חוק זכויות המלצרים יוצא לדרך

24 בפברואר, 2016

כל מה שרציתם לדעת על חוק המלצרים

בעוד שבועיים נעלה בכנסת את חוק זכויות המלצרים והמלצריות בישראל. חוק חשוב שרלוונטי ליותר מ-100 אלף עובדות ועובדים, ולהיאבק על כך שגם למלצריות ולמלצרים,לברמנים, למארחים ולטבחים יהיו שכר וזכויות. החוק מבוסס על הגיון פשוט: לכל עובד בישראל מגיעה משכורת. גם לכ-100 אלף מלצרים ומלצריות, מארחים, טבחים וברמנים. —כי טיפ זה לא משכורת. טיפים הם דמי שירות שהלקוח בוחר להשאיר בסוף השירות. שכר, לפי החוק ישראלי, הוא תשלום של לפחות שכר מינימום, שיוצא מהכיס של המעסיק, על כל שעת עבודה של העובד

למה זה חשוב?

זה חשוב כי בלי שכר שהמעסיק משלם – אין זכויות סוציאליות. בלי שכר מסודר אין תשלום על שעות נוספות, אין תשלום על שעות שבת וחג, אין תשלום על נסיעות בלילה, אין פנסיה,אין תשלום על ימי חופשה ומחלה, אין תשלום דמי הבראה ואין פיצויי פיטורין.  זאת ועוד, עבודה ללא שכר מסודר, כלומר עבודה בטיפים, מובילה לעתים קרובות לניצול נוסף של המלצרים שעות "סטנד ביי" ללא תשלום, תקופות התלמדות והכשרה ללא תשלום וכד'. וזאת כיוון שעבודה לא מסודרת אינה מוגנת. היא פירצה להרעת תנאים על חשבון המלצרים

העובדים בענף המסעדנות הם העובדים היחידים בישראל שלא מקבלים שכר וזכויות סוציאליות. איזה עוד מעסיקים בישראל מקבלים עובדים שעובדים אצלהם יום יום, חודש שלם,אבל בחינם – בלי שהם יצטרכו לשלם לעובדים האלה שכר על מלוא שעות העבודה שעבדו?

אבל מלצרות זו עבודה זמנית, כמה כבר אנחנו מפסידים?

אז נכון שהעבודה במלצרות נחשבת ל"עבודה זמנית". אבל האמת היא שרוב העובדים והעובדות בענף, עובדים בממוצע לפחות שלוש שנים בבתי קפה ומסעדות. שלוש שנים של זכויות אבודות. שלוש שנים או יותר שבהן הם הפסידו אלפי שקלים של זכויות שהמעסיק התחמק מלשלם להם. ובעיקר, אלה שלוש שנים שבהן הם עבדו בלי שכר יום יום, חודש חודש ושנה שנה שבהן המעסיק שלהם, בניגוד לכל מעסיק אחר בישראל ובעולם, לא שילם להם שכר מכיסו.

בשורה התחתונה, מלצר ממוצע מפסיד כ-7000 שקלים בשנה בגלל שאין לו זכויות סוציאליותעובדים שנשארים לעבוד בענף המסעדות יכולים לגרור על גבם שנים רבות של עבודה ללא זכויות סוציאליות. ההפסד שלהם יכול להגיע לעשרות ולפעמים גם למאות אלפי שקלים.

אז מה אתם בעצם מציעים

 לפי החוק החדש – המלצרים יקבלו (לפחות) שכר מינימום על כל שעת עבודה וגם את הטיפים שהם מקבלים היום. בסופו של חודש, המלצרים ירוויחו כמו שמגיע להם – שכר +טיפיםהחוק לא יפגע בהכנסת המלצרים. וזה אפשריכבר היום יש עשרות עסקים ברחבי הארץ שמשלמים למלצרים ולמלצריות שכר מינימום. הטיפים בבתי הקפה והמסעדות האלה,מתחלקים בין העובדים ונחשבים שכר נוסף

רגע, אני מלצר, אני לא רוצה להרוויח שכר מינימום!

