זכויות אדם: תביעות נזיקין של פלסטינים, חופש ההפגנה, אחריות מעסיק לעובדים

12.12.06 קטגוריית: חברה וכלכלה, שלום ודמוקרטיה

אדוני היושב ראש, עמיתיי חברי הכנסת. הממשלה מפגינה היום יחס מיוחד ליום זכויות האדם בתמונת ההיעדרות הקבועה שלה מהדיון.

היו"ר אמנון כהן:

יש שר – משולם נהרי.

דב חנין (חד"ש):

איפה הוא? נמצא. אני שמח.

אני שמח לפתוח את דבריי ביום זכויות האדם בברכה לבית המשפט העליון על שני פסקי דין חשובים שהתקבלו היום. אתחיל בפסק הדין החשוב שנתן בית המשפט העליון ביחס לפסילת אותו סעיף בחוק שנתן למדינה חסינות גורפת מתביעות נזיקין של אזרחים פלסטינים לא מעורבים שנפגעו על לא עוול בכפם. זה היה סעיף ברוטאלי, גורף, מזיק, מביש. אני לא מתפלא שהוא יצר אחדות נדירה של 9 שופטים בתמיכה בפסילתן, אחדות רחבה באקדמיה המשפטית בארץ ובעולם.

פסילת הסעיף הזה, עמיתיי חברי הכנסת, היא מסר ברור לכנסת. גם הכנסת לא יכולה לשלול זכויות אדם בלי חשבון. מבחננו הוא לא בציון חגיגי של זכויות האדם, אלא בעשייה שלנו במציאות. ניזהר ונמנע לשלול זכויות אדם.

אני רוצה להעיר ליושבת ראש הכנסת על דבריה בפתיחת הדיון ולומר לה, שלמרבית השמחה, גם במשפט הבינלאומי יש התפתחות חיובית בנושא זכויות האדם. נגמר המצב של יש דין ואין דיין, היום יש דין בינלאומי בנושא זכויות האדם ויש גם דיין בינלאומי בנושא זכויות האדם. בית הדין הבינלאומי בהאג, בית המשפט הפלילי הבינלאומי, מפירי זכויות האדם יובאו למשפט בינלאומי וזה מסר חשוב וחיובי.

ההחלטה השנייה שקיבל בית המשפט העליון היא החלטה בעניין חופש ההפגנה. וגם זאת החלטה חשובה. ההחלטה קובעת שבעצם החברה היא זאת שצריכה לשאת בעלויות של אותם שירותים סובבים שנדרשים בכדי לממש את זכות ההפגנה בפועל. זאת החלטה חשובה כיוון שזכות ההפגנה איננה זכות לעשירים בלבד. בית המשפט העליון עושה בהחלטה הזאת את החיבור החשוב והחיוני בין זכויות אזרחיות לבין זכויות חברתיות. זאת התפתחות חשובה ומהותית, אין זכויות אזרחיות בלי זכויות חברתיות.

לדמוקרטיה יש קיום רק אם יש לה משמעות גם בעולמה של פועלת הטקסטיל בדיר-חנא או בקריית שמונה או בשדרות.

בעניין הזכויות החברתיות, עמיתיי חברי הכנסת, הוגש לנו היום דין וחשבון מקיף של האגודה לזכויות האזרח והוא מצייר תמונה קשה ביותר. מאות אלפי עובדים מועסקים בישראל באמצעות קבלני כוח אדם, יותר מ-10% מהעובדים בישראל לעומת כ-2% באירופה. שכרם של עובדי הקבלן הוא כ-60% מהשכר הממוצע. הזכויות הסוציאליות שלהן נשללות. התמונה היא קשה כאשר אנחנו שמים לב במיוחד לכך, שכמעט מחצית מעובדי הקבלן עובדים במגזר הציבורי. 4,500 עובדי קבלן עובדים במשרד הבריאות, מרופאים ועד עובדי ניקיון.

בפני הכנסת מונח חוק, שאני מקווה שבימים הקרובים יאושר בקריאה טרומית, חוק שמטיל את האחריות על המעסיק בפועל לעובדים בחציריו.

נשים מקופחות במיוחד בתחום החברתי, משכורות הגברים גבוהות יותר ממשכורותיהן של נשים, בכל הדרגים, החל מדרג הניהול ועד לדרג של עובדי ייצוא.

נערים מרוויחים כמעט פי שניים מנערות.

ערבים מקופחים במיוחד, שכרם נמוך ב-35%. שיעור האבטלה בקרבם גבוה יותר.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם, עמיתיי חברי הכנסת, לנתון מדהים במיוחד, במגזר הערבי, השכלה גבוהה יותר כרוכה בסיכוי גבוה יותר להישאר מובטל. ככל שהאדם משכיל יותר, סיכויו גדולים יותר להיות מובטל. זאת תמונה מדהימה, תראו את הנתונים. המצב של אקדמאים ערביים קשה יותר מאשר מצבם אנשים שאינם אקדמאים – וגם מצבם קשה – במגזר הערבי. קשה במיוחד מצבה של האישה הערבייה, דיברה על כך חברת הכנסת דותן, קודם לכן.

עולים משתכרים פחות 30%. עולים מאתיופיה, עבורם שכר המינימום במקרים רבים הוא תקרת זכוכית.

קשישים מקופחים. יש בישראל אפליה מטעמי גיל. נערים, 56% מבני הנוער מקבלים שכר נמוך יותר משכר המינימום.

אני רוצה לציין מעל הבמה הזאת את המערכה של הנוער הקומוניסטי בתביעה לשכר שווה לנוער. זאת מערכה חשובה.

הנתונים הם קשים, אבל הקשה במיוחד, כשאנחנו מצרפים אותם לתמונה של המחדל הנורא בתחום האכיפה. 19% פקחים אחראים בישראל על אכיפת דיני העבודה.

אדוני היושב ראש, זה ברור שדיני העבודה במצב כזה לא יכולים להיאכף. החוקים יכולים להישאר בספר החוקים. משתלם בישראל להפר את חוקי העבודה.

לכן, עמיתיי חברי הכנסת, מבחננו ביום זכויות האזרח איננו מסתכם ביום הזה. לא יום אחד מ-365, אלא בכל אחד מ-365 הימים שלפנינו, אנחנו צריכים לעשות מעשים בחקיקה, בלחץ של הרשות המבצעת, כדי שחוקי זכויות אדם בישראל, בתחום האזרחי, בתחום החברתי יתקיימו וגם יבוצעו בפועל. תודה רבה.