יקור הלחם

10.05.06 קטגוריית: חברה וכלכלה

דב חנין (חד"ש):

גברתי היושבת-ראש, זוהי הזדמנות עבורי לאחל לך הצלחה בתפקידך ולברך אותך על התפקיד הזה.

כנסת נכבדה, אנחנו דנים היום בנושא חשוב ומהותי, וצר לי שלא כל שרי הממשלה יושבים ושומעים את הדברים אשר נאמרים כאן, כי ראוי היה שהדברים יישמעו.

קריאה:

הם לא יודעים מה זה לחם.

דב חנין (חד"ש):

כנראה הם לא יודעים מה זה לחם, או לפחות הם לא יודעים מהו הלחם שבפיקוח. למעשה ההחלטה המעשית הראשונה של הממשלה החדשה היא להעלות את מחירי הלחם. מדובר בכל סוגי הלחם שבפיקוח. אנחנו מדברים על שורה שלמה של סוגי לחם שצורכים פשוטי העם, העניים וגם המעמד הבינוני, לפעמים. ויש הרבה טעמים למה צריך להתקומם נגד ההחלטה הזאת.

הטעם הראשון הוא שההחלטה הזאת מתעלמת מהמציאות. בישראל מאות אלפי בני-אדם נמצאים מתחת לקו העוני. האנשים האלה זקוקים לכל אגורה ולכל שקל. ההעלאה של מחירי הלחם כפי שהיא נעשתה, היא פשוט התעלמות ממצוקתם וממצבם של כל אלה שצריך להתחשב במצוקתם.

בהחלטה הזאת יש גם חוסר רגישות מאוד גדול, כי הלחם, מעבר לכל דבר – –

היו"ר דליה איציק:

אדוני סגן ראש הממשלה, כבודו, אנא שב. אתה יודע, זו סוגיה שממש קשורה אלינו; גם אני הייתי שרת התמ"ת. אודה לך מאוד, כי זה מפריע לחברי הכנסת. אני יודעת שאתה מקשיב גם משם, ואני גם מכירה את הרגישות שלך לנושא. אודה לך אם תתקרב אלינו, לשולחן הממשלה. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.

דב חנין (חד"ש):

בהחלטה הזאת יש גם חוסר רגישות. יש בה חוסר רגישות, מכיוון שהלחם, חוץ מערכו כמוצר מזון, הוא גם סמל. והממשלה, כאשר היא מחליטה להעלות את מחיר הלחם, מקבלת החלטה שיש לה משמעות סמלית, משמעות סמלית כבדה. יש בהחלטה הזאת מסר לציבור הישראלי: אוזנינו אטומות לשמוע את המסר של הבוחרים, שהצביעו נגד המדיניות החברתית של ביבי נתניהו. אוזנינו אטומות לשמוע את המסר הזה.

ההחלטה הזאת אינה החלטה מקרית, היא משתלבת בתקציב שהוגש לכנסת, שהוא תקציב אנטי-חברתי, תקציב של עוני, תקציב של המשך המצוקה בכל התחומים. זאת בדיוק המדיניות שהציבור הישראלי הצביע נגדה, אבל בעצם הממשלה מבקשת מאתנו להמשיך בה.

אנחנו גם צריכים לשים לבנו לעובדה שההחלטה הזאת היא רק שלב ראשון בשורה של הצעות להעלות את המחיר של מוצרים מסובסדים. בדרך יש גם הצעה להעלות את מחירי התחבורה הציבורית – שוב פגיעה באלה שאין להם רכב פרטי, שוב פגיעה באלה שאין להם רכב צמוד ממקום העבודה, שוב פגיעה באותם נשים, באותם זקנים, באותם ילדים, שנזקקים לתחבורה הציבורית.

ומה אומרים לנו? המתינו וראו, בקצה המנהרה יש אור, והוא לא אור של רכבת. אני פונה לחברי הכנסת מסיעת העבודה, מסיעת הגמלאים, מסיעת קדימה – ועם כמה מכם כבר יצא לי לדבר בנושאים האלה – ואני אומר לכולכם, ובוודאי לחברי הכנסת מסיעת ש"ס: אל תתפתו לאמירה הזאת, "המתינו וראו, בקצה הדרך יש אור". את האור הזה אנחנו צריכים להביא לציבור עכשיו.

הדרך שהממשלה הולכת בה היא דרך לא ראויה ולא נכונה. כל אחד מאתנו, חברי הכנסת, צריך לשאול את עצמו מה אנחנו כחברי ציבור יכולים לעשות כדי להעביר את הרעה הזאת ולהביא טובה על הציבור הישראלי. תודה רבה.