אדום - ירוק

ח”כ יחימוביץ’ גייסה עשרות חתימות של ח”כים, במטרה לאלץ את ראש הממשלה להגיע לדיון על אי מינויו של שר רווחה. ברגע האחרון משכו 10 מהם את חתימותיהם. נדיה חילו, שמשכה חתימתה: “המטרה כבר הושגה, הבטיחו לי שימנו שר”

מירי חסון, ynet 27.12.06, 13:14

בזכות עשרה חברי כנסת שמשכו את חתימתם מדרישה לדיון בנוכחות ראש הממשלה, התבטל היום (ד’) הדיון שבו אמור היה ראש הממשלה להשיב מדוע טרם מינה שר רווחה בממשלתו.

יוזמת הדיון, ח”כ שלי יחימוביץ’ (עבודה) פנתה במכתב ליו”ר הכנסת, דליה איציק, בעקבות משיכת החתימות. לדברי יחימוביץ’, “כל ניסיון לבטל חתימות לאחר תום המועד מהווה הפרה בוטה של התקנון, מתוך שיקולים זרים לכללי המשחק בכנסת”. לאיציק הסבירה: “את מופקדת על התקנון ועל ביצועו ולכן את מתבקשת שלא לאשר ולא לקבל שום ביטול חתימה על דבר שהיה כבר צריך להתבצע על פי חוק”.

יחימוביץ’ הוסיפה: “לבקשתי לדיון בעניין מדיניות משרד הרווחה צורפו 49 חתימות של חברי כנסת, חתימות שהיו אמורות לגרום לראש הממשלה להתייצב בפני הכנסת עד התאריך 26 בדצמבר. אולם, בדרך לא דרך הוא הצליח לבטל את הגעתו”.

ח”כ דב חנין (חד”ש) מתח ביקורת על עשרת הח”כים שבחרו למשוך את חתימתם: “הגיע הזמן להתייחס ברצינות לחתימות של חברי כנסת, גם חברי הכנסת עצמם צריכים להתייחס בכבוד אל חתימתם. זה כמו לחתום על צ’ק”.

ראש סיעת ש”ס, שנתן הוראה למחוק את חתימתם של שני חברי הכנסת מסיעתו, התייחס לנושא: “נתתי הוראה למשוך את

החתימות ולמחוק את שמות הח”כים של ש”ס מהרשימה, כיוון שלדעתי בשותפות ישנם כללי עבודה, ואי אפשר שחברי קואליציה יזמנו את ראש הממשלה לדיון. זה לא ראוי ולא יאה. זהו מהלך אופוזיציוני, ופורום של 40 ח”כים אינו מתאים לכך. נכון שזה גם שלא ראוי ולא יאה שאין שר רווחה, זה לא קשור לעמדה שלנו בנושא, אבל זה לא הפורום המתאים”.

חברת הכנסת נדיה חילו (עבודה) שגם היא וחברים נוספים מסיעתה משכו את חתימתם, אמרה ל-ynet כי הסיבה לכך היתה ש”קיבלנו הבטחה לכך שבימים הקרובים ימונה שר רווחה במשרה מלאה. זו היתה המטרה שלנו. החתימה שלי היתה אמצעי, אך המטרה מומשה ולכן אין צורך בדיון. בשיחות שניהלתי בין היתר גם עם השר בנימין בן אליעזר וכן עם ח”כ יורם מרציאנו, הם הבטיחו בוודאות שיהיה מינוי לשר רווחה, ואני מברכת על כך”.

חברי השדולה הסביבתית-חברתית מתריעים על קיצוצים חסרי אחריות ומבקשים: יותר כסף לאנרגיות נקיות, למים, לתחבורה ציבורית ולפיקוח על חומרים מסוכנים. היו”ר חנין: לסוגיות אלו גם חשיבות כלכלית ומדינית. התקציב מנוגד להצהרות הממשלה עצמה

נטע אסנת, nrg 29/12/2006 9:23

“תקציב המדינה לשנת 2007 הוא תקציב אנטי סביבתי מובהק, והוא מנוגד להצהרות חוזרות ונשנות של הממשלה כי תשים דגש על עניינים סביבתיים ועל המעבר לפיתוח מקיים”, אומר ח”כ דב חנין (חד”ש), יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. אתמול הגישו עשרה ח”כים מהשדולה מסמך ‘הסתייגויות סביבתיות’ מהתקציב השנתי שגובש בממשלה, ובו ביקשו להקדיש יותר משאבים לענייני פיתוח אנרגיות נקיות, ניצול מקורות המים, תחבורה ציבורית, פיתוח ערים ועוד.

“התקציב שגובש השנה אינו מתמודד עם שאלות היסוד שהממשלה עצמה התחייבה להתמודד עימן. לסוגיות אלו יש לא רק חשיבות סביבתית, אלא גם כלכלית, מדינית ואפילו ביטחונית”, אומר ח”כ חנין ומבהיר: “למשל, הממשלה הקצתה פחות מחמישה מיליון שקלים לנושא פיתוח אנרגיות נקיות. זו בדיחה שהיתה מצחיקה אולי, אלמלא היא היתה על חשבוננו. הרי בסופו של דבר, אם המדינה תשקיע בתחום ותחסוך 20 אחוז מסך האנרגיה שהיא מבזבזת מדי שנה – מדובר יהיה בחיסכון של מיליארדי שקלים. זה הרבה כסף”.

