אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה להתחיל מדבריו החשובים של חבר הכנסת אזולאי. אני חושב שהסוגיה הזאת היא אכן סוגיה שצריך לטפל בה מיידית. לא ייתכן שעובדי כבאות, כמו גם עובדים אחרים – אגב, גם עובדים שעובדים במתנ"סים ועוזרים לאוכלוסייה שנמצאת במצב מאוד קשה – עושים את זה למעשה בהתנדבות, מבלי שהם יקבלו את השכר הדל שהם אמורים לקבל.
הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק ראויה. חשוב להגן על העובדים מפני פיטורים במצב שבו אנחנו נמצאים. אני מצטער שההצעה הזאת באה כל כך מאוחר, אבל אולי טוב מאוחר מאשר אף פעם.
אבל, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, בצפון – אני אומר לכם את זה בצער גדול – ישנה תמונה לא רק של חורבן פיזי אלא של חורבן חברתי. אפשר לראות מי משלם את מלוא המחיר היום על המצב. קודם כול, העניים, הרבה מאוד עולים, המיעוט הערבי, אלה שאין להם כסף, אלה שאין להם יכולת, עובדים שכירים, בעלי עסקים קטנים. בכל מקום שמסתובבים רואים את המצוקה החברתית. המלחמה רק מחדדת ומקצינה את המצב החברתי הקשה שאנחנו נמצאים בו. התשובה שהחוק מציע היא תשובה נקודתית וחלקית. צריך פה, מעבר לחוק, מדיניות חברתית כוללת וגישה אחרת לשאלות החברתיות, גם בכדי להתמודד עם החורבן החברתי שיש היום בצפון.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה נמצא אתנו, אדוני שר הבריאות, ולפנות אליך בעניין שנוגע לצד חברתי אחר של הבעיה, וזו מערכת הבריאות או יותר נכון מערכת הרפואה. פניתי אליך לפני כשבוע במכתב, ואחד מעובדיך ענה לי במכתב תשובה, בעניין מאוד חמור, לדעתי, שבו יישובים רבים – אני מדבר על היישובים הקטנים בצפון – בעצם הופסקו אליהם השירותים הרפואיים. לא מגיעים רופאים, לא מגיעות אחיות.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
הנושא נמצא עכשיו על שולחני.
דב חנין (חד"ש):
אני יודע. קיבלתי תשובה מד"ר לאור, שהוא מנהל אגף בכיר במשרדך, ובו הוא מסביר לי שהוקמו מוקדים אזוריים. אני מבין שזה חשוב וראוי שהוקמו מוקדים אזוריים, אבל זה ממש לא מספק. אני מדבר למשל ביישובים האלה הרבה פעמים על אנשים מבוגרים שאין להם אפילו רכב, ושאין להם שום דרך להגיע לרופא. הדרך היחידה היא להזמין אמבולנס ולהגיע לבית-חולים, וזה לא מתקבל על הדעת. דווקא במצב הזה צריך היה עוד יותר לתגבר את מערכת הרופאים והאחיות שמטפלים ביישובים הקטנים.
היו"ר אמנון כהן:
אתה צריך לסיים.
דב חנין (חד"ש):
נקודה אחרונה: הדאגות החברתיות הן דאגות קשות ומצטרפות אליהן אצלי גם דאגות סביבתיות. אני חייב לומר מעל הדוכן הזה, שאני לא הצלחתי להשתכנע שאנחנו ערוכים מספיק להתמודד עם הסכנות הסביבתיות הקשות שהמצב הקיים מייצר אותן. אני לא מתכוון רק לדברים שכבר קרו אלא גם לדברים שהלוואי ולא יקרו, אבל במלחמה יכולים בהחלט לקרות. זו ההזדמנות לבקש ממך, אדוני השר, כיוון שאני תמיד רואה קשר הדוק בין סביבה לבריאות, להוביל יחד עם שרים אחרים בממשלה דיון מאוד רציני בשאלת הסיכונים הסביבתיים לבריאות ולחיים של תושבי אזור הצפון, במיוחד אזור מפרץ חיפה, במצב הקיים היום. אני מאוד מקווה שבאמת נגיע במהרה להפסקת אש וכל הסכנות האלה לא תהיינה כל כך דחופות, אבל כרגע הן סכנות איומות. צריך להתייחס אליהן במלוא הרצינות. תודה.