אדום - ירוק

דבריו של דב מעל דוכן הכנסת במסגרת הצעת אי אמון בממשלה.

דב חנין (חד”ש):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, עמיתי חברי הכנסת, שוב מגיעה כנסת ישראל לרגע של אמת שבו היא חייבת להתעורר מתרדמת, ולומר בקול חזק וברור:  די,  עצרו.

בשבוע הבא תאמר ועדת-וינוגרד את דברה על מלחמת לבנון. אבל הלקח הבסיסי והחשוב ביותר כבר ידוע. זו היתה מלחמה נוראה ומיותרת, המון הרג והמון סבל בישראל ובלבנון. שום תועלת לביטחון, וכל כך הרבה נזק לשלום. על לבנון יודעים להגיד את הדברים האלה היום הרבה מאוד אנשים. אבל היום החוכמה היא לומר את הדברים האלה על עזה, כי בעזה היום אנחנו נתקלים באותה תופעה. ההתלהמות שמובילה להתלקחות, אסקלציה שמידרדרת למלחמה.

עמיתי חברי הכנסת, אתמול הייתי בארץ ה”קסאמים”, נתתי הרצאה בקיבוצו של חבר הכנסת חרמש, כפר-עזה.

שי חרמש (קדימה):

- - - אני מוכרח לומר. בעניין הזה אין מחלוקת אתך. 

דב חנין (חד”ש):

תודה רבה. אני מאוד מבין את הדאגה של התושבים שם, את המצוקה של התושבים שם – אני מבין את הדאגה הזאת.

אני רואה גם מה קורה בעזה. מה שקורה בעזה הוא אסון; אזרחים נהרגים, אספקת החשמל מופסקת, אבטלה ורעב מייצרים ייאוש וחורבן בכל מקום. אדוני היושב-ראש, מתנהלת שם מלחמה בלי מעצורים, בלי נורמות מוסריות, בלי התחשבות במשפט הבין-לאומי.

במבט שטחי האסון בעזה הוא אסון של הפלסטינים. הוא באמת אסון של הפלסטינים, אבל האמת היא שהוא גם אסון של הישראלים, כי מן החורבן תצמח רק שנאה חדשה, מן הייאוש יצמח רק מוות נוסף. מדיניות הכוח החד-צדדית של הממשלה הגיעה למבוי סתום. החלק הראשון שלה היה אותה התנתקות חד-צדדית. אתם זוכרים איך דיברו אצלנו אז – דיברו כך: נצא מעזה בלי להידבר, והם יעשו עם עצמם מה שהם רוצים. עליית ה”חמאס” היתה הפרי של המדיניות הזאת.

היום אנחנו בחלק השני של מדיניות הכוח. מנצח עליה מפרק השעונים האנליטי, שר הביטחון, שעמיתי חברי הכנסת אף פעם לא אמרו עליו שהוא גם יודע להרכיב את השעונים שהוא כל כך טוב בלפרק אותם.

קולט אביטל (העבודה-מימד):

תתפלא. תתפלא.

דב חנין (חד”ש):

הוא מפרק. מדיניות הכוח בעזה היא הצד השני של קריצת העין למתנחלים בגדה.

אבל תראו, עמיתי חברי הכנסת, אדון ברק גר לו שם, בקומה ה-30 של מגדלי אקירוב בתל-אביב. אני חושב שמשם רואים היטב את קפריסין, אבל מהגובה הזה לא רואים אותנו, לא רואים את הסבל ואת המצוקה בשדרות ולא רואים את האסון האנושי בעזה. ברק החליט לחבור לימין הקיצוני לא רק בדיבורים – ואנחנו שומעים את הדיבורים האלה היטב – הוא החליט להוכיח לליברמן שיש לו מחליף ימני מאוד בממשלה.

לכן, אדוני היושב-ראש, מעשי הממשלה הזאת עוקפים מימין אפילו את האיחוד הלאומי, ולכן אנחנו נצביע היום אי-אמון בממשלה, לפני שהיא תספיק לגרור אותנו למלחמה כוללת מיותרת נוספת.