יחד עם חנין, חתומים על המסמך עוד תשעה ח”כים מסיעות שונות: מיכאל מלכיאור, אורית נוקד, קולט אביטל, יצחק גלנטי, משה גפני, רן כהן, אברהים צרצור, ליה שמטוב ורונית תירוש. הם מבקשים להקציב עוד קרוב ל-200 מיליון שקלים לייעול השימוש באנרגיה, ולהוסיף 45 מיליון ש”ח לפיתוח אנרגיות נקיות. 45 מיליון השקלים האלו, אומר ח”כ חנין, יושקעו בדברים שראש הממשלה התחייב להם בעצמו, כמו הקמת תחנת כוח סולארית בנגב. “מעבר ליתרון הכלכלי של מהלך כזה, יש כאן עניין מדיני של הקטנת התלות במדינות אחרות לצורך ייבוא נפט”.

גם באשר לטיפול בבעיית המים יש לחברי הכנסת השגות רבות. הממשלה אמנם החליטה להקדיש 400 מיליון שקלים לרכישת מים מותפלים – אבל כאן דווקא מבקשים חברי השדולה לקצץ את ההשקעה בחצי, ולהקצות את 200 מיליון השקלים הנותרים לנושא ייעול השימוש במקורות המים המתוקים העומדים לרשותנו. לדבריהם, יש למפעל התפלת מי ים השלכות תקציביות וסביבתיות ניכרות, וביניהן תפיסת קרקע, שימוש באנרגיה מזהמת והגדלת כמויות הביוב.

לעומת זאת, הם מציינים, יש דרכים רבות לחסוך במים שכבר יש ברשותנו ולנצלם טוב יותר. כך, הממשלה טרם יישמה את החלטתה מאפריל 2003 לקיים פרויקט חיסכון במים במגזר הביתי. התקנת חסכמ”ים בכל הבתים בישראל, בהשקעה ראשונית של 180 מיליון ₪, תחסוך 75 מליון מ”ק בשנה (25% מהצריכה הביתית) שעלותם 375 מיליון שקלים, ותצמצם את הצורך במתקני התפלה. ההשקעה, לפי חישוביהם, צפויה להחזיר את עצמה בתוך כשנה. גם ניקוז מי הגשמים אינו יעיל, ומביא לבזבוז של מים יקרים.

באשר לתחבורה ציבורית, מבקשים הח”כים להחזיר כמיליארד ש”ח לתקציב הפיתוח של רכבת ישראל, אשר קוצצו בתקציב הנוכחי, על אף שבמקומות שבהן חודשה הרכבת והיא פועלת ביעילות (כמו בחיפה וברחובות), הציבור הוכיח שהוא מעוניין להשתמש בשירותיה ואף עושה זאת לא מעט.

הח”כים מציעים עוד להקצות כרבע מיליארד שקלים לפרוייקטים עירוניים. לדבריהם, למרות שבערים גרים למעלה מתשעים אחוז מתושבי ישראל, תקציב פיתוח התשתיות במגזר הכפרי גדול פי 5 מהתקציב המוקצה למגזר העירוני, וסיוע נוסף מוענק באמצעות הנחות בקרקע להתיישבות מחוץ לערים. כמו כן, מוצע להגדיל את תקציב פיתוח התשתיות ביישובי מיעוטים בכ-100 מיליון שקלים.

ולבסוף, מבקשים הח”כים להגדיל ב-80 מיליון שקלים את התקציבים של המשרד להגנת הסביבה, המיועדים להגנה ישירה על בריאות הציבור בתחומים כגון פיקוח על קרינה, ניטור זיהום אוויר ומניעת זיהום מים, כמו גם את תקציבי יחידת הפיקוח “המשטרה הירוקה”, רישוי עסקים והאגף לחומרים מסוכנים.

“המלחמה האחרונה בלבנון הראתה שאזורים שלמים בישראל מסוכנים לציבור. למשל, אזור מפרץ חיפה – בנס נמנע שם אסון שעלול היה להביא למותם של אלפים”, אומר ח”כ חנין. “ומה עושה הממשלה? מקצצת בכספים המוקדשים לטיפול בחומרים מסוכנים. זה הלקח שהם הפיקו מהמלחמה”.

לדברי עו”ד אלונה שפר קארו, מנכ”ל ארגון “חיים וסביבה”, הממשלה מתעלמת מהמדיניות לקידום פיתוח בר-קיימא שאומצה רשמית על-ידה כבר בחודש מאי 2003, ואינה מתקצבת את יישומה בפועל. דו”ח כלכלי של ארגוני הסביבה מצא, כי כתוצאה מהתעלמות זו נגרמים הפסדים של מיליארדים למשק ופגיעה בבריאות הציבור בהיקף נרחב.

מאת: יואב כהן, גלי צה”ל

תושבי כפר מסריק התלוננו במשך שנים על מפעל המתכות הסמוך שמזהם את האוויר. לפני כמה שנים נסגר המפעל והם נשמו לרווחה, אבל אז התיר המשרד להגנת הסביבה את פתיחתו המחודשת תחת בעלים חדשים. התושבים התריעו שהסכנה עדיין באוויר ושהמפעל לא טיפל בבעיות ההפעלה, אבל המשרד להגנת הסביבה, בניגוד לתוצאת הבדיקות שהוא עצמו יזם, טען שבית החרושת עומד בדרישות.

מפעל “חוד-פלדה” ממוקם 3 קילומטרים דרומית לעכו. בשטח הגדול של המפעל ניצבות ערמות ענק של שלדי מכוניות, גרוטאות ברזל ישנות, וצינורות ארוכים.

במהלך פעולת ההתכה נפלטים לאוויר מיליוני חלקיקי מתכות נשימים וחומרים דיאוקסינים. על פי המשרד להגנת הסביבה החומרים הללו נחשבים מסרטנים, גורמים למחלות לב ולבעיות בדרכי הנשימה. בסוף תהליך היצור מתקבלים מטילי פלדה שנמכרים לתעשיית הבניין.

