אדום - ירוק

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביע צער על כך שנושא שהוא לכאורה לא מסובך, מסתבך עד לבלי פתרון על-ידי ממשלת אולמרט.
ובאמת, הטענה שלי איננה לשר אדרי – שאני משוכנע שהוא אומר באמינות רבה את מה שהוא מאמין ומה שהוא חושב – אבל לפני זמן רב קבע דוח שממשלת ישראל הזמינה אותו, של גברת טליה ששון, שיש צורך דחוף לפרק ולפנות עשרות רבות של מאחזים בלתי חוקיים – שבחלקם הגדול נמצאים על קרקעות פרטיות.
אני לא מבין איך אפשר להתנות את זה שהמאחזים האלה יושבים על קרקע פרטית, בדיבורים על הסדר קבע. אני הראשון שאהיה בעד הסדר קבע, אבל כרגע יושבים מאחזים על קרקעות של אנשים, ועושקים אותם.
הדבר הזה הוא בלתי נסבל. אני חושב שזו הפרה בוטה, גלויה ושערורייתית של שלטון החוק, בוודאי גם הפרת ההתחייבויות שממשלת ישראל חזרה והתחייבה בפני הציבור הישראלי, בפני הקהילה הבין-לאומית. זה חמור ביותר.
לכן אדוני היושב-ראש, אני חושב שהנושא הזה הוא נושא שחשוב שיתנהל בו דיון בבמה ציבורית ופומבית, וכיוון שוועדת החוץ והביטחון איננה במה כזו, אני חושב שהדיון הזה צריך להיעשות או במליאת הכנסת או בוועדה לביקורת המדינה, ונברר למה החלטת ממשלה והתחייבויות ממשלה כל כך ברורות וכל כך חד-משמעיות, לא מתבצעות בפועל.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, בשבוע שעבר פורסמה  הערכת המצב הרביעית  של ה-IPCC (Intergovernmental Panel on Climate Change ) - פורום מרשים של מדענים ששותפים בו 2,400 מדענים מכל רחבי העולם בנושא משבר האקלים.
הערכת המצב הרביעית  היא מסמך חשוב,  מסמך שצריך להיות על שולחנם של כל מקבלי ההחלטות, ולהשפיע על החלטותיהם. הערכת המצב הרביעית  מסיימת את הוויכוח שהתנהל מסביב למשבר האקלים. התמונה היום היא תמונה ברורה לחלוטין, קשה, מדאיגה, ומחייבת פעולה.
לא תמיד התמונה היתה ברורה. עוד בשנות ה-80 - זה נראה לנו כאילו זה היה לפני שנות דור - היה ויכוח בשאלה האם בכלל יש משבר אקלים? האם האטמוספרה של כדור הארץ מתחממת? זה נראה לנו קצת דמיוני שהיה ויכוח רציני בשאלה הזאת, וזה היה לא כל כך מזמן.  היו אז טענות שאנחנו איננו מדברים על דפוס של התחממות, אלא שיש איזשהי תופעה מחזורית - פעם הטמפרטורה עולה, ופעם היא יורדת - ולכן, אין סיבה לדאוג. התמונה מאז הובהרה לחלוטין. אנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי דרמטי. התמונה היא לא רק דרמטית,  אלא גם רוחבית. אנחנו מדברים על שינוי ברור, נצפה, עובדות - לא תחזיות,  בטמפרטורה הממוצעת  גם מעל האוקיינוסים, גם מעל היבשות.  אנחנו מדברים על שינוי דרמטי בדפוס המשקעים באזורים שונים של כדור הארץ. אנחנו מדברים על  שינוי דרמטי בדפוס המשקעים באזורים שלמים של כדור הארץ. אנחנו מדברים על עלייה דרמטית בטמפרטורה הממוצעת. הטמפרטורה הממוצעת היום  של כדור הארץ, גבוהה הרבה יותר  מאשר בכל זמן אחר ב-140 השנים האחרונות - זו התקופה שאנחנו מודדים טמפרטורה באמצעים מכשיריים.  הטמפרטורה גבוהה יותר גם מכל מה שהיתה לאורך עשרת אלפים השנים האחרונות.
