אדום - ירוק

אתמול עברה בקריאה שניה ושלישית הצעת החוק של ח”כ דב חנין וח”כים נוספים לפיה חופשת הלידה תוארך בשבועיים (ל-14 שבועות). הצעת החוק נתקלה בהתנגדות הממשלה כמעט לאורך כל הדרך, אבל בסופו של דבר הוסרה ההתנגדות והחוק עבר בתמיכתם של 95 ח”כים, 0 מתנגדים. ח”כ חנין היה היוזם הראשון של הצעת החוק. הצעות מקבילות הוגשו על ידי ח”כ נדיה חילו, ח”כ שלי יחימוביץ’, וח”כ גדעון סער המשמש גם כיו”ר הועדה לקידום מעמד האשה.

ההודעה נמסרה בכנס באר שבע השישי לשלום הילד. ראש הממשלה שיגר לבאי הכנס מכתב ובו נאמר: “מאז שנכנסתי לתפקידי ביקשתי לתת עדיפות לקידום מצבם של הילדים ובני הנוער בישראל”

יעל ברנובסקי ynet- 13.2.07

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הודיע הבוקר (יום ב’) שהורה להקפיא את תהליך ההפרטה של טיפות החלב, ולבסס אותן כשירות ממלכתי. ההודעה נמסרה ב”כנס באר שבע לשלום הילד”, שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון.
 

מנכ”ל המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן, בירך על ההחלטה ואמר כי “כוונת האוצר לסגור את אלף התחנות לבריאות המשפחה עלולה הייתה להביא הרס מוחלט”. הכנס השישי בבאר שבע עוסק במספר נושאים הקשורים לילדים כגון הסדרי טיעון במשפט פלילי, עבריינות חוזרת של בני נוער וילדי התנתקות.
 

ראש הממשלה הודיע שלא יוכל להגיע לכנס. הוא שיגר מכתב (לנוסח המלא של המכתב - לחצו כאן ) למנכ”ל המועצה לשלום הילד, ובו אמר: “מאז שנכנסתי לתפקידי ביקשתי לתת עדיפות לקידום מצבם של הילדים ובני הנוער בישראל. אינך אמור להיות מומחה לחינוך, די שהיית ילד או גידלת ילדים משל עצמך כדי להכיר הן בחשיבות והן ביעילות ההשקעה בילדים בגיל הרך”.
 

אולמרט סיפר על הפסקת הליך הפרטת תחנות הבריאות למשפחה (טיפות חלב), כדי לבסס את טיפות החלב כשירות ממלכתי מתקדם. מנכ”ל המועצה לשלום הילד, ד”ר יצחק קדמן, הקריא את מכתבו של ראש הממשלה, ואז פנה אליו: “עוד תיקון אחד קטן, תבטל את האגרה של טיפות חלב שהיא קשה למשפחות חלשות. השירות הזה צריך להיות חינם”.
 

 
קדמן אמר שמדובר בהחלטה אמיצה בעלת השכלות דרמטיות על משפחות רבות בישראל. “כוונת האוצר לסגור את 1,000 התחנות לבריאות המשפחה (טיפת חלב) ולהעביר את השירות לאחריות קופות החולים עלולה היתה להביא הרס מוחלט של מערך שירותי רפואה המונעת ובריאות הציבור לתינוקות וילדים צעירים”.
 

לדבריו, “זה שירות אוניברסלי מהמעלה הראשונה גם בקנה מידה בינלאומי, שזוקף לזכותו הצלחות מוכחות בתחומים כמו היקף כיסוי החיסונים לתינוקות וילדים צעירים ושיעורי תמותת תינוקות מהנמוכים בעולם. לפיכך אנו מברכים על ההחלטה של ראש הממשלה ומקווים שבכך הוסר לתמיד איום ההפרטה על שירות חיוני זה”.
 

ההסתדרות הרפואית בירכה את ראש הממשלה על החלטתו. יו”ר ההסתדרות הרפואית, ד”ר יורם בלשר, ציין כי זו הבשורה הטובה ביותר שנשמעה זה זמן רב ממערכת הבריאות. “אני שמח שהשפיות חזרה למערכת. אילו היה תהליך ההפרטה יוצא לדרך, הוא היה גובה מחיר בריאותו כבד מילדי ישראל ומסיג לאחור שנים רבות את הטיפול באם ובילד”.
 