המפעל הוקם כבר לפני כ-50 שנה, אבל לפני 6 שנים נסגר בשל בעיות כלכליות. לפני 3 שנים התעניין יזם חדש במפעל והחליט לרכוש אותו ולחדש בו את הפעילות. מנכ”ל “חוד פלדה”, אנדריי ויידה, טוען כי כשהפעילות חודשה “דאגנו בסופו של דבר למלא אחר כל הדרישות של המשרד להגנת הסביבה. לא כל התכנון שלנו היה מושלם, לא בגלל שלא רצינו אלא בגלל שלא ידענו מה לעשות. חלק מהדברים הצליחו וחלק לא, ונאלצנו לתקן אותם - וכך עשינו”.

90% מתושבי הקיבוץ הסמוך מתו מסרטן וממחלות לב

לא רחוק ממפעל “חוד פלדה” ניצב הקיבוץ הוותיק כפר-מסריק. על פי נתוני הישוב: 90% ממקרי הפטירה שהיו בקיבוץ ב-30 השנה האחרונות היו כתוצאה ממחלות סרטן ולב. מתוך 166 פטירות שהיו ב-30 השנים האחרונות בישוב - 86 היו ממחלות לב, ו-62, כתוצאה ממחלת הסרטן. מתוך 600 תושבים שמתגוררים היום בכפר מסריק - 51 הם חולי לב, 29 חולי סרטן ו-24 אסמטים.

בין החולים, גם יזהר רשף בן ה-34, שבגופו התגלה גידול סרטני לפני 4 חודשים: “אם אתה הולך לרופא המשפחה שלך ואומר לו ‘תראה את רשימת המתכות - את זה הילדים שלי נושמים יום-יום’. הרופא יגיד לי שמי שחי שם משוגע”.

את התחלואה בכפר מסריק אי אפשר לתלות רק במפעל “חוד פלדה”, שכן באזור מפרץ חיפה ישנם מפעלים רבים הידועים למשרד להגנת הסביבה כמזהמים.

“המשרד להגנת הסביבה התרשל בתפקידו”

התושבים שהתנגדו לחידוש פעילות המפעל קיבלו מהמשרד להגנת הסביבה הבטחה שהמקום לא ייפתח אם לא יעמוד בתקנים המחמירים ביותר. כדי לוודא שהמפעל יעמוד בתקנים הללו החליטו הקיבוצניקים להיעזר במומחים, וגייסו למאבק גם את ליאורה אהרון מארגון אזרחים למען הסביבה.

“אמרנו שצריך מתקן לטיפול בדיאוקסינים, אמרנו על המתכות, הכל אמרנו לפני שהתחילו לעבוד, ונאמר לנו שהכל טופל. בדיעבד מסתבר שלמשרד לא היו הכלים להבין את הדברים מראש, המשרד התרשל בתפקידו”, אומרת אהרון.

כשליאורה מדברת על רשלנות היא מתכוונת בין היתר לעובדה שבדוח של המשרד ובו תוצאות של בדיקות פתע שנערכו ב”חוד פלדה” בשנת 2005 הוא חרג ב-148% מהתקן לפליטת מתחות לאוויר. וזה עוד לא הכל: בדיקת פתע שערך המשרד להגנת הסביבה בקיץ האחרון נכתב כי המפעל פולט דיוקסינים בהיקף של עד פי 10 מהתקן.

“אם התעשייה לא עומדת בדרישות - יש לסגור את המפעל”

במקביל פורסם מחקר של מומחים מהטכניון, שהזמין המשרד בעצמו, שקבעו נחרצות: “אנו ממליצים לאכוף מיד את מילוי התנאים ברשיון העסק, כל דחייה בביצוע עלולה לעלות בנזקים חמורים לציבור”.

מאחורי הדו”ח החריף עמד פרופ’ יורם אבנימלך, ראש צוות החוקרים: “המלצנו לאנשי המשרד לבקר במפעלים דומים בחו”ל כדי ללמוד איך להתמודד עם תעשיות כאלה, וטענו שאם התעשייה לא עומדת בדרישות יש לסגור את המפעל ולא להרעיל את הסביבה”.

רק לפני כמה ימים סיים המפעל להקים את המתקן לטיפול בדיאוקסינים. המתקן החדש אמור לשפר, כך מקווים השכנים בכפר מסריק, את זיהום האוויר הקשה. השאלה שנותרה פתוחה גם היום היא - איך קרה שהמשרד טען שהמפעל עומד בדרישות בעוד הדו”חות שחיבר והזמין בעצמו הצביעו על ההפך המוחלט?.

“חוד פלדה”: במרבית הבדיקות עמדו בתקנים

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר שמפעל “חוד פלדה” עמד בתנאים שנקבעו לצורך פתיחתו, נקבע לו תקן מהמחמירים בעולם שהוא עומד בו. את החריגות שהיו בשנה שעברה תיקן המפעל ולא היה צורך לנקוט נגדו באכיפה. המפעל אינו מהווה סכנה מיידית לבריאות הציבור.

מ”חוד פלדה” נמסר: אנו מבצעים ניטור באופן רצוף על מנת לאתר מוקדם ככל האפשר מקרים של חריגות מהתקן אף כי במרבית הבדיקות התוצאות עמדו בתקנים. המפעל עובד לפי כל השיטות המקובלות בעולם במפעלים לייצור פלדה.

ח”כ חנין יוזם דיון במליאה בנושא

בעקבות הפרסום דורש יושב ראש השדולה הסביבתית בכנסת, דב חנין, לקיים דיון דחוף במליאה עוד השבוע. “הגיע הזמן שהמשרד להגנת הסביבה יפעיל יד תקיפה כנגד המפעלים המזהמים את הסביבה ופוגעים בבריאות. מפרץ חיפה הפך לאזור אסון אקולוגי, אין זכות קיום למפעלים מזהמים באזורים צפופי אוכלוסיה”.

