה לומר לך מבלי שדיברתי אתך, מתוך היכרות אתך כמשפטן - אני אומר את זה במלוא ההערכה – אני מכיר את עמדותיך הפוליטיות, ואני יודע שאתה משפטן ויודע לחשוב בצורה משפטית, ואני משוכנע שגם לבך אינו שלם עם הצעת החוק זו, מבלי שדיברתי אתך. גם אתה כמשפטן רואה שהצעת החוק הזאת היא בעייתית ברמה העקרונית.

אני רוצה לכן לברך את ועדת החוקה העבודה שהיא עשתה, על הדיון הענייני, המקיף והרציני שהיא עשתה. אני רוצה לברך – ולא יוצא לי הרבה לעשות זאת בכנסת הזאת, אז אני מנצל את ההזדמנות - גם את חברי סיעת קדימה והגמלאים ששינו את עמדתם, שהצביעו בקריאה הקודמת בעד הצעת חוק בעייתי ובלתי חוקתית והיום, אני מקווה, הולכים להצביע נכון. תודה רבה.

אדוני היושב ראש, עמיתיי חברי הכנסת. הממשלה מפגינה היום יחס מיוחד ליום זכויות האדם בתמונת ההיעדרות הקבועה שלה מהדיון.

היו”ר אמנון כהן:

יש שר - משולם נהרי.

דב חנין (חד”ש):

איפה הוא? נמצא. אני שמח.

אני שמח לפתוח את דבריי ביום זכויות האדם בברכה לבית המשפט העליון על שני פסקי דין חשובים שהתקבלו היום. אתחיל בפסק הדין החשוב שנתן בית המשפט העליון ביחס לפסילת אותו סעיף בחוק שנתן למדינה חסינות גורפת מתביעות נזיקין של אזרחים פלסטינים לא מעורבים שנפגעו על לא עוול בכפם. זה היה סעיף ברוטאלי, גורף, מזיק, מביש. אני לא מתפלא שהוא יצר אחדות נדירה של 9 שופטים בתמיכה בפסילתן, אחדות רחבה באקדמיה המשפטית בארץ ובעולם.

פסילת הסעיף הזה, עמיתיי חברי הכנסת, היא מסר ברור לכנסת. גם הכנסת לא יכולה לשלול זכויות אדם בלי חשבון. מבחננו הוא לא בציון חגיגי של זכויות האדם, אלא בעשייה שלנו במציאות. ניזהר ונמנע לשלול זכויות אדם.

אני רוצה להעיר ליושבת ראש הכנסת על דבריה בפתיחת הדיון ולומר לה, שלמרבית השמחה, גם במשפט הבינלאומי יש התפתחות חיובית בנושא זכויות האדם. נגמר המצב של יש דין ואין דיין, היום יש דין בינלאומי בנושא זכויות האדם ויש גם דיין בינלאומי בנושא זכויות האדם. בית הדין הבינלאומי בהאג, בית המשפט הפלילי הבינלאומי, מפירי זכויות האדם יובאו למשפט בינלאומי וזה מסר חשוב וחיובי.

ההחלטה השנייה שקיבל בית המשפט העליון היא החלטה בעניין חופש ההפגנה. וגם זאת החלטה חשובה. ההחלטה קובעת שבעצם החברה היא זאת שצריכה לשאת בעלויות של אותם שירותים סובבים שנדרשים בכדי לממש את זכות ההפגנה בפועל. זאת החלטה חשובה כיוון שזכות ההפגנה איננה זכות לעשירים בלבד. בית המשפט העליון עושה בהחלטה הזאת את החיבור החשוב והחיוני בין זכויות אזרחיות לבין זכויות חברתיות. זאת התפתחות חשובה ומהותית, אין זכויות אזרחיות בלי זכויות חברתיות.

לדמוקרטיה יש קיום רק אם יש לה משמעות גם בעולמה של פועלת הטקסטיל בדיר-חנא או בקריית שמונה או בשדרות.

