דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, לפניי תיארו את ממדיה המתרחבים של האלימות במשפחה בחברה הישראלית. הבעיה היא, שהאלימות במשפחה אצלנו מתקיימת באווירה של סובלנות וסלחנות כלפי האלימים.
ישנם נתונים מאוד מעניינים של סקר שערך מרכז מינרבה באוניברסיטת חיפה, הסקר הזה אומר למשל, שכמחצית מהגברים והנשים מטילים את האחריות לאלימות על שני בני הזוג ולא רק על הצד האלים בלבד. כ-30% מהגברים, 23% מהנשים, הצדיקו אלימות כלפי נשים כשהן בבגדו בבעליהן. כ-33% מהגברים וקרוב לזה, אחוז דומה מהנשים, רואים באלימות עניין משפחתי פנימי. כ-20% מהגברים והנשים כאחד, מאמינים ש"לאישה יכול להיות טוב עם בעלה גם אם היא חוטפת ממנו מכות". זה ציטוט מהסקר. אלה כמובן נתונים מדאיגים וקשים.
שר התשתיות הלאומיות רוני בר-און:
זה סקר שנערך בכלל האוכלוסייה?
דב חנין (חד"ש):
נערך בכלל האוכלוסייה בישראל על ידי מרכז מינרבה באוניברסיטת חיפה. האלימות כנגד נשים כמובן חוצה מגזרים, אבל כפי שחבר הכנסת אלקין לפניי אמר, זה נכון שבמקומות שבהם המצוקה החברתית והכלכלית רבה יותר, שם גם האלימות רבה יותר והאלימות במשפחה רבה יותר, ואכן, זה מחייב טיפול והתמודדות כוללת רצינית עם אותם מגזרים במיוחד.
אני רוצה לומר משפט על אלימות במשפחה במגזר הערבי, אין לי מה להוסיף על דבריו הנוקבים של חברי לסיעה, חבר הכנסת ברכה, בגנות מעשה הרצח כביכול בגין חילול כבוד המשפחה, רק אומר בהקשר הזה, שבמחקר שנעשה מסתבר, שרוב הנשים שנרצחו כביכול על רקע חילול כבוד המשפחה, בפועל נרצחו על רקע של מסכת אלימות מתמשכת בלי שום קשר לקיום יחסי מין שלא במסגרת המקובלת מבחינה חברתית.
אני רוצה להוסיף בהקשר הזה, שבזמן שבישראל יש 14 מקלטים לנשים מוכות, בחברה הערבית יש שניים בלבד, וכשאנחנו מביאים בחשבון שבכל מקלט כזה יכולות להיות לא יותר מ-12 נשים עם ילדיהן, זה כמובן רחוק מלהיות מספיק.
עניין אחרון. הקודמים לי בדיון דיברו בעיקר על מה החברה לא עושה בעניינים של אלימות במשפחה, אני רוצה לומר כמה משפטים על מה החברה כן עושה. לטענתי, החברה הישראלית מעודדת אלימות נגד נשים. היא מעודדת נשים אלימות נגד נשים כאשר המסר החברתי הוא מסר סקסיסטי ופורנוגרפי ומתייחס לאישה כאל חפץ. היא מעודדת אלימות וגם אלימות נגד נשים כאשר המסר החברתי הוא, שאלימות וכוח הם פתרון לבעיות, ואם כוח לא עוזר, צריך להפעיל יותר כוח. חבר הכנסת אורון דיבר לפניי והוא צודק, על הקשר שבין אלימות במשפחה לבין האלימות בכלל בחברה הישראלית לבין משטר האלימות שאנחנו נמצאים בו כאשר אנחנו מקיימים כיבוש מתמשך במשך כל כך הרבה שנים.
משפט אחרון, אני רוצה לנצל את הדיון הזה בכדי לומר מילה של הערכה לכל אותם מתנדבות ומתנדבים, לכל אותם פעילות ופעילים בחברה האזרחית, במרכזים נגד האלימות, בתנועה הפמיניסטית, העושות ועושים עבודת קודש בתחום הזה. אני חושב שראוי ונכון, שהמדינה כמדינה תעשה הרבה יותר ממה שנעשה עכשיו. תודה רבה.
היו"ר דוד טל:
תודה רבה חבר הכנסת חנין, אנחנו מצטרפים לברכות הללו. חברת הכנסת קולט אביטל לא נמצאת, אשר על כן, יעלה ויבוא חבר הכנסת רן כהן. אחריו – חבר הכנסת אלדד וחבר הכנסת לוי.