גם חבר הכנסת יוסי ביילין קורא למשרד להגנת הסביבה לסגור את המפעל, עד שידע בוודאות כי כל התקלות טופלו. “יחד עם זאת”, אומר ביילין, “יש למצות את הדין עם הגורמים במשרד שהיתירו את הפעלת בית ההתכה כשלא כל הבעיות טופלו”.

גלי צה”ל 26/12/2006 19:24

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר, אני קודם כל רוצה להעריך את דבריך, אני חושב שדבריך מעידים שכאדם שיש לו לב אתה לא יכול, כשאתה לומד את פרטי התוכנית הזאת, שאפשר לקרוא לה “תוכנית בלי לב”, אלא להזדעזע מהתמונה שמתגלה לעיניך.

עם זאת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר כמה דברים בעניין הזה. “תוכנית בלי לב” היא רכבת שנוסעת בכיוון הלא נכון. כאשר הרכבת נוסעת בכיוון הלא נכון, לא יעזור ולא יועיל להאט את קצב הנסיעה. אנחנו צריכים מהרכבת הזאת לרדת.

אדוני השר, אני רוצה לחזור ולומר לך שאתה היום בתחנה, מבחינה משפטית – תבדוק עם היועצים המשפטיים שלך – החוזים שלפיהם החברות הזכייניות פועלות, מגיעים לסיומם, והכדור היום נמצא אצלך. אתה יכול לומר: הרכבת הזאת איננה מתאימה, היא מובילה את כולנו לתהום, אני לא אסתפק בנסיעה אל התהום בקצב איטי, אני חייב לרדת מהרכבת הזאת, להפסיק את הסבל של האנשים ולא לחתום על חוזה הארכה.

אדוני היושב-ראש, אני כמובן לא מתנגד שהנושא יעבור לוועדה, זה נושא חשוב לוועדה, אני חושב שבמקביל לכך היה ראוי לקיים בנושא הזה דיון גם במליאת הכנסת כדי שהכנסת כמוסד תביע את דעתה בצורה מנומקת ותחליט החלטה ברורה כמוסד על הצורך בדבר ביטולה הדחוף של תוכנית ויסקונסין. תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר. אני הקשבתי, אדוני השר, לדבריך ונראה לי שהממשלה בכל זאת הולכת בכיוון ההפוך לכיוון ההגיוני.

אנחנו למדים לפני תקופה קצרה שכשצריך, פתאום יש שני מיליארד שקל נוספים לתקציב הביטחון, בן-לילה באים אלינו בכנסת הזאת ואומרים לנו שפתאום התגלה המון כסף באוצר המדינה ואפשר להוריד את המע”מ, וככה בן-לילה מורידים את המע”מ כי פשוט היו כל כך הרבה מיליארדים מיותרים, שפשוט חבל. הם מצטברים באוצר המדינה, ואין על מה להוציא אותם.

אדוני השר, אני – בהמשך לדברים ההגיוניים שלך – חושב שבדיוק את זה צריך לעשות. תוסיפו את 200 מיליון השקל ותתנו שיקום שכונות כמו שצריך לכל השכונות – יש גם החלטה של בג”ץ בעניין הזה, בעניין של איזה שכונות ראויות לשיקום, וכדומה. תלכו בכיוון הנכון ואל תלכו בכיוון ההפוך ותגידו: כיוון שאין לנו בכלל כסף, אז אנחנו צריכים לבטל בכלל את הכל.

לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שנושא כזה הוא באמת נושא עקרוני ורוחבי, ולדעתי ראוי שמליאת הכנסת תדון בו, כי משהו מאוד משובש בממשלת ישראל. לא ברור האם יש להם יותר מדי כסף, או שחסר להם כסף. לדברים החשובים אין כסף, אבל כנראה כשצריך פתאום להוריד את המע”מ באחוז – מסתבר שיש יותר מדי. תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בהבעת הערכה לחברי ועדת הכנסת, שקיבלו היום פה-אחד את ערעורו של חבר הכנסת גפני ואת ערעורי על החלטת הנשיאות שלא לאשר את דחיפות ההצעה הזאת לסדר-היום, ומצאו לנכון לקבוע שהנושא אכן יידון כנושא חשוב ודחוף במליאת הכנסת. יש מסר חשוב בהחלטת ועדת הכנסת היום, מסר של אכפתיות, מסר של דאגה, אמירה לאותם מאות תושבים ועובדים באזור הזה, לרבות 200 המפגינים שהפגינו שם ביום ראשון, שהכנסת פתוחה לשמוע, מעוניינת לקיים דיון רציני, ובמידת הצורך גם תקבל החלטות מתאימות.

אדוני היושב-ראש, ביום שישי האחרון התפרסמו ב”ידיעות אחרונות” וב”גלי צה”ל” תחקירים מקיפים בעניין מפעל “חוד פלדה” השוכן בצפון מפרץ חיפה. אני רוצה להביע הערכה לאמצעי התקשורת האלה ולכתבים אמיר בן-דוד ויואב כהן על התחקירים המקיפים שעשו. אני גם רוצה להביע הערכה לפעילי הארגונים הסביבתיים: “סביב המפרץ”, “הקואליציה לבריאות הציבור”, “אזרחים למען הסביבה בגליל”, אנשים שאני מכיר היטב, פעילים, מסורים ולוחמים; אנשים שעושים הכול כדי להסיר מפגעים ואיומים מהאזור שהם חיים בו.

