אדום - ירוק

דב ביקר היום במאהל העולים מאתיופיה מול משרד ראש הממשלה. כ-200 עולים מאתיופיה מפגינים במאהל זה שבועיים כנגד תנאי החיים הקשים במרכז הקליטה בו הם שוכנו, בבית אלפא שבעמק יזרעאל. האיזור סובל מאבטלה ולפיכך רבים מהעולים נתקלים בקשיי פרנסה חמורים, בתי הספר באזור סרבו לקלוט את ילדי העולים והם נדרשים מידי בוקר לנסיעה ארוכה לבתי ספר ביקנעם וטבריה, ובמרכז קיימת צפיפות רבה ומצוקת דיור. בעקבות מחאת המפגינים, הוקמה לפני כחודשיים ועדת בדיקה של משרד הקליטה, אשר פירסמה את ממצאיה לאחרונה והצדיקה את טענות המפגינים. עד כה לא יושמו מסקנות הועדה והמפגינים ממשיכים במחאתם. דב חיזק את ידי המפגינים והבטיח לפעול מול משרד הקליטה ליישומו המלא של הדוח ולהצעת פתרונות עבור העולים כך שתובטח קיומם בכבוד בישראל.

לכתבת ynet בנושא.

العربية بعد العبرية

שלום לכן ולכם,

שוב, בפעם הרביעית בתוך עשור, ישראל הולכת לבחירות. חילופי השלטון התכופים כבר הפכו לחלק מהשיטה המביאה לקיפאון במישור המדיני ובמישור החברתי-כלכלי. פיזורה הפתאומי של הכנסת גם קוטע את עבודת החקיקה בכנסת ומוריד לטמיון עבודה מאומצת שנעשתה בועדות הכנסת בשנתיים האחרונות. ברגע האחרון לפני פיזור הכנסת הצלחתי להעביר חוק המאריך בשנה את פעולת הקרן לילדים ונוער בסיכון ומשחרר אותה מסכנות דיוני התקציב. השלמנו את הכנת החוק לאיסור נהיגה בחופים – אבל בשל התנגדות הממשלה לא יכולנו להביאו לאישור סופי בכנסת. נחמה מסוימת אפשר למצוא בכך שאם אכהן בכנסת הבאה אוכל, כיוזם אותן הצעות חוק שעברו קריאה ראשונה, לבקש להחיל עליהן דין רציפות ולהשלים את הכנתן מהנקודה בה היא הופסקה עתה. לדוח המסכם את פעילות החקיקה שיזמתי בכנסת הקליקו כאן.

המבוי הסתום אליו הובילה ממשלת קדימה-העבודה, אליו מצטרף עתה המשבר הכלכלי, יוצר סכנה אמיתית של עליית הימין לשלטון. עוד לפני הבחירות אפשר היה לראות בכנסת זליגה ימינה, קידום של חוקים אנטי-דמוקרטיים והתנערות של רוב מפלגות הבית מהתחייבויותיהן מימי הבחירות הקודמות לסדר יום חברתי.

ובכל זאת, לצד הדאגה והתיסכול, אני יכול לאמר שהלקח העיקרי עבורי מהשנים האחרונות היה דווקא אופטימי: גם בתנאים קשים, וגם במאבקים מול כוחות כלכליים ופוליטיים חזקים מאוד, נוכחתי לראות שאפשר לקדם הישגים כלל לא מבוטלים. כך היה בקידום שורה נכבדת של חוקים סביבתיים, אשר השילוב ביניהם מייצר מהפכה של ממש בהסדרי החקיקה בארץ בתחום. מדובר בחוקים שנתקלו בהתנגדות מאוד קשה, הן מתוך הממשלה, הן מצידם של כוחות כלכליים רבי השפעה, ובכל זאת – חקיקתם הושלמה. התקדמות צנועה יותר, ובכל זאת בעלת משמעות, חלה גם בתחום זכויות העובדים (למשל בהגנת עובדי קבלן או בהארכת חופשת הלידה), ובקידום זכויות ילדים ונוער. בכנסת שהחזיקה מעמד רק כשנתיים וחצי, ושבה היינו, אני וחבריי בחד”ש, במיעוט קטן, הצלחנו להביא לשינויים שיש להם השפעה על חייהם של בני האדם בחברה שלנו.

בהקשר זה חשוב לציין גם את ההצלחות שהיו בכל רחבי הארץ בגיבושם של שיתופי פעולה חדשים לקראת הבחירות המקומיות האחרונות. במקומות רבים ראינו התעוררות ציבורית להחלפת מוסדות שלטוניים מסואבים ופוליטיקת-משפחות מיושנת, ולהכנסת ערכים חברתיים וסביבתיים לזירה העירונית. בנצרת, בטירה ובישובים ערביים נוספים היו לחד”ש הישגים מרשימים. הישגים כאלה היו גם בישובים המעורבים, מול צמיחת הגזענות והאלימות בין יהודים לערבים, כך למשל בחיפה, ברמלה, בעכו, בכרמיאל ובנצרת עלית.

סיפור התמודדותה של תנועת עיר לכולנו בתל אביב-יפו, ראוי לכמה מלים נוספות. בחודשים האחרונים סיפרתי בעלונים האלה, מפעם לפעם, על הקמת התנועה ועל שלבי התפתחותה המהירה. בבחירות עצמן רשמה עיר לכולנו הישג יוצא דופן והיתה לרשימה שזכתה במירב הקולות (מעל עשרים ואחד אלף מצביעים), כאשר מועמדותי לראשות העירייה זכתה לתמיכתם של כארבעים וששה אלף מצביעים (כ-35% מכלל המצביעים).

מערכת הבחירות בעיר היתה התמודדות בין שתי השקפות עולם שונות מאוד. מול מדיניות עירונית בוטה של ניאו-ליברליזם, דיברנו אנחנו בשפה חברתית-סביבתית ששמה דגש על תחבורה ציבורית, על דיור בר השגה, ועל מערכות חינוך, בריאות ורווחה ציבוריים. מול מערכת התירוצים לאופן שבו נסחפת העירייה במורד כוחות השוק, באנו ודרשנו להפוך את העירייה לכוח שיתייצב לצד התושבים, ימתן ויבלום תהליכים מזיקים – גם אם השוק הוא זה שמכוון אותם. מול הטענה הרווחת שהמציאות היא הטוב ביותר האפשרי, באנו והצגנו פתרונות יישימים, תוך התבססות על דוגמאות מן העולם, כדי להראות שגם החיים בעיר יכולים להיות חיים טובים באמת. מול התפיסה של עיר לעשירים דרשנו עיר לכולנו.

