אדום - ירוק » עובדים

אדום - ירוק

האתר של ח”כ דר’ דב חנין



ארכיון סיפורים ששייכים לנושא 'עובדים'

הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד התקבלה הערב בקריאה ראשונה (14 בעד, אין מתנגדים)

01/04/2008 | יונתן ליבנה

דב, יוזם הצעת החוק: “גביית הביטחונות מעובדים - מכת מדינה של ממש”

הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד מציעה לאסור על מעביד לדרוש ביטחונות מעובדים, כדוגמת הדרישה של סכומי כסף כפיקדון שיוחזר לעובד רק אם יתמיד בעבודתו מעבר לתקופה נקובה. בשנים האחרונות נפוצה התופעה של מעבידים הדורשים מעובדיהם בטחונות שונים להבטחת הישארותם בעבודה. תופעה זו מהווה תשתית פורייה לניצול העובדים ולפגיעה בזכויותיהם, ומחליפה, למעשה, נורמות ראויות יותר כמו העלאה של השכר, קידום בעבודה, הטבות, דיבידנדים וכיוצא באלה. דרישת הביטחונות מעובדים (לעתים עד כדי אלפים רבים של שקלים) מצמצמת ולעיתים אף שוללת את אחת מזכויות האדם הבסיסיות והיא חופש העיסוק, ויוצרת בעיה חברתית קשה בה העובד, למעשה, משועבד למקום עבודתו. לפי נתוני קו לעובד, תופעה זו רווחת מאוד דווקא במקומות עבודה בהן השכר נמוך, ותנאי העבודה ירודים.

דב: “באופן הדרגתי הפכה גביית הביטחונות למכת מדינה של ממש. במקום לתגמל את העובדים באופן ראוי, נעשה שימוש ציני בפיקדונות כספיים כדי לכפות על העובדים את המשך עבודתם לאורך תקופות ארוכות. היום צעדנו צעד משמעותי נוסף בדרך להגנה על זכויותיהם של העובדים העניים בישראל.”

הצעת החוק נתמכת על ידי הפורום להגנה על זכויות העובדים (האגודה לזכויות האזרח בישראל, קו לעובד, התכנית הקלינית למשפט ורווחה באוניברסיטת ת”א, מען, איתך, ושדולת הנשים בישראל).

לכתבתה של רותי סיני ב”הארץ” בנושא.

התקבלה בקריאה טרומית הצעת חוק של דב לתיקון חוק זכויות היוצרים אשר מגן על זכויות אדריכלים (17 בעד, אין מתנגדים

26/03/2008 | יונתן ליבנה

דב: “זהו התיקון הראשון בשורה של תיקונים ראויים, חשובים ונחוצים שצריך לעשות בחוק זכויות יוצרים”

לפני מספר חודשים התקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית חוק זכויות היוצרים, חוק מורכב ומרובה פנים המסדיר את שאלת זכויות היוצרים בשורה ארוכה של נושאים.

בנוסח שהתקבל נקבעו דרכי תביעה כספית במקרים של הפרת זכויות היוצרים, וכן כלים נוספים למניעת הפרת זכויות היוצרים. ואולם, בכל הנוגע ליצירות אדריכליות, החוק אינו מאפשר אמצעים למניעת הפרתן של הזכויות האלו: החוק אינו מאפשר לבית המשפט להוציא צו מניעה לבניית מבנה אדריכלי, גם כשישנן חשדות לפיהן בנייתו מהווה הפרה של זכויות יוצרים. החוק הנוכחי, אם כן, מאלץ את בית המשפט לעמוד מנגד ולאפשר את קביעתה של הפרת זכויות היוצרים כעובדה מוגמרת.

הצעת החוק של דב, שהתקבלה היום בקריאה טרומית, באה להציע איזון ראוי גם בתחום ההגנה על זכויות היוצרים של האדריכלים. הצעת החוק מציעה לאפשר לבית המשפט מידה של שיקול דעת תוך התחשבות באינטרס הציבורי הרחב, בשאלה האם להוציא צו מניעה לעיכוב השלמת בנייתו של מבנה אדריכלי שלגביו ישנן חשדות להפרת זכויות יוצרים.

דב: “אין ספק שיצירות אדריכליות מעוררות בעיות מיוחדות בדיני זכויות יוצרים. ביצירה אדריכלית, להבדיל מיצירות אחרות, חיים בני-אדם. יצירה אדריכלית ניצבת ברחוב ומשפיעה על חיי היום-יום של תושבי הסביבה ועוברי אורח. בהקמת יצירות אדריכליות מושקעים סכומים גבוהים ביותר. בדרך כלל, שוויה הכלכלי של הקרקע, עם השווי הכלכלי של הבנייה, עולים לאין-שיעור על שווי התוכנית האדריכלית כשלעצמה. לכן ראוי לאמץ בענין זה פתרון מיוחד. אאאבל הקביעה בחוק שלעולם לא ינתן צו מניעה במקרה של הפרה היא בעייתית ולא מידתית.

החוק הקיים אינו מאזן בין זכות היוצרים לבין האינטרסים האחרים. מתן היכולת לבית-המשפט לבצע את האיזון הזה, על-פי הפרמטרים שהצעת החוק קובעת, נכון יותר מבחינה משפטית מאשר קביעה קטגורית מוקדמת שתמנע כל אפשרות להוציא צו מניעה כזה, גם במקרים שראוי ונכון להוציא את צו המניעה הזה. זהו מבחינתי תיקון חיוני בחוק זכויות היוצרים, תיקון אשר דומים לו נדרשים גם בכל הנוגע לזכויות עובדים שכירים, לזכויות עיתונאים ולזכויותיהם של יוצרים מסוגים נוספים.”

