עלינו להיאבק יחד לסיום משטר ה'שווים פחות' המאפשר אפליה של עוד ועוד קבוצות בעוד ועוד תחומים. החברה שלנו לא תהיה צודקת עד שיינתן שוויון מלא לאזרחים הערבים, ובלי שנתקן את האפליה המובנית כלפי נשים, יוצאי אתיופיה, מזרחים יוצאי מדינות ערב, יוצאי חבר העמים וחברי קהילות הלהט"ב.
ההסתה הגוברת נגד קבוצות אלה, ונגד האזרחים הערבים בפרט, מלבה הלכי רוח גזעניים. ההדרה, האפליה והגזענות לא פוגעים רק בקבוצות המודרות, אלא בחברה כולה: כל מסע נגד זכויות הציבור הערבי הוא מסע נגד הדמוקרטיה הישראלית, וכל הישג במערכה לשוויון – הוא חיזוק של הדמוקרטיה בכללותה.
אי-השוויון בחינוך מוביל לאי-שוויון בשוק העבודה. אי-השוויון במערכת הבריאות מוביל לכך שלא כולם יכולים להשתתף כשווים בחברה. מהמצב הקיים, של אפליה ואי-שוויון ממסדיים מרוויחה רק אליטה דקה, בעוד שהציבור הרחב רק מפסיד ממנו.
כולנו שונים זה מזה ועל החברה שלנו לאפשר למגוון הזה להתקיים. אבל שונות לא נותנת הצדקה לאפליה, לחלוקה לא צודקת של משאבים, לחברה שמייצרת ומעמיקה אי-שוויון. למרות השונות, באופן מאוד בסיסי, אנחנו דומים – בצורך בדיור, במזון בריא, בסביבה נקיה ובריאה, בשרותי בריאות איכותיים, באפשרות פנאי מגוונות. אנחנו שווים בצורך שלנו בחברה שבאמת תאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו לממש את יכולותיו. לשם כך עלינו לקדם שינוי יסודי בחברה, ולפרק את כל מנגנוני האפליה הממסדית כלפי האזרחים הערבים, כלפי נשים וכלפי יתר האוכלוסיות שמודרות ומופלות כיום.
מה עשינו
- נאבקנו נגד אפליית ערבים – בתקציבים לרשויות, בחינוך, בתחבורה ציבורית, בדיור. הבאנו לשיפורים משמעותיים בתחומים אלה
- נאבקנו נגד אפליית יוצאי אתיופיה – מאז פרצה מחאת יוצאי אתיופיה, יזמתי מידי שנה יום מיוחד בכנסת כדי להפעיל לחץ על הממשלה לפעול לצמצום פערים והפסקת היחס המפלה כלפי יוצאי אתיופיה בכל תחומי החיים בישראל
- נאבקנו נגד אלימות משטרתית ויחס מפלה וגזעני של המשטרה כלפי מיעוטים: ערבים, אתיופים, חרדים וכל מחאה ביקורתית כלפי השלטון
- נאבקנו נגד חקיקה ממשלתית המיועדת ליצירת אפליה כלפי קבוצות רבות בחברה הישראלית כמו בחוק הלאום, חוק ועדות הקבלה, חוק המשפט העברי ועוד
- נאבקנו ויזמנו חקיקה נגד אפליית מזרחים, להט"ב, נשים, ערבים, בעלי מוגבלויות בשכר, ובקבלה לעבודה
- נאבקנו נגד אי-שוויון במערכת הבריאות, הגשתי את הצעת חוק הבריאות הציבורית המיועדת לגדוע את התעצמות הרפואה הפרטית ושירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) בבתי החולים, המעמיקים את אי-השוויון בבריאות. ההצעה תרמה תרומה משמעותית להטיית מסקנות ועדת שרת הבריאות לבחינת הנושא
- נאבקנו נגד אפליה על רקע מין, נטייה מינית או זהות מגדרית. במסגרת זו העברנו את חוק איסור אפלית תלמידים להט"ב במערכת החינוך על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית.
- נאבקנו נגד אפליה בדיור – נלחמנו על כך שכל אחד ואחת יוכלו לממש את זכותם לקורת גג ללא אפליה
- נאבקנו נגד אפליה בתקציבים – נלחמנו בשיטת התקצוב הדיפרנציאלית, המתעדפת את אלה שכבר יש להם, ומענישה את הרשויות החלשות בחינוך, ברווחה ובנושאים רבים אחרים
- נאבקנו למען צדק חלוקתי בתחום ההכנסות של הרשויות וחלוקת הגבולות המוניציפאליים, הממשיכה לייצר אי-שוויון בין אזרחים לפי מקום מגוריהם
- נאבקנו למען חיבור ישובי הפריפריה לתחבורה ציבורית יעילה ומהירה שתנגיש אפשרויות לתעסוקה, להשכלה גבוהה ועוד
לאן צריך ללכת
החשיבה הליברלית נוהגת להציג את החירות והשוויון כשני צדדים של משחק משיכת חבל: הגדלת השוויון באה על חשבון החירות, והרחבת החירות מגדילה את אי-השוויון. אולם הנגדה זו אינה נכונה, בין היתר משום שהיא מתעלמת מהשאלה: חירותו של מי? במציאות של פערים גדולים, כשאי-השוויון הולך ומעמיק, החירות של הקבוצות המוחלשות הינה מוגבלת ביותר.