צריך להבהיר דבר חשוב. החוק לא יפגע בהכנסת המלצרים. לאחר שהחוק יעבור המלצרים ירוויחו כרגיל את הטיפים שלהם כרגיל, אבל בנוסף הם יקבלו שכר מינימום וזכויות סוציאליות. טיפים + שכר, זו ההצעה. תרבות מתן הטיפים בישראל חזקה ואין צפי שהכנסות המלצרים יפגעו. החוק צפוי להעלות את ההכנסות של כל המלצרים, אבל הוא חשוב במיוחד לאותם מלצרים שלא עובדים במסעדות יוקרה. לרוב, מדובר בעובדים צעירים, לפעמים אפילו בני נוער, שלא תמיד מודעים לזכויות שלהם ושקל לנצל אותם. זו הקבוצה שצריכה את הגנת החוק.

ומה עם המסעדות, איך הן יצליחו לשלם?

החוק נוסח כדי לסייע למסעדות להסתגל למצב החדש. אין ספק, תהיינה מסעדות שתצרכנה סיוע כדי לעבור לתנאי העסקה ההוגנים. ובדיוק בשל כך אנחנו מציעים בהצעת החוק שלנו לתת – בשנים הראשונות שאחרי כניסתו של החוק לתוקף – הטבות בדמות נקודות זיכוי נוספות במס הכנסה וכן מס חברות מופחת. בכל מקרה, וזה נכון תמיד, הסבסוד של הענף, כל ענף, לא צריך להיעשות דרך פגיעה בעובדים ובזכויות שלהם הצעדים האלו יאפשרו לענף המסעדות להמשיך להיות רווחי, אבל לא על חשבון המלצרים

הצעה יפה, אבל מה הסיכויים שלה לעבור?

את הצעת חוק זכויות המלצרים אני מוביל בכנסת יחד עם עוד 61 ח"כים יוזמים נוספים. בין היוזמים חברים במפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית, וביניהם מיקי לוי )יש עתיד(, יעקב מרגי )ש"ס(, שלי יחימוביץ' )מחנ"צ(, אלי אלאלוף )כולנו(, זהבה גלאון )מרצ(, ואורלי לוי אבקסיס )ישראל ביתנו(. כמו כן תומכים בו ארגונים רבים כגון ההסתדרות, אגודת הסטודנטים,מועצת התלמידים, וכן התארגנויות מלצרים רבות. סוף סוף, יש סיכוי אמיתי לשינוי.

מעולה. אז איך אפשר לעזור?

הגיע הזמן להסדיר את עבודת המלצרות. הגיע הזמן לתת למלצרים ולעובדי המסעדות את מה שמגיע להם. גם אתם יכולים לעזור להצעת החוק הזאת להפוך לחוק במדינת ישראל.פרסמו את היוזמה, דברו עליה עם חברים, ואם אתם מלצרים, דברו עליה במקום העבודה, גם עם הבוס! אתם גם יכולים לכתוב עליה לחברי הכנסת, או לשרים החברים בועדת שרים לענייני חקיקה.

ובואו לכנס המלצרים בכנסת ביום שלישי הבא ה3/1! כתבו לנו פרטים שלכם להרשמה: dovhanin@gmail.com

10268708_1207963415904288_7149591507913085443_n

עוצרים את שוד הגז הגדול

1 ביולי, 2015

הדרמה הגדולה השבוע בכנסת, במאבק נגד שוד הגז

אחרי שראש הממשלה נתניהו לא הצליח לגייס רוב בכנסת כדי להעביר בהצבעה לילית את ההחלטה על שוד הגז, הוא ביטל את ההצבעה!

מדובר בהישג חשוב לכוחות הנאבקים, בתוך הכנסת ומחוץ לה, נגד הניסיון של הממשלה להעניק במתנה את משאבי הטבע שלנו לידי טייקון הגז יצחק תשובה ולידי חברת "נובל אנרג'י" האמריקאית.

למי שחשב שביבי הוא כל יכול ולמי שחשב שאת הטייקונים אי אפשר לנצח – הנה ההוכחה שגם אנחנו מסוגלים. ביבי הפסיד אמש בנושא שהכי חשוב לו, אחרי שהשקיע מאמצים בלתי נלאים כדי לגרום להחלטה לעבור. אומנם זה לא סוף הדרך, והמאבק נגד שוד הגז עוד ארוך, אבל אנחנו בהחלט יכולים לרשום לעצמנו הישג.