נאומו של דב, בשבוע שעבר בעת נימוק הצעת החוק:

היו”ר עתניאל שנלר:

ובכן חברי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – שיקול דעת לבתי-משפט במתן צווי מניעה על יצירות אדריכליות), התשס”ח-2007, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת. תשובה והצבעה יהיו במועד אחר. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.

דב חנין (חד”ש):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, גברתי השרה, החוק הזה בא לעשות תיקון נקודתי, אבל חשוב, בחוק זכויות יוצרים שאימצנו השנה בכנסת הנוכחית. חוק זכויות יוצרים, שהתקבל בכנסת הזאת, הוא אחד מדברי החקיקה החשובים שנעשו בכנסת הזאת. עבודה רבה הושקעה בחוק הזה. הדיון בחוק היה דיון ממושך, רציני, מקיף. זו היתה פעולת חקיקה מקיפה, רצינית, שקולה. אני חייב לומר, גם ברמה האישית, כמי שאיננו חבר בוועדת הכלכלה שדנה בחוק, אבל בהחלט השתתפתי בדיונים על הצעת החוק - היתה לי גם הזכות והאפשרות להשפיע על נוסחו הסופי של החוק ולשנות אותו בכמה עניינים בעלי חשיבות, גם בעניינים הנוגעים להגנת החופש הציבורי והחירויות הציבוריות וגם בעניינים שנוגעים להגנה על זכויות יוצרים, הגנה על זכויות אמנים, הגנה על זכויות מבצעים מול גורמים אחרים, תאגידים ובעלי-הון אחרים שהיו מעוניינים לקחת לעצמם נתח מזכויות היוצרים.

אבל, אדוני היושב-ראש, כמו בכל דבר חקיקה מקיף וכמו בכל חקיקה שנעשית במירוץ נגד הזמן, גם בחקיקה זו נפלו כמה שגיאות וטעויות, חלקן גם בנושאים שנדונו בוועדה, אבל לצערי הגדול הוועדה לא הגיעה בהם למסקנה הנכונה.

ולכן, מצאתי לנכון, אדוני היושב-ראש, מייד כאשר התקבל חוק זכויות יוצרים בכנסת, להניח על שולחנה של הכנסת כמה חוקים שבאים לתקן את חוק זכויות היוצרים. האחד - להגן על זכויות היוצרים של העובד השכיר; השני - להגן על זכויות היוצרים של העיתונאים; והשלישי, אדוני היושב-ראש – שבו אנחנו עוסקים היום – חוק שעוסק בהגנת זכויות היוצרים של אדריכלים.

אדוני היושב-ראש, אין שום ספק שהיצירה האדריכלית מעוררת בעיות מיוחדות בדיני זכויות יוצרים. ביצירה אדריכלית, להבדיל מיצירות אחרות, חיים בני-אדם. יצירה אדריכלית ניצבת ברחוב ומשפיעה על חיי היום-יום של תושבי הסביבה ועוברי אורח.

בהקמת יצירה אדריכלית מושקעים סכומים גבוהים ביותר. בדרך כלל, שוויה הכלכלי של הקרקע, עם השווי הכלכלי של הבנייה, עולים לאין-שיעור על שווי התוכנית האדריכלית כשלעצמה. אלה היו השיקולים שהובילו לקביעה שמופיעה היום בסעיף 58 לחוק, שעל-פיהם נקבע בחוק שאי-אפשר בשום מצב ובשום אופן לקבל צו מניעה להגנתה של יצירה אדריכלית, אם כבר הוחל בבנייתו של הבניין.

עמיתי חברי הכנסת, לדעתי, כפי שאמרתי אותה גם בוועדה, הפגיעה בזכויות היוצרים בסעיף הזה איננה מידתית ואיננה משקפת איזון הולם בין זכות היוצרים לבין האינטרסים האחרים. אף-על-פי שסעיף דומה קיים גם בחוק הישן, סברתי שחקיקת חוק חדש היא ההזדמנות הראויה לחזק את זכות היוצרים ביצירות אדריכלות ולצמצם את המגבלה שסעיף זה מטיל על אכיפת הזכות.

ההצעה שאני מניח לפניכם, עמיתי חבר הכנסת, פותחת פתח, במקרים מתאימים, בכל זאת לאפשר צו מניעה, גם כאשר מדובר בבניין שכבר הוחל בבנייתו.

עמיתי חברי הכנסת, בנושא הזה באתי בדברים עם משרד המשפטים - עם הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים - - -

בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד”ל):

חבר הכנסת חנין, צו מניעה של מה?

דב חנין (חד”ש):

צו מניעה שימנע בנייה שמפירה זכויות אדריכליות, במקרים שנקובים בהצעת החוק, ואני מייד אתייחס לזה.

כפי שהתחלתי לומר, אני ניהלתי הידברות עם הדרגים המקצועיים הרלוונטיים במשרד המשפטים. אני חייב לציין את הפתיחות, הרצינות והמקצועיות שבהן אנשי משרד המשפטים ניהלו את הדיאלוג הזה. בסופו של יום, גם אנשי משרד המשפטים השתכנעו שיש מקום לפתוח פתח מסוים לצווי מניעה, ובלבד שיישמרו אינטרסים ציבוריים חיוניים, שאותם אנחנו מעגנים בהצעת החוק הזאת.

