הצעת חוק שימור אנרגיה במוסדות ציבור

02.07.06 קטגוריית: חברה וכלכלה, ירוק

הכנסת השבע-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת:

  • דב חנין
  • מיכאל מלכיאור
  • יורי שטרן
  • מיכאל נודלמן
  • עמירה דותן
  • אברהים צרצור
  • מוחמד ברכה
  • חנא סוויד
  • זאב אלקין

הצעת חוק שימור אנרגיה במוסדות ציבור, התשס"ו-2006

פרק א': מטרת החוק

מטרה

מטרת חוק זה להקטין את צריכת האנרגיה של מוסדות ציבור ולהביא לשימורה, כדי להביא הוצאת המדינה לרכישת דלקים, להקטין הוצאות של מוסדות ציבור על אנרגיה, להקטין את קצב בנית תחנות כוח חדשות, לפתח תעסוקה בענף שימור אנרגיה, להקטין את כמות המזהמים הנובעים מצריכת האנרגיה ולהקטין את תלותה של מדינת ישראל בדלק מיובא.

המשך המסמך:

המשך הצעת החוק כאן ובקובץ word.

דברי – הסבר

מטרת החוק

גידול צריכת החשמל של מדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם. ב- 20 השנים האחרונות צריכת החשמל מכפילה את עצמה מדי 10 שנים. צריכת החשמל של מוסדות ציבור גדלה בקצב עוד יותר מהיר. קצב הגידול השנתי של צריכת החשמל במוסדות ציבור הוא הגבוה ביותר מכל מגזרי המשק – בהעדר חובת שימור אנרגיה במוסדות ציבור, צריכת האנרגיה שלהם עולה בצורה חדה יותר מאשר שאר המשק. צריכת החשמל במוסדות ציבור עלתה ב-25 השנים האחרונות ב- 700%.

הגידול החריג של צריכת החשמל במוסדות ציבור היה הגורם המרכזי בהיווצרות שיא ביקוש לחשמל בקיץ, וכתוצאה מכך היה ומהווה עדיין את הסיבה העיקרית להקמת תחנות כוח חדשות. אם ימשך הגידול של צריכת החשמל של מדינת ישראל, אותו מובילים מוסדות ציבור, באותו קצב כפי שהיה בעבר, בעוד 20 שנים תגדל צריכת החשמל פי 4, ויחד איתה תגדל כמות המזהמים הכרוכים ביצור חשמל.

הוצאות צריכת החשמל במוסדות ציבור עולות על 2 מיליארד ₪ מדי שנה. להוצאה זאת יש להוסיף הוצאות דלק להסקה, חימום מים וקיטור בבתי חולים, אוניברסיטאות ובתי ספר. פעולות יעול משרדי הממשלה, אותן יזם האוצר בשנת 2003, דלגו על נושא אנרגיה, למרות שפעולות שימור אנרגיה היו מביאות את התועלת הגדולה ביותר למשרדים ולמדינה, בעלות הכלכלית והחברתית הנמוכה ביותר. צריכת האנרגיה היא ההוצאה היחידה במוסדות ציבור, אותה לא מקצצים, למרות הפוטנציאל הגדול ביותר בהשוואה ליתר התחומים, בהם חל קיצוץ.

החוק בא לרסן את הגידול החד בצריכת האנרגיה במוסדות ציבור וכתוצאה מכך, להקטין את ההשקעה הדרושה בפיתוח של משק האנרגיה, להקטין את כמות מזהמי אנרגיה הצפויה בעתיד, להקטין את הוצאות הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ציבור אחרים, להקטין את הוצאת המשק הישראלי על אנרגיה, להקטין את תלותה של המדינה באנרגיה מיובאת, להקטין את הגרעון במאזן התשלומים ובעקיפין ליצור מקומות עבודה במגזר שימור אנרגיה. עלויות יישום חוק זה הן שוליות, לעומת התועלת הכלכלית הישירה שתגרם למוסדות ציבור ולמדינה.

ממשלת ארה"ב סבורה כי ניתן להגיע בכל היחידות הממשלתיות לחיסכון של 37.5% במשך 25 שנים (ביחס לשטח). סקר שימור אנרגיה, שנערך בכנסת בשנת 1996, בהתאם ליוזמת יו"ר הכנסת שבח וייס, הצביע על פוטנציאל שימור אנרגיה של 36%.

בשנת 2001 נערך סקר שימור אנרגיה שני במשרד התשתיות הלאומיות, לאחר יישום מסקנות הסקר הראשון, שהביא לחיסכון בפעול של למעלה מ-30% בצריכת האנרגיה.

לפי משרד התשתיות הלאומיות צריכת החשמל במוסדות ציבור היתה בשנת 2000 כ- 6,200 מיליון קוט"ש. בהנחה של עליה מתונה מאוד בצריכת החשמל במוסדות ציבור, של 6% מדי שנה, תגיע הצריכה בשנת 2025 ל- 26,000 מילון קוט"ש. יישום החוק יביא לחיסכון של 30% מצריכה זאת שיסתכם ב- 8,000 מיליון קוט"ש לשנה, למעלה מ- 3 מיליארד ₪ לשנה.

בתקופה 2005-2025 יצטבר חיסכון בחשמל של כ- 60,000 מיליון קוט"ש, שערכם למוסדות ציבור הוא כ- 25 מיליארד ₪. אמצעי שימור אנרגיה ימשיכו לתת פרי גם לאחר שנת 2025, בהיקף של 3 מיליארד ₪ לשנה לפחות.

החוק יחייב השגת שימור אנרגיה בפועל במבנים ושטחים של מוסדות ציבור. חובת ההתיעלות היא 30% ל-20 שנים, כאשר כל שנה תחול התיעלות של 1.3% לפחות (מצטבר). ההתיעלות של צריכת אנרגיה במבנים היא יחסית לגודל של השטחים שבאחריות המוסד. צמצום צריכת האנרגיה במבנים יביא להקטנה או ביטול הצורך בהגדלת מערכות אנרגיה (כגון מערכת מזוג אויר) ולביטול הצורך בגדלת חיבור חשמל לחברת החשמל.

הצעת חוק ברוח דומה הונחה על שולחן הכנסת השש עשרה על ידי חברי הכנסת עמרי שרון ורומן ברונפמן וקבוצת חברי כנסת נוספים, ומספרה: 2504