ההתמודדות הזו לא נעצרה ברמת התכנים ושפת השיכנוע, אלא גלשה גם להיבטים מאוד מעשיים בקמפיין הבחירות. בעוד שמולנו התייצבו כוחות ממומנים היטב, מנוהלים באופן הירארכי על ידי מפלגות ארציות ובעלי הון, עיר לכולנו ניהלה קמפיין דל תקציב, שבעיקרו התבסס על מתנדבים ויוזמות מהשטח. במקום שילוט חוצות יקר היו לנו מאות רבות של מרפסות משולטות בכל רחבי העיר; במקום שילוט אוטובוסים היו לנו מדבקות על האופניים וחולצות; במקום שירות טלמרקטינג שכיר, יצרנו גל הצטרפות לתנועה בשיחות פנים אל פנים ברחובות העיר; ובמקום צבא של משקיפים ודיילים בשכר, הצלחנו לארגן מערך מרשים של מתנדבים שפינו שעות ארוכות ביום הבחירות כדי לפקח על כשרות הבחירות.

מערכת הבחירות בעיר הדגימה את האפשרויות ליישומה של פוליטיקה חדשה בישראל הן במישור התכנים והן באופני הפעולה. כפי שהראינו במערכת הבחירות, לערכי השיוויון והאחריות החברתית, לפלורליזם והסובלנות, לחשיבה הסביבתית-חברתית, לאינטרסים האמיתיים של הציבור, ישנו מקום בזירה הפוליטית. מערכת הבחירות האחרונה הראתה שחידוד מסרים ועמידה ערכית איתנה יכולים דווקא להשתלם אלקטוראלית; היא הראתה שיש בישראל ציבור לא מבוטל שמחכה שידברו אליו בגובה העיניים על הנושאים שמעסיקים אותו ביומיום, ועל האפשרות לכונן כאן חברה בריאה וצודקת יותר. זהו ציבור שצמא לשינוי אמיתי, מוכן ורוצה לצאת מד’ אמותיו ולפעול, אם רק יינתן הכיוון ותסתמן התקווה.

אף שהתנאים בבחירות הארציות שונים מאוד מאלה של הבחירות המקומיות, האפשרויות לפוליטיקה חדשה קיימות גם בה: פוליטיקה של השקפות עולם כוללות, ולא של התארגנות סקטוריאלית או סביב נושא אחד; פוליטיקה בשפה נגישה ורלוונטית לחיי היומיום; פוליטיקה שמדברת על האינטרסים האמיתיים של אזרחי המדינה ולא מסתפקת בהצהרות חלולות ובהסתה; פוליטיקה שמייצרת שותפויות רחבות ולא פיצולים והתבדלות.

עבורי חד”ש היא בית פוליטי, ראשית, משום שהיא מסגרת משותפת ליהודים וערבים במציאות של הפרדה והתבדלות אתנית. יותר מדי שנים מתנהלת הפוליטיקה הישראלית בשני עולמות מקבילים – פוליטיקה אחת (מבחינת מסרים, הבטחות, ועמידה על עקרונות) ברחוב היהודי, ופוליטיקה אחרת לגמרי ברחוב הערבי. חד”ש היא הגוף הפוליטי היחיד בישראל אשר שוחה נגד זרם ההפרדה הזה ומציב חלופה למדיניות שמנסה להעמיד יהודים וערבים משני צידיו של המתרס. אנחנו טוענים שהאינטרסים האמיתיים של שני העמים אינם סותרים אלא שלובים זה בזה, ומחייבים פוליטיקה מאחה ולא מפרידה.

ההתעקשות לעסוק באינטרסים האמתיים של העמים במזרח התיכון היא גם זו שאיפשרה לנו, כבר בשעות הראשונות של מלחמת לבנון, לראות דרך מסך העשן והדמגוגיה המתלהמת, ולהזהיר מפני ההתדרדרות המלחמתית. כבר בתחילת המלחמה טענו בתוקף שהמלחמה, כמו המבצע הצבאי בעזה כמה שבועות קודם לכן, לא תחזיר את החטופים (משימה שעדיין עומדת בפני ממשלת ישראל בנושא גלעד שליט), לא תביא לשקט בצד הישראלי אלא רק להתגברות הלהבות, ושבסופו של דבר היא רק תדרדר אותנו עוד במעגל האלימות האזורית שאנחנו נתונים בו. בתקופה הקשה ההיא, ידענו להרחיב את מעגל ההתנגדות למלחמה, כך שתכלול גם ציבורים שאינם מזוהים איתנו באופן רגיל.

כמו בשאלת השלום והשותפות היהודית-ערבית, חד”ש היא גם הגורם היחיד במערכת הפוליטית שבמציאות טורבו-קפיטליסטית ממשיך לייצג ערכים סוציאליסטיים. בזמן שגם קולות “חברתיים” הלכו והושתקו בכנסת האחרונה, חד”ש פעלה להגן על העובדים בישראל, להתנגד להפרטת השירותים החברתיים, למען להרחבת השיוויון, הסולידאריות החברתית, וההגנה על זכויות חברתיות. הובלנו את ההתנגדות לתכנית ויסקונסין וההגנה על קורבנות התכנית, נלחמנו על הארכת חופשת הלידה, נאבקנו בהפרטת טיפות החלב וקידמנו שורת חוקים להגנה על זכויות העובדים.

אינני מנסה לייפות את המציאות. לחד”ש ישנה כברת דרך לעשות – בייצוג נשים במוסדות התנועה ובכנסת, ביכולת לפנות באופן אפקטיבי לציבור היהודי ולקהלים ספציפיים בו, ובשיתוף הציבור בנעשה בתנועה פנימה. תקוותי שנוכל להראות בתחומים האלה התקדמות משמעותית כבר בשבועות הקרובים, בהרכבת רשימה ייצוגית לבחירות, ובניצול מסע הבחירות להרחבת התמיכה בנו. השנים האחרונות בכנסת, ומסע הבחירות המופלא בתל אביב-יפו, לימדו אותי שבמידה שנדע להציב גם בתחומים האלה אלטרנטיבה ממשית לפוליטיקה הישנה – נוכל להפוך את המענה השמאלי לגורם משמעותי במערכת הפוליטית בישראל.

במציאות הקיימת של פנייה חדה ימינה לא רק של מפלגת העבודה בראשות ברק, אלא של המערכת הפוליטית בכללותה, קשה להגזים בחשיבות הפרוייקט הזה של קידום פוליטיקה סוציאליסטית, יהודית-ערבית, ודמוקרטית בישראל.

גם בשבועות הקרובים, לצד ההכנות לבחירות, לשכתי הפרלמנטארית תמשיך לטפל בפניות ציבור, ואני אמשיך לסייע ככל יכולתי למאבקים השונים המתרחשים בארץ. אשמח לעמוד לרשותכם גם בתקופה הקרובה בכל פניה, בקשה, הערה, עצה או הצעה לעזרה.

