איחוד כוחות נדיר בין ח״כים מכל הסיעות – דורשים ביטוח סיעודי ממלכתי!

13 בנובמבר, 2017

במסיבת עיתונאים בהשתתפות חברי כנסת מכל סיעות הבית אמר ח"כ דב חנין:

"זה סיוט שרבים כבר מכירים אותו. אמא או אבא, לעיתים סבא או סבתא, שהופכים סיעודיים. הביטוח ששולם משך שנים לא נותן כמעט כלום, צריך לעבור מבחנים משפילים כדי לקבל מספר שעות מגוחך של עזרה. אתם נדרשים לשבור חסכונות, להפסיק לעבוד ולהתמסר לטיפול שכרוך במתחים נפשיים גבוהים, בפגיעה כלכלית עצומה, בפגיעה בעבודה ובחיי המשפחה. זה ממש לא חייב להיות ככה. טיפול ואשפוז סיעודי הם חלק מהזכות של כולנו לבריאות, הם לא צריכים להיות תלויים במצב כלכלי. הם חייבים להיות חלק מסל הבריאות. סביב המסר הזה התאחדנו היום, ח"כים מכל סיעות הכנסת. מליאת הכנסת כבר קיבלה את הצעתי והחליטה על הכללת הביטוח הסיעודי בסל הבריאות. אבל הממשלה עדיין גוררת רגליים למרות מיליארדי השקלים שהצטברו כעודפים בקופת האוצר.

לכן, בשבוע הבא נעלה להצבעה הצעת חוק בעניין. עכשיו לא נותרו עוד תירוצים להמשך ההפקרות וההפקרה בתחום."

מי באמת גרם להעלאת שכר המינימום?

8 בנובמבר, 2017

 

בשבוע שעבר, לאחר מאמצים רבים לאורך 3 השנים האחרונות, הכנסת הצביעה במליאה בעד העלאת שכר המינימום לסכום של 5,300 ש"ח בחודש. ההחלטה עברה סופית בכנסת, ברוב של 59 תומכים ו-0 מתנגדים.

ההעלאה תיכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2017 ותשולם לעובדים בתחילת 2018. העלאת השכר היא חלק מהבנות שהושגו בין ההסתדרות למעסיקים בשנת 2015. מאפריל 2015 עד ינואר 2017 עלה השכר בשלוש פעימות, כשהאחרונה בהן הייתה ל-5,000 ש"ח.
בעוד כי מתנהלת מלחמת קרדיטים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון על הצלחת הצעת החוק, בפועל מי שניהלו מאבק אינטנסיבי על כך ב-3 השנים האחרונות הם ח"כ דב חנין והציבור הרחב אשר העלו מודעות קולקטיבית במדינה ובממשלה בצורך להעלאת שכר המינימום בישראל, זאת גם בעקבות הקמפיין "מינימום 30 לשעה" שהובילו ח"כ חנין, ארגון כוח לעובדים וההסתדרות.

ראש הממשלה שמנסה עכשיו לקחת קרדיט על הצעת החוק טען  בשנת 2010 כאשר הוצע להעלות את שכר המינימום ל-4,600 ש"ח כי "העלאת שכר המינימום היא מסוכנת". בממשלה טענו כי המשק יקרוס והזהירו מפני אבטלה המונית במדינה.

הצלחת הצעת חוק זו מעידה כי הירתמות הציבור והעלאת מודעות לנושא מניבים פירות, וכי המאבק הציבורי הוא לא לשווא. ח"כ דב חנין מתכוון להמשיך ולהלחם עבור סוגיות כגון קצבאות הנכות והזקנה, הכנסת הביטוח הסיעודי לסל הבריאות הממלכתי והנהגת חינוך חינם מגיל 0.

מליאת הכנסת אישרה את הצעתי להכללת הביטוח הסיעודי בסל הבריאות הממלכתי

23 באוקטובר, 2017

מליאת הכנסת אישרה בחודש יוני את הצעתי אליה הצטרפו ח"כים מכל סיעות הבית להכליל את הביטוח הסיעודי בסל הבריאות הממלכתי. מדובר בהחלטה היסטורית, המחייבת את שרי הממשלה בדומה לחוק שאושר בקריאה שלישית ואחרונה.

מערכת שנשענת על ביטוחים פרטיים, לא יכולה לספק מענה גם כיוון שהיא איננה כוללת את אלה שידם אינה משגת לרכוש ביטוח כזה, וגם כיוון שהיא כרוכה בעלויות גבוהות למבוטחים במסגרתה, כאשר במקרים רבים הפתרונות הניתנים בה אינם מספקים. אחריות המדינה על מערך הסיעוד היא חיונית.

ביטוח סיעודי ממלכתי זו הדרך להבטיח את יכולתם של הקשישים לקבל טיפול וסיעוד נדרשים ברמה נאותה ובאופן שוויוני, מבלי להטיל נטל כבד על בני ובנות המשפחה.  בהחלטה נקבע כי הכנסת קוראת לקדם רפורמה במערך הסיעוד שבמרכזה הכרה בזכות לטיפול ואשפוז סיעודי כחלק מסל הבריאות הממלכתי, הגדלת היקף ומגוון השירותים הניתנים והרחבת מערך הסיעוד בקהילה.
בחודשים הקרובים הממשלה תידרש לדווח לכנסת כיצד בדעתה לממש את ההחלטה.
וכך דיווח לי היום שר הבריאות:
 