בתמונה: דב בהפגנת תנועות השלום במחסום ארז.

לדיווח ynet על ההפגנה.

היום התקבלה בקריאה ראשונה הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים) של דב.

על פי הצעת החוק תוכלנה הרשויות המקומיות להכשיר פקחים שיאכפו מגוון רחב של חוקים סביבתיים. הקנסות שייגבו בגין העבירות הסביבתיות יופנו לקופתן של הרשויות המקומיות, בדומה להסדר הקיים היום בתחום החניה.

בכך תושגנה שתי מטרות - האחת, שחרור צוואר הבקבוק בתחום האכיפה הסביבתית בישראל כך שעומס האכיפה לא יוטל רק על המשרד להגנת הסביבה אלא גם על הרשויות המקומיות; והשניה, הפניית כספים ממזהמים סביבתיים הישר לקופות הרשויות שתושביהן הם הנפגעים העיקריים מן הזיהום.

דב: “מדובר בהצעת חוק בעלת חשיבות סביבתית רבה, ובעלת חשיבות חברתית רבה: היא תביא להגברה משמעותית של האכיפה הסביבתית, ותחזק מאוד את השלטון המקומי בישראל ובעיקר רשויות מקומיות חלשות.”

“אם הסביבה הייתה חניה” - כתבת NRG בנושא.

לדוח עמותת “אדם, טבע ודין” בנוגע לאי אכיפת חוקים סביבתיים בישראל.

70 חברי כנסת חתמו על הצעת החוק המבקשת לחולל מהפך בשימוש באופנים בישראל. במסיבת עיתונאים שנערכה ביום שני (14/1) הציגו חברי הכנסת, בשיתוף עם עמותת ‘אדם, טבע ודין’, ‘ישראל בשביל אופנים’ ו’מגמה ירוקה’, את הצעת החוק המקיפה.

בדברי ההסבר להצעה, שיזמו חברי הכנסת: דב חנין, מיכאל מלכיאור, אופיר פינס פז, רן כהן, זבולון אורלב, אורי אריאל, אלחנן גלזר, יצחק  גלנטי אביגדור יצחקי ואורית נוקד, נכתב כי “הנסיעה באופניים יכולה להוות נתח משמעותי מכלל הנסועה ולסייע בהפחתת הגודש והזיהום, אך לשם כך נדרשת פעולה שלטונית מתואמת, שתהפוך את השימוש באופניים לזמין ויעיל עבור כלל האזרחים. זאת, ע”י תיאום בין הגופים הרלוונטיים ובכללם הרשויות המקומיות, רשויות התכנון וגורמי התחבורה השונים”.

לשם כך קובעת הצעת החוק מספר עקרונות חשובים:

1. יצירת רשת שבילי אופניים בטוחים ונוחים לשימוש.

2. הטלת חובה על כל רשות מקומית שבתחומה מעל 5,000 תושבים להכין תכנית מתאר לשבילי אופניים בתחומה.

3. קביעת הוראות שיאפשרו הסעת אופניים באוטובוסים וברכבות, וכן הוראות להסדרי חנייה נוחים בתחנות.

4. קביעת תמריצים כלכליים, למעסיקים ולמועסקים, כדי לעודד רכיבה על אופניים למקומות העבודה.

5. הוספה לתפקידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים את החינוך לרכיבה על אופניים.

6. תיקון פקודת התעבורה כך שהחובה לחבוש קסדה בכל נסיעה תחול על קטינים בלבד ולגבי מבוגרים תוגבל לנסיעה ספורטיבית ובין-עירונית בלבד.

ראשי השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת, ח”כ ד”ר דב חנין וח”כ הרב מיכאל מלכיאור, מיוזמי הצעת החוק: “הגיע הזמן למהפיכת אופניים אמיתית בישראל. אופנים הם חלק מרכזי בפתרון בעיות התחבורה בעיר הישראלית הפקוקה והמזוהמת. צריך להתאים מערכת תשתיות לשבילי אופנים, ליצור שילוב יחיל בין אופנים ולבין תחבורה ציבורית, לעודד חינוך לרכיבה נכונה באופנים, ולתת תמריצים כלכליים למי שמגיע באופנים למקום עבודתו”.