שלכם,

דב חנין

الأخوات والأخوة، السلام عليكم؛

مجددا، وللمرة الرابعة في عقد واحد، تذهب إسرائيل إلى الانتخابات. تبدلات الحكم المتتالية تحولت إلى جزء من الطريقة التي تؤدي إلى التجمد في المسار السياسي والمسار الاجتماعي- الاقتصادي. حل الكنيست الفجائي يقطع أيضا العمل التشريعي في الكنيست ويئد عملا مكثفا بذل في لجان الكنيست خلال العامين الأخيرين. في اللحظة الأخيرة، قبل حل الكنيست تمكنت من تمرير القانون الذي يمدد بعام آخر نشاط الصندوق للأطفال في خطر ويحرره من خطر التقليص في الميزانية)الخبر في الوصلة حول تمرير القانون بالقراءة الأولة علما أنه مرر مؤخرا بالقراءة الثالثة والأخيرة (. أتممنا تحضير قانون منع السياقة في الشواطئ -ولكن وبسبب معارضة الحكومة لم نستطع تقديمه للكنيست للمصادقة النهائية عليه. بالإمكان العثور على عزاء ما بأنني في حال أنتخبت في الدورة القادمة سأتمكن، كمبادر لاقتراحات القوانين التي مرت بالقراءة الأولى، أن أطالب بالاستمرار بمتابعتها من حيث توقفت. للتقرير التلخيصي حول مبادراتي التشريعية اضغطوا هنا.

الطريق المغلق الذي أدت إليه حكومة كديما- العمل، إضافة إلى الأزمة الاقتصادية، تنتج خطرا حقيقيا بصعود اليمين إلى الحكم. حتى قبل الانتخابات، كان بالامكان ملاحظة الانزلاق نحو اليمين في الكنيست: سن قوانين مناهضة للديمقراطية وتنكر معظم الأحزاب لتعهداتها خلال أيام الانتخابات المنصرمة بتقديم الأجندة الاجتماعية.

ومع ذلك، إلى جانب القلق والإحباط، يمكنني القول أن العبرة الأساسية بالنسبة لي من السنوات المنصرمة كانت إيجابية بالذات: حتى في ظروف قاسية، وفي النضالات أمام قوى اقتصادية وسياسية قوية للغاية، رأيت أن بالامكان إحراز انجازات غير بسيطة بالمرة. هذا ما كان بتمرير سلسلة مهيبة من القوانين البيئية التي ينتج الدمج بينها ثورة حقيقية )اقرأوا فصلا خاصا في التقرير المرحلي( في القوانين في البلاد في هذا المجال. يدور الحديث حول قوانين ارتطمت بمعارضة قاسية للغاية، إن كان من داخل الحكومة أو من طرف قوى اقتصادية كبيرة التأثير، ورغم هذا- تم سنها نهائيا. هنالك تقدم أكثر تواضعا لكنه مع ذلك ذو أهمية، طرأ في مجال حقوق العمال )مثلا في الدفاع عن عمال المقاولة أو تمديد عطلة الولادة( والتقدم في حقوق الأطفال والشبيبة.

في الكنيست التي لم تستمر إلا لعامين ونصف وحيث كنا أنا ورفاقي في الجبهة في أقلية صغيرة، تمكنا من تسجيل تغييرات تحمل تأثيرا على الحياة اليومية للناس في مجتمعنا.

في هذا المجال من المهم أن نذكر أيضا النجاحات التي كانت في كل أنحاء البلاد ببناء تحالفات تعاونية جديدة عشية الانتخابات المحلية الأخيرة. في أماكن كثيرة رأينا صحوة جماهيرية لاستبدال المؤسسات السلطوية وسياسة العائلية البالية وإدخال قيم اجتماعية وبيئية للحلبة المحلية. في الناصرة، الطيرة وبلدات عربية أخرى كانت للجبهة انجازات مثيرة للاحترام. انجازات كهذه سجلت أيضا في المدن المختلطة، في وجه نمو العنصرية والعنف بين اليهود والعرب، هذا ما حدث في حيفا، الرملة، عكا، كرمئيل ونتسيريت عليت.

قصة تنافس حركة مدينتنا جميعا في تل أبيب- يافا، تستحق بضع الكلمات الإضافية. في الأشهر الأخيرة تحدثت في هذه النشرات ومن مرة إلى مرة عن إقامة الحركة ومراحل تطورها السريع. في الانتخابات نفسها سجلت “مدينتنا جميعا” انجازا متميزا بكونها القائمة التي حصلت على أكبر عدد من الأصوات) أكثر من 21ألف صوت( فيما حصل ترشحي على دعم 46 ألف ناخب )حوالي% 35 من مجمل المصوتين(.

المعركة الانتخابية في المدينة كانت منافسة بين رؤيتين مختلفتين جدا للعالم. مقابل سياسة مدنية فظة من الليبرالية الجديدة، تحدثنا نحن بلغة اجتماعية- بيئية وضعت اهتماما بالمواصلات العامة، السكن سهل المنال، وأجهزة جماهيرية لخدمات التعليم، الصحة والرفاه. مقابل جهاز من التبريرات للشكل الذي انجرفت به البلدية خلف قوى السوق، أتينا وطالبنا بتحويل البلدية إلى قوة تتمترس إلى جانب المواطنين وتلجم العمليات المضرة- حتى إن كان السوق هو الذي يوجهها. مقابل الادعاء السائد أن الواقع هو أفضل ما يمكن، جئنا وطرحنا حلولا عملية من خلال الاعتماد على نماذج من العالم من أجل الاثبات أن الحياة في المدينة بإمكانها أن تكون أفضل بالفعل. مقابل رؤية المدينة للأغنياء طالبنا بمدينة للجميع.

هذه المنافسة لم تتوقف عند المضامين ولغة الإقناع إنما تجلت بأوجه عديدة في الحملة الانتخابية. في حين وقفت أمامنا قوى ممولة جيدا، مدارة بشكل هرمي من قبل أحزاب قطرية وأصحاب رؤوس الأموال، أدارت مدينتنا جميعا حملة وضيعة الميزانيات، واعتمدت بأساسها على المتطوعين والمبادرات الميدانية. بدل اليافطات العملاقة الباهظة كانت لنا عدة مئات من اليافطات على شرفات المنازل في كل أرجاء المدينة. بدل اليافطات على الباصات كانت لنا ملصقات على الدراجات والقمصان، بدل استئجار البدالات الإلكترونية أنتجنا موجة انضمام إلى الحركة من خلال المحادثات وجها إلى وجه في شوارع المدينة، وبدل جيش من المراقبين والمضيفين المستأجرين، نجحنا بتنظيم جهاز كبير من المتطوعين الذين خصصوا ساعات طويلة في يوم الانتخابات لمراقبة قانونية العملية الانتخابية.

المعركة الانتخابية في المدينة قدمت نموذجا حول امكانية تنفيذ سياسة جديدة في اسرائيل إن كان على مستوى المضامين أو بوسائل العمل. كما أثبتنا في الحملة الانتخابية أن هنالك متسعا لقيم المساواة والمسؤولية الاحتماعية، للتعددية والتسامح، للتفكير البيئي والاجتماعي، للمصالح الحقيقية للجمهور. الحملة الأخيرة أثبتت أن توضيح القيم والوقفة المبدئية الصلبة بوسعها أن تكون مجدية انتخابيا بالذات، لقد أثبتت أن في اسرائيل جمهورا لا بأس به ينتظر أن يتحدثوا إليه بندية حول المواضيع التي تهمه يوميا، حول امكانية بناء مجتمع معافى وعادل أكثر. هذا جمهور متعطش لتغيير حقيقي، مستعد ويرغب بالخروج والعمل، لو رسم له الاتجاه ومنح الأمل.