זה הנוסח המלא של ההחלטה:
1. הכנסת קובעת כי הזכות להזדקן בכבוד הינה זכות בסיסית שהמדינה צריכה להבטיח את מימושה בפועל לכלל האזרחים בישראל.
2. אשפוז וטיפול סיעודי, בעת הצורך, הם מרכיב חיוני ומרכזי בזכות לחיות בכבוד ולהזדקן בכבוד.
3. על הרקע הזה, מביעה הכנסת דאגה עמוקה מהבעיות המתגלות בתחום האשפוז והטיפול הסיעודי בישראל. הכנסת מודאגת מכך שמערך הסיעוד הקיים אצלנו לא מאפשר טיפול ראוי ואף גורם לפגיעה בכבוד ובבריאות של המטופלים.
4. אשפוז וטיפול סיעודי לא יכולים להיות רק נחלתם של מי שבידיהם האמצעים הדרושים. לא נכון גם להטיל השתתפות עצמית בסכומים ניכרים על בני משפחה תוך חדירה לפרטיותם והכבדת הנטל הנפשי והכלכלי הכבד המוטל עליהם ממילא.
5. מערכת שנשענת על ביטוחים פרטיים, לא יכולה לספק מענה גם כיוון שהיא איננה כוללת את אלה שידם אינה משגת לרכוש ביטוח כזה וגם כיוון שהיא כרוכה בעלויות גבוהות למבוטחים במסגרתה, כאשר במקרים רבים הפתרונות הניתנים בה אינם מספקים.
6. אחריות המדינה על מערך הסיעוד היא חיונית. זו הדרך להבטיח את יכולתם של הקשישים לקבל טיפול וסיעוד נדרשים ברמה נאותה ובאופן שיוויוני, מבלי להטיל נטל כבד על בני ובנות המשפחה.
7. הכנסת קוראת לקדם רפורמה במערך הסיעוד שבמרכזה הכרה בזכות לטיפול ואשפוז סיעודי כחלק מסל הבריאות הממלכתי, הגדלת היקף ומגוון השירותים הניתנים והרחבת מערך הסיעוד בקהילה.

סוף החורף, יוצאים למאבק || انتهى الشتاء، ننطلق للنضال

24 במרץ, 2017

↡↡ للعربية ↡↡
הכנסת מסיימת את כנס החורף שלה. ואת הסיכום הקצר שלי אני רוצה להתחיל דווקא בטון אופטימי.
הכנס הזה התחיל בחוק שלנו – חוק שנתן לניצולי שואה, לכמעט כל אחד מהם סכום כסף משמעותי, ועבר בחוק נוסף שהעברנו בעניין זכויות אמנים – חוק ששחרר אומנים מחוזים כובלים ומאפשר לאמנים בתחום המוסיקה ליצור בצורה חופשית וטובה יותר. וזה הסתיים בחוקים חשובים שלנו: הארכת חופשת הלידה – מאבק שאני מנהל הרבה שנים. לפני שנים הצלחנו להעביר הארכה בשבועיים, עכשיו העברנו הארכה בשבוע נוסף, ואנחנו נמשיך בכיוון הזה; חוק חשוב שנותן הגנה למאבטחים, נותן להם את הזכות לעבוד עם פינה מוצלת, מגן משמש מקור מגשם.

היו בדרך עוד חוקים טובים, אבל צריך לומר בכנות: בכנס הזה היו גם הרבה דברים בעייתים.

אנחנו כולנו זוכרים את הימים הקשים של המתקפה על אום אל-חיראן, את ההרוג שם, את ההרס של הבתים, את הפגנת המחאה הקשה והכואבת, אבל המאוד מרשימה שניהלנו יחד בתל אביב.
היו כאן הרבה ימים של הסתה גזענית, כי נתניהו בוחר בהסתה נגד ערבים כמענה אולטימטיבי לחוסר היכולת שלו לתת תשובה אמתית לבעיות של החברה שלנו – בנושאים החברתיים, בנושאים הכלכליים, בנושאים הביטחוניים ובנושאים המדיניים.

ובכנס הזה הייתה מתקפה קשה על המרחב הדמוקרטי – על ארגוני החברה האזרחית, על התקשורת, על היוצרים, על אנשי האקדמיה, על חופש הביטוי, על בתי המשפט. זו מתקפה מסוכנת והיא מתבצעת לא רק בחקיקה, אלא בהמון המון פעילות יומיומית מזיקה שנעשית מכאן – מהבניין הזה. אנחנו מנהלים מאבקים קשים נגד המתקפה הזו על המרחב הדמוקרטי, נגד המתקפה על האוכלוסייה הערבית. אנחנו נאבקים נגד חוקי הסיפוח.

מול שלטון שאין לו פתרונות ואין לו תשובות ומסתפק בהסתה ובשנאה, אנחנו מנסים להציע סדר יום אחר ואנחנו נאבקים עליו
אנחנו מציעים שימושים יותר טובים לאותם מיליארדי השקלים שנמצאים היום בקופת המדינה: עודפי גביית מסים, מסים צפויים על עסקת מובילאיי – מיליארדים של שקלים.
אנחנו מציעים לתת את הכסף הזה למשל להכנסת הביטוח הסיעודי לסל הבריאות הממלכתי. אנחנו מציעים להעלות את הכנסת המינימום של קשישים ושל נכים ל-5,000 שקל בחודש, כי נכה הוא לא חצי בן אדם, וגם קשיש בישראל זכאי לחיות בכבוד – לחיות בכבוד. אנחנו מציעים להעלות את השכר של העובדות והעובדים במערכת הציבורית, אותם אלא שנותנים לנו שירות כל כך חשוב, אבל משתכרים שכר נמוך מדי: עובדות סוציאליות, מורות, עובדים נוספים במערכת הציבורית. ואנחנו מציעים לעשות מהפכה בתחבורה הציבורית. למשל, מהפכה של מוניות שירות: להרחיב את השירות הזה לכל הארץ, שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. זה חלק מאוד מרכזי ממה שצריך לעשות כדי להפוף את התחבורה הציבורית למערכת גמישה ומתפקדת יותר לטובת כולנו. אנחנו גם מציעים להתמודד עם החסם הגדול שקיים בפני פיתוח התחבורה הציבורית, וזו העובדה שחסרים נהגים, כי השכר שלהם נמוך מדי, ותנאי העבודה שלהם לא ראויים.
יש מה לעשות בכסף הזה, ואפשר בכסף הזה לפתור בעיות גדולות שקיימות בישראל.