השיקולים למתן צו מניעה בקשר לבניין שבנייתו החלה, צריכים להיות אכן צרים וזהירים, אבל בהחלט ייתכנו ברמה העקרונית מקרים קיצוניים שבהם תהיה הצדקה לצו מניעה גם בקשר לבניין. ולכן, מה שאני הצעתי זה להשאיר בידי בתי-המשפט את שיקול הדעת במקרים המתאימים להוציא צו מניעה שימנע את הפרת זכויות היוצרים.

כדי להגן על האינטרסים הציבוריים הייחודיים שקשורים לבניינים, ההצעה מנוסחת כך שיינתן צו מניעה רק אם הנזק לתובע עולה על הנזק לנתבע, או לאדם אחר או לציבור. מכיוון שבניינים משפיעים על זכויות של צדדים שלישיים, ולא רק של הקבלן או האדריכל הנתבע, על בית-המשפט יהיה לשקול גם פגיעה באחרים.

נוסף על כך, צו מניעה כמובן עלול לגרום לכך שבניין בלתי גמור יישאר כך במערומיו ויפגע גם בציבור הרחב, ולכן מוצע שגם פגיעה כזאת בציבור תובא בחשבון.

בכל הנוגע למגורים, על-פי ההצעה, גם אם מאזן הנזקים פועל לטובת התובע, וגם אם מדובר בפגיעה חמורה שאיננה ניתנת לפיצוי כספי בלבד, בכל זאת, עקב הצורך בהגנה מיוחדת על זכות המגורים – שהיא אכן זכות שראויה להעדפה ברורה בחקיקה על זכויות אחרות – בגלל או לשם ההגנה המיוחדת הזאת על זכות המגורים, ההצעה שלי היא בכל זאת לשלול לחלוטין צווי מניעה כשמדובר בהקמת בתי מגורים.

לכן, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק מציעה לנו לאמץ הסדר מאוזן יותר, נכון יותר, ראוי יותר, מתאים יותר מבחינה משפטית. מטרתו של חוק זכויות היוצרים היא להגן על זכויות היוצרים של היוצרים, אבל לעשות את זה באופן ראוי, בשיקול דעת ותוך איזון עם אינטרסים ציבוריים אחרים.

מתן היכולת לבית-המשפט, על-פי הפרמטרים שהצעת החוק קובעת, לבצע את האיזון הזה, נכון יותר מבחינה משפטית מאשר קביעה קטגורית מוקדמת שתמנע כל אפשרות להוציא צו מניעה כזה, גם במקרים שראוי ונכון להוציא את צו המניעה הזה.

כפי שאמרתי, עמיתי חברי הכנסת, ניהלתי הידברות עם משרד המשפטים. אני מבין שוועדת השרים לענייני חקיקה התחילה את הדיון בחוק אבל טרם סיימה אותו, ואני הסכמתי שהדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה יושלם בישיבתה הקרובה. אני חושב שאין סיבה שחוק כזה לא יעבור בכנסת בתמיכת הממשלה. אני כמובן מתכוון להמשיך ולתאם את החוק הזה עם הממשלה, עם משרד המשפטים - גם בנוגע לנוסח החוק בסופו של דבר.

מבחינתי, עמיתי חברי הכנסת, זאת תחילתה של דרך של כמה תיקונים ראויים, חשובים ונחוצים שצריך לעשות בחוק זכויות יוצרים. המקרה הזה עוסק באדריכלים; השלב הבא יהיה להגן על זכויות העיתונאים; השלב שאחריו יהיה הגנה על זכויות העובדים השכירים בכלל. אני מקווה שבאופן הזה, עם קבלת תיקוני החקיקה האלה, נצליח לייצר חקיקה מאוזנת, נכונה חברתית, נכונה משפטית, בכל הנוגע לזכויות יוצרים בישראל. תודה רבה.

היו”ר עתניאל שנלר:

תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. כפי שאמרתי, תשובה והצבעה במועד מאוחר יותר.

אסור להפקיר את עובדי הקבלן - דב מנמק את הימנעותו בהצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק ממשלתית להגברת אכיפת זכויות עובדים

12/02/2008 | יונתן ליבנה

היום הובאה בקריאה ראשונה הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס”ח-2008, מ/363. בהצעת החוק תמכו 16 ח”כים, דב היה נמנע יחיד.

 

דב: “זו לכאורה הצעת חוק ראויה, אבל אלוהים והשטן נמצאים בפרטים הקטנים. רשימת הפטורים שנותנת הצעת החוק למעסיקים בעצם שוללת מעובדים את היכולת לקבל את המגיע להם ממזמיני שירותי הקבלן. מאחורי הכותרות היפות של הטלת אחריות על מזמיני שירותי קבלן, מסתתרים סעיפים שכל תכליתם הסרת האחריות ממזמיני שירותי הקבלן. הצעת החוק גם חלה רק במספר תחומים מצומצם ומשאירה בחוץ עובדי קבלן רבים בענפים גדולים במשק כמו הוראה, סיעוד, גינון, שירותי בריאות ועוד. פרטיה של הצעת החוק הממשלתית מעוררים השתוממות – אסור להסתדרות ולכנסת לתת את ידן להפקרה של עובדי הקבלן וזכויותיהם”.

 

במקביל להצעת החוק הזו מקדמים דב, וח”כ שמטוב ויחימוביץ את הצעת חוק אחריות מזמין שרותי קבלן לזכויות עובדים. הצעת חוק זו עברה בשבועות האחרונים הכנה לקריאה שניה ושלישית בועדת העבודה והרווחה ונמצאת לקראת הצבעה בועדה ובמליאת הכנסת. לעומת הצעת החוק הממשלתית שהתקבלה היום בכנסת בקריאה ראשונה, הצעת החוק של דב, שמטוב ויחימוביץ’ מציעה פתרונות כוללים לפגיעה בזכויות עובדי הקבלן, היא חלה ברשימה ארוכה של ענפים במשק, ומטילה אחריות מקיפה על מזמיני שירותי הקבלן.