אדוני היושב-ראש, התחקירים מעלים שורה של שאלות. תחקיר “גלי צה”ל” מביא נתונים מדאיגים על התמותה בקיבוץ כפר-מסריק, אבל אני רוצה להתמקד דווקא בבעיה אחרת, היא בעיית הדיאוקסינים.

דיאוקסינים, אדוני היושב-ראש, הם חומרים מזיקים ביותר. הם חומרים מסרטנים בוודאות, הם חומרים שגורמים למחלות לב וסוכרת, לחץ דם גבוה, פגיעה בפוריות. הם חומרים שמסוגלים להרעיל לא רק דרך האוויר אלא גם דרך הקרקע, באמצעות שרשרת המזון.

מסתבר מהתחקירים, שלמפעל “חוד פלדה” נקבע תקן נדיב של דיאוקסינים. על-פי התחקיר מותר למפעל לבדו לפלוט שליש מהכמות הכוללת שמותרת לפליטה על-ידי כל המפעלים המזהמים במטרופולין חיפה, אבל בבדיקת פתע שנעשתה ביוני 2006 התגלתה שם פליטת דיאוקסינים בכמות הגדולה פי-עשרה מהתקן הנדיב הזה, או, במלים אחרות, פי-שלושה מכל המפעלים המזהמים במפרץ חיפה. זו בעיה של האזרחים בסביבה, זו בעיה של העובדים במפעל. מסתבר שחלק מהעובדים במקום מסתובבים בתוך ענני האבק שהמפעל מייצר ללא אמצעי מיגון מתאימים, וגם זו שאלה מטרידה.

לפני שעליתי לדוכן הביאו אלי מכתב ששלח לי מנכ”ל המפעל, ובו בין היתר הצעה לדיאלוג עם הרשויות, עם הכנסת, עם הציבור. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אני חושב שדיאלוג הוא דבר חיובי וחשוב, ואני בטוח שאנחנו, בכנסת, ניענה להצעה לדיאלוג כזה, כאשר הציפייה שלנו היא כמובן לדיאלוג עם תוצאות.

מפרץ חיפה הוא אזור בעייתי מאוד מבחינת הזיהומים. יש שם מפעלים מסוכנים, חומרים מסוכנים, וזו שאלה מערכתית רחבה. זו אינה רק שאלה של המשרד להגנת הסביבה. אני חושב שמי שמנסה לגלגל את כל האחריות על המשרד להגנת הסביבה, עושה טעות. יש כאן משרד התמ”ת, עם נהלים של בטיחות שצריכים לחול בתוך מפעלים. יש פה משרד התשתיות ומשרד הבריאות. גם בכנסת, זה לא רק עניינה של ועדת הפנים והגנת הסביבה. היום אמר יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דברים מאוד נרגשים בנושא הזה בוועדת הכנסת, כי אכן זה גם נושא של בריאות וגם נושא של עובדים.

ובכל זאת, אני רוצה להגיד משפט על המשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה, אדוני השר, אתם שליחי הציבור, אתם שליחי בריאות הציבור בממשלה ויש עליכם אחריות גבוהה ויש גם ציפיות גבוהות מכם. אסור שתיווצר חזית בין ארגוני הסביבה לבין המשרד להגנת הסביבה. הדרך חייבת להיות של הידברות מתמדת. אני יודע, אדוני השר, שהיום חזרת אלינו משימוע ציבורי שהתקיים בדיוק בחיפה, במפרץ חיפה, עם התושבים, עם הארגונים הסביבתיים וגם עם המפעלים. אני מקווה שתספר לנו בתשובתך כמה מלים על כך, אבל אני רוצה לומר לך שאני חושב שזו הדרך. לשמוע את הגורמים המעורבים בלב חפץ, באוזן פתוחה, ולקבל את ההחלטות על בסיס האינפורמציה שגם התושבים, גם הארגונים הסביבתיים וגם אנשי המדע והמקצוע השונים יכולים לספק.

לסיכום, אדוני היושב-ראש, אנחנו, בכנסת, חייבים לתת תחושה לאזרחי ישראל, גם אלה שחיים סביב מפרץ חיפה, שבריאותם וחייהם אינם הפקר וגם לא יהיו הפקר. אנחנו צריכים לתת תשובה ברורה ובהירה, שאנחנו כממשלה ואנחנו ככנסת נעשה את הכול כדי להגן עליהם, נעשה את הכול כדי לשמור עליהם, נפעל בתקיפות נגד מי שפוגע בסביבה, נגד מי שמפר את התקנים, ונעשה את כל מה שדרוש כדי שגם מפרץ חיפה יהיה אזור שטוב לחיות בו.

אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, כמי שחרד לכבודה ולמעמדה של מערכת המשפט ובדרך כלל מסתייג ממהלכים שיכולים להתפרש כמהלכים שבאים ללחוץ על מערכת המשפט, אני דווקא רוצה להביע תמיכה בהקמתה של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא הנדון.

אכן יש לנו פה בעיה רוחבית קשה. נושא האזנות הסתר יצא לחלוטין מכל פרופורציה ומכל מסגרת. יש לנו אינפלציה של האזנות סתר מכל מיני סוגים. נכון שהאזנות סתר מאושרות על-ידי בתי-המשפט, אבל במקרים רבים מובאות רשימות ארוכות של מועמדים להאזנה, ואפילו בתי-המשפט לא מצליחים להיות מסננת ראויה, עניינית, מבקרת ומתייחסת באופן נקודתי באמת לבקשות שמובאות בפניהם.

לכן, עמיתי חברי הכנסת, יש מקום לשינוי בתחום הזה. יש מקום לשינוי שיכבד את זכותו של האזרח הישראלי לפרטיות, זכותו של האזרח הישראלי לסוד השיח שלו, והתרה של האזנות הסתר אך ורק באותם מקרים חריגים באמת שבהם אינטרסים ציבוריים כבדים ומיוחדים מביאים לכך שאין ברירה אלא להתיר את האזנת הסתר.