בעניין הזכויות החברתיות, עמיתיי חברי הכנסת, הוגש לנו היום דין וחשבון מקיף של האגודה לזכויות האזרח והוא מצייר תמונה קשה ביותר. מאות אלפי עובדים מועסקים בישראל באמצעות קבלני כוח אדם, יותר מ-10% מהעובדים בישראל לעומת כ-2% באירופה. שכרם של עובדי הקבלן הוא כ-60% מהשכר הממוצע. הזכויות הסוציאליות שלהן נשללות. התמונה היא קשה כאשר אנחנו שמים לב במיוחד לכך, שכמעט מחצית מעובדי הקבלן עובדים במגזר הציבורי. 4,500 עובדי קבלן עובדים במשרד הבריאות, מרופאים ועד עובדי ניקיון.

בפני הכנסת מונח חוק, שאני מקווה שבימים הקרובים יאושר בקריאה טרומית, חוק שמטיל את האחריות על המעסיק בפועל לעובדים בחציריו.

נשים מקופחות במיוחד בתחום החברתי, משכורות הגברים גבוהות יותר ממשכורותיהן של נשים, בכל הדרגים, החל מדרג הניהול ועד לדרג של עובדי ייצוא.

נערים מרוויחים כמעט פי שניים מנערות.

ערבים מקופחים במיוחד, שכרם נמוך ב-35%. שיעור האבטלה בקרבם גבוה יותר.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם, עמיתיי חברי הכנסת, לנתון מדהים במיוחד, במגזר הערבי, השכלה גבוהה יותר כרוכה בסיכוי גבוה יותר להישאר מובטל. ככל שהאדם משכיל יותר, סיכויו גדולים יותר להיות מובטל. זאת תמונה מדהימה, תראו את הנתונים. המצב של אקדמאים ערביים קשה יותר מאשר מצבם אנשים שאינם אקדמאים – וגם מצבם קשה – במגזר הערבי. קשה במיוחד מצבה של האישה הערבייה, דיברה על כך חברת הכנסת דותן, קודם לכן.

עולים משתכרים פחות 30%. עולים מאתיופיה, עבורם שכר המינימום במקרים רבים הוא תקרת זכוכית.

קשישים מקופחים. יש בישראל אפליה מטעמי גיל. נערים, 56% מבני הנוער מקבלים שכר נמוך יותר משכר המינימום.

אני רוצה לציין מעל הבמה הזאת את המערכה של הנוער הקומוניסטי בתביעה לשכר שווה לנוער. זאת מערכה חשובה.

הנתונים הם קשים, אבל הקשה במיוחד, כשאנחנו מצרפים אותם לתמונה של המחדל הנורא בתחום האכיפה. 19% פקחים אחראים בישראל על אכיפת דיני העבודה.

אדוני היושב ראש, זה ברור שדיני העבודה במצב כזה לא יכולים להיאכף. החוקים יכולים להישאר בספר החוקים. משתלם בישראל להפר את חוקי העבודה.

לכן, עמיתיי חברי הכנסת, מבחננו ביום זכויות האזרח איננו מסתכם ביום הזה. לא יום אחד מ-365, אלא בכל אחד מ-365 הימים שלפנינו, אנחנו צריכים לעשות מעשים בחקיקה, בלחץ של הרשות המבצעת, כדי שחוקי זכויות אדם בישראל, בתחום האזרחי, בתחום החברתי יתקיימו וגם יבוצעו בפועל. תודה רבה.

המאבק למען שוויון זכויות לקהילה הגאה הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק על דמותה של הדמוקרטיה בישראל

כתושב תל-אביב, הייתי עד לשורה של מצעדי גאווה שהתקיימו ברחובות העיר בעשור האחרון. הצועדים העלו על נס את ההישגים שהשיגה הקהילה הגאה במאבקיה, והביעו את הרצון להפוך את החברה הישראלית לחברה המכבדת כל אישה ואיש, ללא הבדל השתייכות או נטייה מינית. מאז 2002 התקיים מדי שנה בירושלים, ביוזמת “הבית הפתוח”, מצעד גאווה וסובלנות, שהביא מסרים אלו גם אל עיר מקוטבת וטעונה כל-כך. בכל שנה מתמודדים המארגנים בירושלים עם התנגדויות של הממסד בעיר ועם ניסיונות לסכל את המצעד. נראה שהשנה, ייקבע התאריך הסופי לקיום המצעד רק אחרי דיון בבג”ץ.