 

לקריאת הצעת החוק של דב, שמטוב ויחימוביץ’.

לקריאת הצעת החוק הממשלתית.

לכתבה ומאמר של רותי סיני (”הארץ”) בנושא. 

לנייר עמדה של הפורום לאכיפת זכויות עובדים בנושא. 

 

דבריו של דב במליאה: 

אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת היא לכאורה הצעה ראויה וטובה. אני אומר “לכאורה”. חבר הכנסת אורלב, אני רוצה לשכנע אותך דווקא להתלבט בתמיכה שלך בהצעת החוק. אלוהים והשטן נמצאים בפרטים הקטנים. הפרטים הקטנים של הצעת החוק הזאת, שבסך הכול מדברת על נושא ראוי וחשוב, נמצאים ברשימת הפטורים שניתנת למזמיני השירות ובעצם מקשה על עובדי קבלן לתבוע את מזמיני השירות בגין הפרת זכויותיהם לפי דיני העבודה. הצעת החוק הזאת, למשל, פוטרת את המזמין מכל אחריות אם הוא הוכיח, אני מצטט, ש”הוא הסתמך על בדיקות תקופתיות” של גורם מקצועי. הצעת החוק הזאת פוטרת את המזמין מכל אחריות אם הוא הוכיח שההפרה איננה מקרה שכיח בקרב העובדים נשואי ההתקשרות עם הקבלן. הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות אם הוא הוכיח כי ביטל את חוזה ההתקשרות עם הקבלן. מה קל מזה? ברגע שיש תביעה של עובד קבלן הוא יבטל את חוזה ההתקשרות ואז הוא פטור מכל אחריות. הדבר הכי קצר, הכי פשוט והכי קל.

הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות אם הוא הראה שההפרה תוקנה. הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות כלפי עובדי קבלן שההתקשרות עמם נמשכה פחות משישה חודשים. חבר הכנסת אורלב, אלה בדיוק המצבים השכיחים. העובדים שמועסקים שלושה וארבעה וחמישה חודשים, ואלה הם המצבים שבהם המזמין פטור מכל אחריות.

הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות כלפי עובדי קבלן המועסקים במשרות חלקיות ובמשרות משתנות. רוב עובדי הקבלן עובדים במשרות חלקיות ומשרות משתנות. זאת אומרת, הצעת החוק הזאת היא הצעה של פטור למזמין מאחריות על זכויות עובדי הקבלן.

יותר מזה, הצעת החוק הזאת מצמצת בצורה מאוד משמעותית את מספרם של עובדי הקבלן שיוכלו ליהנות מההצעה. היא לא חלה למשל על תחומי הניקיון, תחומי השמירה, אבטחה, סדרנות, שליחויות, הסעדה, סיעוד, תחזוקה, גינון, מזכירנות, קלדנות, הוראה, הדרכה, שירותי בריאות, עבודה סוציאלית. כל הדברים האלה, עמיתי חברי הכנסת, נמצאים בהצעת חוק פרטית, שכבר סוכמה בוועדת העבודה והרווחה, ורק ממתינה להבאה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. במקום הצעת חוק מלאה, שנותנת תשובה על הבעיה החברתית הנוראה הזאת של עובדי קבלן, או עבדי קבלן, באה הממשלה עם מין מנגנוני אכיפה, שבחלקם הם טובים וראויים, אבל יש בהם חורים עצומים, בעייתיים וקשים ביותר.

נקודה אחרונה: הצעת החוק הממשלתית מצמצמת משמעותית את היקף הזכויות שלגביהן עובדי הקבלן יוכלו להטיל אחריות על המזמין. לכן, אדוני היושב-ראש, אני אומר לכל חברי הכנסת, צריכה להיות פה לכל אחד ואחד מאתנו התלבטות אמיתית אם בכלל לתמוך בהצעת חוק כזו.  למרות המטרה הראויה ולמרות הערכים הראויים שנמצאים מאחוריה. כי אם הצעת החוק הזאת לא תתוקן באופן יסודי ומהפכני – – –

זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד”ל):

אז בקריאה שנייה ושלישית אצביע נגד.

דב חנין (חד”ש):

אני מקווה שבקריאה שנייה ושלישית כל חברי הכנסת יצביעו נגדה, תודה.
לפרוטוקול המלא.

הצעת חוק האוסרת על מעבידים לדרוש מעובדיהם ביטחונות כספיים התקבלה בכנסת בקריאה טרומית

03/01/2008 | אוזמן ליאור

הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד (פ’ 1230/17) מציעה לאסור על מעביד לדרוש ביטחונות מעובדים, כדוגמת הדרישה של סכומי כסף כפיקדון שיוחזר לעובד רק אם יתמיד בעבודתו מעבר לתקופה נקובה. בשנים האחרונות נפוצה התופעה של מעבידים הדורשים מעובדיהם בטחונות שונים להבטחת הישארותם בעבודה. תופעה זו מהווה תשתית פורייה לניצול העובדים ולפגיעה בזכויותיהם, ומחליפה, למעשה, נורמות ראויות יותר כמו העלאה של השכר, קידום בעבודה, הטבות, דיבידנדים וכיוצא באלה.דרישת הביטחונות מעובדים (לעתים עד כדי אלפים רבים של שקלים) מצמצמת ולעיתים אף שוללת את אחת מזכויות האדם הבסיסיות והיא חופש העיסוק, ויוצרת בעיה חברתית קשה בה העובד, למעשה, משועבד למקום עבודתו. לפי נתוני קו לעובד, תופעה זו רווחת מאוד דווקא במקומות עבודה בהן השכר נמוך, ותנאי העבודה ירודים.

