הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת:
- דב חנין
- מיכאל מלכיאור
- יורי שטרן
- מיכאל נודלמן
- עמירה דותן
- משה גפני
- אברהים צרצור
- מוחמד ברכה
- חנא סוייד
- זאב אלקין
הצעת חוק המים (תיקון – כבישים כמזהמים) התשס"ו-2006
תיקון סעיף 20א
1. בחוק המים התשי"ט-1959, תהיה הגדרת המונח "גורם זיהום":
גורם זיהום – מפעל תעשייתי או חקלאי, בניין כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965, מתקן, לרבות מתקן ביוב, כביש, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים.
תיקון סעיף 20ב
2. בחוק המים התשי"ט-1959 יוסף סעיף-קטן (ג) וזו לשונו:
(ג) חייב כל גוף המתכנן או סולל כביש, או מאשר תכנון או סלילה כאמור, בין אם מדובר במדינה או כל רשות מרשויותיה ובין אם לאו, להימנע ככל הניתן מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו; לעניין זה, תיחשב סלילת כביש פעולה המזהמת מקורות מים סמוכים או בעומק הקרקע.
דברי הסבר
מחקרים הידרולוגיים הוכיחו כי מזהמים הנפלטים ממכוניות בעת נסיעה על כבישים עלולים להגיע באמצעות הגשם אל מאגרי מים העליים ואף לחלחל אל מי תהום. כך, למשל, באקוויפר ההר, אחד ממאגרי מי התהום החשובים והמרכזיים בישראל, יש סיכון של ממש של זיהום מכבישים – למרות היותו חיוני וקריטי למשק המים. לא זו אף זו, אלא שרשויות התכנון בישראל אינן נוטות להתחשב בשיקול מרכזי זה בבואן לתכנן סלילת כבישים חדשים. לצורך כך, די באזכור הדוגמה המצערת של כביש חוצה ישראל.
התיקון המוצע, אפוא, מבקש לתקן את המעוות ולהוסיף בחוק את הזיהום שנוצר בכבישים כמזהם שיש לקחת בחשבון, בעת תכנון מערכת כבישים, בכפוף לתנאי השטח, הימצאות מקורות או מאגרי מים סמוכים או בעומק הקרקע. התיקון חל הן על המדינה ורשויותיה והן על גופים פרטיים העוסקים בתכנון, אישור או סלילת כבישים, במטרה שגם הדורות הבאים שייסעו באותם כבישים יוכלו ליהנות ממי שתייה. התיקון אף יחול על כבישים שכבר עברו הליכי תכנון אולם טרם נסללו, בהטילו אחריות גם על סוללי הכביש.