לדברי ציפי איסר-איציק, מנכ”לית ‘אדם טבע ודין’ שניסחה את הצעת החוק,”הצעת החוק תאפשר להפוך את האופניים לכלי רכב שימושי שיחליף במידת האפשר את השימוש ברכב מנועי ומזהם, ובכך היא תורמת למאבק בזיהום האוויר ומגינה על בריאות הציבור. לשם כך קובעת ההצעה הסדרים חשובים כמו החובה להתייחס לנושא שבילי האופניים במסגרת תכניות בנייה, שילוב של אופניים בתחבורה הציבורית ותמריצים כלכליים לעידוד הרכיבה.”

לקריאת הצעת החוק.

ביום רביעי (9/1) נערכה בועדת החינוך של הכנסת ישיבה ביוזמת חברי הכנסת זהבה גלאון ודב חנין אשר עסקה בסוגיית חופש הביטוי וההתארגנות באוניברסיטת חיפה. במהלך הדיון נערכו חילופי דברים קשים בין נציגי הסטודנטים לבין נציגי הנהלת האוניברסיטה.

הסטודנטים העלו טענות כלפי נוהל הפעילות הציבורית הנהוג באוניברסיטה המטיל מגבלות שרירותיות על זכותם של סטודנטים להפגין ולהתבטא בקמפוס. דיקאן הסטודנטים, פרופ’ יואב לביא הגיב לטענות והסביר כי המצב באוניברסיטת חיפה מורכב “באוניברסיטה ישנם סטודנטים רבים מלאומים שונים”.

ח”כ חנין טען כלפי פרופ’ לביא כי “אוניברסיטת חיפה חייבת להבין כי היא חלק ממדינת ישראל, והחוקים והנורמות הדמוקרטיות הנהוגות בחברה הישראלית חלים גם עליה”. חנין קרא לאוניברסיטה “לעודד סטודנטים ליטול חלק בפעילות הפוליטית, על מנת שהאוניברסיטה תהפוך לחממה לגידול מנהיגים לעתיד”.

ח”כ הרב מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד), יו”ר וועדת החינוך של הכנסת, סיכם את הדיון ואמר כי “המעשים שתוארו פה היו מעשים בלתי נסבלים. הכול מנוגד בניגוד מוחלט לערכי הדמוקרטיה וחופש הדיבור, ומנוגד לחוק זכויות הסטודנט. אני רוצה להביע מחאה חמורה מאוד כלפי ההתנהלות של אוניברסיטת חיפה בעניין זה”. עוד הוסיף מלכיאור כי “הכנסת לא תאפשר סתימת פיות. יכול להיות שנצטרך לתקן את חוק זכויות הסטודנט כדי לוודא שמצב כזה לא יתאפשר”.

דב: “חייבים לשים סוף ליכולתה של המשטרה לעקוף את עקרונות ההתיישנות”

היום התקבלה בקריאה טרומית (14 בעד, 3 נגד, 4 נמנעו) הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – התיישנות עבירות שהתקיימו בעניינן הליכי חקירה או משפט) (פ\17\2630), של דב.

כיום, בחוק הפלילי, נקבעים משכי זמן קבועים להתיישנותן של העבירות השונות, באופן מדורג לפי חומרת העבירה. משמעות הדבר היא כי לא ניתן להעמיד לדין אדם בגין מעשים מעברו הרחוק. מאחורי הקביעה הזו עומד הרצון להגן על חפים מפשע מפני עינוי הדין שבאיום ארוך השנים שמא יועמדו לדין, לצד הרצון להבטיח משפט הוגן – בחלוף שנים רבות קשה לנאשם להחזיק ראיות ולהוכיח את חפותו.

עם זאת, עד היום קבע החוק כי מניין שנות ההתיישנות מתאפס בכל פעם שמתקיימת חקירת משטרה, כך שלמעשה, מתאפשר היום למשטרה להאריך את תקופת ההתיישנות עד אין סוף, באמצעות חקירות קצרות וחד פעמיות אשר כל תכליתן השארת תיקי החקירה פעילים, ועצירת שעון ההתיישנות.