رغم أن الظروف في الانتخابات القطرية مختلفة جدا عن ظروف الانتخابات المحلية، إلا أن امكانيات السياسة الجديدة متوفرة بها أيضا: في سياسة الرؤية المتكاملة وليس التنظم على أساس وسط أو موضوع واحد فقط، سياسة بلغة منسوجة من الحياة اليومية، سياسة تتحدث عن المصالح الحقيقية لمواطني الدولة ولا تكتفي بتصريحات خاوية وبالتحريض، سياسة تنتج تعاونات واسعة وليس التفسخات والانعزالية.

بالنسبة لي، الجبهة الديمقراطية للسلام والمساواة هي بيت سياسي، لأنها إطار مشترك للعرب واليهود في واقع الفصل والانعزال الإثني. منذ سنوات طويلة تدار السياسة الاسرائيلية في عالمين متقابلين- سياسة واحدة ) في مجال المضامين، التعهدات، والوقوف عند المبادئ( في الشارع اليهودي، وسياسة مختلفة للغاية في الشارع العربي. الجبهة هي الإطار السياسي الوحيد الذي يسبح ضد تيار الفصل هذا ويطرح بديلا للسياسات التي تحاول وضع العرب واليهود في طرفي المتراس. إننا ندعي أن المصالح الحقيقية للشعبين لا تتناقض إنما تتماسك هذه بتلك، وتستوجب سياسة موحدة بدلا من الفاصلة.

الإصرار على الانشغال بالمصالح الحقيقية للشعوب في الشرق الأوسط هو ما مكننا منذ الساعات الأولى من حرب لبنان، من رؤية ما وراء غطاء الدخان والديماغوغية والتحذير من التدهور الحربي. منذ بدء الحرب قلنا بشكل قاطع أن الحرب، كالحملة العسكرية على غزة، قبلها بعدة أسابيع، لن تعيد المختطفين )المهمة التي ما زالت أمام اسرائيل في موضوع جلعاد شليط( ولن تؤدي إلى الهدوء في الجانب الاسرائيلي إنما إلى تصاعد الأجواء وأنها في نهاية الأمر ستؤدي فقط إلى دهورتنا نحو حلقة دماء اقليمية. في الفترة القاسية ذاتها عرفنا كيف نوسع دائرة الاحتجاج على الحرب، لتضم جماهير غير معدودة علينا في الأحوال العادية.

كما في قضية السلام والشراكة العربية اليهودية، الجبهة هي العامل الوحيد في الجهاز السياسي الذي ما زال يمثل قيما اشتراكية في الواقع الرأسمالي. في حين أخمدت أصوات “اجتماعية” في الكنيست الأخيرة، عملت الجبهة على الحفاظ على حقوق العمال في اسرائيل، لمناهضة خصخصة الخدمات الاجتماعية، من أجل تعزيز المساواة، التضامن الاجتماعي والدفاع عن الحقوق الاجتماعية. قدنا مناهضة مشروع ويسكونسن والدفاع عن ضحاياها، حاربنا من أجل تمديد عطلة الولادة، جابهنا خصخصة عيادات الأم والطفل وقدمنا سلسلة من القوانين للدفاع عن حقوق العمال.

لا أحاول تجميل الواقع. هنالك الكثير مما تقوم به الجبهة- بتمثيل النساء في مؤسسات الحركة والكنيست، بالقدرة على التوجه بشكل فعال بين الجمهور اليهودي وشرائح معينة فيه، وإشراك الجمهور بما يحدث في الحركة داخليا. آمل أن نتمكن من إحراز تقدم في هذه المجالات في الأسابيع القادمة، بتركيب قائمة تمثيلية للانتخابات واستغلال العملية الانتخابية لتوسيع الدعم لنا. السنوات الأخيرة في الكنيست، وعملية الانتخابات الرائعة في تل أبيب- يافا علّماني أننا في حال أتقنا طرح البدائل الحقيقية للسياسة القديمة في هذه المجالات- فإننا سنتمكن من تحويل الطرح اليساري إلى طرح مركزي في الجهاز السياسي الاسرائيلي.

في الواقع القائم من تحول حاد إلى اليمين، ليس فقط في حزب العمل برئاسة براك، إنما في الجهاز السياسي عموماـ من الصعب المبالغة بأهمية هذا المشروع من تقديم السياسة الاشتراكية، اليهودية- العربية والديمقراطية في إسرائيل.

في الأسابيع القريبة أيضا، إلى جانب التحضيرات للانتخابات، سيواصل مكتبي البرلماني استقبال توجهات الجمهور، وسأواصل المساهمة قدر المستطاع بالنضالات المختلفة في البلاد. يسرني أن أكون في خدمتكم في الفترة القريبة أيضا، في كل توجه، طلب، ملاحظة، نصيحة أو اقتراح للمساعدة.

لكم،

دوف حنين

להצטרפות או הסרה מרשימת התפוצה

יריעת סיכום זה קצרה מלפרט את כלל הפעילות הפרלמנטרית בכנסת ה-17 (הצעות לסדר, שאילתות, דיונים יזומים בועדות). גם בתחום החקיקה אנחנו מסתפקים בהתייחסות לחקיקה שהוביל ח”כ חנין ולא למעורבות בהתנגדות, בתמיכה או בתיקון של חקיקה ביוזמות אחרות. לפרטים בעניינים אלה אפשר לפנות אלינו, חברי הצוות הפרלמנטרי. מומלץ להוריד את הסיכום לקריאה בגרסת word, כאן. 

