ירי הקאסמים המתמשך ותגובת צה"ל

היו"ר אמנון כהן:

ראשון הדוברים, בבקשה, חבר הכנסת דב חנין, ולאחריו חבר הכנסת ואסל טאהא.

קריאות:

– – – אחמד טיבי.

היו"ר אמנון כהן:

דב חנין. אחמד טיבי הוצא החוצה, הוא איבד את זכות הדיבור שלו. כך אומר התקנון. כל אחד יודע, וכשאומרים לו: "אתה נקרא לסדר", הוא צריך לדעת את ההשלכות. לכן ביקשתי כמה פעמים.

בבקשה, אדוני, שלוש דקות.

דב חנין (חד"ש):

אדוני היושב ראש, רבותיי, גבירותי, חברות וחברי הכנסת. יום קשה נוסף בדרום הארץ, יום קשה נוסף בשדרות, יום קשה נוסף ברצועת עזה. לפני שבועיים כל בעל מצפון הזדעזע מסיפורה של הילדה בת השלוש וחצי מריה מהאני, שנותרה משותקת בכל גופה כאשר נפצעה. דודה נאהד נותר צמח, בני משפחתה נהרגו – – –

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

– – – אדוני היושב ראש – סליחה, דב – אדוני היושב ראש – – –

היו"ר אמנון כהן:

אתה מפריע עכשיו לחברך – – –

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

– – – התקנון צודק, אבל עשית מעשה לא קולגיאלי, שלא נעשה עד עכשיו, לא בקדנציה הקודמת ולא – – –

היו"ר אמנון כהן:

טוב. אבל אתה מפריע לי עוד פעם. אתה מפריע לי עוד.

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

– – – לא עושים דברים כאלה, לא שוללים זכות דיבור.

היו"ר אמנון כהן:

בסדר. תודה רבה. ולא מפריעים יותר מדי במליאה. כשמבקשים אותך – – –

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

לא היית צריך להוציא אותי. השר אמר לך: אל תוציא אותו.

היו"ר אמנון כהן:

תודה רבה. השר לא קובע מה לעשות פה. במשרד שלו ייקבע מה לעשות.

בבקשה, אדוני.

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

– – –

היו"ר אמנון כהן:

אני מוסיף לך עוד 15 שניות.

דב חנין (חד"ש):

לא 15 שניות, זה דקה וחצי. דקה וחצי.

לפני פחות משבוע, נחרדנו מתמונות הזוועה של הרוגים בחוף הים של עזה, והיום נהרגים תשעה פלסטינים, ביניהם שני ילדים, נהג אמבולנס ופרמדיק, מפגיעתם של שני טילים שנורו ממסוק ישראלי בג'בלייה. זה הרג נורא, מזעזע, קשה, אבל כל כך צפוי. מי שמורה לירות בתותחים על עזה, המקום הכי צפוף בעולם, מי שיורה בטילים לתוך עזה, צריך לצפות שאזרחים, ילדים, נשים, אנשים חפים מפשע ייפגעו. ההרג הזה נורא, הוא פסול מבחינה מוסרית, הוא אסור מבחינת המשפט הבינלאומי והוא מנוגד, גברותי ורבותיי חברי הכנסת, לחלוטין, לאינטרס הישראלי. האם אתם לא רואים את הקשר בין ההרוגים בעזה לבין הקסאמים בשדרות?

שלמה בניזרי (ש"ס):

לא, לא רואים.

דב חנין (חד"ש):

לבי עם תושבי שדרות שלא יכולים לישון בלילות מאימת ירי הקסאמים, אבל העמקת מעגל הדמים איננה הפתרון, היא חלק מהבעיה. בגן הילדים, כשהילדים רבים, הם תמיד רבים גם מי התחיל. השאלה האמיתית היא לא מי מתחיל. השאלה האמיתית היא מי יכול לסיים.

כולנו למודי ניסיון. בלבנון כבר היינו במעגל דמים כזה. ככל שהסתחררנו בתוכו, הסתחררנו בתוכו, ורק כשיצאנו ממנו, יצאנו ממנו. כמה פשוט וכמה חיוני. טרגדיה יוונית, אנחנו נמצאים בה. תפקידו של כל אחד ידוע מראש, אבל הוא משחק אותו עד הסוף. אני קורא לממשלת ישראל, מעל במת הכנסת, להגיע להפסקת אש מיידית עם הרשות הפלסטינית ולחדש את המשא ומתן המדיני. זה אפשרי, זה יעבוד, זה יחסוך דם וסבל מאיתנו ומהם. אני מקווה שזה יקרה לפני ההרוגים המיותרים הבאים. תודה רבה.