אדום - ירוק

פיתוח שבילי אופניים, הסעת אופניים ברכבת ובאוטובוסים, החזר הוצאות וניכוי ממס…
דב יוזם הצעת חוק לעידוד תחבורת האופניים, בשיתוף עם התנועה הסביבתית, ארגון ישראל בשביל אופניים וארגונים חברתיים.
הצעת החוק החדשה תתבסס על העקרונות הבאים: חיוב רשויות מקומיות להציג תכניות לפיתוח שבילי אופניים, תוך הקצאת תקציבים מיוחדים לנושא; חיוב משרד התחבורה להציג תכנית לאומית לעידוד השימוש באופנים ומשרד החינוך להפעיל תכנית חינוכית לעידוד הרכיבה באופניים בבתי הספר; הטלת חובה להקצאת מקומות מיוחדים להסעת אופניים בתחבורה הציבורית על ידי רכבת ישראל וחברות האוטובוסים העירוניים; חיוב עיריות גדולות להפעיל מערכות להשכרת אופניים לטווח קצר (דוגמת המודל של פאריס); חיוב מקומות עבודה ובתי עסק לתגמל עובדים אשר מגיעים לעבודה באופניים דרך החזר הוצאות נסיעה וזיכוי מס.
בנוסף, החוק החדש יחייב חבישת קסדה במצבים מסוים בהם הסכנה להיפגע ממכת ראש גדולה יותר כגון: רכיבה תחרותית, רכיבת שטח, רכיבה בכבישים בין עירוניים ורכיבה של ילדים מתחת לגיל 14.
בהתייחסו לחוק הקסדה של ח”כ גלעד ארדן, שעבר לפני מספר שבועות ומחייב חבישת קסדה בכל רכיבה על אופניים (אבל בפועל מוותר על האכיפה לגבי קטינים), דב התבטא כי: ”במקום לעודד רכיבה על אופניים, בחר המחוקק לסמן ציבור שלם כמטרה ניידת ולחייב אותו להתמגן בקסדה בכל עת ובכל מצב. כידוע, נסיעה באופניים היא הפתרון הטוב ביותר לתחבורה בתוך הערים: היא נקייה מבחינה סביבתית, בריאה לרוכב, מקילה על עומס התנועה, מקטינה את הצורך בפינוי שטחים לחנייה. לכן חשוב לעודד רכיבה על אופניים וליצור לצורך כך תשתיות מתאימות. ואולם, למרות כל זאת, ממשלת ישראל ורוב העיריות אינן עושות דבר כדי להגביר את השימוש באופניים בערים”. 

“הבעיה הגדולה היא, שבמקום מימוש אמיתי של כל האפשרויות העצומות שנוצרו, הגלובליזציה העכשווית מתקיימת בתוך עננים של אשליה. החלופה הביקורתית אינה הצעה לוותר על החיים הטובים, אלא דרך לחזור ולממש אותם בפועל. זו אינה דרך פשוטה, אבל זו הדרך היחידה לא רק להציל את העולם שלנו, אלא גם להפוך אותו למקום שבאמת טוב לחיות בו.”