חוקים שהתקבלו בקריאה שניה ושלישית

1. חוק האכיפה הסביבתית – ההצעה מעניקה לרשויות המקומיות סמכויות אכיפה של חוקים סביבתיים ובכך משיגה בו זמנית מטרה סביבתית חשובה (הגברת האכיפה של חוקים סביבתיים), ומטרה חברתית חשובה (הזרמת כספי קנסות ממזהמים סביבתיים הישר לקופותיהן של הרשויות שתושביהן הם הנפגעים העיקריים מן הזיהום).
2. חוק המזהם משלם – החוק כולל מנגנונים מתקדמים של ענישה כלכלית – מינהלית ופלילית – נגד מזהמים. זהו חוק רוחבי המעדכן ומתקן את כלל החוקים הסביבתיים בישראל. החוק מחמיר את הענישה על גורמים המזהמים ללא רישיון וקובע מנגנון גבייה גם מגורמים המזהמים בהתאם לחוק. מנגנון זה אמור לתמרץ מפעלים לעבור לטכנולוגיות נקיות יותר.
3. חוק אוויר נקי – החוק אושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת בנוסח רזה וחסר, כחלק מפשרה הפוליטית שאיפשרה את העברתו. בכנסת הנוכחית גובש החוק מחדש בעשרות ישיבות של ועדת הפנים והגנת הסביבה  ובדיונים מרתוניים עם הגורמים השונים המעורבים. יו”ר הועדה, ח”כ אופיר פינס-פז, הטיל על ח”כ חנין, להוביל את עבודת הועדה בכמה מהשלבים ההחשובים של העבודה. זהו חוק מקיף המסדיר באופן כולל, לראשונה בישראל, את שאלת פליטת המזהמים לאוויר, תוך הידוק הטבעת סביב התעשייה המזהמת. במסגרת החוק, הממשלה מחויבת להכין וליישם תוכנית רב שנתית לצמצום זיהום האוויר בישראל, תוך הצבת יעדים ברורים, דרכי פעולה ולוחות זמנים להשגתם. יוקם מערך ניטור ארצי למדידת זיהום אוויר והנתונים יפורסמו לציבור באופן שוטף. יווצר מנגנון רישיונות פליטה לכל מפעל וגוף תעשייתי, תוך שיתוף הציבור. יוטלו קנסות ועונשי מאסר מחמירים למזהמים העוברים על החוק. ייסגרו מפעלים שלא יצייתו להוראות צמצום הזיהום. ייקבעו סטנדרטים סביבתיים מגבילים לסוגי הרכבים והדלקים בהם יותר השימוש בכבישי ישראל.
4. איסור גביית תשלום בכניסה לגנים ציבוריים – תיקון לפקודת העיריות, האוסר על הרשויות המקומיות לגבות תשלום בכניסה לגנים ציבוריים. 
5. חוק להארכת פעילותה של הקרן לילדים ונוער בסיכון.
6. הארכת חופשת הלידה ל-14 שבועות – דב הוא היוזם הראשון של החוק. 
7. חוק איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים. 
8. חוק הודעה לעובד - חוק המבטיח לעובדי קבלן מידע על תנאי החוזה שבו הם מועסקים. חוק זה בא לתקן מצב בו לא נאמר לעובד אילו תנאים סוכמו בין הקבלן למעסיק בפועל ולהבטיח כי עם תחילת ההעסקה יימסרו לעובד תנאי ההעסקה שבהם מחויב הקבלן כלפי המעסיק בפועל. החוק דורש כי יימסר לעובד המידע הדרוש לו כדי לדאוג למימוש זכויותיו. 
9. חוק לצימצום זיהום האוויר מתחבורה (פרק שפוצל מתוך חוק אוויר נקי ושמתקן את פקודת התעבורה) – החוק יוצר הסדר ברור בחלוקת הסמכויות בין הממשלה והשלטון המקומי ומסיים את המצב הקשה בו כל אחד משני הצדדים היה יכול לשתק יוזמות של הצד האחר. התיקון מחייב את הרשות המקומית לפעול להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בכל מצב בו יש רמה גבוהה של זיהום באוויר.
10. חוק ההגנה על חופי מפרץ אילת – החוק מחיל לראשונה את חוק שמירת הסביבה החופית, החל על חופי הים התיכון, גם על מפרץ אילת. 
11. חוק ההגנה על הכנרת – חוק אשר מחיל גם על חופי הכנרת את הוראות חוק שמירת הסביבה החופית, ומקים רשות (איגוד ערים כנרת) שתפעל להגנת הכנרת וחופיה.

הצעות חוק שהתקבלו בקריאה ראשונה

1. הצעת חוק אמצעי אכיפה כנגד מזהמי מקורות מים – הצעת החוק באה ליצור מנגנוני דיווח עצמי של מפעלים וגורמים מזהמים אחרים על היקף הזיהום שהם פולטים, ובכך לשפר את יכולת הפיקוח הציבורי עליהם. כמו כן, מוצע להפוך עבירות מסוימות בחוק המים לעבירות של ברירת משפט, דבר שייעל ויאיץ את תהליך האכיפה. 
2. הצעת חוק הזכות להליכים חלופיים לנוער – הצעת החוק נועדה לעגן לראשונה בחוק הישראלי את מקומם של ההליכים החלופיים בטיפול בעבריינות בני נוער. הליכים חלופיים כוללים מסגרות של טיפול ושיקום בני הנוער העבריינים מחוץ לכותלי בית המשפט והמערכת הפלילית הרגילה. ההליכים מתבססים על נכונות הקטין ליטול אחריות על מעשיו, ולהשתלב בתהליך שיקומי, לעתים קרובות תוך הפגשת העבריין עם קורבנותיו. הניסיון המצטבר בארץ ובעולם מראה כי ההליכים החלופיים ועקרון “הצדק המאחה” שמשתקף בהם מבטיחים שיעורי שיקום גבוהים בהרבה ממערכות התביעה והכליאה הרגילות. דרכם לומדים בני הנוער להבין את המשמעות המזיקה של מעשיהם, לוקחים עליה אחריות ומפנימים את הנזק שהיא גורמת להם ולסביבתם. לפי הצעת החוק, יוצע לבני נוער שיואשמו בעבירות שאינן עבירות מין ושהעונש עליהן אינו עולה על חמש שנים הליך חלופי של גישור ושיקום.
3. הצעת חוק עידוד תחבורת אופניים – הצעת החוק מקדמת סלילת שבילי אופניים על מנת שלא לסכן את רוכבי האופניים והולכי הרגל, קובעת הוראות לשילוב אופניים ותחבורה ציבורית, בין היתר באמצעות העלאת אופניים על אוטובוסים ורכבות ויוצרת הסדרי חנייה נוחים. בנוסף, קיימים תמריצים כלכליים, הן למעסיקים והן למועסקים, על מנת לעודד רכיבה על אופניים למקום העבודה.
4. תיקון מקיף בחוק איסור נהיגה בחופים – שורה של תיקונים בחוק איסור הנהיגה בחופים אשר מיועדת לייעל את האכיפה וההרתעה של החוק, בין היתר, באמצעות החמרת הענישה, הגדרה ברורה של התחומים האסורים בנהיגה, הטלת חובת סימון התחום המוגן, קביעת האפשרות להטיל קנס על בעל הרכב לפי מספר הרישוי של הרכב ועוד. הכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית הושלמה ערב פיזור הכנסת אך העברתה הוכשלה בסופו של דבר על ידי הממשלה.
5. הצעת חוק רישוי קבלני שירותים – הצעת החוק באה להחיל על קבלני השירותים (למשל בתחום האבטחה, הניקיון או הסיעוד) את כל החובות החלות על קבלני כוח אדם רגילים.
6. הצעת חוק להארכת חופשת הלידה לכדי 16 שבועות.
7. הצעת חוק הגבלת השימוש בשקיות פלסטיק – הצעת חוק הבאה להסדיר את הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות בתהליך הדרגתי ותוך סיבסוד חלופות חסכוניות ומקיימות יותר. 
8. הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים – הצעת החוק קובעת שהאחריות לשמירה על זכויותיהם של עובדי הקבלן אינה מוטלת רק על כתפי הקבלן המעסיק אותם אלא גם על כתפי המוסד שהזמין את שירותי הקבלן. מטרת הצעת החוק לשפר את ההגנה על עובדי הקבלן ולהילחם בתופעת “מכרזי ההפסד” בהם מוסדות גדולים מוציאים מכרזים לקבלני שירותים אשר ברור מהם כי קבלן השירותים לא יוכל להעסיק את עובדיו לפי דרישות החוק. 
9. הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה – הצעת החוק מחילה את חוק הפיקדון על כלל מכלי המשקה עד חמישה ליטרים ומטילה אחריות על יצרני ויבואני המשקאות לאיסוף מכלי המשקה הריקים, תוך קביעת יעדים כמותיים שיחולו ישירות עליהם. כמו כן מוגדל סכום הפיקדון, על מנת להגביר את התמריץ למחזר ולהגדיל את הכספים המושקעים בשיפור מערך האיסוף, הדורש שיפור רב. ההצעה עברה בקריאה טרומית אך מקודמת במקביל להצעת חוק ממשלתית דומה שעברה באותו היום בקריאה ראשונה. 
10. הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד – הצעת החוק מציעה לאסור על מעביד לדרוש ביטחונות מעובדים, כדוגמת הדרישה של סכומי כסף כפיקדון שיוחזר לעובד רק אם יתמיד בעבודתו מעבר לתקופה נקובה.