אני חושב שחשוב שהדברים ייאמרו מעל הבמה הזאת. אחרי ידבר בוודאי גם יושב-ראש הוועדה.

אני לא רואה בוועדה הזאת ועדה שמטרתה לדון בעניין מסוים או בתיק כזה או אחר שנמצא בפני בית-המשפט, עם כל החשיבות של כל תיק שנמצא בפני בית-המשפט. לא זו מטרתה של הוועדה. מטרתה של הוועדה לא ליצור אווירה סביב תיקים שבתי-משפט דנים בהם. מטרתה של הוועדה צריכה להיות ביצוע רפורמה אמיתית ויסודית בתחום שראוי ודחוף לעשות בו רפורמה. זה גם יהיה מבחנה של הוועדה הזאת, ואני בהחלט מאחל לך הצלחה. תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף לדבריה החשובים של חברת הכנסת תירוש בעניין ההתנגדות לביטול פרויקט שיקום השכונות, ולהקדיש את דברי לסוגיה כאובה אחרת, שגם היא, אדוני היושב-ראש, נשארת פתוחה לפתחנו, אף שמדובר בשערורייה נוראה.

אתמול התקיימה כאן, בחוץ, מול משרד האוצר, הפגנת עובדי עיריית טייבה, עובדים שעובדים ואינם מקבלים משכורותיהם. אני פגשתי שם עובדת שעובדת כבר 20 חודשים בלי לקבל משכורת. יש שם עובדים שעובדים ואינם מקבלים את משכורותיהם במשך שנה. אפילו לקראת החג המוסלמי שאמור להיות בשבוע הבא – וזו ההזדמנות לברך את אזרחי ישראל ואת השכנים שלנו בברכת חג שמח: כול עאם ואנתום בח’יר - אפילו לקראת החג הזה אנשים אינם מקבלים משכורת אחת או שתיים מתוך כל מה שמגיע להם, כדי שיוכלו לחגוג את החג כמו שצריך.

אדוני היושב-ראש, זוהי שערורייה שלא יכולה להימשך. עובדים צריכים לקבל את משכורותיהם. אני יודע שהיתה במשק שביתה כללית מתוך סולידריות עם המאבק הזה. אם לא תהיה ברירה, תהיה שביתה כללית נוספת. אבל אני פונה מעל הבמה הזאת לממשלת ישראל, למשרד האוצר ולמשרד הפנים, לפעול באופן נחוש כדי להפסיק את המצב הבלתי נסבל הזה. תודה רבה.

אדוני היושב ראש, עמיתיי חברי הכנסת, בימים האחרונים אנחנו עדים למחדל בעל משמעות היסטורית. בשבועות ובחודשים האחרונים חוזרות ונשמעות מסוריה פניות לחידוש המשא ומתן המדיני עם ישראל. בשפה ברורה מדבר שר החוץ הסורי, מדבר נשיא סוריה בכמה הזדמנויות, בנוסחים שונים, אבל בתוכן אחד ברור וחד משמעי - סוריה מציעה לפתוח מחדש משא ומתן מדיני עם ישראל כדי להתקדם לשלום. אצלנו, עמיתיי חברי הכנסת, למרבית הצער, הפניות האלה נענות בחומה בצורה של סירוב, לפעמים אפילו תוך השמעת דברי זלזול במנהיגים הסוריים או, לחילופין, בהעמדת שורה ארוכה של תנאים מוקדמים לעצם הנכונות לשבת לשולחן ולדבר על שלום.

היום, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אומר ראש חטיבת המחקר באמ”ן, תת-אלוף יוסי ביידץ: כוונותיו של נשיא סוריה בשאר אסאד לפתיחת משא ומתן הן כנות ורציניות. אומר ראש חטיבת המחקר באמ”ן: להערכתי מדובר באינטרס סורי. בשבוע שעבר, עמיתיי חברי הכנסת, פגשתי כאן במשכן הכנסת חבר פרלמנט אירופי, דיוויד המרשטיין מסיעת הירוקים, שהגיע מסוריה. הוא אמר לי ולאישים נוספים בישראל: סוריה רצינית בכוונות השלום שלה עם ישראל. הוא אומר: איתותי השלום מדמשק אינם מניפולציה. הוא אומר יותר מזה, ואני מצטט: עדות לכך אפשר למצוא בצעדים סוריים מול עיראק, כולל חידוש היחסים, בהסכמה הסורית לפריסת הכוח הבין-לאומי בדרום לבנון. זאת הבאת דברים בשם אומרם. אומר האלוף במילואים אורי שגיא, שניהל הרבה מאד מגעים עם סוריה: ההיענות לשיחות עם דמשק איננה רק רצויה אלא גם הכרחית.

עמיתיי חברי הכנסת, בסוף השבוע התפרסמו בעיתון “מעריב” דבריו של מנכ”ל משרד החוץ לשעבר, איתן בן צור. הוא מספר על הידברות לא פורמאלית שהוא קיים עם הסורים בשנת 2003, ואני מצטט: “איזו הזדמנות זו הייתה. הרי המדיניות היא ניצול ההזדמנויות. איך אפשר לטעון שכל העמדה הסורית עכשיו באה בגלל חקירה רצח חרירי. הרי המהלך שאני הובלתי התרחש הרבה לפני הרצח. המסרים הסוריים עקביים, זהים לאורך שנים. הם מאותתים, ואנחנו מתעלמים”, אומר איתן בן צור. “אני משתגע, פשוט משתגע מהחברים במשרד החוץ. לפחות אפשר היה לנסח משהו יצירתי, אינטליגנטי, כדי לא להיראות כסרבני שלום עם שלושה סימני קריאה. איזה עיוורון”. דברי איתן בן צור, לשעבר מנכ”ל משרד החוץ.