אבל בכל המאבקים האלה אנחנו צריכים גם אתכם ואתכן. צריך להבין: הכנסת איננה אי מבודד. מחאה והתנגדות ציבורית – מחאה ברחוב, מחאה ברשתות החברתיות מגיעה גם לכאן, חודרת את החומות של הבית הזה, ומשפיעה גם על חברי כנסת.
ולכן אני מסיים את הסיכום הקצר שלי בקריאה אליכם ואליכן: אם אתם חושבים שיש הרבה דברים שיש לתקן, השמיעו גם את הקול שלכם – ברחוב, ברשתות החברתיות, בהפגנות, בכתיבה. במגוון של המון המון דרכים.
דמוקרטיה היא לא רק הזכות שלנו ללכת ולהשפיע ולהצביע פעם בכמה שנים. דמוקרטיה היא הזכות והחובה שלנו להשמיע את קולנו בכל רגע, בכל זמן. המאבק הזה הוא מאבק קשה, אבל אנחנו לא ויתרנו, לא מוותרים ולא נוותר לעולם על החלום שיהיה כאן מקום לכולנו.
זה חלום שאנחנו נבצע אותו – ביחד.

تنهي الكنيست دورة الشتاء, وبودي ان ابدأ ملخّصي بنبرة ايجابية.
لقد بدأت الدورة بقانون لنا – قانون أعطى الناجين من المحرقة، كلهم تقريبا مبلغا لا يستهان به من المال.
تبعه قانون اضافي قمنا بتمريره لحقوق الفنانين – قانونٌ حرّر الفنانين من عقود تقيّدهم, ليسمح للفنانين في مجال الموسيقى بالإبداع بشكل افضل واكثر حرية.
وانتهت الدورة بقوانين مهمة: بدءًا من تمديد عطلة الولادة – نضال اقوده منذ اعوام. فقبل بضعة اعوام نجحنا بتمرير قانون تمديد عطلة الولادة بأسبوعين. والآن قمنا بتمرير تمديدها بأسبوع اضافي, ونحن مستمرون في هذا الاتجاه;
قانون مهم يوفّر الحماية للحراس, يعطيهم حق العمل مع زاوية مظللة, يحميهم من الشمس، من البرد ومن المطر.

كانت هناك قوانين اضافية, الا ان علينا ان نقول بصراحة: في هذه الدورة كانت هناك ايضا العديد من الامور الاشكالية.

كلّنا نذكر الايام الصعبة للهجوم على ام الحيران, المرحوم هناك، وهدم البيوت, مظاهرة الاحتجاج الصعبة والمؤلمة، والمثيرة للإعجاب التي أدرناها معا في تل ابيب.
كانت هنا ايام عديدة من التحريض العنصري، لأن نتنياهو يختار التحريض ضد العرب كبديل لعدم قدرته على اعطاء اجابة حقيقية لمشاكل مجتمعنا: في القضايا الاجتماعية، الاقتصادية، الامنية، والسياسية.

في هذه الدورة كان هناك هجوما شرسا على الحيز الديموقراطي: على منظمات المجتمع المدني، على الاعلام، على المبدعين، على الاكاديميين, على حرية التعبير، على المحاكم. انه هجوم خطير وهو لا يحدث فقط بالتشريع, بل بالعديد من النشاطات اليومية المؤذية التي تتم هنا – من هذه البناية. نحن ندير نضالات صعبة ضد هذه الهجمة على الحيز الديموقراطي, ضد الهجوم على الجماهير العربية. نحن نناضل ضد قوانين الضم.

ضد سلطة لا حلول لديها ولا اجابات تكتفي بالتحريض والكراهية, نحن نحاول طرح بديل سياسي اخر ونناضل لأجله. نحن نطرح استخدامات افضل لمليارات الشواقل الموجودة اليوم في خزينة الدولة: فائض جباية الضرائب، والضرائب المتوقعة من اتفاقية موبيلاي – مليارات الشواقل.
نحن نقترح تخصيص هذه المبالغ لإدخال التأمين التمريضي لسلة الصحة الجماهيرية. نحن نقترح رفع الحد الادنى للدخل لكبار السن وذوي الاحتياجات الخاصة ل-5000 شاقل بالشهر, لان صاحب الاحتياجات الخاصة ليس نصف انسان, كما ويحق لكبير السن في اسرائيل ان يعيش بكرامة – ان يعيش بكرامة.
نحن نقترح رفع رواتب العاملات والعمال في القطاع العام، اولئك الذين يعطوننا خدمة مهمة جدا, لكنهم يتقاضون اجورا زهيدة: العاملات الاجتماعيات، المعلمات، العمال في القطاع العام.
ونحن نقترح القيام بثورة في المواصلات العامة. على سبيل المثال، ثورة سيارات الاجرة العامة: توسيع هذه الخدمة الى كل البلاد، سبعة ايام بالأسبوع، 24 ساعة باليوم. انه جزء مركزي من ما علينا القيام به لنجعل المواصلات العامة منظومة ليّنة ومنتظمة بشكل افضل من اجلنا جميعا. نحن نطرح مواجهة الحاجز الاكبر الموجود امام تطوير المواصلات العامة, وهي حقيقة وجود نقص بالسائقين، لان راتبهم زهيد وقليل، وشروط عملهم غير لائقة.
هناك ما يمكننا القيام به بهذه الاموال، ويمكن بهذه الاموال حل مشاكل كبيرة موجودة في اسرائيل.

الا اننا وككلّ النضالات نحتاج ايضا لكن ولكم. علينا ان نفهم: الكنيست ليست جزيرة نائية. والنضال الجماهيري – الاحتجاج في الشارع، الاحتجاج في شبكات التواصل الاجتماعي – يصل ايضا الى هنا، يخترق جدران هذا البيت, ويؤثر على اعضاء الكنيست.
لذلك سأنهي ملخّصي القصير بنداء مني لكن ولكم: اذا ما كنتم تظنون ان هناك العديد من الامور التي يجب اصلاحها، أسمعوا صوتكم في الشارع، في شبكات التواصل الاجتماعي، في المظاهرات، بالكتابة، – بالعديد من الوسائل.
الديموقراطية ليست فقط حقنا ان نذهب لنؤثر ونصوت مرة كل عدة اعوام. الديموقراطية هي حقنا وواجبنا ان نسمع صوتنا في كل لحظة، في كل زمان.
هذا النضال هو نضال صعب، الا اننا لم نتنازل، لا نتنازل ولن نتنازل أبدا عن الحلم ان يكون لنا هنا مكان لنا جميعا.
انه حلم سنقوم به – معا.