הצעת החוק שהתקבלה היום בקריאה טרומית קובעת כי תקופת החקירה עצמה תמשיך שלא להיספר במניין ימי ההתיישנות, אבל בה בעת שלא תתחיל מחדש את ספירתם. באופן זה מובטח שתיקי חקירה רדומים ייסגרו עם תום תקופת ההתיישנות, וזאת מבלי לפגוע ביכולתה של המשטרה להביא חקירות פעילות לידי מיצוין.

דב: “מנתונים שהגיעו אלי, התמשכותן האינסופית של חקירות משטרה היא כיום בעיה חברתית קשה ביותר. מדובר כיום באזרחים רבים שפתוחים כנגדם תיקי חקירה במשך שנים, לעתים בעבירות קלות מאוד, מבלי שמוגשים נגדם כתבי אישום ומבלי שיש לחקירות בעניינם תאריך סיום. כמו תמיד, גם כאן, הנפגעים העיקרים הם אזרחים משכבות אוכלוסיה מוחלשות ואנשים קשי יום, אשר עננת החקירה פוגעת ביכולתם להתפרנס ולהמשיך בשגרת חייהם כאזרחים מן השורה. אני מצפה מכלל הכוחות הנאורים בחברה הישראלית להתייצב לצד הצעת החוק הזו אשר מבטיחה שיפור במצב זכויות האדם בישראל. חייבים לשים סוף ליכולתה של המשטרה לעקוף את עקרונות ההתיישנות בדין הפלילי.”

הצעת החוק נוסחה על ידי התכנית לזכויות בהליך הפלילי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ונתמכת על ידי לשכת עורכי הדין בישראל, והאגודה לזכויות האזרח. בעקבות פניותיו של דב למשרד המשפטים בנושא זה, החל לאחרונה המשרד בניסוח הצעת חוק ממשלתית מקבילה. הצעת החוק של דב זכתה מוקדם יותר השבוע לתמיכת הממשלה, ותקודם במקביל להצעה הממשלתית.

למאמר של דב בנושא.

לכתבתו של יובל יועז ב”הארץ” בנושא.

מוקדם יותר השנה דב ניסה לקדם את הצעת חוק הגבלת משך זמן החקירה, אשר מציעה פתרון מקיף יותר לאותה הבעיה של חקירות אין סופיות.

למאמר המערכת ב”הארץ” בעניין הצעת החוק הזו.

לנאומו של דב בעניין הצעת החוק.

לפרוטוקול המלא.

להודעת הסיכום של הועדה.

 דב חנין:

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מסכים עם כמה מהדברים שאמרו חברי הכנסת שלפניי, אבל אני מציע להסתכל על הנושא הזה במבט מאוד רחב. הבעיה שחברי הכנסת שיזמו את הדיון מעלים, ואני רוצה להודות להם על כך, היא חלק מתופעה מאוד רחבה ומאוד מסוכנת שבמהותה מבטאת מהלך של התחלת פירוק אחריותו של משרד החינוך בכל נושא השכלת מבוגרים במדינת ישראל.

אני אביא מספר נתונים על השכלת מבוגרים במדינת ישראל כיום או כפי שנעשתה לפני שנה בידי משרד החינוך: ‎29 אלף אנשים למדו באולפנים; למעלה מ-‎13 אלף אנשים למדו לקראת השלמת השכלת יסוד והשלמת השכלה תיכונית; ‎3,000 לומדים השתתפו בפרויקט השלמת השכלה למבוגרים; ‎39 אלף לומדים השתתפו בחוגים להדרכת הורים, במיוחד אמהות חד הוריות; ‎136 אלף לומדים למדו באוניברסיטאות עממיות ובקתדראות עממיות והשתתפו בסיורים לימודיים - אלה אזרחים מכל המגזרים, וחלק גדול מהם גמלאים; ‎8,000 לומדים קיבלו אישורים בקורסים לגמול השתלמות. בקיצור, יש לנו פה מפעל מאוד גדול של השכלת מבוגרים, מפעל שהוא ברוח האמירה היהודית הידועה מהמקורות שלנו: “ימי הלימוד, כל ימי חייך”. “ימי הלימוד”, כמו שאמר חבר הכנסת כהן הם לא רק עניינים לילדים, אלא לכל אורך הדרך אנחנו לומדים, משתלמים, משתפרים ומתקדמים בהשכלתנו.