בהכנת הידיעה השתתפה מיטל יסעור-בית אור

עמיתי חברי הכנסת, אנחנו חושבים שאם התקופה שבה האישה מוגנת מפיטורין תורחב ל-3 חודשים, המצב שבו המעביד יוכל ויהיה לו כדאי לפדות את התקופה הזאת בכסף יצטמצם במידה ניכרת. כך מטרתו של החוק תושג פעמיים, גם באמצעות הסיכוי האמיתי של האישה להשתלב במקום העבודה מצד אחד, וגם בגלל העובדה שהאפשרות לפדות בכסף את התקופה תהפוך ללא כל כך אקטואלית ולא כל כך ריאלית.
אחרי שאמרתי את הדברים האלה, אני שוחחתי עם יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת סער, והבנתי ממנו שהעברת החוק בוועדה התאפשרה במשא ומתן עדין למדי, שהתנהל עם משרדי הממשלה רלוונטיים, שבו הבהירה הממשלה את עמדתה שאם התקופה תהיה מעבר ל-60 יום היא בשלב הנוכחי תתנגד להצעה לחלוטין. זאת ועוד, אני מבין ממנו שאם אנחנו נעביר את ההסתייגות הזאת – ואני יודע שבקרב חברי הכנסת יש אהדה להסתייגות שהגשנו - יכול להיות מצב שבו הממשלה תתנגד להצעת החוק הראויה והחשובה הזאת גם בשלבה הנוכחי. אני לא הייתי רוצה להביא למצב כזה, ובוודאי לא לפגוע במאמצייך, אדוני יושב ראש ועדה ההגנה על מעמד האישה, שהם אכן ראויים מאוד גם בחקיקה וגם בדרכים אחרות,  ולכן, עמיתיי חבריי הכנסת, מתוך היענות לבקשתו זאת של יו”ר הוועדה אנחנו נמשוך את הסתייגות שלנו ולא נבקש הצבעה עליה. אנחנו נבקש להגיש את התיקון הזה בצורת הצעת חוק חדשה, ואולי אפילו חבר הכנסת סער ישקול הצטרפות  להצעת חוק זאת.

אדוני היושב-ראש, גברתי ממלאת-מקום ראש הממשלה, שרת החוץ והמשפטים, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק שבפנינו היא הצעת חוק חשובה. אני רוצה לברך את מציעי ההצעה, את חבר הכנסת אהרונוביץ, זאת הצעה חשובה ונכונה. היא חשובה ונכונה בכלל, אבל  בוודאי שהיא נכונה השבוע במיוחד. למה השבוע במיוחד?

כי בשבוע שעבר התפרסמו נתוני דוח העוני. ונתוני דוח העוני, אדוני היושב-ראש, מצביעים על התרחבות העוני בקרב קבוצה חדשה בחברה הישראלית, וזו הקבוצה של המשפחות החד-ההוריות. זו קבוצה חדשה, גדולה וגדלה של אנשים עניים. במקרים רבים, אגב, אנשים עובדים, אנשים שמשתדלים בקושי רב, למרות כל האילוצים וכל הקשיים, לפרנס את עצמם בכבוד, אבל למרות הכול, נדחקים אל מתחת לקו העוני.
לכן, העלאת שיעור הגמלאות להורים יחידים, זהו צעד נכון,  מתחייב וראוי, הוא ראוי בכלל והוא ראוי במיוחד היום.
אני חושב שזאת תהיה אמירה אמיתית של הכנסת, נוכח נתוני דוח העוני מהשבוע שעבר, אם אכן נצליח לאשר את ההצעה בקריאה ראשונה.
עמיתי חברי הכנסת, לאלה שנמצאים כאן, ואני אומר גם לאלה שצופים בנו כרגע בחדריהם, שזה אתגר משותף של כולנו, למנוע את הסכנה, שבצדק הצביע עליה חבר הכנסת ריבלין, לפני, ולהביא למצב שבו אכן יימצאו באולם מספיק חברי כנסת כדי שנוכל להעביר את הצעת החוק, הראויה, החשובה והטובה הזאת, בקריאה טרומית.
אני מבחינתי, חבר הכנסת אהרונוביץ, מתכוון לעשות כל מאמץ ולסייע בגיוסם של חברי. אני פונה אליכם, אלה שנמצאים כאן ואלה ששומעים את הדיון שלנו ברגע זה, לעשות גם כן את המאמץ הזה. חשוב שנעביר את הצעת החוק הזאת מחר. תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, השאלה שהעלה פה חבר הכנסת זאב היא שאלה רצינית. כשאנחנו מחמירים בענישה אנחנו צריכים להסתכל על השאלה תמיד במבט רחב ולמנוע אסקלציה בענישה שנובעת משיקולי רגע. זו תופעה מסוכנת ולא נכונה ברמה העקרונית, וכמחוקקים אנחנו צריכים להיזהר ממנה. לכן השאלה שהעלית, חבר הכנסת זאב, היא שאלה רצינית, אבל נראה לי שבמקרה הזה יש תשובה טובה על השאלה הזאת. והתשובה הטובה נמצאת בחוליה הקשה והבעייתית לא רק בנושא הזה שאנחנו מדברים בו, של פיטורי נשים בהיריון, אלא בכלל דיני העבודה במדינת ישראל.