מחר מפגינים למען מקום לכולנו || غدا نتظاهر من اجل مكان لنا جميعا

3 בפברואר, 2017
שלום לכן ולכם,
مرحبا لكن ولكم،

עכשיו צריך להשמיע כאן קול גדול של התנגדות. לגזענות, להסתה, לתבערה שגודלה כעומק החקירה. כשהשלטון הורס ומחריב את האפשרות לחיות כאן, צריך להתייצב למאבק. יחד – יהודים וערבים. למען מקום לכולנו.

الان علينا ان نُسمِعَ صوتا مقاوما عاليا. ضد العنصرية، ضد التحريض، ضد الحريق الذي يتم اشعاله مع تقدم التحقيق. فعندما تقوم الحكومة بهدم وتدمير امكانية العيش هنا، علينا ان ننتظم للنضال. معا – يهودا وعربا. من اجل مكان لنا جميعا.

בואו במוצ"ש להפגין בתל אביב || تعالوا مساء السبت لنتظاهر في تل ابيب

click.png


בזמן שהם ממשיכים לייצר בעיות, אנחנו ממשיכים לנסות לפתור אותן
في حين يستمرون في خلق المشاكل، نستمر نحن في محاولة ايجاد الحلول

דוגמה אחת לכך הייתה השבוע כשקיימנו בוועדת התחבורה הציבורית בכנסת דיון על אחד החסמים הגדולים ביותר לפיתוח שלה: המחסור האקוטי בנהגים. הסיבה למחסור היא השכר הנמוך והתנאים הגרועים, שגורמים לאנשים לברוח מהמקצוע.

احد الامثلة على ذلك حدث هذا الاسبوع عندما ناقشنا في لجنة المواصلات العامة في الكنيست، نقاش عن احد اكبر الحواجز امام تطوير المواصلات العامة، وهو النقص في عدد سائقي المواصلات العامة. السبب للنقص هو الراتب الزهيد وشروط العمل السيئة، والتي تؤدي لهروب الناس من المهنة.

click.jpg

כבר בנובמבר 2015 הוצאנו מכתבים לשרי האוצר, התחבורה והכלכלה, בו פירטנו את המלצות הוועדה בנושא, וביקשנו לראות תוצאות. משרד התחבורה אפילו גיבש תכנית עבודה לשנת 2016 לטיפול בבעיה, אך בפועל העבודה שנעשתה היא בתמצית: לא כלום. המחסור בנהגים הוא החסם מספר אחת לתחבורה ציבורית איכותית.

בדיון העברתי מסר ברור לשר התחבורה, ישראל כץ, ולמנכ"לית משרדו, קרן טרנר: בלי נהגים, כל הפרויקטים שננסה לקדם בתחום התחבורה הציבורית הולכים להיתקע וכבר נתקעים.

הרעיון הוא מאוד פשוט: אם יש מחסור כזה עצום בנהגים, צריך להעלות את רמת התנאים ואת שכרם כדי שאנשים יבואו לעבוד. הצלחנו אמנם להעלות את שכרם ל-39 ש״ח לשעה, אבל זה לא מספיק. חזרנו בדיון ודרשנו, בין היתר, להעלות את השכר ל-55 ש״ח לשעה. קראנו גם למשרדי האוצר והתחבורה להכניס את תנאי הנהגים ושכרם למכרזים שהם מוציאים על הקווים.

منذ نوفمبر 2015 ارسلنا رسائل لوزراء المالية، المواصلات والاقتصاد، فصلنا فيها توصيات اللجنة في الموضوع، وطالبنا برؤية نتائج. حتى ان وزارة المواصلات اعدت خطة عمل لعام 2016 لمعالجة المشكلة، الا ان خلاصة العمل كانت: لا شيء. النقص في السائقين هو الحاجز الاول لمواصلات عامة جيدة.

في النقاش ارسلت برسالة واضحة لوزير المواصلات، يسرائيل كاتس، ولمديرة وزارته، كيرن تيرنر: بلا السائقين، فان كل المشاريع التي نحاول دفعها قدما في مجال المواصلات العامة ستبقى عالقة.

الفكرة بسيطة جدا: اذا ما كان النقص في السائقين بهذا الحجم الكبير، علينا رفع مستوى شروط العمل والرواتب كي يقبل الناس على العمل. مع اننا استطعنا رفع راتبهم ل39 شيكل للساعة، الا ان ذلك لا يكفي. عدنا وطالبنا في النقاش، من بين مطالبات اخرى، رفع الراتب ل55 شيكل للساعة. كما وطالبنا وزارتي المالية والمواصلات ادراج شروط عمل السائقين وراتبهم لمناقصات خطوط الباصات التي يتم الاعلان عنها.


אשמח כתמיד לקבל הערות והתייחסויות.

يسرني الحصول على تعليقاتكن/م وملاحظاتكن/م.

שלכן/ם,

דב חנין – دوف حنين


 

החלטת האו״ם: לא נגד ישראל – כן בעד פתרון הסכסוך || قرار الأمم المتحدة: ليس ضد اسرائيل – نعم مع حلّ الصراع

24 בדצמבר, 2016

אני מברך על החלטת מועצת הביטחון בעניין ההתנחלויות. זו איננה החלטה אנטי ישראלית. זו החלטה שמנסה להציל אותנו הישראלים והפלסטינים מהמשך מעגל הדמים של מלחמות וכיבוש.

بعد لحظات ستبدأ جوقة السياسيين بخصوص القرار الهام الذي اتخذه مجلس الأمن هذا المساء. سيقولون انه قرار مناهض لاسرائيل – هذا غير صحيح. حيث أن هذا القرار يحاول انقاذ كلا الطرفين، الاسرائيلي والفلسطيني، من الاستمرار في دوامة سفك الدماء من الحروبات والاحتلال.

