מזרח התיכון גרעיני

גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מודה לך על כך שאפשרת לי לומר את הדברים, למרות שהשתתפתי קודם בדיון אחר. הדיון שאנחנו מקיימים היום חשיבותו בכך שאינו מדבר על העבר, אלא הוא בעצם צריך לדבר על ההווה ועל העתיד. אין כל ספק שהעובדה שהמזרח התיכון הולך ונעשה לאזור חמוש בנשק גרעיני היא עובדה מצערת וקשה, עובדה מדאיגה מאוד, עובדה שבהחלט מעוררת שאלות קשה על ביטחונה העתידי של ישראל, כמו על ביטחונם העתידי של העמים האחרים באזור.
ישראל אינה צופה פסיבי בהידרדרות למרוץ חימוש גרעיני באזור, אבל ישראל גם לא יכולה לפתור את ההידרדרות הזאת באמצעים צבאיים. אני חושב שההזמנות של הדיון הזה צריכה להיות קודם כל הזדמנות של התרעה ואזהרה מכל ניסיון למהלך צבאי ישראלי נגד איראן בתמיכת ארצות הברית ובשיתוף פעולה איתה. מהלכים כאלה לא יובילו ליותר ביטחון, אלא יובילו ליותר אסקלציה, יובילו ליותר סכנות, גם לשלום של האזור וגם לשלומה של ישראל ולביטחונה.
האלטרנטיבה ברורה וידועה. האלטרנטיבה היא פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. זה אפשרי, זה ניתן, יש את המסגרות הלגיטימיות הבין-לאומיות שמאפשרות לנו להתקדם לכיוון הזה. ישראל יכולה וצריכה, למען ביטחונה, למען ביטחונם של האזרחים בישראל, למען ביטחונם של הילדים בישראל, למען שלומנו וגם שלומם של התושבים האחרים באזור הזה, לנקוט יוזמה ברורה וללכת בכיוון הזה של פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני.
היוזמה הזו היא יוזמה שצריך היה לנקוט בה מזמן, אבל ככל שחולפים הימים, הצורך ביוזמה כזו הולך ונעשה יותר ויותר דחוף.
העובדה שסכסוך דמים הקיים היום במזרח התיכון הולך ומצטרף למציאות גרעינית, היא עובדה מדאיגה, עובדה קשה ועובדה שמחייבת את ממשלת ישראל לעשות מעשה. המעשה שממשלת ישראל צריכה לעשות איננו המעשה הצבאי, ההרפתקני, שכמה מחברי הבית אולי מקווים ומייחלים לו, אלא מעשה של אחריות, מעשה של תבונה, מעשה של הסתכלות לטווח ארוך, מעשה מדיני, כי המעשה המדיני יכול ליצור את האופק של החיים האמיתיים בביטחון ובשלום באזור הזה. תודה רבה.