הקיצוץ שמתוכנן בתקציב האגף לחינוך מבוגרים ימנע מאלפי אנשים שזקוקים לכך וגם זכאים לכך - -

רן כהן:

עשרות אלפים.

דב חנין:

- - להשלים השכלה בכל מיני רמות ומתכונות. ובעצם, אנחנו מדברים על מהלך אנטי חברתי בצורה דרמטית, כי הרי מי האנשים האלה שצריכים השלמת השכלה ואת התגבור- -

אליהו גבאי:

אולי גאידמק לא יקבל - - - פה.

דב חנין:

אולי זה באמת חלק ממהלך של הידברות עם גאידמק- -

רן כהן:

העניין הוא שאין שום סכנה שהוא יחנך מבוגרים ללמוד עברית. הוא יאהב הרבה יותר אנשים פרימיטיביים.

אליהו גבאי:

לא יהיה לו מקום לבוא כי הוא ירצה ללמוד עברית.

יוסף שגאל:

- - -

רן כהן:

הוא ירצה אנשים בורים.

היו”ר מיכאל מלכיאור:

זה לא דיון על גאידמק.

דב חנין:

משמעות המהלך הזה שאנחנו רואים התחלה שלו מצד משרד החינוך הוא שאנחנו פוגעים במערכת שלמה של מכשירים אזרחיים שנועדו לאפשר לאנשים לתפקד בחברה. זאת גם שאלה של צדק חברתי, אבל גם שאלה של חברה מתקדמת שרוצה לאפשר לכל האזרחים להיות פעילים, לקחת חלק, להשתלב בכלכלה. שנה וחצי אני בכנסת, וכל יום אני רואה דברים תמוהים שהממשלה עושה, אבל זה באמת אחד הדברים התמוהים ביותר. זה באמת כל כך תמוה. מכל בחינה שאני מסתכל על זה ומנסה לראות מה התבונה ומהי השקפת העולם שמאחורי זה, זה לא מסתדר לי. אנחנו פוגעים במערכת שהיא חלק מהאינטגרציה החברתית במערכת שהיא רב חברתית, כמו החברה שלנו שיש בה קבוצות אוכלוסיה שונות. דיברו פה על לימוד העברית - זה כלי ממדרגה ראשונה לייצר אינטגרציה, לא רק של עולים, אלא גם של ערבים שצריכים ללמוד עברית כי העברית היא השפה המרכזית בארץ; היא לא צריכה להיות על חשבון השפה הערבית, אבל היא עדיין הייתה ותהיה שפה מרכזית, ומי שרוצה להתקדם בחברה הישראלית, וזה טוב שיש מכשיר כזה.

רונית תירוש:

זה בדיון הבא.

אליהו גבאי:

גם הערבים צריכים ללמוד עברית?

דב חנין:

בוודאי. הם רוצים ולומדים.

אליהו גבאי:

אני שמח.

דב חנין:

זה כלי לקידום אוכלוסיות חלשות. כשאנחנו מדברים על עולים חדשים, כמובן, קהילת היעד המרכזית היום היא הקהילה של עולי אתיופיה, שאנחנו חייבים לה הרבה סליחה. אני מקווה שלא נאמר את הסליחה הזאת בעוד שנים, אלא נתחיל לומר אותה היום בפעולה מעשית כדי לעזור לקהילה הזאת להיכנס לחברה. אבל זה לא רק עולים, אלא גם תושבי שכונות מצוקה ואמהות חד הוריות וכדומה.