החוליה הבעייתית והחלשה בכל מערכת ההגנה על העובדים במדינת ישראל, ופיטורי נשים בהיריון זו דוגמה אחת לזה, היא כמובן שאלת האכיפה. רק השבוע פורסמו נתונים על הרמה הנמוכה בצורה מדהימה של אכיפה של דיני עבודה במדינת ישראל בכל מיני שאלות, אגב, לא רק בשאלה של פיטורי נשים בהיריון, וזו בעיה שאנחנו חייבים להתמודד אתה.

אני חושב שהצעת החוק הולכת בכיוון נכון כשהיא מתמודדת עם שאלת אורך ההתיישנות. שאלת אורך ההתיישנות ברמה המעשית היא אחת השאלות שיש להן השפעה משמעותית על האכיפה. אם אנחנו מדברים על תקופת התיישנות של שנה, אנחנו מדברים על מצב שבו נשים - תאר לך אשה בהיריון, אחר כך היא יולדת, היא בוודאי עסוקה בגידול הילד, הקושי שלה לנקוט הליכים, כמה היא פנויה לזה, כמה יש לה כוח, כמה יש לה אנרגיה להתלונן, להתעסק בזה וכדומה. הפתרון שישנו כאן הוא כמובן לא פתרון מושלם. אני בהחלט מסכים שיש פה צורך בהתייחסות הרבה יותר רחבה, אבל אני חושב שהפתרון הזה כפתרון חלקי הוא פתרון בכיוון הנכון. ולכן, חבר הכנסת זאב, אף שאני באמת מעריך את השאלה שלך כשאלה רצינית, אני חושב שגם אתה צריך לתמוך בהצעת החוק הזאת כהצעת חוק שמכוונת להתמודד עם נקודה חלשה שלנו כחברה, באכיפה הלכה למעשה של דיני העבודה במדינת ישראל. תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת זחאלקה, אני רוצה לומר לך שהדברים שלך היו דברים מאוד יפים וחשובים וראויים, אתה גם חסכת לי כמה דברים שאני התכוונתי לומר, אז אני מודה לך פעמיים. אבל אני אוכל לדבר על כמה היבטים נוספים.

כמה עובדות, רבותי וגבירותי, חברי וחברות הכנסת. גורמי רווחה בישראל מעריכים, שיש לנו היום בישראל בערך 200,000 נשים מוכות. מספר מקרי הרצח של נשים במשפחה הוא במגמת עלייה. בעשר השנים האחרונות נרצחו במשפחה יותר מ-263 נשים על-ידי בעלים, בני זוג, קרובי משפחה או מכרים. מינואר 2006 עד סוף נובמבר, כלומר השנה, נרצחו 19 נשים במשפחה. משנת 2000 חלה עלייה חדה של כשליש במספר הנשים הנרצחות במשפחה, וזה מקביל כמובן לעלייה במתח הביטחוני, לגידול באבטלה ולגידול בעוני. נייר של שירותי המידע בכנסת אומר לנו, שמצבי מתח ביטחוני, מצוקה כלכלית וזמינות כלי נשק מחריפים אירועי אלימות מתמשכת במשפחה וגורמים לגידול במספר מקרי רצח נשים במשפחה.

הנתונים האלה הם נתונים חלקיים, כיוון שאנחנו יודעים שנשים מוכות לא ממהרות להתלונן ולשתף בסבלן, מסיבות חברתיות, מסיבות של בושה – לא מוצדקת כמובן – מסיבות כלכליות. אלפי נשים מגיעות מדי שנה לחדרי מיון בבתי-חולים כתוצאה מאלימות במשפחה. בשנת 2005 נפתחו 13,159 תיקים בגין אלימות נגד נשים. נשים מוכות, כמובן, סובלות יותר בהרבה מאוד מישורים. למשל, הן פונות למערכת בריאות הנפש פי-חמישה יותר מאשר נשים אחרות, ובכיוון ההפוך - נשים נכות ומוגבלות סובלות מאלימות יותר מאשר נשים בריאות. כל נכה חמישית נחשפת למעשי אלימות, בכללם אונס, אלימות פיזית או אלימות מינית.