 

אלו עקרונות ההחלטה, כדאי להכיר אותם, כי מגיע לנו דיון אמיתי על העתיד שלנו:

هذه أساسات القرار، شاركوها، لأننا نستحق نفاش حقيقي حول مستقبلنا:

 

1. ההחלטה קובעת כי הקמת התנחלויות על ידי ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל ירושלים המזרחית, "נעדרת כל תוקף חוקי, מהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי והינה מכשול להשגת פתרון שתי המדינות".

يؤكد من جديد أن قيام إسرائيل المستوطنات في الأراضي الفلسطينية المحتلة منذ عام 1967، بما فيها القدس الشرقية، لا يوجد لديه شرعية قانونية وتشكل انتهاكا صارخا بموجب القانون الدولي وتشكل عقبة رئيسية أمام تحقيق الحل القائم على دولتين.

2. ההחלטה דורשת מישראל להפסיק מיד ובאופן מוחלט את כל פעילות הבנייה בהתנחלויות בגדה המערבית ובירושלים המזרחית. בהחלטה נכתב כי הפסקת הבנייה בהתנחלויות נחוצה כדי להציל את פתרון שתי המדינות והיא קוראת לנקוט בצעדים כדי להפוך את המגמות בשטח שפוגעות בפתרון זה.

يكرر مطالبته إسرائيل فورا وبشكل كامل وقف جميع الأنشطة الاستيطانية في الأراضي الفلسطينية المحتلة، بما فيها القدس الشرقية. ويؤكد أن وقف جميع أنشطة الاستيطان الإسرائيلية أمر ضروري لإنقاذ حل الدولتين، ويدعو إلى خطوات إيجابية الواجب اتخاذها فورا لعكس الاتجاهات السلبية على الأرض التي تعرض للخطر حل الدولتين.

3. בהחלטה נכתב כי מועצת הביטחון לא תכיר בכל שינוי שייעשה בקווי 1967, אלא אם כן הדבר ייקבע בהסכם בין ישראל לפלסטינים שיושג באמצעות משא ומתן.

يؤكد أنه لن يعترف بأي تغييرات على خطوط 4 يونيو 1967، بما في ذلك ما يتعلق بالقدس، عدا تلك التي يتفق عليها الطرفان من خلال المفاوضات.

4. ההחלטה קוראת לכל המדינות החברות באו"ם "ליצור הבחנה בין שטח מדינת ישראל לבין שטחים שנכבשו ב-1967" בכל הפעולות שהן מבצעות.

يدعو جميع الدول للتمييز، في تعاملهم ذات الصلة، بين إقليم دولة إسرائيل والأراضي الفلسطينية المحتلة منذ عام 1967.

5. ההחלטה קוראת לנקוט בצעדים מיידים למניעת אלימות נגד אזרחים, כולל פעולות טרור, פרובוקציות והרס ומדגישה כי יש להעמיד לדין את המעורבים. בהחלטה נכתב עוד כי יש להגביר את המאבק בטרור ולגנות בצורה ברורה את כל מעשי הטרור. ההחלטה גם קוראת לשני הצדדים להימנע ממעשים פרובוקטיביים, מהסתה ומהתבטאויות מתסיסות.

يدعو إلى اتخاذ خطوات فورية لمنع جميع أعمال العنف ضد المدنيين، بما في ذلك أعمال الإرهاب، وكذلك جميع أعمال الاستفزاز والتدمير، ويدعو للمساءلة في هذا الصدد، ويدعو إلى الامتثال للالتزامات بموجب القانون الدولي لتعزيز الجهود المبذولة لمكافحة الإرهاب. ويدعو الطرفين إلى التصرف على أساس القانون الدولي، بما في ذلك القانون الإنساني الدولي، والاتفاقات السابقة والالتزامات، إلى التزام الهدوء وضبط النفس، والامتناع عن الأعمال الاستفزازية والتحريض والخطابة الملهبة للمشاعر.

אני לא רוצה לחיות בחברת ׳האח הגדול׳ – חוק המאגר הביומטרי מסוכן ומיותר

20 בדצמבר, 2016
אני מתנגד למאגר הביומטרי מהיום הראשון שהנושא הזה הובא לכנסת, גם מסיבה עקרונית, וגם מסיבות מעשיות.
באופן עקרוני, אני לא רוצה לחיות בחברת ׳האח הגדול׳. אני לא רוצה שנתוני הגוף שלי יהיו בידי השלטון, ושהוא יוכל לעשות בהם מה שהוא רוצה.
ובאופן מעשי – זוהי הצעת חוק שאין בה צורך. כולנו בכנסת תומכים בהכנסת תעודות זהות חכמות, שמאפשרות להשוות בין האדם לבין התעודה שהוא מציג – רק בלי הכללת כל הנתונים הביומטריים של כל האנשים במאגר כלשהו. שהרי, אם הנתונים ייכללו במאגר מסוים – אז במוקדם או במאוחר, הוא ייפרץ. יגידו לנו שזה מאגר מאובטח ובטוח. אבל מה תגידו על המאגרים של הפנטגון האמריקאי, של משרד החוץ האמריקאי? הם נמצאים עכשיו כולם בוויקיליקס. אז תגידו לנו שהאמריקאים לא יודעים לאבטח, ושאצלנו יודעים טוב יותר. אבל אצלנו כבר נפרץ והתפרסם המאגר של משרד הפנים. אין זה מקרה שגם גורמי ביטחון בישראל מטילים ספק בתבונה ובתועלת של מאגר ביומטרי כזה.
מאז שהתחיל הוויכוח הזה בכנסת הספקות רק הלכו והתרבו. סימני השאלה רק התעצמו. אנחנו למדנו מאז, בדו"ח של מבקר המדינה, שחלק גדול מהטענות ששימשו להצדקת המאגר הביומטרי היו חסרות בסיס.
במקום להסיק מסקנות לגבי הכיוון  המיותר והמסוכן הזה, הממשלה הזו – באופן לא מפתיע – מתעקשת להחזיר אותו לכנסת ולחייב את כל אזרחי ישראל להיכנס למאגר הביומטרי.