לכן המהלך הזה הוא, לטעמי, מבטא שני שינויים מהפכניים, ושניהם לרעה: קודם כול יש שינוי מהפכני עצום בכך שמשרד החינוך מתנער ומעביר את זה למשרד הקליטה, כאילו שאנחנו לא מדברים פה על בעיה רוחבית פנימית של החברה הישראלית שקשורה לעולים חדשים ולעוד אוכלוסיות- -

היו”ר מיכאל מלכיאור:

אבל מנחם כבר סיפר שהם חזרו בו מזה.

רן כהן:

הם הורגים את זה אצלם.

מנחם כהן:

היו שני נושאים: האחד סגירת האגף והשני, מעבר האולפנים. בנושא האגף הוחלט להשאיר אותו כפי שהוא וגם לקיים אותו באופן ראוי, נושא האולפנים עדיין בדיון.

היו”ר מיכאל מלכיאור:

אני חוזר בי.

דב חנין:

אם כבר יש משהו חיובי, מיד שולחים עלינו צוננים.

אסור למשרד החינוך להתנער מאחריותו לחינוך. חינוך זה ילדים, זה מבוגרים, זה עולים, זה אמהות חד-הוריות, זה ערבים, זה כולם. לכן להעביר את זה למשרד הקליטה זה לגלגל כדור שעם כל הכבוד שייך למשרד החינוך, וצריך להישאר במשרד החינוך. אם אתם רוצים יותר תקציבים בואו נילחם על זה ביחד. אני בעד להגן עליכם ולאפשר יותר תקציבים.

אני רואה את זה, ואני מצטער ששרת החינוך יולי תמיר עושה את זה, כי לדעתי זה מנוגד להשקפת העולם שהיא באה איתה, והיא טוענת שהיא מחויבת לה: של אחריות חברתית, של אחריות המדינה. זה מהלך מובהק של התקפלות המדינה מתחום שבו האחריות שלה הוא קריטי במיוחד - תחום החינוך. כולם אומרים שהמנוף שנקרא חינוך, כולל השכלת מבוגרים, מאפשר גישור על פערים, קידום חברתי, יותר צדק חברתי וכדומה. דווקא פה לפגוע?

הדבר השני שמטריד אותי זה המהלך של ההפרטה. אנחנו עושים כאן למעשה מהלך דו-שלבי: בשלב הראשון אנחנו מעבירים את זה למשרד הקליטה, ובשלב השני משרד הקליטה כבר אומר לנו שהוא הולך להפריט את זה, להוציא את זה למיקור חוץ. יש כל-כך הרבה מילים מגונות שתחתיהם ההפרטה, למרבית השמחה, נעשתה לא פופולרית, אז עכשיו קוראים לזה במילים אחרות: מיקור חוץ, מיקוד חוץ, ‎out-sourcing - כל מיני שיטות. בפועל אנחנו מדברים על הפרטה של מערכת שלא יכולה להיות מופרטת, כי אנחנו לא נעשה פה רווחים. מי שחושב שמהדבר הזה אפשר יהיה לעשות רווחים חי בעולם אחר. זאת מערכת שיכולה לתפקד רק באחריות חברתית, רק על זה שהמדינה אומרת שחשוב לה שאנשים ילמדו עברית, שירכשו השכלה; כשהמדינה אומרת שהיא יודעת שלא תרוויח מזה היום, אלא בעוד חצי שנה, שנה או שנתיים, כשהאנשים האלה ייכנסו למעגל העבודה ויהיו אזרחים אפקטיביים ופעילים.

לכן אני מציע לוועדה, ואני בטוח שהיושב ראש יוביל לכיוון הזה, לקבל החלטה מאוד חריפה שגם תתנגד להעברת הנושא הזה למשרד הקליטה, גם תתנגד למהלך של הפרטה בתחום הזה, גם תקרא לראש הממשלה ולא רק לשרת החינוך - לראש הממשלה, לשר האוצר ולשרת החינוך לשמור ולפתח את המפעל היפה הזה של השכלת מבוגרים, לחזק אותו, לא רק לא לקצץ אותו, אלא להוסיף לו עוד תקציבים - להפוך את זה לאחד מנקודות המנוף, כפי שהם טוענים שהם רוצים ללכת. אז בבקשה, זאת ההזדמנות שלכם, ולא הרבה כסף - בעוד כמה עשרות או מאות מיליוני שקלים תוספת לתקציב של מערכת השכלת המבוגרים אנחנו יכולים לעשות צעד שהוא גם בעל משמעות חינוכית, אבל גם בעל משמעות חברתית וכלכלית מאוד גדולה.

הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד (פ’ 1230/17) מציעה לאסור על מעביד לדרוש ביטחונות מעובדים, כדוגמת הדרישה של סכומי כסף כפיקדון שיוחזר לעובד רק אם יתמיד בעבודתו מעבר לתקופה נקובה. בשנים האחרונות נפוצה התופעה של מעבידים הדורשים מעובדיהם בטחונות שונים להבטחת הישארותם בעבודה. תופעה זו מהווה תשתית פורייה לניצול העובדים ולפגיעה בזכויותיהם, ומחליפה, למעשה, נורמות ראויות יותר כמו העלאה של השכר, קידום בעבודה, הטבות, דיבידנדים וכיוצא באלה.דרישת הביטחונות מעובדים (לעתים עד כדי אלפים רבים של שקלים) מצמצמת ולעיתים אף שוללת את אחת מזכויות האדם הבסיסיות והיא חופש העיסוק, ויוצרת בעיה חברתית קשה בה העובד, למעשה, משועבד למקום עבודתו. לפי נתוני קו לעובד, תופעה זו רווחת מאוד דווקא במקומות עבודה בהן השכר נמוך, ותנאי העבודה ירודים.

 ח”כ דב חנין, יוזם הצעת החוק: “באופן הדרגתי הפכה גביית הביטחונות למכת מדינה של ממש. במקום לתגמל את העובדים באופן ראוי, נעשה שימוש ציני בפיקדונות כספיים כדי לכפות על העובדים את המשך עבודתם לאורך תקופות ארוכות. היום צעדנו צעד משמעותי נוסף בדרך להגנה על זכויותיהם של העובדים העניים בישראל”.הצעת החוק נתמכת על ידי הפורום להגנה על זכויות העובדים (האגודה לזכויות האזרח בישראל, קו לעובד, התכנית הקלינית למשפט ורווחה באוניברסיטת ת”א, מען, איתך, ושדולת הנשים בישראל).מוקדם יותר השבוע, זכתה הצעת החוק לתמיכת הממשלה, וזאת בזכות התייצבותם של השרים יצחק הרצוג ואלי ישי לימין הצעת החוק ומאמציהם להביא לתמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעה.

לנאום של דב במליאת הכנסת בעניין הצעת החוק.

לכתבתה של רותי סיני ב”הארץ” בנושא.

הצעת החוק יוצרת מנגנון בעזרתו יופחת בצורה משמעותית השימוש בשקיות חד פעמיות ויוגבר השימוש בשקיות לשימוש רב פעמי בקרב הציבור הרחב, לשם מניעת מפגעים סביבתיים הנגרמים משקיות הפלסטיק.

הצעת החוק נכתבה בסיוע עמותת “אדם טבע ודין”, והונחה על ידי דב וח”כ אסתרינה טרטמן.

לכתבת ynet בנושא.

הצעת חוק המונעת הפרטת מעונות ממשלתיים לאנשים עם פיגור שכלי, הוגשה היום בכנסת ביוזמת דב והח”כים רן כהן, שלי יחימוביץ’ ויעקב מרגי. להצעת החוק הצטרפו 64 ח”כים נוספים. הצ”ח זו הוגשה כדי למנוע את יישום התוכנית הממשלתית, ולפיה יופרטו שני מעונות.
דב: “התמיכה הנרחבת בהצעת החוק משקפת את רצונה של הכנסת להילחם במדיניות ההפרטה של השירותים החברתיים ובהתנערות המדינה מאחריותה החברתית למצבם של האנשים החלשים ביותר בחברה. הפרטת המעונות תהווה פגיעה, לא רק בתנאי השכר של העובדים אלא גם בתנאים ובזכויות הבסיסיות של האנשים במעונות האלה. זהו ניסוי בבני אדם, ולא סתם ניסוי בבני אדם, אלא ניסוי שכבר נכשל בעבר. במוסדות שהופרטו מכל הסוגים אנו עדים לתוצאות קשות הנגרמות עקב רצונם של הזכיינים לחסוך בעלויות על חשבון הדיירים והיעדר הפיקוח מצד משרדי הממשלה.”