 ח”כ דב חנין, יוזם הצעת החוק: “באופן הדרגתי הפכה גביית הביטחונות למכת מדינה של ממש. במקום לתגמל את העובדים באופן ראוי, נעשה שימוש ציני בפיקדונות כספיים כדי לכפות על העובדים את המשך עבודתם לאורך תקופות ארוכות. היום צעדנו צעד משמעותי נוסף בדרך להגנה על זכויותיהם של העובדים העניים בישראל”.הצעת החוק נתמכת על ידי הפורום להגנה על זכויות העובדים (האגודה לזכויות האזרח בישראל, קו לעובד, התכנית הקלינית למשפט ורווחה באוניברסיטת ת”א, מען, איתך, ושדולת הנשים בישראל).מוקדם יותר השבוע, זכתה הצעת החוק לתמיכת הממשלה, וזאת בזכות התייצבותם של השרים יצחק הרצוג ואלי ישי לימין הצעת החוק ומאמציהם להביא לתמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעה.

לנאום של דב במליאת הכנסת בעניין הצעת החוק.

לכתבתה של רותי סיני ב”הארץ” בנושא.

סעיף קליטת העובדים שבחוק חברות כוח האדם נכנס לתוקפו

01/01/2008 | אוזמן ליאור

היום, ה-1 בינואר 2008, נכנס לתוקפו סעיף מרכזי בחוק חברות כוח האדם שהתקבל בכנסת כבר לפני מספר שנים, סעיף אשר קובע שעובדי חברות כוח האדם יתקבלו במקומות העבודה שלהם כעובדים מן המניין לאחר תקופת עבודה רציפה של תשעה חודשים. מאז חקיקת החוק, הקפיאו ממשלות ישראל את יישומו של סעיף זה מדי שנה באמצעות חוק ההסדרים. השנה לא נכללה הקפאת יישום הסעיף בחוק ההסדרים, ועל כן הוא ייכנס לתוקף מחר, לראשונה מאז חקיקת החוק.

ח”כ דב חנין (חד”ש) ברך על תחילת יישום החוק בתחום זה: “העסקת עובדים דרך קבלני כוח אדם וקבלני שירותים היא מחלה קשה שפוגעת בכל העובדים במשק. אמנם סעיף קליטת העובדים, אשר מוחל היום, עושה צעד משמעותי לשיפור תנאיהם של העובדים האלה אבל הדרך שלפנינו עוד ארוכה. זהו מרכיב חיוני בסל רחב של תיקוני חקיקה שעל הכנסת לקדם כדי להבריא את שוק התעסוקה הישראלי, שמטרתם צריכה להיות בראש ובראשונה הטלה של יותר אחריות על מזמיני שירותי הקבלן לזכויות העובדים שלהם.”מראשית כהונתו מקדם ח”כ חנין מספר רב של הצעות חוק בתחום זכויות העובדים העניים בישראל וביניהן: תיקון להצעת חוק הודעה לעובד (התקבל בקריאה שניה ושלישית), הצעת חוק אחריות מזמין שרותי קבלן לזכויות העובדים (נמצא בימים אלה בהכנה לקריאה שניה ושלישית בועדת העבודה, הרווח והבריאות), הצעת חוק רישוי קבלני שירותים (נמצא בהכנה לקריאה ראשונה בועדת העבודה, הרווחה והבריאות), והצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד (נמצא לפני הצבעה בקריאה טרומית). 

דב מנמק את הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד

14/11/2007 | דב חנין

הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, פ’ 1230/17. הצעת החוק נומקה ותובא להצבעה בשבועות הקרובים. 

דב חנין (חד”ש):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד לנמק בפני הכנסת את הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, חוק חשוב של הגנה על זכויות העובדים בישראל, שאמור להיות נדבך מרכזי במערכת ההגנה על זכויותיהם של העובדים, ובמיוחד של העובדים החלשים.

בגרעין הצעת החוק הזאת האיסור על מעביד לדרוש ביטחונות מעובדים כדוגמת דרישה של סכומי כסף כפיקדון שיוחזר לעובד רק אם יתמיד בעבודתו מעבר לתקופה נקובה.

בשנים האחרונות התופעה של מעבידים הדורשים מעובדיהם ביטחונות שונים להבטחת הישארותם בעבודה הולכת ונפוצה. התופעה הזאת מהווה תשתית פורייה לניצול העובדים ולפגיעה בזכויותיהם, ולמעשה פוגעת בנורמות בסיסיות של מערכת יחסי העבודה, כמו למשל העלאת שכר, קידום בעבודה, הטבות, שיפור תנאים וכדומה.

דרישת הביטחונות מהעובדים מצמצמת, ולפעמים שוללת לחלוטין, את אחת מזכויות האדם הבסיסיות, הזכות לחופש העיסוק. היא יוצרת תופעה חברתית קשה שבה העובד למעשה משועבד למקום עבודתו. התופעה הזאת רווחת במיוחד דווקא במקומות עבודה שבהם השכר הוא נמוך ותנאי העבודה ירודים.