חוק זכויות המלצרים יוצא לדרך

24 בפברואר, 2016

כל מה שרציתם לדעת על חוק המלצרים

בעוד שבועיים נעלה בכנסת את חוק זכויות המלצרים והמלצריות בישראל. חוק חשוב שרלוונטי ליותר מ-100 אלף עובדות ועובדים, ולהיאבק על כך שגם למלצריות ולמלצרים,לברמנים, למארחים ולטבחים יהיו שכר וזכויות. החוק מבוסס על הגיון פשוט: לכל עובד בישראל מגיעה משכורת. גם לכ-100 אלף מלצרים ומלצריות, מארחים, טבחים וברמנים. —כי טיפ זה לא משכורת. טיפים הם דמי שירות שהלקוח בוחר להשאיר בסוף השירות. שכר, לפי החוק ישראלי, הוא תשלום של לפחות שכר מינימום, שיוצא מהכיס של המעסיק, על כל שעת עבודה של העובד

למה זה חשוב?

זה חשוב כי בלי שכר שהמעסיק משלם – אין זכויות סוציאליות. בלי שכר מסודר אין תשלום על שעות נוספות, אין תשלום על שעות שבת וחג, אין תשלום על נסיעות בלילה, אין פנסיה,אין תשלום על ימי חופשה ומחלה, אין תשלום דמי הבראה ואין פיצויי פיטורין.  זאת ועוד, עבודה ללא שכר מסודר, כלומר עבודה בטיפים, מובילה לעתים קרובות לניצול נוסף של המלצרים שעות "סטנד ביי" ללא תשלום, תקופות התלמדות והכשרה ללא תשלום וכד'. וזאת כיוון שעבודה לא מסודרת אינה מוגנת. היא פירצה להרעת תנאים על חשבון המלצרים

העובדים בענף המסעדנות הם העובדים היחידים בישראל שלא מקבלים שכר וזכויות סוציאליות. איזה עוד מעסיקים בישראל מקבלים עובדים שעובדים אצלהם יום יום, חודש שלם,אבל בחינם – בלי שהם יצטרכו לשלם לעובדים האלה שכר על מלוא שעות העבודה שעבדו?

אבל מלצרות זו עבודה זמנית, כמה כבר אנחנו מפסידים?

אז נכון שהעבודה במלצרות נחשבת ל"עבודה זמנית". אבל האמת היא שרוב העובדים והעובדות בענף, עובדים בממוצע לפחות שלוש שנים בבתי קפה ומסעדות. שלוש שנים של זכויות אבודות. שלוש שנים או יותר שבהן הם הפסידו אלפי שקלים של זכויות שהמעסיק התחמק מלשלם להם. ובעיקר, אלה שלוש שנים שבהן הם עבדו בלי שכר יום יום, חודש חודש ושנה שנה שבהן המעסיק שלהם, בניגוד לכל מעסיק אחר בישראל ובעולם, לא שילם להם שכר מכיסו.

בשורה התחתונה, מלצר ממוצע מפסיד כ-7000 שקלים בשנה בגלל שאין לו זכויות סוציאליותעובדים שנשארים לעבוד בענף המסעדות יכולים לגרור על גבם שנים רבות של עבודה ללא זכויות סוציאליות. ההפסד שלהם יכול להגיע לעשרות ולפעמים גם למאות אלפי שקלים.

אז מה אתם בעצם מציעים

 לפי החוק החדש – המלצרים יקבלו (לפחות) שכר מינימום על כל שעת עבודה וגם את הטיפים שהם מקבלים היום. בסופו של חודש, המלצרים ירוויחו כמו שמגיע להם – שכר +טיפיםהחוק לא יפגע בהכנסת המלצרים. וזה אפשריכבר היום יש עשרות עסקים ברחבי הארץ שמשלמים למלצרים ולמלצריות שכר מינימום. הטיפים בבתי הקפה והמסעדות האלה,מתחלקים בין העובדים ונחשבים שכר נוסף

רגע, אני מלצר, אני לא רוצה להרוויח שכר מינימום!

צריך להבהיר דבר חשוב. החוק לא יפגע בהכנסת המלצרים. לאחר שהחוק יעבור המלצרים ירוויחו כרגיל את הטיפים שלהם כרגיל, אבל בנוסף הם יקבלו שכר מינימום וזכויות סוציאליות. טיפים + שכר, זו ההצעה. תרבות מתן הטיפים בישראל חזקה ואין צפי שהכנסות המלצרים יפגעו. החוק צפוי להעלות את ההכנסות של כל המלצרים, אבל הוא חשוב במיוחד לאותם מלצרים שלא עובדים במסעדות יוקרה. לרוב, מדובר בעובדים צעירים, לפעמים אפילו בני נוער, שלא תמיד מודעים לזכויות שלהם ושקל לנצל אותם. זו הקבוצה שצריכה את הגנת החוק.

ומה עם המסעדות, איך הן יצליחו לשלם?

החוק נוסח כדי לסייע למסעדות להסתגל למצב החדש. אין ספק, תהיינה מסעדות שתצרכנה סיוע כדי לעבור לתנאי העסקה ההוגנים. ובדיוק בשל כך אנחנו מציעים בהצעת החוק שלנו לתת – בשנים הראשונות שאחרי כניסתו של החוק לתוקף – הטבות בדמות נקודות זיכוי נוספות במס הכנסה וכן מס חברות מופחת. בכל מקרה, וזה נכון תמיד, הסבסוד של הענף, כל ענף, לא צריך להיעשות דרך פגיעה בעובדים ובזכויות שלהם הצעדים האלו יאפשרו לענף המסעדות להמשיך להיות רווחי, אבל לא על חשבון המלצרים

הצעה יפה, אבל מה הסיכויים שלה לעבור?

