תיאום ועבודה משותפת בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד הבריאות

הצעה לסדר-היום

החמרת הפגיעות הסביבתיות בבריאות

היו"ר יצחק זיו:

אנחנו עוברים להצעה לסדר היום מספר 753 – החמרת הפגיעות הסביבתיות בבריאות של חבר הכנסת דב חנין.

דב חנין (חד"ש):

אדוני היושב ראש, רבותיי השרים. אני שמח על ההזדמנות שיש כאן 4 שרים באולם, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות, אדוני שר הבריאות- שאולי גם אתה, אדוני השר – – אני שמח על ההזדמנות שהיגיעה לידיי האפשרות לדבר גם כשאתה שומע את הדברים כי למען האמת, אמנם השר להגנת הסביבה נמצא כאן והוא ערוך בוודאי לענות, אבל אני חושב שהדברים מכוונים במידה רבה גם לאדוני וגם למשרדו. אני מאד הייתי שמח שגם אדוני לפחות ישמע את הדברים, אם אתה תוכל להאזין להם, וגם אם מר עזרא, השר להגנת הסביבה יענה.

היום בבוקר היה לנו דיון בוועדת הפנים בעבודת המשרד להגנת הסביבה, ונעשית הרבה עבודה. משרד מאד מקצועי שעושה עבודה רבה.

השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:

דבר, דבר על משרד הבריאות. מהר.

דב חנין (חד"ש):

אני מייד מגיע למשרד הבריאות כי יש לי רק שלושה משפטים על הגנת הסביבה. הרבה עבודה והרבה פעילות שנעשית. היום גם הוגש דו"ח אי צדק סביבתי שמראה את הצד השני – את כל המשימות שעדיין עומדות, והאתגרים הקשים שעדיין קיימים. אבל הדברים שאני אומר לומר היום אינם נוגעים, בעצם, למשרד להגנת הסביבה. הם נוגעים יותר למשרד הבריאות והם נוגעים יותר לשאלה מערכתית כוללת שהיא שאלת ההתייחסות שלנו לסוגיה של בריאות וסביבה.

גורמים סביבתיים משפיעים מאד על מצב הבריאות ומהווים תנאים מוקדמים ליכולת שלנו להיות בריאים: תזונה, מי שתיה נקיים, ביוב, תברואה – כל הנושאים האלה הם נושאים שקשורים לבריאות הציבור. בתחום הזה, רבותיי השרים, ישנם איומים קשים על בריאותו של הציבור בישראל, ואני רוצה לתת כמה דוגמאות של אוכלוסיות שנפגעות מבעיות בריאותיות שנגרמות עקב מפגעים סביבתיים. לאוכלוסיות האלה יש כתובת. לפעמים השם הוא – אוכלוסייה מוחלשת, והכתובת היא, במקרים רבים: רחוק ממוקדי קבלת ההחלטות, בפריפריה, אבל הם אזרחי מדינת ישראל. אני רוצה לתת כמה דוגמאות. דוגמה ראשונה- הנגב. ונמצאת פה חברת הכנסת עמירה דותן, שגם היא מכירה היטב את המצב בנגב. התמותה בנגב מתחלואה היא הגבוהה בארץ. אני מסתמך על נתונים של פרופ' שאול סופר, ראש המחלקה לבריאות באוניברסיטת בן גוריון ואיש בית החולים "סורוקה". אני מדבר על נתונים שכוללים גם את האוכלוסייה הבדואית וגם את האוכלוסייה היהודית. יש לנו 704 מקרים של תמותה מתחלואה על 100 אלף תושבים בנגב, לעומת 619 ל- 100 אלף ארצי. שיעורי התמותה בנגב מסיבות של אירוע מוחי, סכרת, סרטן ריאות, סרטן קיבה, מחלות כליה, כבד – הם מהגבוהים במדינה. תמותת התינוקות בנגב – הגבוהה ביותר בארץ. השיעור שלה – 9.8 לאלף לידות חי, כמעט פי שלושה מהשיעור במרכז הארץ ופי שניים מהשיעור הארצי.