ההצעה שלפניכם, עמיתי חברי הכנסת, נותנת משקל ראוי לזכותם של העובדים לעזוב את מקום עבודתם ולממש את זכותם לחופש העיסוק, ומסיר את איום הפגיעה הכלכלית מפני אלה הרוצים לממש את הזכות הזאת. הצעת החוק הזו נתמכת על ידי הפורום לאכיפת זכויות העובדים, בין היתר על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל, על ידי איתך - משפטניות למען צדק חברתי, קו לעובד, שדולת הנשים בישראל, התוכנית הקלינית למשפט ורווחה באוניברסיטת תל אביב, מען – עמותה לסיוע לעובדים וארגונים נוספים.

ארגוני זכויות העובדים, שמביאים בפניי את הנתונים, מדגישים את חשיבותה של הצעת החוק הזו כחלק ממהלך שמטרתו להיאבק בניצול העובדים ולהילחם באחת התופעות הבעייתיות  ביותר בשוק העבודה הישראלי. לפי הנתונים שבידיהם, חלק גדול מאד מהעובדים המדוברים הם עובדים ששכרם נע בין שכר מינימום ל-30 שקלים לשעה. חלק גדול מהעובדים האלה הם צעירים לאחר הצבא, אבל מדובר גם לפעמים בעובדים מבוגרים יותר, מדובר בין היתר בעובדים זרים בכל הגילאים.

מהמידע שהגיע לידיי עולה שמעסיקים משתמשים בצורות שונות על מנת לכבול אליהם עובדים המרווחים שכר מינימום וקרוב לכך. זו אחת המטרות של הצעת החוק. הצעת החוק נועדה למנוע את ניצול העובדים ואת כבילתם למעביר. בפועל, אפשר לומר שהצעת החוק הזו עומדת בקנה אחד עם עקרונות של שוק פתוח באמת, שבו יכולים לעבור לא רק הון וסחורות, אלא גם העובדים.

עמיתיי חברי הכנסת, אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לכמה תופעות בעייתיות, שהצעת החוק הזו מאפשרת את מיגורן. התופעה הראשונה היא, כמובן, לקיחת הבטוחה הישירה. כאן אנחנו מדברים על מצב שבו מחתימים את העובדים על שטר חוב או על צ’ק פתוח. זה כמובן מקרה קיצוני ביותר, שבו לוקחים כספים מהעובד עם תחילת העבודה. למעשה, עם תחילת העבודה המעביד בסיטואציה הזאת מחתים את העובד על שטר חוב, לפעמים שטר החוב הזה איננו כולל ערך כספי כלשהו, ושטר החוב הזה ניתן למילוי בכל סכום שהוא על ידי המעביד. בפועל, שטרות כאלה ממולאים לעתים אפילו בסכומים של אלפי שקלים. כאשר שטר כזה מופעל, עמיתיי חברי הכנסת, לעובד אין אפילו את הזכות הבסיסית להתגונן, אלא הוא צריך לבקש רשות מבית המשפט בכדי להתחיל את תהליך ההתגוננות.

סוג אחר של מפגע חברתי, שהצעת החוק באה להתמודד אתו, הוא לקיחת בטוחה ישירה באמצעות החתמת העובדים על היתר למשיכת כספים מחשבונם. בפועל, גם זו דרך של שליחת  יד מצידו של המעביד לכיסו של העובד, ושימוש באמצעי כלכלי שמרתק את העובד למקום עבודתו.

ישנה צורה נוספת, שהיא רווחת למדי, צורה של בטוחה עקיפה. הצורה הזו מתבטאת בהסכמות חוזיות בין העובד לבין המעביד לניכוי הספים מהמשכורת במקרה שבו העובד לא יעבוד תקופה מסוימת. גובה הקנס נע לרוב בין שכר של שבועיים לשלושה, אבל במקרים שבהם העובד לא הועסק תקופה ארוכה ייתכן כי לא ישולם לו כלל שכר.

אדוני היושב ראש, הצעת החוק הזו היא הצעת חוק חשובה, חיונית. לא במקרה היא נתמכת על ידי פורום כל כך רחב של ארגוני זכויות העובדים בישראל. ראוי היה שההסדר הזה יהיה מזמן בספר החוקים של ישראל. ראוי היה, אדוני היושב ראש, שהצעת החוק הזו תבוא על ידי הממשלה. אני חושב שבכלל צריך לבוא לממשלה ולהזמין אותה לחוקק יותר חקיקה חברתית. זו לא נחלתנו בלבד, לא נחלתם של חברי הכנסת לקדם חקיקה חברתית בעצמם. הלוואי שהממשלה תביא הצעות חוק חברתיות מהסוג הזה. לצערי הגדול, המצב הזה לא מתרחש. החוק החשוב הזה נותר לנו, חברי כנסת, לקדם אותו.

הצטרפו אליי קבוצה של חברי כנסת, בין היתר: חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, חבר הכנסת יורם מרציאנו, חבר הכנסת מוחמד ברכה, חבר הכנסת חנא סוויד. אבל אני משוכנע, אדוני היושב ראש, שזוהי הצעת חוק שעליה יכול וצריך הבית הזה כולו להתאחד, מכיוון שאנחנו מדברים פה על הנורמות הבסיסיות של תנאי העבודה. אנחנו מדברים על ההבדל בין עובד חופשי לבין עבד. מי שקשור למקום עבודתו בשלשלאות איננו עובד חופשי, ואנחנו חייבים להבטיח שבמדינת ישראל לא יהיו לנו עבדים שמרותקים למקומות העבודה שלהם, אלא עובדים חופשיים שכאשר הם רוצים הם יכולים לממש את זכותם לחופש העיסוק, יכולים לממש את זכותם לעזוב את המעביד וללכת למקום אחר מבלי שהם ייקנסו בקנסות כספיים משמעותיים.

