העברת סמכויות בענייני גמלאים לשר במשרד ראש הממשלה

דב חנין (חד"ש):

גבירותיי ורבותיי, חברי הכנסת, אדוני היושב ראש. אנחנו עוסקים בנושא חשוב – העברת הסמכויות לפי חוק האזרחים הוותיקים למשרד ראש הממשלה, כאשר אני מבין מחברי, חבר הכנסת יצחקי, שהכוונה היא שזה יגיע לשר שיכהן שם, השר לענייני גמלאים. זו ההזדמנות לאחל לחבר הכנסת והשר רפי איתן הצלחה בתפקידו. נושא הגמלאים הוא נושא חשוב ומרכזי. אני מאחל לו במלוא ליבי שהוא אכן יצליח לתת לנושא הכאוב והקשה הזה את הטיפול הראוי והנמרץ שאנחנו מצפים לו.

בכל זאת, אני אבקש מחברי הכנסת להתנגד להודעת הממשלה, ולהתנגד להעברת הסמכויות משני טעמים. הטעם הראשון נוגע לגוף הנושא עצמו. אנחנו השבוע קראנו דו"ח נוסף על מצבם הקשה של חלק גדול מציבור הגמלאים בישראל, והפעם הסיפורים היו קשים במיוחד. אנחנו מדברים על גמלאים שסובלים בחלקם מעוני ומצוקה, בחלקם – מאלימות, וחלקם ממש נזרקים לשולי החברה הישראלית, אנשים שתרמו, פעלו ועבדו לאורך כל ימי חייהם, ומושלכים הצידה. לצערי הגדול, הממשלה – כפי שאנחנו רואים גם בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים שהיא הגישה – לא מתכוונת לתת לנושא הזה את טיפול השורש המגיע לו. כיוון שהנושא הזה ראוי לטיפול שורש, אני חושב שראוי שהכנסת תאמר את דברה בעניין זה. ההזדמנות הראשונה לומר את האמירה הברורה הזו תהיה בדחיית הודעת הממשלה בנושא העברת הסמכויות.

נושא הגמלאים הוא נושא שמטריד מאד את הציבור הישראלי. אנחנו ראינו זאת בתוצאות הבחירות. אנשים מוטרדים מאד, ובצדק מוטרדים – ממצבם של הגמלאים בישראל. אני חושב שגם הכנסת, ראוי שתביע באופן מאד דרמטי את דאגתה בתחום הזה. וזה הטעם הראשון שאני מציע להתנגד להודעת הממשלה, אדוני היושב ראש, אבל יש גם טעם נוסף.

הטעם הנוסף נוגע ליחסה של הממשלה הנוכחית לנושא הרווחה בכלל. אנחנו מדברים, כך אני שומע, על ממשלה חברתית, ועל מפלגות חברתיות, ומשרד הרווחה הוא משרד קריטי בנושאים החברתיים, אבל למרבית הצער זה משרד שנותר יתום. זה קשה, זה מצער, וזה כואב. זה כואב קודם כל לאותם אלפי ישראלים וישראליות שנזקקים לשירותי המשרד הזה יום- יום. במשרד הרווחה היינו צריכים לראות שר נמרץ ואקטיבי, שר שלעתים יהיה אפילו האופוזיציה הפנימית בתוך הממשלה, לחלק מהחלטות הממשלה. למרבית הצער, נושא הרווחה נותר בשוליים. אני חושב שגם זו עובדה – –

היו"ר גדעון סער:

היה רעיון טוב, למשל, להפקיד אותו בידי השר יעקב אדרי, ולו באופן זמני. אני אומר את זה על יסוד דבר שהיינו עושים בעבר. כאשר, למשל, בשעתו, בטרם הצטרפה מפלגת המרכז לממשלה הראשונה בראשות אריאל שרון, מילאה שרת החוץ, שקודם היתה כאן, באופן זמני, את תפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי, עד שרוני מילוא קיבל אותו. כלומר, גם אם יש תוכניות פוליטיות עתידיות, לא כדאי להשאיר משרד כזה ללא איוש, ובמקרה היה מולי גם מועמד מתאים.

משה כחלון (ליכוד):

אדוני היושב ראש, אני חשבתי שיהיה מאבק בין עמיר פרץ לשאול מופז והגמלאים מי ייקח את תיק הרווחה.

ראובן ריבלין (ליכוד):

אני תיכף אומר לכם למה – –

דב חנין (חד"ש):

אדוני היושב ראש, בכל הכבוד, אני חושב שההצעה שאתה העלית היא הצעה טובה. אני אמנם לא כיהנתי בכנסת הקודמת אבל יצא לי לקרוא כמה מההופעות של השר אדרי, ואני מקווה לפחות שהוא יכול היה להיות אופוזיציה פנימית בתוך הממשלה בנושא רווחה, ואז הייתה לפחות איזושהי תקווה עמומה שאולי מישהו יישא בממשלה כמו שצריך את דבר הרווחה.

למרבית הצער, זה לא מה שקורה, ולכן אני מציע לחברי הכנסת להתנגד להודעה. תודה רבה.

היו"ר גדעון סער:

תודה לחבר הכנסת חנין. חבר הכנסת חנא סוויד. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יצחק גלנטי.

ראובן ריבלין (ליכוד):

אדוני היושב ראש, נתמזל מזלי ואני מדבר אחרי חבר הכנסת חנין. הוא שאל שאלה באמת רצינית, ואני אתן לו את התשובה. ראה נא, היו חברים בליכוד, חברים אשר איישו את ספסלי הממשלה, ראו בליכוד בית נפלא, כאשר הוא נתן להם גם שלטון ושררה, אבל פתאום הם הבינו שהליכוד הוא שלטון רשע, שלטון ללא חמלה, עם תקציבים נוראים ואיומים, והם קמו ועזבו אותו. היום, כאשר הם הצליחו להקים ממשלה, שיחרו לפתחה אחינו מש"ס ואמרו: הבו לנו את תיק הרווחה, רק את תיק הרווחה אנחנו מבקשים ורוצים. אמר ראש הממשלה – –

(נאום בישיבת הכנסת 16.5.2006)