בירושלים הרגשות עזים במיוחד. אבל דווקא בשל כך, גם הסובלנות צריכה להיות חזקה במיוחד. ירושלים היא עיר קדושה, אבל היא גם עיר מגוונת, פלורליסטית. ל”בית הפתוח” אין שום רצון להתגרות במקומות קדושים או להגיע לשכונות דתיות. יש להם רצון לבטא את עצמם בעיר שהיא גם עיר שלהם, לא פחות מאשר עירו של מישהו אחר. אין לקבל, וגם אין לשתוק, למול ניסיונות למנוע מהם לעשות זאת. להיפך: יש לומר בקול חד וברור, שזכותו של מצעד הגאווה והסובלנות לצעוד ברחובות ירושלים היא זכות דמוקרטית יסודית, וחובה להגן עליה. אין להסכין עם הסתה אלימה, שבשנה שעברה כבר נוכחנו עד כמה היא מסוכנת, כאשר מפגין אלים דקר בסכין שלושה ממשתפי המצעד.

המאבק על קיום מצעד הגאווה, ולמען שוויון, הכרה וזכויות לקהילה הגאה, הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק על דמותה של הדמוקרטיה בישראל. המערכה להגנת החירויות הדמוקרטיות בישראל ולהרחבתן לא יכולה להשאיר מאחור את זכותם של נשים וגברים לחיות את חייהם בכבוד ובשוויון זכויות, ללא אפליה על רקע זהותם המינית, המגדרית, העדתית או הלאומית.

הקשר בין מאבקה של הקהילה הגאה לכלל המאבקים הדמוקרטיים בחברה הישראלית פועל גם בכיוון ההפוך: הוא קיים גם אצל אלו המבקשים להצר את הדמוקרטיה בישראל. אין זה מקרה שאותם חוגים, התומכים בפגיעה במיעוטים, בנשים ובקבוצות המוחלשות, הם המתנגדים הקולניים ביותר לשוויון זכויות לקהילה. אלו ששלילת חופש הביטוי, עקרון השוויון והזכות להפגין הם עניין שבשגרה עבורם, הם גם אלו שהתייצבו כנגד קיום מצעד הגאווה בירושלים.

ובעצם, מדוע שלא יתייצבו? שלילת זכויות היא מדרון חלקלק, שבו מתחילים מפגיעה בקבוצה אחת, ממשיכים בקבוצה אחרת, וצעד-אחר-צעד שומטים

את הקרקע מתחת לזכויות הדמוקרטיות של כולנו. אחרי שהימין הישראלי תמך בתיקון הגזעני לחוק האזרחות (2003), השולל מערבים אזרחי ישראל את זכותם להינשא לפלסטיניות תושבות השטחים ולהקים משפחה, אך הגיוני מבחינתו שהצעד הבא יהיה שלילת זכות קיומן של משפחות אחרות, למשל, משפחות חד-מיניות. אם נשתוק כאשר מסומנות ומאוימות קבוצות אחרות, לא ירחק היום בו תשרור שתיקה גם כשאנו נהיה אלה שזכויותיהם נרמסות.