 

כדי לנצח את הטייקונים – הכרחית מחאה ציבורית

ההישג הזה הוא תוצאה של מערכה ציבורית רחבה שנוהלה לא רק בידי חברי כנסת, אלא בראש ובראשונה בידי האזרחים עצמם. פוליטיקה פרלמנטארית היא חשובה, אבל כדי לנצח מאבקים חברתיים ופוליטיים, לא מספיקה העשייה בכנסת, אלא חשובה גם התגייסות ציבורית, ברחובות הערים, של המוני בני אדם.

במוצאי שבת (26.6) התקיימה הפגנה מרשימה בתל-אביב – ביוזמת שורה של ארגונים חברתיים וארגוני סביבה – בה השתתפו אלפי בני אדם, אשר צעדו מכיכר הבימה ועד לקריית הממשלה.

הפגנה שוד הגז

אלפי המפגינים נגד מתווה הכניעה לטייקוני הגז הפגינו משום שהם ידעו, שבלי פיקוח על מחירים, בלי תחרות אמיתית, בלי הגבלות על הייצוא, בלי הגנה על האינטרסים של משק החשמל והתעשייה בישראל – המתווה הזה מצוין לבעלי ההון ורע לאזרחים.

 

החיבור המושחת בין הון לשלטון מסכן את הדמוקרטיה

אירועי השבוע מפנים זרקור אל הקשר הבעייתי שבין הון לבין שלטון. נתניהו נותר ללא רוב בכנסת, משום ששורה של שרים וחברי כנסת ממפלגות השלטון פסלו את עצמם מלהשתתף בהצבעה בגלל ניגוד עניינים. מסתבר, שלא מעטים מהם הם ידידים אישים של טייקון הגז קובי מימון, עבדו בעבר בתפקידים בכירים בחברות אנרגיה, ואף מחזיקים בהן מניות בשווי מיליוני שקלים (!).

ביבי ותשובה

העובדה שקבוצה קטנה של בעלי הון מחזיקה לא רק בהרבה כסף, אלא גם בכוח ובהשפעה על תהליכי קבלת ההחלטות – היא מדאיגה, ואפילו יותר מכך: היא מסכנת את המרחב הדמוקרטי בישראל.

השופט האמריקאי לואיס ברנדייס, שהיה אחד המשפטנים החשובים במאה הקודמת, אמר: "יכולה להיות לנו דמוקרטיה במדינה הזאת, יכול להיות לנו עושר רב המרוכז בידי מעטים – אבל לא יכולים להיות לנו שניהם".

מילים נבונות אלה ממשיכות להיות רלוונטיות גם בישראל של ימינו, שבה החיבור המושחת בין הון לבין שלטון בא על חשבון ערכי הדמוקרטיה, השקיפות וניקיון הכפיים הציבורי.

 

אין תמיכה במתווה הגז – עכשיו הזמן להמשיך להפגין

לאחר שהממשלה נאלצה לפרסם את מתווה הגז, נערך סקר של גל"צ ובו הסתבר, שיש פי שניים יותר מתנגדים למתווה הגז מאשר תומכים. עוד נחשף בסקר, כי 53% מהנשאלים אין אמון בכך שצוות המשא-ומתן הממשלתי יידע לעמוד על האינטרסים שלנו מול הטייקונים.

סקר הסכם הגז

עכשיו הזמן לתרגם את דעת הקהל לכוח פוליטי, שייאלץ את הממשלה לחדול מלהפקיר את הגז לידי הטייקונים. במוצאי שבת הקרובה (4.7) תתקיים בתל-אביב הפגנה בקריית הממשלה (דרך מנחם בגין, סמוך למגדלי עזריאלי) בקריאה לעצור את שוד הגז. ההתאספות החל מ-20:00, וההפגנה תתחיל ב-21:15. לפרטים

בואו והזמינו חברים. נתראה שם.