הצעות חוק שהתקבלו בקריאה טרומית

1. הצעת חוק התייעלות השימוש באנרגיה במוסדות ציבור – בהצעה נקבע כי תיערך בכל מוסד בדיקה של תמונת הצריכה הנכחית של אנרגיה, ולפיה תיקבע תכנית מוגדרת להפחתה בצריכה. ההצעה קובעת שיעורים מדויקים להפחתת צריכה זו, שיעורים שינתנו לשינוי הדרגתי בהמשך. כמו כן כוללת ההצעה שורה של אמצעים לחיסכון באנרגיה לרבות התקנה של נורות חסכניות, כיבוי ציוד חשמלי שאינו בשימוש ועוד.
2. הצעת חוק לפינוי ופיצוי תושבי כפר שלם – לאחר מאות פינויים מוצלחים בשנות התשעים, הואט הליך הפינוי בשכונת כפר שלם שבדרום מזרח תל אביב, בין היתר, משום שהגורמים האמונים על פינוי ושיקום השכונה הפסיקו להציע פיצויים ראויים לתושביה. בנוסף, לאחרונה היו מספר אירועים בהם בוצעו פינויים של תושבים מחלקים שונים של כפר שלם וזאת ללא שהובטחה זכותם של המפונים לפיצויים נאותים. מפונים אלה מצאו עצמם בן לילה ללא קורת גג וללא כל פיצוי. הצעת החוק מציעה הסדר הגון המשחזר את תנאי הזכאות שניתנו בעבר ושכיום אינם ניתנים עוד.
3. הצעת חוק להחלפת מינוח פוגעני כלפי בעלי מוגבלויות בפקודת מס ההכנסה – פקודת מס הכנסה מעניקה זכויות שונות לבני משפחה של אנשים עם מוגבלויות. ואולם, בנוסח המיושן של החוק נדרשים בני המשפחה לעשות שימוש במלים פוגעניות כלפי בני המשפחה בעלי המוגבלות כדוגמת “בלתי שפויים בדעתם”, או “מפגרים”. הצעת החוק מבקשת לתקן את פקודת מס ההכנסה כך שביטויים מיושנים ופוגעניים אלה יוחלפו בביטויים מדויקים, ענייניים ושוויוניים יותר.
4. הצעת חוק ביטול פטור למיתקן גישה אלחוטית – הצעת חוק המבטלת את הפרצה בחוק התכנון והבנייה, אשר פטרה עד כו התקנת “מתקני גישה אלחוטיים” מהצורך בהיתרי בניה. מתקנים אלה שימשו בעבר את חברת בזק והיום לא נעשה בהם עוד שימוש. חברות הסלולאר טוענות כי חלק מסוגי האנטנות הסלולאריות נופל בגדר “מתקן גישה אלחוטי” ולפיכך יכלו לדלג על מערכת התכנון והבניה בכל הנוגע להתקנתן.
5. הצעת חוק חובת התקנת חסכמים במבני ציבור – ההצעה מחייבת התקנת חסכמים (אביזרים חוסכי מים) בכל המבנים המשמשים מבנים ציבוריים וזאת כדי לצמצם את הגירעון במשק המים הישראלי. 
6. הצעת חוק הפחתת הפליטה של גזי חממה – ההצעה מטילה מגבלות על פליטת גזי חממה ממקורות שונים, מטילה קנסות על החורגים מהמגבלות, וקובעת חובות רישום ודיווח על גורמים הפולטים גזי חממה. כמו כן, מוצע להקים יחידת שינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה אשר תהא מופקדת על הנושא.
7. הצעת חוק הפסקת מענקים ממשלתיים למפעלים מזהמים – ההצעה קובעת כי מענקים כספיים, המועברים למפעלים מתוקף חוק עידוד השקעות הון, לא יועברו למפעלים מזהמים. עוד קובעת ההצעה כי המפעלים יידרשו להפקיד התחייבות בכתב על כך שאין בתכנית, במפעל או בכל גורם אחר שתחת שליטתם כדי לפגוע בסביבה.
8. הצעת חוק לשיקום קרקעות מזוהמות – הצעת החוק נועדה להציע הסדר משפטי מקיף אשר ייתן מענה מקיף לבעיית זיהום הקרקעות במדינת ישראל, למען הגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור, החל באיתור וזיהוי הקרקעות המזוהמות, דרך קביעת סטנדרטים לשיקום והטלת האחריות על כך, וכלה באפשרות לסיוע במימון הפעולות הדרושות.
9. הצעת חוק צמצום חובת חבישת קסדה ברכיבה באופניים – הצעת החוק מצמצמת במידה ניכרת את החוק, שהכנסת חוקקה לפני מספר חודשים, שקבע שנסיעה באופניים ללא קסדה הינה עבירה פלילית. לפי ההצעה החדשה תוגבל ההצעה רק לנסיעה אתגרית וספורטיבית מחוץ לעיר.
10. הצעת חוק שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד – הצעת החוק באה למנוע את האפשרות להפריט את שירותי הרפואה המונעת בישראל, את טיפות החלב והבריאות לתלמיד.
11. הצעת חוק חובת אריזה בשקית נייר – הצעה מבקשת לאסור בחוק על הרשתות לשיווק מזון לעשות שימוש בשקיות אריזה שאינן מנייר. 
12. הצעת חוק בדיקות נוכחות מזהמים בקרקע, באוויר ובמקורות מים – מטרת הצעת החוק היא להטמיע את תהליך הטיהור ושיקום הקרקע בהליך התכנוני מראשיתו. הצעת החוק מחייבת הכללת הוראות המתייחסות לזיהום הסביבתי כבר במועד הגשת התכנית וכתנאי להפקדה על ידי מוסד התכנון. 
13. הצעת חוק פרסום נגיש של סל הבריאות למבוטחים – מטרת הצעת החוק לחייב את קופות החולים לפרסם בכל מרפאה את רשימת התרופות, הטיפולים והשירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות, ולאפשר לציבור המבוטחים לעיין ברשימה זו בכל עת סבירה, להעתיקה או לצלמה. 
14. הצעת חוק התיישנות עבירות שהתקיימו בעניינן הליכי חקירה או משפט – הצעת החוק באה להתמודד עם תופעת התמשכותן הארוכה של חקירות משטרה בישראל. הצעת החוק דנה במניעת איפוס תקופת ההתיישנות המתאפשרת היום למשטרה בכל פעולת חקירה שמבוצעת על ידה. 
15. הצעת חוק איסור אפליה במתן שירותי ביטוח – הצעת החוק אוסרת על אפליה במתן שירותי ביטוח על רקע הלאום או מקום היישוב של מבקש הביטוח. הצעת החוק הונחה בעקבות ריבוי תלונות לפיהן חברות הביטוח אינן מספקות ביישוביהם של הפונים שירותי ביטוח, ובכלל זה שירותי ביטוח חובה לרכב. נוהג זה של חברות הביטוח רווח במיוחד בנגב, כמו גם בישובים ערביים בצפון.
16. הצעת חוק זכויות יוצרים – הגנה על זכויות אדריכלים – הצעת החוק באה להציעה איזון ראוי בתחום ההגנה על זכויות היוצרים של האדריכלים. הצעת החוק מציעה לאפשר לבית המשפט מידה של שיקול דעת תוך התחשבות באינטרס הציבורי הרחב, בשאלה האם להוציא צו מניעה לעיכוב השלמת בנייתו של מבנה אדריכלי שלגביו ישנן חשדות להפרת זכויות יוצרים.
    —
    רשימת החוקים מונה גם חוקים, אשר בצדו של ח”כ חנין, היו להם יוזמים נוספים, וארגונים סביבתיים וחברתיים שונים תמכו בהם באופן פעיל. מפאת חוסר המקום לא פורטו יוזמי הצעות החוק האחרים, ולא הוזכרו שמות הארגונים. מידע זה ומידע נוסף על החוקים מצוי בקישורים להצעות עצמן.

