הצעת חוק לביטול ועדת שרים לענייני מנהל אוכלוסין

מטרתה של הצעת חוק זו – לבטל את ועדת השרים לענייני מנהל אוכלוסין, אשר הוקמה ופועלת מכח החלטת הממשלה.ועדה זו מתיימרת לקבוע את מדיניותה של ישראל בתחום העליה וההגירה – למעשה, תוך שלילת הסמכות אשר הוענקה לשר הפנים מכח חקיקה (חוק הכניסה לישראל,
תשי"ב–1952, חוק האזרחות, תשי"ב – 1952 ושורה של חוקים אחרים).בישיבת ועדת הכנסת לענייני עליה, אשר התקיימה בתאריך 9 בפברואר 2005, אמר שר הפנים: "זו שערוריה שהממשלה הקימה בעבר ועדת שרים לענייני מנהל אוכלוסין". ואכן, הלכה למעשה החלטותיה של ועדת שרים לענייני מנהל אוכלוסין הן שערורייתיות – וקצרה ידו של שר הפנים מלהושיע. כך, למשל, בהסתמך על החלטת ועדה זו נשללה מהורים שקישים של עולים הזכות לביטוח רפואי. וזאת רק דוגמא בודדת.

ועדת הכנסת לעליה, קליטה ותפוצות פנתה (בתאריך 9 בפברואר 2005) אל ראש הממשלה בקריאה "לבטל לאלתר את ועדת השרים למנהל אוכלוסין השוללת משר הפנים את סמכויותיו". אך אין קול ואין עונה ואין קשב. והרי מדובר בעניין דחוף ביותר: מאות קשישים הנמצאים בישראל ללא ביטוח רפואי אינם מסוגלים לסבול יותר.

במצב דברים זה אין מנוס מביטול ועדת שרים לענייני מנהל אוכלוסין בדרך של חקיקה ראשית. אין ספק כי הכנסת מוסמכת לכך: הכנסת מוסמכת לבטל תקנות (ראה, למשל, שורה ארוכה של תקנות אשר בוטלו על ידי ס' 226 לחוק סדר הדין הפלילי,

תשכ"ה–1965). הדבר מקובל גם על מלומדי משפט (ראה, למשל, פרופ' ברוך ברכה, משפט מנהלי, כרך א', עמ' 231 ובמיוחד הטקסט ליד הערת שוליים 29). ברור מכאן שהכנסת מוסמכת לבטל באמצעות חוק את ההחלטה ראש הממשלה בדבר הקמת ועדת שרים לענייני מנהל אוכלוסין – שהרי מעמדה של החלטה זאת הוא כמעמדה של תקנה או אף נחות מכך.

הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חברי הכנסת רומן ברונפמן וקולט אביטל וקבוצת חברי כנסת נוספים, ומספרה: 3298.