כמה בחירה חופשית יש לקשיש שמתקיים מקצבת זקנה של 2000 שקלים? מהן החירויות של מי שמאבד את מקום עבודתו בגיל 55? מה המשמעות האמיתית של חופש עבור משפחה שמשתכרת שכר מינימום? נכון, מיסוי מגביל את החופש של המאיון העליון ליהנות מכל ההכנסות שלו. אבל כשהמיסוי הזה מושקע בחינוך לכל, במערכת בריאות ציבורית, בפתרונות רווחה עבור בעלי מוגבלויות, ובפתרונות של דיור חברתי ודיור ציבורי – זה מרחיב את החירות של רוב החברה.
ביחד, אנחנו כבני אדם, יכולים להשיג יותר. להגיע לפתרונות נכונים יותר. בחשיבה הסוציאליסטית טמון הרעיון שפתרון חברתי עדיף על פתרונות המבוססים אך ורק על אינטרסים פרטיים ופרטיקולריים. זהו יחד שנותן ביטוי לצרכים השונים והנבדלים של הפרטים הנמצאים בו. אלה הצעדים שאנחנו מציעים לשינוי המצב הקיים:
- קידום שוויון למיעוט הערבי:
- הכרה באוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל כמיעוט לאומי, לו שמורה הזכות לשוויון זכויות לאומי ואזרחי בתחומים הפוליטי, החברתי והתרבותי.
- הפסקת הפקעת הקרקעות הערביות, במישרין או בעקיפין, לרבות באמצעות קביעה מקפחת של שטחי השיפוט, הפוגעת ביישובים ובתושבים ערבים; הפסקת מדיניות הריסת הבתים; הכרה בכל היישובים הערביים הלא-מוכרים בצפון ובנגב והקמת רשויות מקומיות בהם; מימוש זכותם של תושבי איקרית ובירעם, גאבסיה וכפרים אחרים לשוב לכפריהם; הכרה בזכויות העקורים, שכפריהם נהרסו ב-1948; הכרה בזכותם של ערביי הנגב להמשיך להתגורר במקומותיהם ולהקים יישובים חקלאיים; החזרתן לבעליהן של קרקעות, שהופקעו "לצרכי ציבור" ולא נעשה בהן שימוש במשך שנים, או שמוצעות כעת למכירה במסגרת הפרטת אדמות המדינה.
- חקיקת חוק יסוד: שוויון האדם; לביטול האפליה והדיכוי הלאומי בכל המישורים; להבטחת שוויון מלא לאזרחים הערבים בארץ, וכדי שסמלי המדינה, לרבות הדגל וההמנון, יהלמו את העקרונות האלה; להדיפתן של התכניות הגזעניות בדבר "החלפת אוכלוסייה".
- מאבק עקבי נגד בידול עדתי באוכלוסייה הערבית בישראל; קידום אחדות דמוקרטית לוחמת של האוכלוסייה הערבית וטיפוח ערכים מתקדמים בקרבה; ביטול גיוס החובה המוטל על הצעירים הערבים-הדרוזים.
- ניהול מדיניות של העדפה מתקנת, שתשווה את תקציבי הרשויות המקומיות הערביות לתקציבי הרשויות המקומיות היהודיות ותאיץ את סגירת הפער העצום הקיים ביניהן בתחומי הפיתוח, החינוך, הבריאות, איכות הסביבה, התיעוש, הדיור, הספורט והתרבות.
- שוויון הזדמנויות ליזמים ערבים בקבלת אשראי וסיוע ממשלתי בפיתוח פרויקטים בתעשייה, בבניין, בשירותים ועוד.
- עידוד הקמת פרויקטים לתעשייה ולתיירות בערים וביישובים הערביים והכרה בהם כאזורי פיתוח.
- עידוד התיירות ביישובים הערביים.
- העברת רכוש ההקדש המוסלמי מידי רשויות המדינה לידי מוסדות נבחרים של התושבים המוסלמים, והגנה על זכותם לבחור במוסדותיהם הדתיים.
- הכרה בגופים המייצגים את האוכלוסייה הערבית בישראל; שיתוף האוכלוסייה הערבית, בהתאם למשקלה בכלל האוכלוסייה, בוועדות התכנון והבנייה ובמוסדות ציבוריים אחרים.