שוב – בנגב לא חיים אזרחים אחרים. ההבדל בין הנגב למרכז הארץ הוא בהרבה מקרים הבדל סביבתי. העובדה היא שחלק גדול מהאוכלוסייה בנגב חי בצמוד למפעלים מזהמים: דשנים, כימיקלים, מפעלים של חברת החשמל, קו הנפט הארצי, רכבת שמובילה חומרים מסוכנים. זה המקרה של הנגב. אני רוצה לעבור לצפון הארץ. גם שם, בחיפה, באזורי מפרץ חיפה, שיעורי התחלואה בסרטן והתמותה ממחלות לב ושבץ הם בשיעורים גבוהים בהרבה מהממוצע הארצי, זאת לפי רישומי רשם הסרטן במשרד הבריאות.

נפות עכו וחיפה מובילות בתמותה ממחלות שקשורות בזיהום כימי, כמו מחלות כליות, כבד, סרטן ריאות. הנתונים מראים שתחלואה ותמותה ממחלות סרטן באזור הזה, הן יותר מ-20% מאשר הממוצע הארצי. בנפת חיפה בלבד יש 500 מקרים של מחלות סרטן בשנה יותר מהממוצע הארצי. אשפוזי הילדים מכל קבוצות הגיל גבוהים יותר בשני המחוזות הצפוניים של המדינה. שוב,אנחנו רואים קשר בין ריכוזים של מפעלי תעשייה גדולים – בחלקם הגדול מפעלי תעשייה מאד מזהמים – לבין תחלואה קשה של ילדים ושל מבוגרים.

יש בפני ניתוחי בדיקות שנעשו, למשל, לילדי גן של כפר מסריק. הניתוחים מראים שהילדים שם חשופים לסדר גודל של מעל 100 פנטוגרם למטר קוב של דיוקסין – הם חומרים שמזיקים מאד לסביבה, כאשר לפי הספרות הבין-לאומית, חשיפה לאחד פנטוגרם של דיוקסינים באוויר, מכפילה את הסיכון לתחלואה בסרטן לימפומה שאיננו על שם הודג'קין. אגב, אדוני שר הבריאות, על פי הנתונים של משרדך, האזור של נפת חיפה מוביל את העולם בעודף תחלואה מסרטן שאיננו על שם הודג'קין.

התמונה של הפגיעה ממפגעים סביבתיים היא תמונה מאד רחבה. היא נוגעת לציבורים מסוימים של עובדים. הובא היום בדוח שהשר להגנת הסביבה שמע אותו, סיפור על עובדים בתחנות דלק, שנפגעים ממפגעי עבודה, בעצם. אין הכוונה, כמובן, לסגור את תחנות הדלק, אבל להבטיח הוראות הרבה יותר מחמירות של בטיחות ונורמות בריאותיות בתחנות לעובדים שלהן. ישנה פגיעה קשה במיוחד במגזר הערבי, שם גם כן אנחנו רואים את הקשר בין חשיפה מוגברת, לא פרופורציונלית, למטרדים סביבתיים שיש בהם סיכונים בריאותיים, כמו למשל אתרי פסולת לסוגיה – שבחלקה היא פסולת מסוכנת, כוללת לפעמים פגרים של בעלי חיים שאריות צבעים, דלקים – לבין תחלואה של ילדים. ישנן שאלות לא קלות שמתעוררות לגבי בתי אבות, שהפכו להיות אתרים מאד נוחים וזמינים להתקנת אנטנות סלולריות. כי הדיירים בבתי האבות, לעתים קרובות, לא מסוגלים להתגונן ולהיאבק כמו דיירים אחרים.