צפו בדברים שאמרתי בכנסת, בכנס חירום נגד שוד הגז

 

 

המשבר הקשה ביוון ומה שאפשר ללמוד ממנו על פוליטיקה של שינוי

29 ביוני, 2015

המשבר ביוון הגיע לנקודת שיא. מהן הסיבות? מה הלקחים?

במקום להקשיב לספינים בתקשורת, בואו ננסה להבין מי הם הכוחות הנאבקים, ומה באמת קורה פה. שש הערות:

1. מפלגת השמאל "סיריזה", שנבחרה לפני חמישה חודשים, התחילה את הקדנציה בכך שעשתה אחרי הבחירות בדיוק את מה שהבטיחה לפניהן: קידמה העלאה של שכר המינימום, הגדילה את הפנסיה, עצרה את ההפרטה. כי כך צריך לנהוג שמאל: לא להזדנב אחרי הימין, אלא להציג מדיניות חלופית; לא לחקות או להתחפש ליריבים הפוליטיים שלנו, אלא לנהוג לפי הערכים שמבדילים אותנו מהם.

2. אבל המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים החליטו לנסות ולהכניע את יוון בכוח. הם מענישים את העם היווני על הבחירה הדמוקרטית שלו. הם דורשים ממנו לוותר על הפנסיות, לשלם יותר על מזון ומוצרים בסיסיים, לפטר מורים ורופאים, לצמצם עוד יותר את השירותים החברתיים שכבר קוצצו באכזריות – ואת כל זה הם דורשים במקום הצעת ממשלת השמאל להגדיל את המיסים על בעלי ההון ולהילחם בתופעת ההתחמקות ממס של העשירים.

3. מדיניות הממשלה היוונית נכונה ערכית ומוצדקת גם מבחינה כלכלית. קבוצת כלכלנים מובילים, ביניהם ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, פרסמה גילוי דעת חריף ב-"פייננשל טיימס", נגד מדיניות הצנע שמנסים לכפות על יוון: "זוהי שגיאה לדרוש מיוון להיות מחויבת לתוכנית ישנה שהוכחה ככושלת, נדחתה על ידי המצביעים ביוון, ושמספר גדול של כלכלנים, ובהם גם אנחנו, מאמין שהייתה מוטעית מלכתחילה" (http://www.themarker.com/wallstreet/1.2653392).

חתן פרס נובל לכלכלה ובעל הטור ב-"ניו יורק טיימס", פול קרוגמן, האשים את גרמניה כי ביחס לחוב היווני היא מתנהלת בסחטנות של מאפיונר (http://www.themarker.com/wallstreet/1.2551767), והדגיש כי המדיניות של ההון הפיננסי האירופי כלפי יוון לא נובעת מהיגיון כלכלי, אלא מרצון פוליטי להעניש את ממשלת השמאל (http://www.themarker.com/wallstreet/1.2570233).

4. אז מה עושים במצב כזה? נכנעים לתכתיב מבחוץ, ובוגדים באמון הבוחרים, כדי להקל על המצוקה המיידית? או ממשיכים להתקדם בכל הכוח, תוך התעלמות מהחשש הגדול שיש בציבור? זו הבחירה הכוזבת ש-"סיריזה" החליטה לא להיכנס אליה.

ההכרעה הזו חשובה והיסטורית, דווקא מכיוון שעד עכשיו, במרבית המקרים, שמאל בעולם התעקש לבחור באחת משתי התשובות המוטעות האלה ונכשל: כשל בגדול הניסיון ההיסטורי להתעלם מהעם ולכפות עליו את מה שההנהגה חשבה שנכון; כושלת גם הדרך, שדוגמאות רבות לה אנחנו רואים מסביבנו, להירתע מיד לאחור ולהיכנע מול כל מכשול.

"סיריזה" החליטה לא לכפות ולא להיכנע, אלא להחזיר את ההכרעה לעם. פוליטית זו החלטה קשה. המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים עושים הכל כדי לייצר ביוון משבר חמור וקיצוני, כדי לאלץ אנשים להצביע בעד כניעה. נסו לדמיין באיזה לחץ אתם הייתם נתונים, כשבכספומטים אין כסף. במצב כזה, בהחלט ייתכן שהממשלה תפסיד במשאל.