בדברי ההסבר של ההצ”ח נכתב כי: במדינת ישראל קיימים 9 מעונות לאנשים עם פיגור שכלי המופעלים על ידי המדינה, בהם מתגוררים כ- 1,800 דיירים. מעונות הפנימייה לאנשים עם פיגור שכלי, מספקים שירותים, המקיפים את כל תחומי חייהם של הדיירים ובכלל זה: מגורים, הזנה, בריאות, תעסוקה, ושירותים פרא-רפואיים. ההחלטה על הפרטה של מעון לאנשים עם פיגור שכלי, הינה בעלת משמעות רבה מעבר לכל שיקול כלכלי. הפרטת מעון, מלווה באופן בלתי נמנע בשינויים פיזיים, ארגוניים וניהוליים. שינויים אלו צפויים לפגוע באיכות ובאורח חייהם של הדיירים ובתנאי העבודה של העובדים במעונות.
עמדת מבקר המדינה בעניין הפרטת השירותים החברתיים, המוצגת בדוחות מס’ 55ב’, 57ב’ ומקבלת משנה תוקף בדו”ח המבקר האחרון הדן ב”היערכות משרד הרווחה והשירותים החברתיים לעתות חירום ותפקודו בעת המלחמה”. מעלים כשלים מהותיים בהתנהלות משרד הרווחה אל מול המעונות הלא ממשלתיים.

היום, ה-1 בינואר 2008, נכנס לתוקפו סעיף מרכזי בחוק חברות כוח האדם שהתקבל בכנסת כבר לפני מספר שנים, סעיף אשר קובע שעובדי חברות כוח האדם יתקבלו במקומות העבודה שלהם כעובדים מן המניין לאחר תקופת עבודה רציפה של תשעה חודשים. מאז חקיקת החוק, הקפיאו ממשלות ישראל את יישומו של סעיף זה מדי שנה באמצעות חוק ההסדרים. השנה לא נכללה הקפאת יישום הסעיף בחוק ההסדרים, ועל כן הוא ייכנס לתוקף מחר, לראשונה מאז חקיקת החוק.

ח”כ דב חנין (חד”ש) ברך על תחילת יישום החוק בתחום זה: “העסקת עובדים דרך קבלני כוח אדם וקבלני שירותים היא מחלה קשה שפוגעת בכל העובדים במשק. אמנם סעיף קליטת העובדים, אשר מוחל היום, עושה צעד משמעותי לשיפור תנאיהם של העובדים האלה אבל הדרך שלפנינו עוד ארוכה. זהו מרכיב חיוני בסל רחב של תיקוני חקיקה שעל הכנסת לקדם כדי להבריא את שוק התעסוקה הישראלי, שמטרתם צריכה להיות בראש ובראשונה הטלה של יותר אחריות על מזמיני שירותי הקבלן לזכויות העובדים שלהם.”מראשית כהונתו מקדם ח”כ חנין מספר רב של הצעות חוק בתחום זכויות העובדים העניים בישראל וביניהן: תיקון להצעת חוק הודעה לעובד (התקבל בקריאה שניה ושלישית), הצעת חוק אחריות מזמין שרותי קבלן לזכויות העובדים (נמצא בימים אלה בהכנה לקריאה שניה ושלישית בועדת העבודה, הרווח והבריאות), הצעת חוק רישוי קבלני שירותים (נמצא בהכנה לקריאה ראשונה בועדת העבודה, הרווחה והבריאות), והצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד (נמצא לפני הצבעה בקריאה טרומית).