- שיוויון לפלחים הערביים במכסות ייצור ושיווק ובסיוע ממשלתי; הגדלה משמעותית במכסות מי ההשקיה; הגנה מפני תחרות של יבוא במוצרים מסורתיים של הפלחים (שמן זית וזיתים).
- שיפור מהותי בתנאים וברמה של מערכת החינוך הערבית; הקמתה בנצרת של אוניברסיטה ששפת ההוראה בה ערבית; פתיחת שערי גופים הממלכתיים וחברות ממשלתיות לקליטת אקדמאים ערבים מובטלים; הסרת המכשולים מדרכם של בוגרי המוסדות ללימודי רפואה והבטחת התנאים הדרושים לעמידה בבחינות ולעבודה במקצועם.
- קידום שוויון מגדרי מלא:
- חקיקת חוק יסוד: שוויון בין המינים, אשר יתבסס על האמנה הבינלאומית בדבר ביטול כל צורות האפליה נגד נשים, לרבות סחר בנשים.
- יישום העיקרון של העדפה מתקנת בכל תחום שבו סובלות נשים מאפליה או מתת-ייצוג.
- הבטחת עבודה למובטלות; תשלום שכר שאינו נופל משכר המינימום לנשים עובדות, ובעיקר לאלה המועסקות באמצעות חברות כוח-אדם; עד שיונהג חינוך חינם גם במעונות יום, התשלום של הורה עבור מעון יום לא יעלה על 20% משכרו/ה; הכרה של שלטונות המס בהוצאה להחזקת ילדים במעון או בתשלום למטפלת.
- אכיפתם של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק עבודת נשים וחוק שכר שווה לעובדת ולעובד; הבטחת שוויון האישה, הלכה למעשה, בהשגת עבודה, באפשרויות הקידום ובתנאים הסוציאליים; הבטחת קיום בכבוד למשפחות שבראשן הורה אחד.
- אכיפה נמרצת של החוקים נגד אלימות גופנית, מינית ונפשית במשפחה; הגדלה מהותית של התקציבים המיועדים לסיוע לנשים, קורבנות אלימות וניצול, וניהול מסע הסברה רחב בעניין זה; מאבק בלתי-מתפשר נגד רצח נשים, לרבות בטענה הפסולה של "כבוד המשפחה", נגד סחר בנשים ונגד פורנוגרפיה.
- הגדלת ייצוג הנשים וחיזוק מעמדן בכל הרשויות הממלכתיות והעירוניות הנבחרות ובמוסדות הציבוריים והתרבותיים השונים, טיפוח פעילות המקדמת שוויון הזדמנויות לנשים בפעילות פוליטית וחברתית.
- חינוך לשוויון באמצעות הוצאתם אל מחוץ לחומרי הלימוד של תכני לימוד קיימים, אשר מקבעים סטריאוטיפים נשיים וגבריים, והכנסת תכני לימוד המטפחים חשיבה שוויונית.
- קידום שוויון לתושבי השכונות וערי הפיתוח:
- הגדלת התקציבים לשיפור רמת השיכון, הבריאות והחינוך באזורים אלה והבטחת תעסוקה לתושביהם; הקמת תיכונים עיוניים והבטחת רמה גבוהה של הוראה בבתי-הספר בשכונות ובערי הפיתוח באמצעות תגמול מורים ותוכניות העשרה.
- שיקום פיזי של שכונות העוני ושילוב פתרון בעיות הדיור של תושביהן בכל תכנית לבינוי מחדש של השכונה; בניית דיור להשכרה עבור תושבים שאינם יכולים לרכוש דירה; הקצאת דיור ציבורי בשכר דירה נמוך לזוגות צעירים מעוטי אמצעים ולמשפחות מרובות ילדים.
- כדי שישראל תהיה דמוקרטית, שוויונית וסובלנית, ישתלבו אמצעי התקשורת ההמונית בהפצת התרבויות השונות ובמערכה נגד האפליה העדתית והאתנית; יובטח מקום ראוי בתכניות הלימודים לעשייה התרבותית היהודית-מזרחית ולהפרכת דעות קדומות.
- קידום חוקים להגנתם של מבקשי מקלט.
- קידום הצעת חוק הדיור הציבורי – הזכות לדירה ציבורית, שמעניקה לחסרי הדיור שאין להם אמצעים כלכליים משלהם פתרון דיור ראוי. קידום הצעת החוק לשיפור מערכת החשמל הדירתית בדיור הציבורי, והצעת החוק לסיוע ריאלי בשכר דירה לזכאי דיור ציבורי שממתינים לדירה ממשרד השיכון.
- קידום חקיקה שתבטיח פתרונות הוגנים של דיור חלופי ופיצויים לתושבי השכונות שיושבו ע"י המדינה ולאחר שנים רבות שזכויותיהם לא הוסדרו, הם מאויימים כעת על ידי טייקונים בפינוי לרחוב ללא כל פיצוי.