אבל כך צריכה להיראות פוליטיקה שמאלית: הסוציאליזם שלנו הוא הרחבה דרמטית של הדמוקרטיה, ולא ניגוד שלה. צריך לעשות אותו עם העם, ובטח לא נגד רצונו. זו דרך ארוכה יותר, אבל בסוף רק היא יכולה לנצח.

5. אז מה אפשר ללמוד מכך? יוון ממחישה את הבחירה האמיתית בפניה כולנו עומדים: או קפיטליזם ברברי שמרכז את העושר והכוח בידי מעטים, או דמוקרטיה.

ביוון, נמצאת בצד אחד ממשלה שיזמה משאל כי לתפיסתה העם הוא הריבון, והוא זה שצריך לקבל החלטות לגבי עתידו; מהצד השני, ניצבים המוסדות הפיננסיים, דוגמת הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית, המבקשים להכתיב לעם היווני את גורלו ולשמר את השליטה ואת העושר.

6. הניסיון היווני מכיל לקחים עבור כל מי שרוצה להתמודד עם המשבר אליו נקלעה השיטה. כמו חברינו היוונים, גם אנחנו צריכים לשאול עצמנו: איך בונים במציאות שלנו תנועה שיכולה לשנות את החברה? איך זוכים באמון העם? איך בתוך משבר של השיטה, משכנעים את הציבור ללכת שמאלה במקום לפנות לימין הקיצוני?

האתגר שבפני השמאל – מסובך וקשה. גם ביוון וגם כאן. ואנחנו נמשיך להתמודד איתו, כי אין דרך אחרת.

למה מינימום 30: כל מה שרציתם לדעת על שכר המינימום ופחדתם לשאול

17 בנובמבר, 2014

שכר המינימום עומד לעלות, את זה כבר כולם יודעים. מה שהחל כיוזמה של ועדי עובדים וארגון כוח לעובדים והמשיך כיוזמת חקיקה של 64 חברי כנסת בראשותי הפך למאבק שמעסיק את כולם. שר האוצר מדבר על עידכון השכר, נגידת בנק ישראל תומכת וגם ההסתדרות נאבקת.

אבל למרות התמיכה ההולכת ומתרחבת בהעלאת שכר המינימום, עדיין ניתן לשמוע גורמים שמנתגדים למאבק ולמרבה הצער בעיקר מבלבלים את הציבור עם מידע לא מבוסס. השאלות הגדולות הן כמובן: האם העלאת שכר המינימום תביא לפיטורי עובדים והעלאת מחירים? כמה בני אדם יהנו מהעלאה בשכר, ומי הם בכלל האנשים האלו? לפניכם העובדות.

>עמוד מינימום 30 בפייסבוק<

לפני הכל, המספרים שכולם צריכים לדעת

 

השכר בישראל (על פי ביטוח לאומי):

  • שכר מינימום: 23,12 לשעה / 4300 ש"ח לחודש.
  • שכר ממוצע: 8955 ש"ח לחודש.
  • שכר חציוני (השכר ש- 50% מהישראלים מרוויחים שכר זה או פחות ממנו): 5493 ש"ח לחודש.

ועכשיו לשאלות העקרוניות

כמה עובדים מרוויחים שכר מינימום?

 

משיקלול נתוני ההכנסה של הביטוח הלאומי בערך 1 מכל 3 עובדים בישראל משתכר שכר מינימום או שכר מאוד קרוב לשכר המינימום. בישראל ישנם 3.5 מיליון עובדים שכירים, זאת אומרת שכמעט מיליון עובדים בישראל מרוויחים 4,300 – 4,500 ש"ח בחודש.

לפי מרכז אדווה, 30% מכלל השכירים בישראל מרוויחים עד שכר מינימום (כולל שכירים במשרה חלקית וכאלו שמרוויחים מתחת לשכר מינימום לשעה, בניגוד לחוק). עוד בדק מרכז אדווה ומצא כי בשנים האחרונות 40,1% המשכירים מרוויחים עד מחצית השכר הממוצע במשק. זה אומר שכ-40% מכלל העובדים בישראל משתכרים היום עד 4700 ש"ח בחודש, או עד 300 שקלים יותר משכר המינימום.