הדברים ברורים, אבל הממשלה הזו מסרבת. יוסי שריד, ב”הארץ” של יום שישי, קורא למדיניות הסירוב של ממשלת אולמרט “הכלאה מחליאה בין גולדה לשמיר”. עם כל הכבוד ליוסי שריד, אני חושב שהוא לא דייק במקרה הזה, כי שמיר, לפחות, ניהל משא ומתן.

אני רוצה לצטט לכם מדברים שכותב בסוף השבוע זאב שף ב”הארץ”. הוא כותב כך: “כל ראשי הממשלה בישראל, החל מיצחק שמיר, קיימו מגעים עם הסורים. יצחק שמיר לא האמין בתחילה להערכת המודיעין, שאמרה לקראת ועידת מדריד, שמתחולל שינוי בעל משמעות אסטרטגית בסוריה. ראש אמ”ן אז, אורי שגיא, הציע להראות לו את החומר הגולמי שהיה בידי המודיעין, ושמיר השתכנע. גם יצחק רבין הסכים להפקיד בידי שר החוץ של ארצות הברית, וורן קריסטופר, פיקדון בדמות ויתור טריטוריאלי בגולן. לאחר מכן נפגשו נציגיו של שמעון עם הסורים ב-, Y Plantationגם בנימין נתניהו ואהוד ברק קיימו מגעים.

הממשלה הזו סרבנית יותר מקודמותיה. אפילו למשא ומתן היא לא מוכנה בכלל להיכנס. דבר מדהים. בשבוע שעבר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הסביר לנו בגילוי לב וביושר מדוע. אני רוצה לצטט את הדברים, כי אני חושב שאלה דברים שחשוב לשמוע אותם, למרות שקשה מאוד להאמין בהם. אומר לנו ראש ממשלתנו כך: “אסור לנו להיענות ליוזמה הסורית בשעה שהנשיא בוש, בעל הברית החשוב ביותר של ישראל מתנגד לכל משא ומתן עם סוריה”. ציטוט. דברים מדהימים. דברים שלא יאומנו.

צריך, כמובן, לברך את ראש הממשלה על הכנות שלו. פעם ראשונה כנות בכך שאולמרט אומר לנו שבוש הוא סרבן השלום המובהק. אני מבין, אגב, שבוושינגטון לא אהבו את גילוי הלב הזה ולכן הציעו לאולמרט - קראתי ציטוט – לא להתחבא מאחורי הגב שלנו. זו הסיבה, כנראה, שאולמרט נסוג מפרץ הכנות שלנו, התאפס קצת ושינה קצת את ההנמקות. פעם שנייה כנות, כי אולמרט מודה בדבריו, באופן גלוי ופתוח, שממשלתו איננה יותר מאשר וסאלית של נשיא ארצות הברית הנוכחי.

עמיתיי חברי הכנסת, אני לא מרבה לצטט מעל במת הכנסת פרשנים מדיניים, אבל אני חושב שבמקרה הזה ראוי להביא במלואם את דבריו של הפרשן המדיני של “מעריב”, שכותב ביום שישי האחרון את הדברים הבאים – אני מתכוון לדבריו של בן כספית. “אנחנו רפובליקת בננות, שמתפקדת גם כמדינת חסות. אבל זה לא פוטר אותנו מהחובה לקבוע שג’ורג’ בוש, מי שנחשב לידידה הגדול של ישראל מאז ומעולם, הוא אחד האסונות הקולוסאליים שפקדו את המזרח התיכון, ואולי גם את העולם כולו. מתישהו אמורים האמריקנים להבין את גודל האסון שהם ממיטים על העולם. הם לא לומדים כלום בוושינגטון. אחרי שאימנו את המוג’הידין באפגניסטן וסיפקו להם מאות טילי כתף, שנורו עליהם אחר כך; אחרי שסייעו לאל קעידה להיווצר וללבלב; אחרי שגמרו להמליך מישהו מקורב למערב בעיראק וסייעו להמליך מישהו מקורב למערב ברמאללה, והפכו את איראן למעצמה אזורית אם לא עולמית, וערערו את כל יסודותיו הרגישים של כל המזרח התיכון, והדליקו אש ענקית בכל מקום שבו דרכו, ממשיכים האמריקנים במצעד האיוולת המטורף שלהם במלוא המרץ. הדרך לגיהינום רצופה כוונות רעות”.

ממשיך בן כספית וכותב כך: “הגעגועים לסדאם ולערפאת ולמי לא יומרו בגעגועים בקרוב לגעגועים לשושלת אסד, לשלטון העלוואי היציב, החילוני, הפרגמטי. כשזה יקרה, אחרי שהאחים המוסלמים המקורבים למערב, יתפסו את השלטון בסוריה, ואולי יחברו לאחים המוסלמים המקורבים למערב במצרים ג’ורג’ בוש כבר לא יהיה כאן, אנחנו כן. הוא ישחק גולף בחוותו בטקסס או יחליף הלצות מגושמות עם אביו באחוזתו במיין”.

עמיתיי חברי הכנסת, אני לא מסכים עם הפרשן בן כספית ולא עם הניסוחים שלו, אבל אני חושב שהשאלות שבן כספית מעלה הן שאלות שאתם, עמיתיי חברי הכנסת, ואתם, עמיתיי השרים המכובדים שיושבים כאן אתנו, צריכים לחשוב עליהן ולענות עליהן. יש לנו בעיה קשה. עמיתיי חברי הכנסת, הכנסת צריכה להזכיר למר אהוד אולמרט שהוא ראש הממשלה של מדינת ישראל, ושחובת הנאמנות שלו היא לישראל ולאזרחיה. ישראל עלולה לשלם ביוקר על סרבנות השלום הזו. ברחובות תל אביב, חיפה וירושלים מסתובבים היום בחורים צעירים, שעלולים לשלם על סרבנות השלום הזאת בחייהם.