סיכום פעילות השדולה הסביבתית-חברתית

השדולה הסביבתית-חברתית, בראשות ח”כ חנין וח”כ הרב מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד), החלה את פעילותה בתחילת הכנסת ה-17 כהמשך ישיר לפעילותה של השדולה בכנסת ה-16, עת עמדו בראשה ח”כ מלכיאור וח”כ עמרי שרון. בכנסת ה-17, היתה השדולה הסביבתית-חברתית השדולה הגדולה והפעילה ביותר בכנסת ומנתה כ-40 חברים.
השדולה עסקה במגוון נושאים שעל סדר היום הציבורי במטרה לרתום את הכנסת ואת שאר מערכות השלטון לפתרונן של בעיות סביבתיות וחברתיות שונות. לעתים היוותה השדולה גורם המתאם את התערבותם של חברי הכנסת במאבקים סביבתיים שונים, ולעתים שימשה כאכסניה להליך של גישור ודיון פתוח בין צדדים שונים המצויים במחלוקת.

סיורי השדולה:
סיור בכפר הלא מוכר דאר אלחנון שבואדי ערה, באזור המיועד להקמת מתקן חיל הים בחיפה ובאזור התעשייה ציפורית, שבאזור נצרת, אליו מתוכננים לעבור מפעילים מזהמים ממפרץ חיפה; סיור לבחינת זיהום נחלים וים באזור מפרץ חיפה-עכו, וההשפעות הסביבתיות של תכנית האב לנמלי ישראל, ביוזמת עמותת “צלול”; סיור במפרץ חיפה בו נבחנה בעיית החומרים המסוכנים ומפעל האמוניה שבמפרץ. סיור המשך נערך על גבי ספינת גרינפיס.