על המצב העגום הזה מצביעה גם בדיקת האתר YNET, שמצאה ב- 2011 כי בישראל ישנם 700,000 משתכרי שכר מינימום. מאז המספר המשיך ועלה.

דב חנין דורש בכנסת מינימום 30

דב חנין דורש בכנסת מינימום 30

שכר המינימום ועוני- הם באמת קשורים?

 

הנתונים מראים כי כ-60% מהעניים הם עובדים שכירים. זאת אומרת שכל מי שטוען שעניים בסך הכל צריכים לצאת לעבוד על מנת להיחלץ ממעגל העוני, טועה. שימו לב – זוהי בעיה של כלל הישראלים, המשכורות שלנו פשוט נמוכות מדי על מנת להתקיים בישראל. העלאת השכר ל- 30 ש"ח לשעה, לפי ביטוח לאומי, תחלץ 130,000 בני אדם ואף יותר ממעגל העוני עכשיו. 

רגע, אבל אם נעלה את שכר המינימום, המחירים לא יעלו יחד איתו?

 

טוב שאתם שואלים. ארה"ב היא מקרה מבחן טוב משום שבימים אלו ממש מספר מדינות העלו או עומדות להעלות את שכר המינימום. רשת בלומברג מצאה, לדוגמה, שאם הענקית האמריקאית וול-מארט תעלה את שכר העובדים שלה ל- 10.10 דולר לשעה ותגלם את מלוא ההעלאה על הלקוחות שלה (200 מיליון דולר בשנה), התוספת תסתכם בסנט אחד בלבד על כל 16 דולרזאת אומרת שדי וי די, לדוגמה, יעלה 16,01 דולר במקום 16,00 דולר. זהו.

נגיד בקול ברור: העלאת שכר המינימום עלולה לגרור עליית מחירים קלה, אך העלאה זו תתבטל בהשוואה לכסף הנוסף שנכנס לכיס שלנו. בנוסף יש לציין כי המאבק על יוקר המחייה מתנהל במקביל ומשלים את המאבק להעלאת שכר המינימום, וחקיקה חכמה תגביל את יכולת המעסיקים להעלות מחירים.

אומרים שעלייה בשכר המינימום תביא לפיטורי עובדים ואבטלה המונית. זה באמת נכון?

 

במקום לעסוק בספוקלציות והשערות בואו ניצמד לעובדות: בשנת 2006 עמד שכר המינימום על 3,585 ש"ח. באותה שנה עמד שיעור האבטלה על 7,7%. מאז, עודכן שכר המינימום לא פחות מ-7 פעמים וטיפס עד ל- 4,300 ש"ח היום. האם פוטרו עובדים בעקבות התוספת לשכר המינימום? האם עלתה האבטלה? לא. אחוז האבטלה למעשה ירד ל- 6,4% היום. עובדה.

בשאר העולם ניתן למצוא ראיות נוספות לכך שהעלאת שכר המינימום לא מייצרת אבטלה. בענף המסעדנות בארה"ב התרחש ניסוי טבעי בשנת 1992 כשמדינת ניו ג'רזי העלתה את שכר המינימום, בזמן שאצל השכנים בפניסילבניה הוא נשאר ללא שינוי. התוספת בשכר ממש לא הביאה לגלי פיטורין, ועל המקרה נכתב מחקר שבינתיים הפך לאבן דרך בתחום.

רוצים עוד? בתחילת השנה שלחו 600 כלכלנים מובילים בארה"ב מכתב לנשיא אובמה ובו כתבו כי על פי כל המחקרים הכי עדכניים, הטענה ששכר המינימום מביא לאבטלה או לפיטורי עובדים איננה נכונה.

 

64 חברי כנסת כבר תומכים

64 חברי כנסת כבר תומכים

עלייה במשכורת עלולה לגרום למעסיקים לעזוב את הארץ, לא?