הולכים ומתחזקים הקולות השמרניים, אשר בחרו לסמן את מצעד הגאווה בתור היעד הבא במערכתם נגד ערכי השוויון, הפלורליזם וזכויות האדם. מול עמדה ימנית מובהקת זו, חייבים להעמיד עמדה שמאלית מובהקת. נחוצה לנו ברית של קבוצות וארגונים מקהילות שונות, שישלבו כוחות כדי לערער על הפוליטיקה המסוכנת של שלילת זכויות ופגיעה ב”אחר” לסוגיו. נחוץ לנו מחנה החורת על דגלו פוליטיקה אחרת, הומניסטית ודמוקרטית; מחנה המציב על סדר יומה של החברה הישראלית אופציה של ביקורת ושל שינוי חברתי. קיום מצעד הגאווה בירושלים, על אף ולמרות ההזדעקות נגדו, הוא צעד חשוב בדרך לבניית מחנה שכזה.

פורסם: YNET 18.09.06, 06:57

המשטרה: מפגינים נגד המלחמה השליכו צואה

צעדה של כשעה ברחוב קינג ג’ורג’ בתל אביב הסתיימה בהתפרעות. לטענת המשטרה, כמה מפגינים סירבו לפנות את הכביש, זרקו לכיוון השוטרים מקלות, ביצים ושקיות עם צואה

אבי כהן, Ynet

שני מפגינים נעצרו הערב (שבת) במהלך הפגנה שנערכה בתל אביב במחאה על פעולות צה”ל בלבנון.

ההפגנה השבועית של פעילי השמאל החלה ברחוב קינג ג’ורג’, סמוך לדיזנגוף סנטר, ונמשכה בצעדה על הכביש לכיוון נחלת בנימין, כשהפעילים חוסמים את הכביש לתנועת כלי רכב. למרות הסיכום עם המשטרה שרק 1,500 מפגינים יטלו חלק בצעדה, התייצבו במקום מספר כפול של מפגינים, והשוטרים אישרו אותה בכל זאת.

השוטרים מול המפגינים (צילום: אבי כהן)

כעבור כשעה של הליכה, הגיעו הצועדים לרחוב אלנבי. המפגינים פינו את הכביש, המשיכו לכיוון המדרחוב של נחלת בינימין, והתנועה חזרה לזרום. בשלב מסוים, אומרים במשטרה, כמה עשרות של פעילים אנרכיסטים ביחד עם מספר מפגיני שמאל ירדו שוב לכביש כשהם חוסמים את התנועה.

לדברי שוטרי מרחב ירקון, הם ניסו למנוע את ההפרעה לתנועה, ובתגובה החלו המפגינים להתפרע, השליכו לעברם מקלות, ביצים וגולת הכותרת - שקיות עם צואה. השוטרים עצרו שני מפגינים. לאחר מכן המשיכה ההפגנה בשקט בנחלת בנימין. יונתן פולק, מתנועת “אנרכיסטים למען הגדר”, שהיה בהפגנה, טוען כי לא הושלכו שקיות עם צואה על השוטרים וכי פעילי הארגון כלל לא התפרעו. “לא הייתה שום התפרעות - מלבד ההתפרעות מצד המשטרה שהייתה להוטה אלי קרב מול המפגינים”.

חברת הכנסת לשעבר, יעל דיין, שנאמה בהפגנה זכתה למחיאות כפיים כשאמרה ש”צריך להחזיר את החיילים מלבנון מיד”, אך הקהל השמיע קריאות בוז כשטענה: “המלחמה היתה מוצדקת בתחילתה”. בין הנואמים היה גם זהר מילגרום, חייל מילואים שקיבל צו 8, שסיפר לקהל כי בכוונתו להודיע מחר על סירובו לשרת בלבנון: “אני לא מוכן בשום אופן להיות שותף לפשעי המלחמה שהמדינה עושה. ההפגנה נותנת לי ולחברי תחושה שיש להם בכל זאת למי להשתייך במדינה הזו”.

ד”ר גדי אלגזי, מאוניברסיטת תל אביב אמר ש”המלחמה הזאת נעשית על גבם של העניים ביותר, גם בישראל וגם בלבנון. מי שלא יכול לברוח משלם את המחיר הכבד ביותר במלחמה הזו”. נואם נוסף היה שאול פלדמן, שביתו בחיפה נהרס מפגיעת רקטה בשבוע שעבר. פלדמן סיפר לקהל כי כבר ביום הראשון של המלחמה הוא היה בהפגנה נגדה, וגם לאחר שנפלה רקטה על ביתו הוא לא שינה את דעתו: “אני לא חושב שזו מלחמה שצריך לתמוך בה”.