שנות ה-90 רשומות כעשור החם ביותר בהיסטוריה. העשור הנוכחי ישבור את השיא - כך זה ברור לנו כבר עכשיו. כשאנחנו מדברים עלייה של הטמפרטורה הממוצעת  אנחנו לא מדברים בעניין של נוחות. אנחנו מדברים בעניין של חיים ומוות. בקיץ 2003  מתו בצרפת 15,000 בני אדם לפי הנתונים הרשמיים, בגל חום חסר תקדים שפקד את הארץ הזאת, גל חום שהמדענים אומרים לנו  שלא היה אופייני למאה ה-20.  אבל,  יהיה מאוד אופייני למאה ה-21.
אנחנו עוברים שינוי בדפוסים האקולוגיים הבסיסיים של כדור הארץ.  ישנו צמצום חד בתקופת הקיפאון של הקרח בתקופות החורף. מטעה הקרח בים הצפוני איבד ב-30 השנים האחרונות כ-40% מנפח הקרח שלו. אם אני מדבר על הקוטב הצפוני, אזכיר גם מה קורה בקוטב הדרומי - ביבשת אנטרקטיקה. בשנת 1995,  ניתק מיבשת אנטרקטיקה והתפורר לתוך מי האוקיינוס  מדף קרח יבשתי ענקי “לרסן A“,  ששיטחו 8,000 קמ”ר, כשטחה של הגדה המערבית פלוס רצועת עזה.  בשנת 2002 ניתק מיבשת אנטרקטיקה מדף קרח יבשתי נוסף “לרסן B” -  שטחו 3,250 קמ”ר,  כשטחו של הגליל, והתפורר לתוך האוקיינוס. דברים דרמטיים ביותר שקורים.
היו”ר יצחק אהרונוביץ:
מה קורה עם הדובים על הקרח שם?
דב חנין (חד”ש):
אתה צודק שאתה דואג לדובים.  הדובים אכן נמצאים בבעיה.  אנחנו מדברים על הקוטב הצפוני -  הדובים הלבנים האלה צריכים את הקרח המוצק בכדי לחיות עליו, וכאשר הוא איננו הם פשוט שוחים וטובעים.
אנחנו מדברים על המסת קרחונים דרמטית לא רק באזורי הקטבים, אלא גם ביבשה. למשל, הקרחונים של ההימלאיה עוברת תהליך מאוד מהיר של המסה. תשאלו, למה זה חשוב? זה חשוב כיוון שמערכת הקרחונים הזו מזינה את כל הנהרות הגדולים של מזרח ודרום מזרח אסיה. אני מדבר על הנהרות לפי כיוון השעון: הנהר הצהוב, היאנגטסה, המקונג, הברהמפוטרה, הגנגס, ההינודוס. כל הנהרות האלה ניזונים ממערכת  הקרחונים של ההימלאיה והם נפגעים כאשר המערכת הזו נפגעת.
אנחנו מדברים על תופעות קשות של מידבור באזורי אפריקה, אבל גם במזרח התיכון. אנחנו רואים את התופעות האלה אצלנו, אנחנו רואים פגיעה בדפוס המשקעים אצלנו.  אנחנו רואים גם אצלנו עלייה מאוד ניכרת במצבים קיצוניים של מזג אוויר, פרצי גשם קיצוניים ואחריהם תקופות של יובש. אבל, במקומות אחרים התופעות האלה קשות עוד יותר. אנחנו מדברים על עלייה דרמטית במספרן של הסופות הקשות. כולנו זוכרים את התמונות הנוראות מסופת ההוריקן קטרינה שפקדה את חופיה של ארצות-הברית.
אם כן, ההתחממות קיימת והיא דרמטית. אנחנו לא מדברים על תחזית לעתיד, אנחנו מדברים על הווה אמיתי. אנחנו מדברים על תופעה שהיא סביבתית, אבל יש לה השלכות כלכליות, חברתיות, ואפילו פוליטיות וביטחוניות. זה לא אני אומר, זה אומר דוח שהכין הפנטגון האמריקאי לפני שנתיים לנשיא ג’ורג בוש, שהודלף לעיתונות הבריטית ופורסם. הדוח הזה קובע שהאיום הביטחוני העיקרי על ארצות-הברית הוא משבר האקלים.
 