בישראל קיימים היום רק 13 מקלטים לנשים מוכות, מתוכם שני מקלטים בלבד במגזר הערבי ומקלט אחד במגזר החרדי. המקלטים האלה לא מספקים ולא מסוגלים לספק תשובה רוחבית לכל הנשים הסובלות מבעיות של אלימות. בעיה מיוחדת – נשים נכות בכיסאות גלגלים לא מתקבלות היום למקלטים לנשים מוכות בגלל העדר נגישות.

אחת מכל חמש חיילות בצבא מוטרדת מינית. זה לפי נתונים של מדור המחקר באגף היועצת לרמטכ”ל. בכלל, בשנתיים האחרונות חלה עלייה של 15% במספר הפונות למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. הוכפל מספרן של העולות החדשות שפנו למרכזי הסיוע. בשנת 2004 אנחנו מדברים על 675 פניות של עולות חדשות.

עמיתי חברי הכנסת, יש לנו כאן בעיה רוחבית קשה. מאחורי המספרים האלה מסתתרים בני-אדם, מאחורי המספרים האלה מסתתרות נשים שסובלות ממצוקה קשה. אלימות נגד נשים היא סממן קשה ומדאיג למצבה של החברה. אלימות נגד נשים אצלנו קשורה, כמובן, לתרבות האלימות, למסר של הכוח כפתרון לכל בעיה, שמחלחל גם בחברה הישראלית ולצערי גם בפוליטיקה הישראלית.

זו, כמובן, משימה גדולה ורוחבית, שמחייבת שינויים מערכתיים רבים, לא כולם עוסקים רק בענייני נשים, אבל אף שהמשימה הזאת רוחבית וגדולה, אנחנו ממש לא פטורים מלהתחיל בה.

חברת הכנסת גלאון אמרה מלים נוקבות וצודקות לחלוטין לכתובתם של בתי-המשפט, אבל, עמיתי חברי הכנסת, גם אנחנו כמחוקקים לא יכולים להתחמק מהאחריות שלנו כמוסד. הבוקר בוועדה למעמד האשה ראינו, למשל, שרמת הענישה שקבועה בחוק לעבירות נגד רכוש גבוהה יותר מרמת הענישה בעבירות אלימות נגד בני-אדם ונגד נשים. זה מצב בלתי נסבל. הגיע הזמן לעשות רפורמה רוחבית במדרג הענישה בישראל ולהתחיל אותה מהאמירה הברורה, שמי שפוגע בבני-אדם, מי שנוהג באלימות בבני-אדם, עובר עבירה חמורה יותר ממי שפוגע ברכוש, עם כל הרצון למנוע עבירות נגד רכוש. רפורמה כזאת היא נדרשת, היא חיונית, היא אפשרית, ואני מקווה שנקדם אותה בכנסת הנוכחית.

משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. אני שמח ששרת החינוך השתתפה אתנו בחלק גדול מהדיון הזה, ואני מקווה שהיא תצטרף אלינו בהמשך. חלק גדול מהמשימה מוטל על מערכת החינוך. צריך להחדיר לתלמידים מהגיל הרך ביותר את המודעות ואת ההבנה, שאין שום סובלנות לאלימות נגד ילדות, נערות ונשים. בגיל הזה אפשר להשפיע וצריך להשפיע. המערכה נגד האלימות נגד נשים חייבת להתחיל במהפכה במערכת החינוך. תודה רבה.

אדוני היושב ראש, עמיתי חברי הכנסת, הממשלה שאיננה לא רק בכנסת, אלא גם במציאות היא לא נוכחת. אנחנו חשבנו, אדוני היושב ראש, גם לפני שבוע, שהממשלה הזאת ראויה לאי אמון. גם לפני שבוע חשבנו שכל רגע שהממשלה הזו מכהנת, הוא רגע של מוות מיותר, רגע של סבל מיותר, רגע של נזק מיותר.