עוד נימוק כוזב אחד שאני שומע: אי אפשר להתקדם במקביל בשתי חזיתות. צריך לבחור – או ערוץ פלסטיני או ערוץ סורי. הגישה הזו, של הפרד ודבר, נכשלה במבחן המציאות. אפיקים נפרדים הובילו למבוי סתום, ראה את לקחי קמפ דיוויד האחרון. אפיקים נפרדים יובילו למבוי סתום גם בעתיד. כדי להתקדם לשלום צודק צריך ללכת בחזית רחבה, למהלך של שלום כולל עם העולם הערבי, גם עם הפלסטינים וגם עם סוריה. זה אפשרי על בסיס יוזמת השלום הערבית, שמונחת היום על השולחן, וממשלת ישראל צריכה להרים את הכפפה הזו הלכה למעשה וללכת בכיוון הזה.

עמיתיי חברי הכנסת, אנחנו שומעים היום מעל דוכן הכנסת שהעימות הבא הוא ודאי והוא הולך להתרחש. אמר את הדברים לפניי השר ליברמן.

השר לנושאים אסטרטגיים אביגדור ליברמן:

אומרים את זה אחמדינג’אד וראשי חמאס.

דב חנין (חד”ש):

אני מצטער שממשלת ישראל רואה במלחמה דבר בלתי נמנע. מלחמה היא תמיד דבר נמנע. אם נעשה את מה שתלוי בנו, אם נלך בדרך השלום אנחנו יכולים להבטיח את חייהם ואת עתידם של אזרחי ישראל. אנחנו יכולים להבטיח את עתידה של ישראל, את עתידם של הפלסטינים, את עתידו הבטוח של המזרח התיכון כולו. תודה רבה.

יואל חסון (קדימה):

הוא אומר שהוא הולך להרוג אותך ואתה לא מאמין לו?

השר לנושאים אסטרטגיים אביגדור ליברמן:

למה לא גינית אפילו איום אחד של אחמדינג’אד?

דב חנין (חד”ש):

מעל הבמה הזאת, אדוני השר, גיניתי גם גיניתי רק בשבוע שעבר. אני מפנה אותך לפרוטוקול.

היו”ר מגלי והבה:

תודה. אני מזמין את השר יעקב אדרי להשיב להצעת האי אמון.

רבותיי חברי הכנסת, החוק שמונח על השולחן לפנינו הוא בעייתי ביותר. זה חוק שמציע לשלול את זכויותיו של חבר כנסת רק בשל עמדותיו כחבר כנסת. זה חוק שללא ספק הוא על פניו בלתי חוקתי.

שימו לב להתפתחות ההיסטורית שהיתה לנו; פעם היתה לנו חסינות מוחלטת של חברי כנסת. חברי כנסת יכולים בהיותם חברי כנסת היו יכולים לעשות ולומר הכל. לאט-לאט חסינות זו הצטמצמה ומצטמצמת, היום מציעים לנו לייצר מנגנון הפוך, שבו את חבר הכנסת אפשר יהיה להעניש בשל עמדותיו כחבר כנסת מעל ומעבר למה שניתן לעשות לכל אזרח אחר. ודאי שמנגנון זה הוא אבסורדי והוא משונה.

אני רוצה להרגיע את חבר הכנסת לוי ולומר לו: ממה נפשך? אם חבר כנסת עובר עברה, אפשר להסיר את חסינותו, להעמידו לדין, ואם יועמד לדין, אפשר גם לנקוט נגדו צעדים כחבר כנסת, אין בעיה, אך את זה צריך לעשות בדרך המלך. חבר כנסת לא נחות ופחות מכל אזרח אחר. גם הוא, אם יעבור עברה, יצטרך לעמוד לדין, ובית משפט צריך לקבוע קודם כל שהוא אשם, לפני שנוקטים נגדו הליכים.

החוק הזה חמור במיוחד כיוון שהוא פוגע לא רק בנבחרים, אלא הוא פוגע בבוחרים. אנשים בחרו אנשים מסוימים לכהן בכנסת, החוק הזה מציע בדיעבד אחרי הבחירות לשלול מהבוחרים האלה את בחירתם בלי שהם יוכלו אפילו לתקן את מה שהם תיקנו. חבר הכנסת סער, אני שמח שנכנסת לאולם, כי שאלת כמה שאלות, ואני רוצה לומר לך מבלי שדיברתי אתך, מתוך היכרות אתך כמשפטן - אני אומר את זה במלוא ההערכה – אני מכיר את עמדותיך הפוליטיות, ואני יודע שאתה משפטן ויודע לחשוב בצורה משפטית, ואני משוכנע שגם לבך אינו שלם עם הצעת החוק זו, מבלי שדיברתי אתך. גם אתה כמשפטן רואה שהצעת החוק הזאת היא בעייתית ברמה העקרונית.

אני רוצה לכן לברך את ועדת החוקה העבודה שהיא עשתה, על הדיון הענייני, המקיף והרציני שהיא עשתה. אני רוצה לברך – ולא יוצא לי הרבה לעשות זאת בכנסת הזאת, אז אני מנצל את ההזדמנות - גם את חברי סיעת קדימה והגמלאים ששינו את עמדתם, שהצביעו בקריאה הקודמת בעד הצעת חוק בעייתי ובלתי חוקתית והיום, אני מקווה, הולכים להצביע נכון. תודה רבה.