משפטי הסיום הללו של ספרו החדש של דב, “גלובליזציה”, מסכמים את שני הצירים המרכזיים בהם עוסק הספר: המתח שבין ההבטחות הגדולות שנשאה בחובה בשורת הגלובליזציה, לבין העוני, המלחמות והזיהום הסביבתי שהביאה בסופו של דבר; והחלופות והדרכים לרתום את הגלובליזציה למהלך הגדול של תיקון העולם ומציאת ההסדרים החברתיים שיבטיחו את הישרדות הסביבה הפיזית שבה אנחנו חיים, כמו גם את איכות חיי כלל בני האדם.
הספר עוסק במגוון רחב מאוד של נושאים המעצבים את חיינו: החל ממשבר האקלים, ועד להתארכות שעות העבודה, המחסור הצפוי באנרגיה, בפונדמנטליזם הדתי, במלחמה חסרת התוחלת בטרור, בהתרוששות העולם השלישי (”עולם הרוב”, כלשון הספר) ובעתיד הדמוקרטיה. הספר כולל שתים עשרה הרצאות קצרות אשר שודרו בגלי צה”ל בחודשים שקדמו לבחירתו של דב לכנסת.
במידה רבה, הספר משקף את מגוון הנושאים שבהם דב עוסק כיום בעבודתו בכנסת. בתחומים הסביבתיים, דב פועל להגברת האכיפה הסביבתית בעיקר על התאגידים הגדולים הפעילים בישראל (למשל כיו”ר הועדה לניסוח חוק אויר נקי, וכיוזם של הצעת חוק “המזהם משלם”. שתי הצעות חוק הנמצאות בהליכים מתקדמים של חקיקה). בתחום החברתי, דב פעיל נגד הפרטת השירותים החברתיים בישראל לידי תאגידים בינלאומיים (כך למשל בשבוע האחרון של מושב הכנסת, קידם דב הצעת חוק המונעת את הפרטת טיפות החלב. הצעת החוק התקבלה בקריאה טרומית והייתה זו הפעם הראשונה שקבעה הכנסת כי יש לשים גבולות בפני ההפרטה. בדומה לכך, דב פעל נגד הפרטת בתי הסוהר בישראל, ונגד תכנית וויסקונסין). גם בתחומים המדיניים, דב פעיל במאמץ להתנתקות של ישראל מהתלות המדינית בארצות הברית, במאמץ לקדם הסדרים אזוריים על בסיס האינטרסים האמיתיים של עמי המזרח התיכון, ובמאבק לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני.
בין ספריו הקודמים של דב: מקום לתיקון - שיחות על כלכלה, חברה וסביבה, 2004 (יחד עם אריה ארנון); משפטי הסרבנים, 2004 (עורך עם מיכאל ספרד), צורכים עולם: תרבות הצריכה - הערכת מצב, 2006 (עורך עם ע.אידלמן ור.פרומקין).

דב חנין, גלובליזציה, ספריית האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון, (יולי, 2007), 117 עמודים, מחיר קטלוגי: 48 שקלים.

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום בסכנת הקריסה של מערכת החשמל בישראל, בעקבות הצעה לסדר של דב בנושא.

דב:
“הנתונים מצביעים על כך שבכל יום אפשרית קריסה של מערכת החשמל בישראל.
הצעת האוצר להמשך הפרטת משק החשמל היא מתכון בטוח לקריסת המערכת. בעניין זה חיוני ללמוד מניסיונם של אחרים, למשל בכל הנוגע לדוגמא של הידרדרות מערכת החשמל בקליפורניה בעקבות ההפרטה. המחקרים מצביעים על קשר בין הפרטת מערכות החשמל בארצות הברית לבין הפסקת החשמל הגדולה בחוף המזרחי לפני שנים ספורות.
הצעת משרד התשתיות להקים תחנת כוח גרעינית היא הזויה. הניסיון בעולם מלמד שתקלות בתחנות גרעיניות מתרחשות – וכאשר הן מתרחשות התוצאות הן קשות. תחנת כוח גרעינית בישראל תהיה גם תרומה קשה נוספת לתהליך גירעון המזרח התיכון.
במרכז ההתמודדות עם המשבר במשק החשמל צריכה להיות התייעלות השימוש בחשמל, ושימור אנרגיה. אני מברך על קמפיין החיסכון בחשמל של חברת החשמל – מהלך שיכול להתאפשר רק בתנאים של היעדר הפרטה. התייעלות משמעה מערכת אינטגרטיבית מתוכננת היטב – ההפך הגמור מהפרטה ומפיצול המערכת. צריך לאמץ תכנית לאומית של חסכון באנרגיה ובכללה לעודד בנייה ירוקה.
צריך לעודד פיתוח אנרגיות מתחדשות: חוות סולריות, אנרגיית רוח וכיוב’. צריך לעודד הרחבה של המתקנים הסולריים הביתיים.
בפועל מדיניות הממשלה היא בכיוון ההפוך – תקציבי שימור האנרגיה ועידוד האנרגיה המתחדשת רק הולכים ומצטמצמים בתקציב המדינה.”

דב הניח את הצעת חוק שילוב מקורות אנרגיה מתחדשת במערכת ייצור החשמל (פ’ 958/17), ואת הצעת חוק שימור אנרגיה במוסדות ציבור (פ’ 936/17).