אבל בשבוע האחרון, אדוני היושב ראש, הצטברו כמה דברים נוספים, שכל אחד מהם בנפרד מחייב אי אמון. אני אתחיל בכותרת “הארץ” מהיום. אומר הנשיא בוש בעקבות ביקור אולמרט: “אבין אם ישראל תתקוף את איראן”. במקביל לאמירה הזאת אנחנו שומעים שהאמריקאים כבר התחילו במגעים משלהם עם איראן בכדי להגיע לאיזושהי עסקה בעניין עיראק. הם יעשו עסקאות ועסקים ואותנו הם שולחים להילחם.

כיוון שהדברים של בוש נאמרים בעקבות פגישה עם אולמרט, נוצר חשש רציני שאולמרט הסכים לקחת על עצמו את תפקיד המשוגע של השכונה. מי שאמור לעשות עבור האימפריה האמריקאית את העבודה הקשה, שהיא כבר מבינה שהיא לא מסוגלת לעשות, של עימות צבאי עם איראן. לישראל אין שום אינטרס לעשות את העבודה הזאת. אני שומע את השר לאיום אסטרטגי בממשלה, אני שומע את סגן שר הביטחון, את ראש הממשלה, בדאגה גדולה. עוד לא הבנתם ששיטת הכוח לא עובדת. היא לא הובילה ליותר ביטחון בעימות עם חיזבאללה והיא לא תוביל ליותר ביטחון גם במלחמה כוללת עם סוריה ואיראן. בדיוק ההפך. מלחמה כוללת תהיה סכנה אמיתית לאזור כולו. סכנה אמיתית גם לישראל.

עוד כותרת מהבוקר: “אולמרט לא מרשה לפרץ להיפגש עם אבו מאזן”. ראש הממשלה שלנו ממהר לאטום כל סדק בחומת סרבנות השלום המוחלטת של הממשלה. הממשלה האת לא רוצה משא ומתן כי אם היא היתה רוצה אותו, היא היתה מתחילה אותו מזמן.

ביום שישי האחרון, הממשלה הזדרזה לדחות את יזמת השלום הספרדית, איטלקית צרפתית. על היוזמה הזאת עוד תהיה לי הזדמנות לדבר בכנסת אבל כרגע אני רק אומר שלפחות היה בה תקווה לקצת שקט. הסכם להפסקת אש, שהיה מפסיק את הקטל בעזה ובשדרות, את הסבל בעזה ובשדרות. אבל הממשלה הזאת יודעת לחסל כל תקווה כשהיא עוד קטנה.

סיעתנו היתה בשבוע הבא בבית חנון ובשדרות. לצערי, היינו הסיעה היחידה שהיתה בשני המקומות הללו. הייתי רוצה שסיעות נוספות היו נוהגות כמונו. אני ראיתי את פצועי בית חנון בבית החולים. ראיתי תמונה קשה, נוראה, של ילדים פצועים קשה. שמעתי תיאור נורא של משפחה פשוטה, של אנשים שעובדים קשה לפרנסתם, שפתאום נחת עליהם משמים אסון. אסון מעשה ידי אדם.

יחד עם חברי, חברי הכנסת ברכה וסוויד, ביקרנו בשדרות. השתתפנו בהלוויתה של הגברת סלוצקר, ראינו את בעלה וילדיה, ואמרנו את מה שאנחנו אומרים גם כאן: אסור לפגוע באזרחים חפים מפשע. יצאנו משם בתחושה קשה מאוד. ומה שקשה במיוחד היתה הידיעה שכל הסבל הזה מיותר. את המוות הזה אפשר היה למנוע ואפשר למנוע גם את ההרוגים של הימים הבאים, שאני כל כך מקווה שלא יהיו.

לכן אדוני היושב ראש, הממשלה הזאת ראויה לאי אמון, על הסרבנות המדינית שלה, על החורבן החברתי שהיא ממיטה בשדרות ובישובי הפריפריה. על אי השוויון המעמיק של האוכלוסייה הערבית, ודיברו פה על מצוקות הרשויות האזוריות.

הממשלה הזאת לא מסתפקת באסונות שהיא כבר המיטה. היא מתכננת לנו אסונות נוספים ולכן את הממשלה הזאת צריך לעצור היום. אני מציע לעמיתי חברי הכנסת להביע בממשלה זאת אי אמון. תודה.

דב חנין (חד”ש):

אדוני היושב-ראש, גבירותיי ורבותיי חברי הכנסת, אנו הצענו אי-אמון בממשלה בשל העמקת סחרור הדמים בדרום, וכיוון שהיתה לי הזכות לנמק את אי-האמון הזה, אני לא מתכוון לעסוק בנושא הזה כרגע, אלא להתייחס לעמדתנו להצעות אי-האמון האחרות שמונחות בפני הכנסת.