 

זה פשוט לא נכון. נתחיל בזה שהמעסיק הכי גדול בישראל הוא בכלל המדינה. על פי הלמ"ס מדובר ב-20% מכלל העובדים. מישהו כאן חושב שמשרדי הממשלה יקפלו את המשרדים ויעברו לנהל את המדינה מהודו?

עכשיו נניח למדינה בצד ונתרכז בשאר המעסיקים בישראל. המעסיקים הכי גדולים – אלו שמעסיקים מאות אלפי עובדים בשכר מינימום – הם רשתות שיווק המזון, הסלולר וחברות הקבלן שרק הן לבדן מעסיקות 300,000 עובדים, בעיקר בניקיון ובאבטחה. חברות אלו שואבות רווחים עצומים מהלקוחות בישראל ואף אחת מהן לא חושבת לרגע לעזוב את הארץ. למה? כי כאן נמצא השוק שלהן, וגם לאחר העלאת שכר המינימום עדיין מאוד משתלם לחברות האלו להמשיך לפעול כאן.

כדאי גם להוסיף שמחקר מאוניברסיטת ברקלי מצא שבענף המסעדנות בסן פרנסיסקו, היכן ששכר המינימום עלה בהתמדה בשנים האחרונות, ענף המסעדנות לא הצטמצם, אלא אף הרחיב את היקף התעסוקה ורווחיו.

IMG_6813[6

מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן, מרוויח 3,85 מיליון ש"ח בשנה. (צילום: סיון פרג')

אם שכר המינימום יעלה, העסקים הקטנים לא יקרסו?

 

כפי שכבר אמרנו, מרבית עובדי שכר המינימום נמצאים במגזר הציבורי, בחברות כוח האדם וברשתות הגדולות. כל הגורמים האלו מסוגלים לממן את העלאת שכר המינימום בקלות. רשת שופרסל, לדוגמה, רשמה בשנה שעברה רווח נקי של 210 מיליון ש"ח. מנכ"ל הרשת איציק אברכהן הרוויח 3,85 מיליון ש"ח באותה השנה, שזה בערך 1785 ש"ח לשעה – פי 77 משכר המינימום של הקופאית או עובד הניקיון. ללא ספק – יש מהיכן לקחת את הכסף.

בנוגע לעסקים הקטנים שיצטרכו להעלות את השכר – למיליון העובדים שמרוויחים שכר מינימום אין כרגע שום הכנסה פנויה. המשכורת שלהם יוצאת כולה על דיור, בריאות וצרכים בסיסיים נוספים. תוספת בשכר תתבטא בכסף שכל אותם עובדים יוציאו בקנייה בעסקים קטנים ויביאו לצמיחה בהכנסות המשק.

בנוסף, לצד העלאת שכר המינימום אני קורא למיסוי חברות פרוגרסיבי. זאת אומרת שהגדולים משלמים יותר והקטנים משלמים פחות. אני מציע תוכנית מס חדשה שתקל על העסקים הקטנים ותאפשר להם לשרוד בתחרות מול החברות הגדולות, כי אין שום סיבה שמכולת קטנה תשלם את אותו אחוז מס כמו רשת שיווק גדולה.

אז למה דווקא 30?


כי לא יכול להיות שאדם עובד ישאר עני.
 מבין כל ההצעות להעלאת שכר המינימום שנמצאות כרגע על השולחן, רק הצעת החוק של מינימום 30 תעלה עובדים ומשפחות עובדות אל מעל לקו העוני
ותאפשר להם קיום בכבוד. קו העוני בישראל נקבע ביחס לגובה ההכנסה במשק וכאשר ההכנסה הריאלית קופאת במקום, וזהו המצב אצלנו, גם קו העוני קופא במקום. זאת אומרת שתוספת שמביאה את העובדים בדיוק אל קו העוני אינה מספיקה. על מנת שתהיה לתוספת לשכר השפעה אמיתית, שכר המינימום חייב להביא את העובדים אל מעבר לקו העוני.

נגיד זאת שוב – לא 300 ש"ח, לא 500 ש"ח ולא 700 ש"ח נוספים בחודש יספיקו. רק יוזמת מינימום 30 תבטיח שכל עובד בישראל ישתכר לפחות 5,580 שקלים בחודש, ורק היא תיתן למשכורות שלנו ערך אמיתי.