אדוני היושב ראש, ניהלתי משא ומתן מקיף עם הדרגים המקצועיים השונים במשרדי הממשלה בקשר לתמיכה בהצעת החוק הזו. אני שמח שנמצא אתנו שר הבינוי והשיכון, שהוא גם חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה, מכיוון שהחוק הזה ישוב ויעלה על שולחנה של הוועדה. עמדתו של שר המשפטים ושל הדרג המשפטי במשרד המשפטים, לפי מיטב הידוע לי, היא של תמיכה בהצעת החוק הזו. גם הדרג המקצועי במשרד התעסוקה תומך בהצעת החוק הזו ורואה בה הצעת חוק חשובה וראויה.

מאוד הצטערתי לשמוע שוועדת השרים לחקיקה החליטה בכל זאת להתנגד להצעת החוק. אני חושב שההתנגדות הזו מבוססת על אי-הבנה, ולכן הצעתי גם לשר התמ”ת וגם לשרה המקשרת שנדחה את ההצבעה על הצעת החוק הזו בכדי שנוכל להמשיך את הדיון. אם יש למשרדי הממשלה הערות ענייניות שונות על הניסוח אני כמובן פתוח לדיון אתם. העיקרון הוא עיקרון צודק, חשוב, חיוני וראוי שממשלת ישראל תתייצב לצידם של העובדים ולא נגדם.

שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):

למה לא להצביע?

דב חנין (חד”ש):

מכיוון שזו ההסכמה, גברתי.

שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):

חבל. זה היום שבו נשברו ההסכמות.

היו”ר אמנון כהן:

תודה רבה, חבר הכנסת דב חנין. הצעת חוק חשובה. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. אני מקווה שתשיג את התמיכה של הממשלה והקואליציה. הצעת החוק הזו רואיה.

הצעת חוק הודעה לעובד של דב עברה הערב בקריאה שניה ושלישית והפכה לחוק

16/10/2007 | יונתן ליבנה

הצעת החוק מבטיחה לעובדי קבלן מידע על תנאי החוזה שבו הם מועסקים (8 בעד, 0 מתנגדים).

בשוק עובדי הקבלן ועובדי חברות השירותים מקובל במקומות מסוימים שהקבלן יתחייב בפני המעסיק בדבר תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן. כך למשל בענף האבטחה יכול המוסד המעסיק לשלם לקבלן 50 שקלים לשעה עבור כל עובד, והקבלן יתחייב לשלם 25 שקלים לשעה לעובד עצמו. כיום, במרבית מקומות העבודה, העובד לא מיודע באשר לתנאים שבהם התחייב הקבלן כלפי המעסיק. החוק בא לתקן מצב זה ולהבטיח כי עם תחילת ההעסקה יימסרו לעובד תנאי ההעסקה שבהם מחויב הקבלן כלפי המעסיק בפועל. החוק דורש כי יימסר לעובד המידע הדרוש לו כדי לדאוג למימוש זכויותיו.

דב: “זוהי תרופה נוספת בהתמודדות הציבורית עם מחלת העסקת עובדי הקבלן שהשתלטה על שוק התעסוקה הישראלי. צריך לשים סוף למצב שבו קבלנים ציניים גורפים שלא כדין רווחים מעובדיהם.”

החוק נתמך על ידי הפורום לאכיפת זכויות עובדים (האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד, הקליניקה למשפט ולרווחה באוניברסיטת תל אביב, איתך – משפטניות למען צדק חברתי, שדולת הנשים ועמותת מען). הצעת החוק הונחה ביוזמת ח”כ דב חנין (חד”ש). הצטרפו להצעת החוק חברי הכנסת יורם מרציאנו, יעקב מרגי, ליה שמטוב, רן כהן, שלי יחימוביץ, מחמד ברכה וחיים אורון. ח”כ משה שרוני סייע בקידום יעיל של הצעת החוק בועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבראשותו.

נאום ח”כ חנין בעניין הצ”חהודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון) (חוזה שבו נקבעו תנאי העבודה של העובד)

16/07/2007 | אמגד שביטה

דב חנין (חד”ש):

אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא היום לאישור בקריאה ראשונה היא חשובה, והיא חלק ממערכה שנועדה להתמודד עם הנגע הבעייתי והקשה של עבדות קבלן בישראל. המנגנון שהחוק מציע הוא מנגנון פשוט והגיוני, ואני שמח שהצעת החוק מובאת באמת בהסכמה כללית בבית הזה, כי החוק הוא מאוד ראוי ונכון. במקרים רבים נחתם בין המעביד שמזמין את שירותי חברת כוח-האדם או החברה הקבלנית ובין החברה הסכם שמגדיר את המסגרת לתנאי העבודה של העובדים. זה כמובן דבר טוב. במצב כזה המזמין מרגיש שהוא דאג לתנאי העבודה של העובדים, ומרגיש שהוא, מבחינתו, מכוסה. כאשר באים אליו בטענות, הוא אומר: אני הרי חתמתי עם החברה הקבלנית על חוזה שבו מוגדרים בדיוק תנאי העבודה של העובד, והם מוגדרים בצורה ראויה ונכונה. כך אומר המזמין. לצערנו הגדול, במקרים רבים ההבטחה הזאת, של תנאי העבודה של העובד, אינה מגיעה ליעדה, אינה מגיעה אל העובד שנמצא בסוף שרשרת המזון הזאת.

