הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת:
- דב חנין
- שלי יחימוביץ
- מיכאל מלכיאור
- יורם מרציאנו
- מוחמד ברכה
- חנא סוייד
הצעת חוק איסור קבלת בטחונות מעובד, התשס"ו-2006
הגדרות
1.בחוק זה –
"בטחונות" – כל בטוחה, בין בכסף ובין בשווה כסף, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות שיעבוד, משכון או פיקדון, הנמסרת מעובד למעביד להבטחת הישארותו של עובד בעבודה;
"מעביד" – מעסיק בפועל, הן בעקיפין והן במישרין, לרבות ארגון מעבידים, וקבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-19961;
"עובד" – לרבות עובד זר כהגדרתו בחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-19912.
איסור קבלת
2.(א)לא יקבל מעביד בטחונות מעובד.
בטחונות
(ב)הסכם בין מעביד לעובד לפיו יקבל מעביד מאת עובד בטחונות – בטל.
עונשין
3.העובר על הוראות סעיף 2(א) דינו קנס של 100,000 שקלים חדשים או מאסר ששה חודשים.
דברי – הסבר
בשנים האחרונות נפוצה התופעה של מעבידים הדורשים מעובדיהם בטחונות שונים להבטחת הישארותם בעבודה לתקופה מסוימת. כך למשל, במקרים מסוימים נדרשים עובדים להפקיד בידי מעבידיהם המחאות הבטחת הישארותם במקום העבודה. תופעה זו מהווה תשתית פוריה לניצול העובד ולפגיעה בזכויותיו ע"י המעביד.
התופעה נפוצה במיוחד בקרב מעבידים המעסיקים עובדים זרים, אך גם עובדים ישראלים נדרשים לא פעם ליתן בטחונות להבטחת השארותם בעבודה.
מתן הבטחונות פוגע ומצמצם את זכותו של העובד לעזוב את מקום עבודתו לפי רצונו, מבלי שלחץ מצד המעביד וחשש לשלם מחיר וכורח כלכלי יאפילו על שיקול דעתו.
לאחר חקיקת חוק יסוד: חופש העיסוק, הועלתה זכותו של העובד לחופש עיסוק, כולל הזכות לעזוב את מקום העבודה, למעמד של זכות חוקתית, ואולם, למרבית הצער, השתרשה התופעה של קבלת ביטחונות מעובדים באופן המצמצם ובמקרים מסויימים – אף שולל למעשה שלא כדין את חופש העיסוק שלו.
לפיכך באה הצעת חוק לעגן מפורשות בחוק זה את האיסור על מעביד לקבל בטחונות מסוג כלשהו להבטחת השארות העובד במקום עבודתו.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה ומספרה פ/4, על ידי חברת הכנסת תמר גוז'נסקי וקבוצת חברי הכנסת.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש עשרה ומספרה: 874