דירשו מינימום 30. הצטרפו למאבק עכשיו.

דב חנין

עמוד הפייסבוק

עמוד הטוויטר

דורשים מינימום 30 (צילום: אקטיבסטילס)

דורשים מינימום 30 (צילום: אקטיבסטילס)

על המשמעות הנוספת והעמוקה של ההצבעה

19 בינואר, 2013

דב:
הימים הקרובים הם ימים משמעותיים וחשובים. לא רק בגלל שתוצאות הבחירות יקבעו את הרכב הכנסת והממשלה. יש להן משמעות נוספת, עמוקה יותר. מעבר להצבעה, חשוב לנקוט בהן עמדה שמאלית עקרונית.

מול הגל העכור של גזענות ולאומנות ששוטף אותנו, כל כך חיוני שנעבוד יחד, יהודים וערבים. זה לא קל. זו שחייה נגד הזרם, גם בציבור היהודי וגם בציבור הערבי, כי יהודים וערבים בישראל בעצם מופרדים: יהודים ממאדים וערבים מנגה. אפילו הפוליטיקה נעשית בשני מסלולים נפרדים – מפלגות שמדברות רק לערבים בערבית, מול מפלגות שמדברות רק ליהודים בעברית וקצת ברוסית.

אנחנו מנסים לעשות משהו אחר. הרבה שנים. עובדים קשה. הייתי רוצה שנצליח יותר. אבל אנחנו לפחות מנסים. אנחנו משתדלים במקום הזה שבו כל האחרים כבר לגמרי ויתרו.

כשהגזענות חוגגת והשנאה והייאוש מתפשטים, שותפות יהודית-ערבית היא קודם כל המקום המוסרי לעמוד בו. בעוד שנים, כשיהיה כאן אחרת, וישאלו אותי איפה עמדתי בימים האפלים האלה, אני רוצה להיות מסוגל להגיד: אני עמדתי כאן, עם החברים והחברות הערבים שלי, ואנחנו ניסינו להעביר יחד, לשני העמים, מסר אחר.

זו הבחירה המוסרית שלי. הבחירה האפשרית היחידה: שותפות יהודית-ערבית. חד"ש

וידאו: ביחד אין עלינו – סרטון הבחירות של חד"ש

13 בינואר, 2013

ביחד אפשר לבנות עתיד משותף. ביחד אנחנו יכולים להיאבק על זכויות. ביחד אנחנו יכולות לשבור את חומות ההפרדה בינינו. ביחד אנחנו יכולים לצאת נגד ניצול ואפליה. ביחד נצליח ליצור חברה טובה יותר, לכולנו. ביחד אנחנו יכולות לחיות בכבוד. ביחד, בשותפות יהודית-ערבית אפשר לנצח את הימין. רק ביחד.

ביחד – אין עלינו!

معًا نبني مستقبل مشترك, معًا نناضل من اجل الحقوق. معًا نكسر جميع الحواجز التي بيننا. معًا ضد الاستغلال والعنصرية, معًا لبناء مجتع افضل, معًا من اجل العيش بكرامة. فقط معًا, بالشراكة العربية-اليهودية, نستطيع ان ننتصر على اليمين

معًا حتى النصر!

וידאו: על מה הבחירות האלה?

13 בינואר, 2013


על מה הבחירות האלה? הנאום האחרון של ח"כ דב חנין בכנסת ה-18.

לאתר חד"שׁ

וידאו: ח"כ דב חנין בראיון אישי לאתר וויינט

13 בינואר, 2013

צפו בראיון הוידאו של ח"כ דב חנין עם אטילה שומפלבי מאתר וויינט:

וידאו: רגע, יש שמאל בלי ערבים?

13 בינואר, 2013

צפו בשדא עאמר ואמג'ד שביטה בסרטון בחירות נוסף של חד"ש:

וידאו: ח"כ דב חנין בראיון אצל לונדון וקירשנבאום

12 בינואר, 2013

צפו בח"כ דב חנין התארח אצל לונדון וקירשנבאום בערוץ 10, ועונה על השאלות הקשות: