גברתי יושבת הראש, אדוני השר, אנחנו לפני ימים מספר קיימנו דיון בוועדת הכנסת לזכויות הילד. התמונה שמצטיירת, כפי שהובאה בפני הוועדה, היא גם של גידול מאוד משמעותי בהיקפה של התופעה הזאת, וגם מגוון מאוד גדול של בעיות שנמצאות תחת הכותרת הכללית הזאת של "ילדים מקבצי נדבות או מוכרי סדקית למיניה בצמתים".
יש בהחלט מצבים, שבהם אנחנו מדברים על אנשים שעושים מזה עסק, וזו בהחלט בעיה שצריכה לעבור לטיפול משטרתי, אבל יש גם מצבים רבים, שבהם הילדים האלה מגיעים במקרים רבים מהשטחים הפלסטיניים בגלל מצוקה מאוד מאוד קשה של המשפחות שלהם, לפעמים על סף רעב. הביטוי של המצוקה הזאת הוא אותם ילדים שעומדים בצמתים.
אחד הניסיונות שהובאו בפני הוועדה הוא הניסיון שקיים בעיריית ירושלים להקים איזשהו צוות בין-תחומי שעוסק בתופעה הזאת ומנסה לתת לה פתרון מערכתי שיכלול גם את הצד המשטרתי, אבל גם את הצד של הטיפול באותן משפחות ובאותן מצוקות שמתוכן הילדים האלה במקרים רבים מגיעים.
אדוני השר, האם אתה שוקל גם ברמה הארצית להקים איזושהי מסגרת בינתחומית, שתערב את רשויות משרדך עם רשויות הרווחה, ואולי גם עם תיאום עם הרשות הפלסטינית לעניין הטיפול הכולל בבעיותיהם של ילדים שנמצאים במצוקה כל כך קשה. תודה רבה.