המשך »

הצעת חוק המשווה את מעמדם של עובדי הקבלן לעובדי חברות כוח אדם עברה בקריאה טרומית

20/06/2007 | יונתן ליבנה

הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון - קבלני שירותים), התשס”ז-2007 (פ’ 2110/17) של דב ושל ח”כ דוד טל (קדימה) המרחיבה את כללי הרישוי של קבלני כוח האדם גם על קבלני שירותים (שמירה, גינון, ניקיון וכו’) עברה היום בקריאה טרומית בכנסת. דב: “חייבים לסגור את הפרצה שאפשרה לקבלני כוח האדם להתחמק מהוראות החוק באמצעות הגדרתם כקבלני שירותים. כך יוגנו בעתיד גם עובדי קבלני השירותים בצורה ראויה ומתאימה. זוהי חוליה חשובה בחיסול מכת המדינה של עבדות עובדי הקבלן בישראל.”

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, שעבר ב-1996 יצר הגנות חשובות על עובדים שהיו מועסקים דרך חברות כוח אדם. אלא שבעקבות חקיקת החוק חל שינוי עמוק בשוק התעסוקה ורוב העובדים, שהיו מועסקים בעבר באמצעות קבלני כוח אדם, מועסקים כיום דרך קבלני שירותים אשר הוראות החוק אינן חלות עליהם (שירותי שמירה, ניקיון, גינון, הוראה ועוד). ברוב המקרים מדובר בדרך לחסוך עלויות עבור מקבל השירות תוך ניצול העובדים על ידי קבלני השירותים. קבלני השירותים אינם מחויבים ברישיון, ואין כל חובות ייחודיות החלות עליהם, למרות היותם מעסיקים של עובדים רבים. הצעת החוק של ח”כ דוד טל ודב חנין נועדה למנוע תופעה חמורה שהחלה להיות נפוצה של הקמת חברות לשם עיסוק כקבלני שירותים לפרק זמן קצר, המעסיקות עובדים במשך תקופה קצרה ומתפרקות מיד לאחר מכן ללא העברת תשלום לעובדים ובלא אפשרות לעובדים לתבוע את זכויותיהם שכן החברה כבר נסגרה. החלת כללי הרישוי של קבלני כוח אדם על קבלני שירותים תחייב את קבלני השירותים ברישום ובהפקדת ערובה. חובת הרישום תאפשר למנוע רישומן של חברות, שבעליהן הקימו חברות בעבר ולא שילמו לעובדיהן, והערובה תבטיח כי באם חברת השירותים תיסגר, יהיה מקור לתשלום שכרם של העובדים.

עבר בקריאה ראשונה: הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים

11/06/2007 | יונתן ליבנה

הצעת החוק ביוזמת ח”כ דב חנין, ליה שמטוב ושלי יחימוביץ, בשיתוף עם הפורום לאכיפת זכויות עובדים (האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד, הקליניקה למשפט ולרווחה באוניברסיטת תל אביב, איתך – משפטניות למען צדק חברתי, שדולת הנשים ועמותת מען). ח”כ משה שרוני סייע בקידום יעיל של הצעת החוק בועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבראשותו.

ח”כ חנין: “הצעת החוק תביא למהפכה של ממש ביחסי העבודה בישראל. אנחנו בכנסת נביא לחיסול מדיניות עצימת העיניים של משרדי הממשלה ושל מעסיקים גדולים אחרים מתנאי העבודה של עובדי הקבלן שמועסקים אצלם. זהו יום גדול לעובד הקטן, העובד שאינו מאוגד עדיין, זה שההסתדרות שכחה מאחור וזה שזכויותיו אינן נאכפות על ידי משרד התמ”ת. היום הראינו שגם תחת מדיניות של הפרטות והחלשת העובדים, יש סיכוי לקדם שינויים חשוב כמו זה כשישנו שילוב כוחות נכון בתוך הכנסת ובעזרת ארגונים חברתיים שמקדמים צדק חברתי.”

הצעת החוק קובעת אחריות של מזמין שירותי קבלן לקיום זכויות העובדים של עובדי הקבלן, ובכך מאפשרת לעובד לתבוע את קיום חובות המעסיק לא רק מהקבלן הישיר אלא גם מהמעסיק בפועל (מזמין השירותים) שבעבורו עבד. הצעת החוק באה להגן על עובדים שמועסקים תחת קבלני שירותים במקומות עבודה גדולים (משרדי הממשלה, האוניברסיטאות ועוד), בעיקר בתחומי השמירה, הגינון, האחזקה והנקיון.
כיום, מכיוון שמקומות העבודה פטורים מהחובה לדאוג לזכויות העובדים שמועסקים עבורם על ידי חברות הקבלן, מתקיימת מדיניות של עצימת עיניים מהנעשה על ידי הקבלנים, ובמקרים רבים אף מפורסמים מכרזי הפסד אשר ברור מהם כי הקבלנים שיזכו במכרז לא יוכלו לעמוד אפילו בדרישות חוקי המגן.
המצב הנוכחי מביא גם לעלייה במספר החברות הקבלניות הארעיות שמתחייבות למכרזי הפסד ופושטות את הרגל לפני שהעובדים הספיקו לתבוע מהם את זכויותיהם. הצעת החוק תכריח את המעבידים לקחת אחריות על כלל העובדים בתחומיהם.
לקריאת נוסח הצעת החוק:
http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillKnesset/153/153.pdf

מאמר בהארץ:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/869693.html