דיוני השדולה:
השדולה ציינה בשנת 2008 את יום הסביבה הבינלאומי בדיון על “עקרון הזהירות המונעת” הגורס כי במקרים בהם קיים ספק, צריך לפעול לפי העמדה המחמירה על מנת שלא לגרום לפגיעה סביבתית ובריאותית. באותו יום נדונו גם ההשלכות שבהקמת מכרה פוספטים באתר “בריר” ליד העיר ערד לה מתנגדים ראש העיר, תושבי העיר ואנשי מקצוע במשרד הבריאות. בעקבות הדיון הוחלט על הקפאת קידום התוכנית עד לבחינת ועדת מומחים בינלאומית את ההשלכות של כריית פוספטים על אוכלוסייה החיה בשכנות למכרה.
כן קיימה השדולה מספר דיונים בנושא פרויקט התיירות בבקעת תמנע - עמק ססגון בעקבות התארגנות של תושבי האזור כנגד יוזמה להקמת פרוייקט תיירות באתר. כל הגורמים המעורבים הסכימו להצעת השדולה להכנת דו”ח בראשות פרופ’ אלון טל בדבר חלופות לבניית הפרויקט בעמק ססגון. הדו”ח שהוכן מראה בבירור כי קיימות חלופות נוספות והשדולה פועלת לקדם אותן במהירות על מנת שלא לפגוע ביזמים.
חברי השדולה פעלו נגד התכנית הנדל”נית להקים פרוייקט כפר נופש בחוף פלמחים, לחקירת מבקר המדינה בעניין ולעצירת הפרוייקט עד השלמת החקירה.
עמותת “חיים וסביבה – ארגון הגג של הארגונים הירוקים בישראל” הגישה לשדולה את דו”ח אי הצדק  סביבתי 2007: צדק סביבתי במרחב העירוני בישראל לרגל יום ה-Habitat העולמי שהוקדש לנושא “עיר בטוחה היא עיר צודקת”.
השדולה ליוותה את בניית חומת ההפרדה ובחנה את ההשלכות הסביבתיות של תוואי החומה בכלל, ושל התוואי בוואדי קלט בפרט. בנוסף, ערכה השדולה סיור לאזור סובב מעלה אדומים בכדי לבחון מקרוב את הנעשה במקום. דיונים אלה העלו בפני משרד הביטחון את הבעיות הסביבתיות-חברתיות שמעלה חומת ההפרדה והם נלקחו בחשבון בהמשך.
לקראת תקציב 2008 נערך דיון חירום בשדולה הסביבתית-חברתית בעקבות התמונה השחורה שהצטיירה ממנו.
התיקון לחוק הפיקדון עלה אף הוא בדיוני השדולה.
השדולה הסביבתית-חברתית התנגדה להחלטת הממשלה להקים יישוב חדש בואדי ערה בניגוד להחלטת בג”צ, בשטח המיועד להישאר פתוח.
השדולה ראתה חשיבות רבה לשיח משותף עם בתי נבחרים במדינות אחרות בנושאים של אנרגיה וסביבה. במסגרת זו הוזמן חבר הקונגרס האמריקאי הנרי ווקסמן לשוחח עם השדולה. חבר הקונגרס היה מהמובילים של חוק אוויר נקי בארצות-הברית.
השדולה קיימה שתי ישבות משותפות עם השדולה למען ירושלים בנושא תוכנית ספדי ויזמה דיון במליאת הכנסת שבסופו התקבלה החלטה לפיה הכנסת מתנגדת לתוכנית ספדי. השדולה פעלה מול שרי הממשלה וחברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
השדולה יזמה את ציון יום המים הבינלאומי בכנסת. במהלך היום נערכו דיונים בועדות הכנסת והועלו חוקים הנוגעים לחסכון במים, להגנה על  מקורות מים ולהגנה על הזכות למים.
השדולה פעלה כנגד ביטול נציבות הדורות הבאים, שפעלה רבות בנושאים הסביבתיים והחברתיים.
בהמשך לטיפול השדולה הסביבתית של הכנסת ה-16 בעניין עין גדי, המשיכה השדולה לעקוב אחר הסכם חלוקת המים המתגבש. לאחר שהשדולה קיימה סיור במקום היא קיבלה לידיה את טיוטת ההסכם בין רשות הטבע והגנים לבין קיבוץ עין גדי, ריכזה את תגובות הגופים הסביבתיים והעבירה חוות דעת לרשות הטבע והגנים בדרישה לשיפור ההסכם. לאחרונה נתבשרנו על חידוש הזרמת המים בנחל עין גדי.
השדולה קיימה דיון בנושא התחבורה הציבורית וקיבלה לידיה את נוסח רפורמת הליסינג אותו היא הפיצה בין ארגוני הסביבה. פנייה לשר האוצר בדרישה להכליל ברפורמה המוצעת חשיבה סביבתית עכשווית ולשלבה עם “המדד הירוק” למיסוי כלי רכב, שכבר גובש במשרד האוצר, נענתה בשלילה ורפורמת הליסינג יצאה לדרך בצורה לוקה בחסר.
השדולה קיימה דיון בענייני שכונת המגורים הגדולה המתוכננת להיבנות על קרקעות תע”ש המזוהמות ברמת השרון. השדולה פנתה למשרדי הממשלה הרלוונטיים בדרישה לעצור את תכנון הפרויקט עד לבחינת מימדי הזיהום והטיפול בו. כמו כן, לבקשת השדולה התקיים דיון נוסף בועדת הפנים והגנת הסביבה בעניין.
השדולה קיימה דיון בהשתתפות השר להגנת הסביבה, בנוגע לאישור הקמת תחנת הכח הפחמית באשקלון. השדולה קראה להפסיק את הפרוייקט ולמצוא חלופות מזיקות פחות. מאז, שותפים יושבי ראש השדולה וחברי שדולה נוספים במאבק נגד הקמת התחנה.

מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק של דב ושל חברי הכנסת רן כהן (מרצ), יצחק גלנטי (גיל) ונאדיה חילו (העבודה), שמבטיחה את המשך פעילותה של הקרן לילדים ונוער בסיכון במסגרת המוסד לביטוח לאומי.

הקרן לילדים ונוער בסיכון הוקמה במקורה כאמצעי להתמודד עם התרחבות העוני, המצוקה והבעיות החברתיות בקרב ילדים ונוער עם הקיצוץ הגדול בקצבאות הילדים. במהלך השנים הקרן פיתחה מגוון של פעילויות של עזרה לילדים ונוער בסיכון ופעילותה זוכה לשבחים מכל עבר. הקרן הוקמה בראשיתה מתוקף הוראת שעה בלבד שתוכננה לפוג בסוף שנת 2007.

עוד בסוף שנת 2007 התנהל בכנסת מאבק כנגד כוונת האוצר להעביר את תקציבי הקרן לתקציב השוטף של משרד הרווחה ובכך, למעשה, להפסיק את פעילות הקרן. בזכות מאבק נמרץ של חברי הכנסת נמנעה אז הפסקת פעולת הקרן. הצעת החוק שהתקבלה היום בקריאה שנייה ושלישית מאריכה את פעולת הקרן עד סוף שנת 2009.

דב: “הקרן לילדים ונוער בסיכון היא מכשיר חיוני בימים שבהם המדיניות החברתית מממשיכה לפגוע בשכבות חברתיות רחבות ובמיוחד בילדים ונוער. הכנסת חייבת למשש את ההבטחה שניתנה לציבור בעת הבחירות לקדם סדר יום חברתי שילדים, בני נוער ואוכלוסיות פגיעות נוספות נמצאים במרכזו.

החוק שקיבלנו היום מונע את הפיכתה של הקרן לבת ערובה של האוצר במאבקי תקציב 2009. זה בהחלט הישג חשוב עם משמעויות אמיתיות לבני נוער וילדים רבים הנמצאים במצבי סיכון. אני מצטער על כך שעקב משטר ההסכמות השורר בכנסת בימים אלה ועקב התנגדות האוצר אי אפשר היה להפוך את הקרן בחוק למוסד קבוע, כפי שאכן ראוי שיהיה”.

דב, אשר יזם את הדיון בועדה, קרא לממשלה להקצות את המשאבים הדרושים לתרגום לערבית של המידע החיוני באתרי הממשלה.

בעקבות סדרת הדיונים שקיימה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ביוזמתו של דב, קראה היום הועדה לרשויות המדינה לפרסם גם בשפה הערבית את המידע המופיע באתרי האינטרנט הממשלתיים. הועדה קראה ללשכת הפרסום הממשלתית לעשות קמפיינים בשפה הערבית לעידוד האזרחים הערבים לגלוש באתרי הממשלה. היא גם קראה לרכז במדור מיוחד באתר האינטרנט הממשלתי את כללי פרסום החובה הנדרשים בשפה הערבית.

דב: “זו החלטה חשובה במיוחד, לקידומו של שוויון אמיתי לאזרחים הערבים במדינת ישראל. העדר פרסום מידע ממשלתי באינטרנט בערבית, שפה רשמית במדינה שמעמדה קבוע בחוק, גורם לאפליה לרעה של הציבור הערבי בנגישות למידע ולשירותים.”

פעילותו של דב בנושא באה בעקבות בדיקת ארגון “מוסאווא” ו”המרכז לפלורליזם יהודי” לפיה רק כאחוז מכלל דפי המידע הממשלתיים באינטרנט מתורגמים כיום לערבית. על אף פניות הארגונים ודיוני המעקב בועדת המדע והטכנולוגיה, עד כה לא חל כל שיפור בתחום זה.

דב קרא לממשלה לאמץ את דרישת הועדה להקצות את המשאבים הנאותים לתרגום לערבית של המידע החיוני באתרי האינטרנט הממלכתיים.

לדוח מחלקת המחקר בכנסת בנושא.

למסקנות הועדה שאושרו היום.