נאום בדיון על הצעת חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים

08.05.07 קטגוריית: חברה וכלכלה, כללי

הצעת חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקון) (אי-חישוב תשלום כהכנסה), תשס"ז-2007 – קריאה ראשונה.

כבוד היושב-ראש, כבוד שר הפנים, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בהצטרפות להבעת ההערכה שלך, אדוני היושב-ראש, לחברת הכנסת סולודקין. אני מודה לך ומעריך את הצעת החוק שאת וחברי כנסת אחרים הגשתם. אני חושב שזו התחלה של תיקון עוול. אנחנו כחברה חייבים חוב שהוא לא רק חוב של כבוד לניצולי השואה. אנחנו חייבים חוב של כבוד לניצולי השואה, אבל אנחנו חייבים הרבה יותר מזה; לצערי הגדול, אנחנו גם חייבים לניצולי השואה חוב של כסף. זה מטריד אותי וזה מצער אותי. כי אני חושב שהאחרונים שצריכים להידפק על דלתות המוסדות ולהיאבק על זכותם ועל מעמדם הם ניצולי השואה. אדוני היושב-ראש, היום בדיוק הוא ערב יום הניצחון, ולפני זמן לא רב ציינו כולנו את יום השואה. ציינו את יום השואה השנה באמת עם תמונות קשות מההווה שהצטרפו לתמונות הנוראות מהעבר. נתקלנו במקרים מזעזעים של ניצולי שואה שאין להם יכולת לממן את הטיפולים הרפואיים ואת המכשירים הרפואיים שהם צריכים, ניצולי שואה שנמצאים על סף רעב, ואני לא יכול לשכוח את אותה ניצולה שראיתי שאומרת: זה לא נורא שאני הולכת לישון רעבה, כי גם אז הלכתי לישון רעבה. הדברים האלה מעוררים צמרמורת. ממש מעוררים צמרמורת. אני חושב שאנחנו לא יכולים להרשות שמצב כזה יימשך. עמיתי חברי הכנסת, אני חושב שהחוב שאנחנו כחברי הכנסת חייבים לניצולי השואה הוא חוב מאוד רחב. החוק הזה הוא חוק מאוד ראוי. אני אתמוך בו ואני מאחל שבמהירות רבה וללא שום התנגדות הוא יעבור וייכנס לספר החוקים. אבל זו חייבת להיות התחלה של דרך, התחלה של דרך של שורה שלמה של תיקונים שאנחנו חייבים לעשות כדי לאפשר לניצולי השואה בישראל לחיות בכבוד, לחיות עם זכויות. החוב שאנחנו חייבים לניצולי השואה מחייב אותנו לעשייה. יש שורה של עניינים, ואני קורא לכל חברי הכנסת שיושבים כאן באולם ברגע זה: בואו כולנו נשתף פעולה בייזום של חקיקה להגנת זכויותיהם, מעמדם וכבודם של ניצולי השואה בישראל. אני חושב שאם נעשה את זה יחד, יש סיכוי שגם בכנס הנוכחי, שהוא כנס קצר, נוכל להביא לשינוי בתחום הכואב והקשה הזה. תודה רבה לך, אדוני.