את הצעת חוק זכויות המלצרים אני מוביל בכנסת יחד עם עוד 61 ח"כים יוזמים נוספים. בין היוזמים חברים במפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית, וביניהם מיקי לוי )יש עתיד(, יעקב מרגי )ש"ס(, שלי יחימוביץ' )מחנ"צ(, אלי אלאלוף )כולנו(, זהבה גלאון )מרצ(, ואורלי לוי אבקסיס )ישראל ביתנו(. כמו כן תומכים בו ארגונים רבים כגון ההסתדרות, אגודת הסטודנטים,מועצת התלמידים, וכן התארגנויות מלצרים רבות. סוף סוף, יש סיכוי אמיתי לשינוי.

מעולה. אז איך אפשר לעזור?

הגיע הזמן להסדיר את עבודת המלצרות. הגיע הזמן לתת למלצרים ולעובדי המסעדות את מה שמגיע להם. גם אתם יכולים לעזור להצעת החוק הזאת להפוך לחוק במדינת ישראל.פרסמו את היוזמה, דברו עליה עם חברים, ואם אתם מלצרים, דברו עליה במקום העבודה, גם עם הבוס! אתם גם יכולים לכתוב עליה לחברי הכנסת, או לשרים החברים בועדת שרים לענייני חקיקה.

ובואו לכנס המלצרים בכנסת ביום שלישי הבא ה3/1! כתבו לנו פרטים שלכם להרשמה: dovhanin@gmail.com

10268708_1207963415904288_7149591507913085443_n

עוצרים את שוד הגז הגדול

1 ביולי, 2015

הדרמה הגדולה השבוע בכנסת, במאבק נגד שוד הגז

אחרי שראש הממשלה נתניהו לא הצליח לגייס רוב בכנסת כדי להעביר בהצבעה לילית את ההחלטה על שוד הגז, הוא ביטל את ההצבעה!

מדובר בהישג חשוב לכוחות הנאבקים, בתוך הכנסת ומחוץ לה, נגד הניסיון של הממשלה להעניק במתנה את משאבי הטבע שלנו לידי טייקון הגז יצחק תשובה ולידי חברת "נובל אנרג'י" האמריקאית.

למי שחשב שביבי הוא כל יכול ולמי שחשב שאת הטייקונים אי אפשר לנצח – הנה ההוכחה שגם אנחנו מסוגלים. ביבי הפסיד אמש בנושא שהכי חשוב לו, אחרי שהשקיע מאמצים בלתי נלאים כדי לגרום להחלטה לעבור. אומנם זה לא סוף הדרך, והמאבק נגד שוד הגז עוד ארוך, אבל אנחנו בהחלט יכולים לרשום לעצמנו הישג.

 

כדי לנצח את הטייקונים – הכרחית מחאה ציבורית

ההישג הזה הוא תוצאה של מערכה ציבורית רחבה שנוהלה לא רק בידי חברי כנסת, אלא בראש ובראשונה בידי האזרחים עצמם. פוליטיקה פרלמנטארית היא חשובה, אבל כדי לנצח מאבקים חברתיים ופוליטיים, לא מספיקה העשייה בכנסת, אלא חשובה גם התגייסות ציבורית, ברחובות הערים, של המוני בני אדם.

במוצאי שבת (26.6) התקיימה הפגנה מרשימה בתל-אביב – ביוזמת שורה של ארגונים חברתיים וארגוני סביבה – בה השתתפו אלפי בני אדם, אשר צעדו מכיכר הבימה ועד לקריית הממשלה.

הפגנה שוד הגז

אלפי המפגינים נגד מתווה הכניעה לטייקוני הגז הפגינו משום שהם ידעו, שבלי פיקוח על מחירים, בלי תחרות אמיתית, בלי הגבלות על הייצוא, בלי הגנה על האינטרסים של משק החשמל והתעשייה בישראל – המתווה הזה מצוין לבעלי ההון ורע לאזרחים.

 

החיבור המושחת בין הון לשלטון מסכן את הדמוקרטיה

אירועי השבוע מפנים זרקור אל הקשר הבעייתי שבין הון לבין שלטון. נתניהו נותר ללא רוב בכנסת, משום ששורה של שרים וחברי כנסת ממפלגות השלטון פסלו את עצמם מלהשתתף בהצבעה בגלל ניגוד עניינים. מסתבר, שלא מעטים מהם הם ידידים אישים של טייקון הגז קובי מימון, עבדו בעבר בתפקידים בכירים בחברות אנרגיה, ואף מחזיקים בהן מניות בשווי מיליוני שקלים (!).

ביבי ותשובה

העובדה שקבוצה קטנה של בעלי הון מחזיקה לא רק בהרבה כסף, אלא גם בכוח ובהשפעה על תהליכי קבלת ההחלטות – היא מדאיגה, ואפילו יותר מכך: היא מסכנת את המרחב הדמוקרטי בישראל.

השופט האמריקאי לואיס ברנדייס, שהיה אחד המשפטנים החשובים במאה הקודמת, אמר: "יכולה להיות לנו דמוקרטיה במדינה הזאת, יכול להיות לנו עושר רב המרוכז בידי מעטים – אבל לא יכולים להיות לנו שניהם".

מילים נבונות אלה ממשיכות להיות רלוונטיות גם בישראל של ימינו, שבה החיבור המושחת בין הון לבין שלטון בא על חשבון ערכי הדמוקרטיה, השקיפות וניקיון הכפיים הציבורי.

 

אין תמיכה במתווה הגז – עכשיו הזמן להמשיך להפגין

לאחר שהממשלה נאלצה לפרסם את מתווה הגז, נערך סקר של גל"צ ובו הסתבר, שיש פי שניים יותר מתנגדים למתווה הגז מאשר תומכים. עוד נחשף בסקר, כי 53% מהנשאלים אין אמון בכך שצוות המשא-ומתן הממשלתי יידע לעמוד על האינטרסים שלנו מול הטייקונים.

סקר הסכם הגז

עכשיו הזמן לתרגם את דעת הקהל לכוח פוליטי, שייאלץ את הממשלה לחדול מלהפקיר את הגז לידי הטייקונים. במוצאי שבת הקרובה (4.7) תתקיים בתל-אביב הפגנה בקריית הממשלה (דרך מנחם בגין, סמוך למגדלי עזריאלי) בקריאה לעצור את שוד הגז. ההתאספות החל מ-20:00, וההפגנה תתחיל ב-21:15. לפרטים

בואו והזמינו חברים. נתראה שם.