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני רוצה לשאול שאלה נוספת בעניין שגם הוא נוגע לקשר שבין שיקולים סביבתיים לבין שיקולים מדיניים, וכוונתי לנושא גדר ההפרדה באזור שנקרא בשם “סובב סובב מעלה אדומים”, המשך »

הבעיה הראשונה היא כמובן הבעיה הכלכלית-חברתית. היישובים הדרוזים בישראל מדורגים באשכולות למ”ס בקבוצות 3 ו-4 מתוך 10. זה הדרוג הפורמאלי, אבל באופן מעשי  אנחנו יודעים שבחלק גדול מהיישובים הדרוזים בישראל  ישנם  ריכוזים אמיתיים של עוני, ישנה מצוקה של תעסוקה, מחסור במקומות עבודה. הציבור הדרוזי לא יכול להגיע לכל תחום עבודה בחברה הישראלית, ישנם מקומות עבודה שבפועל אינם פתוחים. אדוני היושב ראש, כפי שאתה יודע מספר הסטודנטים הדרוזים דווקא גדל פי 3 מאז 1990. אבל, דווקא הדרוזים בעלי השכלה נתקלים בקושי מיוחד להיכנס למקומות מתאימים להשכלה שהם רכשו.
בעיה אחרת של תעסוקה היא בעיית תעסוקת נשים. בעבר הלא רחוק, חלק גדול מהנשים הדרוזיות בגליל עבדו למשל, במתפרות טקסטיל. עם החזון של מזרח תיכון חדש, חלק ממתפרות הטקסטיל האלו עברו למקומות שבהם כנראה יותר  זול לייצר, ואז נוצרת  מצוקה אמיתית של  תעסוקת נשים.
ביישובים הדרוזים יש מצוקה אמיתית של תשתיות. היישובים הדרוזים גדול מאוד, אבל מערכת התשתיות לא התפתחה עם הגידול של היישובים האלה.  לכן, כמעט בכל אחד מהיישובים ישנן בעיות אמיתית של  תשתיות בסיסיות, של דרכים, של רחובות, של ביוב.  אם אני מזכיר כבר ביוב ובעיות סביבתיות -  בחלק גדול מהיישובים הדרוזים ישנם מאבקים נגד אנטנות סלולאריות. אלה הם מאבקים שהציבור הדרוזי הראה את הדרך לציבורים אחרים, בכמה מקומות לפחות, בהתגברות על המכה הזאת של האנטנות הסלולאריות, ובהדגמה לציבור הישראלי שלא צריך להיכנע לדיקטטורה של החברות הסלולאריות.
ישנן בעיות של קרקעות לבנייה, ישנה בעיה של מערכת החינוך שבה יש אפליה מתמשכת של הציבור הדרוזי. למעשה, כמעט בכל תחום ותחום הציבורי הדרוזי בישראל סובל מאותן בעיות ומאותה אפליה שסובל המיעוט הערבי בכללותו. זה המבחן האמיתי של הכנסת. המבחן האמיתי של הכנסת איננו בכך  שאנחנו נאמר: דיבורים יפים - הם חשובים וראויים. המבחן האמיתי של הכנסת, ובזה כולנו ניבחן, הוא ביכולת שלנו לקדם טיפול בכל הבעיות האלה.
אני פונה אליכם אורחנו הנכבדים ואומר לכם - במאבק הזה על השוויון, אנחנו חייבים וצריכים להיעזר בכם. במורשת של העדה הערבית הדרוזית יש הרבה מאוד דברים יפים. אחד הדברים היפים והבולטים והחשובים ביותר הוא שזה ציבור תמיד ידע להיאבק על זכויותיו, תמיד ידע לשמור על זכויותיו. ברוח הזאת של המאבק על הזכויות אני מבטיח לכם אורחים יקרים שלנו שאתם תמצאו פה בכנסת בני ברית.  ביחד אנחנו נוכל להתקדם לכיוון השוויון.  תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אתמול שמענו שראש העיר ירושלים החליט לבטל את אותה הסכמה לבניית הגשר החדש בשער המוגרבים. היום אני שומע שגם החברה לפיתוח הרובע היהודי – שהיא בעלת מעמד בקרקע, לפי גרסתה – גם היא החליטה לבטל את בקשתה להקים את הגשר הזה.
מסתבר, שאפשר לא להקים את הגשר הזה, ושום דבר לא יקרה. הרי כל העבודות שמתבצעות באזור הזה נעשו כיוון שטוענים שהגשר הקיים הוא גשר לא טוב, הוא גשר מסוכן, וצריך להחליף אותו בגשר חדש.
עכשיו מסתבר שהגשר החדש – אין לו היתר, וגם כנראה אין מעמד ואין מי שמבקש בכלל לתת היתר לגשר חדש כזה, ובכל זאת העבודות האלה – שהן עבודות שמשנות לחלוטין את הסטטוס קוו באזור הר הבית, באחד האזורים הקרובים ביותר להר הבית – העבודות עדיין נמשכות. עבודות מסיביות, עבודות כוחניות, שאני מבין שנועדו להמחיש – כפי ששמעתי הבוקר מאחד הפוליטיקאים- שישראל היא בעלת-הבית, היא מחליטה והיא עושה מה שהיא רוצה.
הדברים האלה נעשים למרות הפגיעה הקשה ברגשות הדתיים של המוסלמים, למרות הסערה שהם עוררו גם בארץ וגם באזור, ואני קורא לממשלת ישראל ברגע הזה לקבל החלטה ברורה להפסיק לחלוטין את העבודות האלה, כי ההחלטה הזאת יכולה להוביל לאותה תוצאה שדיבר עליה לפניי חבר הכנסת כהן, והיא תוצאה של הרגעת הרוחות, התמודדות עם הסערה הקיימת, וגישה יותר נכונה לשאלה המורכבת הזאת. תודה רבה.

נציגי הנכים התבשרו לאחרונה כי הסכם הניידות שנחתם בין הממשלה לבין המל”ל לפני 30 שנה מיועד להפוך לחוק.

  המשמעות: נכים שזקוקים להטבות ניידות יהיו נתונים לחסדי תקציב המדינה.

   אבל האוצר מרוויח, אז למי אכפת? המשך »

מאת: אפרים דווידי

גם אם נדמה לכם שהשגתם חוזה אישי מצוין, אפרים דווידי יראה לכם שככל שהעובדים מאוגדים יותר, כך תנאיהם ושכרם טובים יותר.

קטגוריות [עובדים | חברתי | כללי]
אין תגובות »