בבחירת רשימת המועמדים לכנסת, מועצת חד"ש נכשלה באי הבטחת מקומות ריאליים לנשים. את האמירה הברורה הזו יש להקדים לכל הסבר.
נכון שבמועצה היו הישגים למאבק הפמיניסטי שניהלנו. נשים הציגו מועמדות לכל המקומות הראשונים. אשה (עו"ד תגריד שביטה) זכתה, לראשונה בתולדות חד"ש, בשליש מהקולות בהתמודדות על המקום הראשון ברשימה – מול יו"ר חד"ש, מנהיג מוכר ואהוד. אשה נוספת (מנאל שלבי) זכתה ביותר מ- 40% בהתמודדות על המקום הרביעי. ובכל זאת – במבחן התוצאה מועצת חד"ש נכשלה בהבטחת בחירתה של אשה לאחד מארבעת המקומות הראשונים, היכולים להיחשב כריאליים.
אמנם חד"ש מתמודדת לבחירות הפעם עם פרק פמיניסטי עדכני ומחודד במצעה. כמועמד ברשימה, אני רואה עצמי כפמיניסט לא פחות מחברותי הנשים – מחויב לחלוטין למאבקי השוויון בין המינים בכל התחומים. אין לי כל ספק שאפעל לקדם אג'נדה של שוויון מגדרי ואייצג נאמנה את ענייני הנשים.
ולמרות זאת, היה זה חשוב עד מאד שתהיינה לנו נשים במקומות ריאליים ברשימה. מדוע? לא מכיוון שגברים לא יכולים לייצג נשים. גברים יכולים לייצג נשים. ערבים יכולים לייצג יהודים ויהודים יכולים לייצג ערבים. כולנו מייצגים ערכים מתקדמים וככאלה – כולנו מייצגים יהודים וערבים, נשים וגברים. הימצאות של נשים במקומות ריאליים, כמו הרכב יהודי-ערבי של הרשימה, חשוב לא מכיוון שגברים לא יכולים לייצג (או ערבים לא יכולים לייצג, או יהודים לא יכולים לייצג) אלא מכיוון שהרכב הרשימה כשלעצמו מהווה, בפוליטיקה שלנו, סוג של מסר לציבור.
בכך לא הצלחנו. אגב, בדברים אחרים הצלחנו הפעם (למשל – בהימנעות מבריתות אלקטורליות שהיו מטשטשות את הייחוד הסוציאליסטי שלנו). אבל לא הצלחנו לבחור אשה למקום ריאלי ברשימה. מה עושים עכשיו? אופציה אחת היא להעניש את עצמנו (ובעצם לחזק את הימין בהמנעות מהצבעה, בהצבעה לא שמאלית, או בזריקת הקול באמצעות הצבעה למי שלא יעבור את אחוז החסימה): כיוון שלא הצלחנו במשימה אחת (חשובה) – הבה נכשיל את עצמנו בכל המשימות. למרבית הצער, במציאות הישראלית דרך כזו – של הכל או לא כלום – היא מותרות ששמאל אמיתי איננו יכול להרשות לעצמו. לחד"ש יש משימות רבות בזירה הפוליטית. וגם בהרכבה הנוכחי היא מחויבת לקדם שוויון מגדרי וערכים פמיניסטיים.
להבא, נצטרך לחשוב היטב על אופן בחירת המועמדים בחד"ש. לשיטות של שריון יש חסרונות רבים אבל נהיה חייבים להבטיח את אופייה היהודי-ערבי והנשי-גברי של הרשימה. חד"ש תצטרך לקיים חשבון נפש רציני בעניין זה. מי שרוצה להשפיע בדיון ובהחלטה מוזמן להצטרף אלינו ולסייע.
מסגרת פוליטית שמאלית עלולה לקבל החלטות שגויות. עם שגיאות לא צריך להשלים. צריך להיאבק לתקנן. אבל הדרך לתיקון לא יכולה לעבור בהחלשת הבית הפוליטי הסוציאליסטי העיקרי בחברה הישראלית. את טעויות השמאל נתקן באמצעות שכנוע. ברזל מלובן לא יועיל כאן.
בהחלט יש מה לשפר בחד"ש. נשים בסיעה בכנסת הן נושא אחד. יש נוספים. לכמה דגשים נוספים התייחסתי בדברי במועצת חד"ש ובמכתבי לחברי בארגוני השינוי החברתי. אבל כדי שנוכל לשנות את חד"ש, חד"ש חייבת להתקיים ולהתחזק. עולם חד"ש אפשרי, אבל הוא כל-כך תלוי בכל אחת ואחד מאיתנו.