חבר הכנסת דב חנין (חד”ש) בירך את המשתתפים בהפגנה ואמר כי “הפגנת שבה השתתפו אלפים מבטאת את התרחבותה של החזית נגד המלחמה.

“אזרחים שתמכו במלחמה בתחילתה מבינים היום שהמלחמה לא תיגמר בנצחון צבאי. לכן, יש להפסיק מיד את הירי ולהתחיל בהידברות למען שחרור אסירים בשני הצדדים”, אמר חנין.

ההפגנות השבועיות של השמאל החלו לפני כחודש וחצי מאז חטיפתו של רב”ט גלעד שליט , בעקבותן צה”ל תקף בעזה, ובתחילה הן התקיימו מול ביתו של הרמטכ”ל דן חלוץ. זו הפעם הראשונה שהמשטרה נאלצה להתערב ולהפעיל כוח.

בהכנת הידיעה השתתף: רועי נחמיאס

(05.08.06, 21:39)

(אבי כהן | Ynet | 05/08/2006 | 21:39)

לוד: הפגינו נגד המלחמה - ונעצרו בחשד להסתה

שני פעילי שמאל - מחד”ש ומבל”ד - נעצרו במהלך הפגנה מול הקניון העירוני בלוד לאחר שלפי החשד הסיתו נגד שר הביטחון. מפגינה: אמרנו רק ש”כל שרי הממשלה הם פושעי מלחמה”, הם רצו לעצור בכל מחיר

רועי נחמיאס

שני מפגינים – מבל”ד ומחד”ש, נעצרו הערב (יום א’) בחשד להסתה. השניים, ג’מאל סלאמה (28) פעיל חד”ש מרמלה וכמאל טנוס, פעיל בל”ד מלוד, נעצרו יחד עם חברם, פעיל חד”ש מתל אביב שעוכב אף הוא לחקירה. השניים יישארו הלילה במעצר עד לדיון בהארכת מעצרם בבית משפט השלום ברמלה.

מפגינים בלוד (קרדיט: אבי מועלם)

השלושה נעצרו לאחר שלקחו חלק בהפגנה שהתקיימה מול הקניון העירוני בלוד במחאה על מבצע צה”ל בלבנון. פעילים שהשתתפו בהפגנה התפלאו על דבר המעצר, שכן לדבריהם, תחנת המשטרה בלוד העניקה רישיון להפגנה מראש וזו אמורה היתה להיערך עד השעה 20.00. “לא זו בלבד שקיימנו הפגנה חוקית, אלא שהגיעו לשם שוטרים לאבטח אותנו. לפתע, ובלי כל סיבה נראית לעין, הם עצרו שלושה מחברינו”, סיפרה ל-ynet בות’ינה, אחת ממשתתפות ההפגנה.

“הם רצו לעצור בכל מחיר”

“לא חרגנו מדבר ובאמת שלא הבנו מה קרה. אחר כך הבנו שייתכן שהם נעצרו בשל הסתה אולם גם את הטיעון הזה התקשנו להבין. אחרי הכל, לא קראנו קריאות שלא נשמעו במקומות אחרים”, סיפרה המשתתפת. לדבריה, המפגינים קראו סיסמאות כגון: “ילדים בביירות ובקריות מבקשים לחיות”, וכן “כל שרי הממשלה הם פושעי מלחמה”.