הממשלה הזאת אכן ראויה לאי-אמון מטעם הכנסת. נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתפרסמים השבוע, חוזרים ומלמדים אותנו על העמקת העוני והתרחבותו בחברה הישראלית. ישראל הופכת להיות מובילה בעולם המערבי גם בשיעורו של העוני וגם במידת העומק שלו בחברה. זוהי מגמה שהלכה והחריפה בשנים האחרונות, שנים שבהן נוהלה מדיניות כלכלית-חברתית אכזרית ביותר שפגעה קשות בעניים, פגעה בשכבות הביניים, ודרדרה יותר ויותר אנשים למטה, אל מתחת לקו העוני. מהמדיניות הזאת היו גם כאלה שהרוויחו. המדיניות הזאת פעלה היטב לטובת העשירים, והיא ממשיכה לפעול לטובת העשירים גם היום.

אני רוצה להתייחס בכמה מילים לנתונים הקשים של העוני במגזר הערבי; אנו רואים, למשל, תמונה מזעזעת שבה תמותת התינוקות במגזר הערבי היא פי שניים מאשר במגזר היהודי.

כל ילד ערבי שני בישראל חי מתחת לקו העוני. אני מכיר את הטענה שאומרת שבמגזר הערבי, עניים יותר כיוון שנשים שם לא יוצאות לעבודה, אבל נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה מראים לנו שגם הטענה הזאת איננה נכונה כיוון שערבים משתכרים פחות בכל מקומות העבודה. בכל רמות התעסוקה שיש לערבים, הם משתכרים פחות מאשר מקביליהם היהודים.

אמרו לנו לפני שלושה שבועות, כשניהלנו כאן את דיוני התקציב - - -

היו”ר דליה איציק:

חבר הכנסת דב חנין. חברי השרים, חברי חברי הכנסת, נא לתפוס מקומותיכם, אנחנו עוברים עוד מעט להצבעה. חברי השרים. השר איתן. סדרנים, נא לעזור לי. אני מבקשת, חבר הכנסת וקנין. בבקשה.

דב חנין (חד”ש):

נאמר לנו רק לפני שלושה שבועות: תמתינו לתקציב הבא. ואנחנו אמרנו: מה שממשלה לא עושה בימיה הראשונים בתחום השינוי החברתי – היא כנראה לא תעשה בכלל. אבל המתנו, וראינו.

היום שמענו בתקשורת על ההחלטות העקרוניות שהתקבלו לגבי התקציב הבא, התקציב של השנה הבאה, ואני רוצה לשתף אתכם – רבותי השרים שיושבים ליד שולחן הממשלה – שלמעשה, ההחלטות העקרוניות כבר נגמרו היום. אני מבין שנקבעה מסגרת הגירעון, בעצם נקבעה גם מסגרת התקציב, ולמעשה נותרו רק הפרטים הקטנים. נותר לשאול האם מקצצים שוב לאלמנות, או שלוקחים שוב מהזקנים, אבל בגדול, ההחלטות שהתקבלו היום הן החלטות שמראות שהממשלה הנוכחית ממשיכה באותו קו חברתי-כלכלי של הממשלה הקודמת, באותו קו חברתי-כלכלי שאזרחי ישראל דחו אותו בבחירות.

לכן, הממשלה הזאת, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, וחברותיה, ראויה לאי-אמון. תודה רבה.

דב חנין (חד”ש):

אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, לפניי תיארו את ממדיה המתרחבים של האלימות במשפחה בחברה הישראלית. הבעיה היא, שהאלימות במשפחה אצלנו מתקיימת באווירה של סובלנות וסלחנות כלפי האלימים.

ישנם נתונים מאוד מעניינים של סקר שערך מרכז מינרבה באוניברסיטת חיפה, הסקר הזה אומר למשל, שכמחצית מהגברים והנשים מטילים את האחריות לאלימות על שני בני הזוג ולא רק על הצד האלים בלבד. כ-30% מהגברים, 23% מהנשים, הצדיקו אלימות כלפי נשים כשהן בבגדו בבעליהן. כ-33% מהגברים וקרוב לזה, אחוז דומה מהנשים, רואים באלימות עניין משפחתי פנימי. כ-20% מהגברים והנשים כאחד, מאמינים ש”לאישה יכול להיות טוב עם בעלה גם אם היא חוטפת ממנו מכות”. זה ציטוט מהסקר. אלה כמובן נתונים מדאיגים וקשים.

המשך »