צפו בדברים שאמרתי בכנסת, בכנס חירום נגד שוד הגז

 

 

המשבר הקשה ביוון ומה שאפשר ללמוד ממנו על פוליטיקה של שינוי

29 ביוני, 2015

המשבר ביוון הגיע לנקודת שיא. מהן הסיבות? מה הלקחים?

במקום להקשיב לספינים בתקשורת, בואו ננסה להבין מי הם הכוחות הנאבקים, ומה באמת קורה פה. שש הערות:

1. מפלגת השמאל "סיריזה", שנבחרה לפני חמישה חודשים, התחילה את הקדנציה בכך שעשתה אחרי הבחירות בדיוק את מה שהבטיחה לפניהן: קידמה העלאה של שכר המינימום, הגדילה את הפנסיה, עצרה את ההפרטה. כי כך צריך לנהוג שמאל: לא להזדנב אחרי הימין, אלא להציג מדיניות חלופית; לא לחקות או להתחפש ליריבים הפוליטיים שלנו, אלא לנהוג לפי הערכים שמבדילים אותנו מהם.

2. אבל המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים החליטו לנסות ולהכניע את יוון בכוח. הם מענישים את העם היווני על הבחירה הדמוקרטית שלו. הם דורשים ממנו לוותר על הפנסיות, לשלם יותר על מזון ומוצרים בסיסיים, לפטר מורים ורופאים, לצמצם עוד יותר את השירותים החברתיים שכבר קוצצו באכזריות – ואת כל זה הם דורשים במקום הצעת ממשלת השמאל להגדיל את המיסים על בעלי ההון ולהילחם בתופעת ההתחמקות ממס של העשירים.

3. מדיניות הממשלה היוונית נכונה ערכית ומוצדקת גם מבחינה כלכלית. קבוצת כלכלנים מובילים, ביניהם ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, פרסמה גילוי דעת חריף ב-"פייננשל טיימס", נגד מדיניות הצנע שמנסים לכפות על יוון: "זוהי שגיאה לדרוש מיוון להיות מחויבת לתוכנית ישנה שהוכחה ככושלת, נדחתה על ידי המצביעים ביוון, ושמספר גדול של כלכלנים, ובהם גם אנחנו, מאמין שהייתה מוטעית מלכתחילה" (http://www.themarker.com/wallstreet/1.2653392).

חתן פרס נובל לכלכלה ובעל הטור ב-"ניו יורק טיימס", פול קרוגמן, האשים את גרמניה כי ביחס לחוב היווני היא מתנהלת בסחטנות של מאפיונר (http://www.themarker.com/wallstreet/1.2551767), והדגיש כי המדיניות של ההון הפיננסי האירופי כלפי יוון לא נובעת מהיגיון כלכלי, אלא מרצון פוליטי להעניש את ממשלת השמאל (http://www.themarker.com/wallstreet/1.2570233).

4. אז מה עושים במצב כזה? נכנעים לתכתיב מבחוץ, ובוגדים באמון הבוחרים, כדי להקל על המצוקה המיידית? או ממשיכים להתקדם בכל הכוח, תוך התעלמות מהחשש הגדול שיש בציבור? זו הבחירה הכוזבת ש-"סיריזה" החליטה לא להיכנס אליה.

ההכרעה הזו חשובה והיסטורית, דווקא מכיוון שעד עכשיו, במרבית המקרים, שמאל בעולם התעקש לבחור באחת משתי התשובות המוטעות האלה ונכשל: כשל בגדול הניסיון ההיסטורי להתעלם מהעם ולכפות עליו את מה שההנהגה חשבה שנכון; כושלת גם הדרך, שדוגמאות רבות לה אנחנו רואים מסביבנו, להירתע מיד לאחור ולהיכנע מול כל מכשול.

"סיריזה" החליטה לא לכפות ולא להיכנע, אלא להחזיר את ההכרעה לעם. פוליטית זו החלטה קשה. המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים עושים הכל כדי לייצר ביוון משבר חמור וקיצוני, כדי לאלץ אנשים להצביע בעד כניעה. נסו לדמיין באיזה לחץ אתם הייתם נתונים, כשבכספומטים אין כסף. במצב כזה, בהחלט ייתכן שהממשלה תפסיד במשאל.

אבל כך צריכה להיראות פוליטיקה שמאלית: הסוציאליזם שלנו הוא הרחבה דרמטית של הדמוקרטיה, ולא ניגוד שלה. צריך לעשות אותו עם העם, ובטח לא נגד רצונו. זו דרך ארוכה יותר, אבל בסוף רק היא יכולה לנצח.

5. אז מה אפשר ללמוד מכך? יוון ממחישה את הבחירה האמיתית בפניה כולנו עומדים: או קפיטליזם ברברי שמרכז את העושר והכוח בידי מעטים, או דמוקרטיה.

ביוון, נמצאת בצד אחד ממשלה שיזמה משאל כי לתפיסתה העם הוא הריבון, והוא זה שצריך לקבל החלטות לגבי עתידו; מהצד השני, ניצבים המוסדות הפיננסיים, דוגמת הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית, המבקשים להכתיב לעם היווני את גורלו ולשמר את השליטה ואת העושר.

6. הניסיון היווני מכיל לקחים עבור כל מי שרוצה להתמודד עם המשבר אליו נקלעה השיטה. כמו חברינו היוונים, גם אנחנו צריכים לשאול עצמנו: איך בונים במציאות שלנו תנועה שיכולה לשנות את החברה? איך זוכים באמון העם? איך בתוך משבר של השיטה, משכנעים את הציבור ללכת שמאלה במקום לפנות לימין הקיצוני?

האתגר שבפני השמאל – מסובך וקשה. גם ביוון וגם כאן. ואנחנו נמשיך להתמודד איתו, כי אין דרך אחרת.