“השוטרים אמרו שלא חוקי להשתמש בקריאות שכאלה ולקחו אותם לחקירה”, היא אומרת. “הם אמרו לנו שאם עוד מישהו משתמש בסיסמא הזו – הוא ייעצר. כיבדנו גם את זה ולמרות זאת הם נעצרו. לא הלכנו נגד המשטרה אבל היתה להם מטרה – לעצור אנשים בכל מחיר וללמד לקח. לצערנו אנחנו לא מופתעים”. לאחר המעצר התייצבו חבריהם של העצורים מחוץ לתחנת המשטרה בלוד, כדי לנסות ולברר מה עלה בגורלם.

מדוברות מרחב שפלה נמסר בתגובה כי “שני המפגינים שנעצרו חשודים שהסיתו במהלך ההפגנה נגד שר הביטחון, עמיר פרץ וקראו סיסמאות נגד המדינה - דבר המהווה עבירה על החוק. השניים נחקרו ויובאו מחר להארכת מעצרם בבית משפט השלום ברמלה”.

בהכנת הידיעה השתתף אלי סניור

(23.07.06, 23:08)

(רועי נחמיאס | Ynet | 23/7/2006 | 23:08)

הסתה, או סתימת פיות בחסות הקונצנזוס?

שלושה מפגינים שמחו נגד המלחמה בלבנון, נעצרו. “הדמוקרטיה כאן מתה”, אמר אחד ממשתתפי האירוע. המשטרה: מהדברים עולה חשד להסתה ולהמרדה

איתמר ענברי 24/7/2006 0:06

חציית גבול או הגבלת חופש הדיבור? שלושה מפגינים עוכבו אתמול (ראשון) לחקירה בחשד להמרדה והסתה, לאחר שקראו סיסמאות בגנות המלחמה בלבנון במהלך הפגנה שקיימו בלוד. אחד המפגינים שוחרר לביתו בתנאים מגבילים, והשניים הנותרים יובאו היום להארכת מעצרם. במשטרת לוד טוענים כי השלושה עוכבו לחקירה בחשד להסתה והמרדה, לאחר שקראו סיסמאות בנוסח “פרץ רוצח ילדים”, ו”בדם ובאש נפדה את פלשתין”. מארגני ההפגנה דוחים את הטענות. ח”כ דב חנין (חד”ש) אמר כי “המשטרה לא הפנימה את העובדה שבמדינת ישראל יש זכות להפגין ולמחות”.

אתמול, בערב הפגינו כ-100 בני אדם, פעילי חד”ש ובל”ד, רובם תושבי לוד ורמלה, סמוך לקניון לוד, במחאה על הלחימה בלבנון ונגד מעשי ישראל נגד הפלשתינים. לדברי המפגינים, כבר מתחילת ההפגנה נוצרו עימותים בינם לבין המשטרה, שנכחה במקום.

“לפני ההפגנה הצטיידנו, כמקובל, ברישיון מהמשטרה. הרישיון התיר לנו להפגין במשך שלוש שעות, ופתאום הודיעו לנו המשטרה שההפגנה קוצרה לשעה וחצי”, סיפר ל-nrg מעריב מוסא אבו-כשך, מזכיר סניף בל”ד בעיר לוד.

לדבריו, “התחלנו לקרוא קריאות בנוסח ‘פרץ, פרץ אל תדאג מחכים לך בהאג’ ו’בביירות ובקריות ילדים רוצים לחיות’, שאותן אנו קוראים בכל ההפגנות, ופתאום המשטרה החליטה שמדובר בקריאות מסיתות, והשוטרים ביקשו מאיתנו להפסיק ולקרוא אותן. אחר כך הם גם לקחו את המגפון שהיה ברשותנו”.

אבו-כשך זעם על התנהלות המשטרה בכל הקשור להפגנה. “הדמוקרטיה פה מתה”, אמר. “אני חושב שהמשטרה רומסת את הדמוקרטיה. מותר לנו לצעוק נגד צה”ל ונגד הממשלה. אם היתה מתקיימת הפגנה של אנשי ימין, שמנשלים פלשתינים מאדמותיהם, המשטרה היתה סוגרת את העיר בשבילם ומגנה עליהם”.

“רק בגלל שאני יהודי”

אחד המפגינים שנעצרו אתמול הוא יואב גולדרינג, פעיל חד”ש מתל-אביב, שהגיע ללוד כדי להביע תמיכה במאבק הציבורי נגד המלחמה. “הגעתי בסוף ההפגנה, וכשהבנתי שקיצרו אותה שאלתי את אחד השוטרים למה. הוא שאל אותי אם אני מהמארגנים, וכשהשבתי בשלילה, הוא אמר: ‘אני לא מדבר איתך’. יצרתי קשר עם ח”כ דב חנין ואף יידעתי את השוטרים על כך שהוא מגיע למקום”.

“אחר כך אמר לי אדם בבגדים אזרחיים: ‘מטומטם עוף הצידה’”, הוא ממשיך. “התלוננתי בפני השוטרים על תקיפה, אולם הם הורו לי להיכנס לניידת בגין הפרעה לסדר הציבורי. לקחו את הטלפון הנייד שברשותי ואת המגפון, אזקו לי את הידיים, ואיימו גם לשים אזיקים על רגלי. אחר כך אמרו לי שאני מעוכב בגין הסתה, למרות שהגעתי בסוף ההפגנה ולא הייתי מעורב כלל בקריאת הסיסמאות”.

גולדרינג אמר כי במהלך שהותו בתחנת המשטרה, העירו לו השוטרים הערות פוליטיות, שאותן הגדיר “שערורייתיות”. הוא סבור כי עוכב לחקירה בגלל שהוא יהודי שביקש להשתתף בהפגנה נגד המלחמה. “מה שהפריע לשוטרים זה שבאתי לעזור לחברים מהתנועה שלי, כדי להראות שההתנגדות למלחמה היא יהודית-ערבית. השוטרים נעלבו באופן פאשיסטי, מהעובדה שיהודי יוצא נגד קונצנזוס המלחמה. מאוד ברור לי שהמשטרה בלוד רואה את עצמה כרשות שופטת ברמה מוגזמת לחלוטין”.

בסופו של דבר, שוחרר גולדרינג בתנאים מגבילים, הכוללים הפקדת ערבות והתחייבות שלא להיכנס ללוד במשך 15 יום. יחד עמו נעצרו שני מפגינים נוספים, האחד מחד”ש והשני מבל”ד, שיובאו היום להארכת מעצר.

ח”כ חנין, שטיפל במקרה מול המשטרה, זעם על התנהלותם של השוטרים. “כשהגעתי להפגנה ראיתי שהיא פוזרה בשקט, ללא כל בעיות. לא היו שום תקריות ולא שום דבר מסביב. היתה שם בסך הכל משמרת של אנשים שרצו לעמוד ולהפגין בשקט, והמשטרה לא אפשרה להם”, הוא סיפר. לדבריו, “משטרת לוד לא הפנימה את העובדה שבמדינת ישראל יש זכות להפגין ולמחות, והיא בחרה למנוע משמרת מחאה לגיטימית של תושבי העיר, יהודים וערבים נגד המלחמה”. ח”כ חנין הוסיף כי המפגינים שעמם שוחח מכחישים באופן חד-משמעי את טענות המשטרה ביחס לסיסמאות שהשמיעו.

בהכנת הידיעה השתתף מאיר סוויסה

(איתמר ענברי | nrg | 24/7/2006 | 00:06)

הכנסת השבע-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת:

• דב חנין
• מוחמד ברכה
• חנא סויד

הצעת חוק לתיקון פקודת העתונות (ביטול הפקודה), התשס”ו-2006

ביטול פקודת העתונות

1. פקודת העתונות - בטלה.

דברי – הסבר

פקודת העתונות היא חוק מנדטורי אשר נועד לדכא את העתונות, ולכן מקומו לא יכירנו במדינה דמוקרטית. מוצע בזאת לבטל את הפקודה.

הצעת חוק זהה של חברת הכנסת תמר גוז’נסקי וקבוצת חברי כנסת הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה ומספרה פ/3213.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה ומספרה: 841