ולכן, אנחנו מדברים על סוגיה רוחבית, יש לה דוגמאות רבות. אני לא יכול במסגרת הזמן שיש לי, לפרוש את כל הדוגמאות. אבל, יש לנו כאן גם בעיה מערכתית. אני הזכרתי את הדוח שהוגש היום לשר להגנת הסביבה, אבל בפני נמצא גם דוח נוסף, שהוא דוח של ועדת מומחים בינלאומית, שהוזמנה על ידי קרן יד הנדיב, בראשה עמד מנהל המרכז הלאומי להערכת ההשפעה על הסביבה והבריאות האמריקאי, ד"ר פיטר פרוס, השתתפו בה אנשים כמו מנהל המרכז לתיאום לבריאות וסביבה באטלנטה, ג'ורג'יה, ראש המרכז הלאומי לחקר בריאות וסביבה בהולנד, ושורה נוספת של אנשים נכבדים ובעלי מקצוע. האנשים האלה הוזמנו לארץ בכדי להסתכל באופן רוחבי על הסוגיות שאנחנו עוסקים בהן, של סביבה ובריאות. ואחת המסקנות המרכזיות שהן הגיעו אליהן, היא שיש כאן בעיה מערכתית קשה וכבדה. בעיה שמתבטאת גם בעובדה שיש מצד אחד של השולחן משרד להגנת הסביבה, מהצד השני של השולחן משרד בריאות, בשני המשרדים תוקפים שני היבטים של הבעיה, אבל לא תמיד מתבצע באופן מערכתי, הטיפול המערכתי ההולם, של הקשר בין המפגעים הסביבתיים לבין התוצאות הבריאותיות.

השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:

– – –

דב חנין (חד"ש):

אני רוצה להודות לך, אדוני השר, שאתה שומע את הדברים – – –

שר הבריאות יעקב בן-יזרי:

אני מודה לך מאד.

דב חנין (חד"ש):

ואני משוכנע שהדיאלוג בינינו עוד יימשך בעניין הזה.

שר הבריאות יעקב בן-יזרי:

– – –

דב חנין (חד"ש):

הטענה שלי, למען האמת, לא מסתיימת רק במשרדי הממשלה. גם אצלנו בכנסת, אדוני היושב ראש, אנחנו לוקים באותו פיצול לא הגיוני. יש לנו ועדת פנים ואיכות סביבה, יש לנו מצד שני ועדת עבודה, רווחה ובריאות. שוב, גם אנחנו בכנסת עדיין לא השכלנו לבנות מערכת שתוכל לתת תשובה מערכתית נכונה לקשר ההגיוני, הקשר המשמעותי, הקשר האמיתי, בין בעיות סביבתיות לבין תוצאות בריאותיות.

לכן, אנחנו נצטרך, לדעתי, לעשות חשיבה בכל המערכות. אני בטוח שגם ברמת הממשלה, אדוני השר, ינקטו צעדים להגברת התיאום בין המשרדים, כאשר יעד חשוב ביותר בתיאום ובעבודה המשותפת זה היעד הזה של התיאום והעבודה המשותפת בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד הבריאות. באותה מידה אני מביא את הטענה הזו גם לכתובתנו, אנחנו, כמחוקקים. גם אנחנו צריכים לתת תשובה מערכתית לשאלה הזאת – אם בדמות ועדה משותפת לשתי הוועדות האלה, שתעסוק באופן קבוע בסוגיות של סביבה ובריאות, אם זה בצורה של ועדות משנה שתעסוקנה בתחום הזה, אני בהחלט מציע שהנושא, בסופו של הדיון, יעבור לוועדת הכנסת, בכדי שהיא תמשיך לקיים דיון רציני על תשובתה המערכתית של הכנסת, קודם כל, בשלב ראשון, לשאלה שהיא קריטית וגורלית, ושאלה שנוגעת באמת לבריאותם ולחייהם של הרבה מאד אזרחים בישראל. תודה רבה.

היו"ר יצחק זיו:

תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. תשובת השר לאיכות הסביבה, גדעון עזרא.

השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:

כבוד היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת דב חנין. נדמה לי שהיום נפגשנו פעם אחת בוועדת הפנים ואיכות הסביבה בנושאי משרדי, פעם שנייה אחר הצהרים – נמסר הדוח של חיים וסביבה וכל השותפים לדוח דיברו אודותיו, ופעם שלישית כאן וכאן אני מבקש להגיד לך, חבר הכנסת חנין, שבממשלה ישנה ועדה לאיכות סביבה. ואני לא בטוח, לא בטוח, שלא כדאי שתהיה ועדה מקבילה כאן בכנסת, מאחר שנדמה לי שאתה אמרת היום, שאין דבר בחיינו שלא נוגע לאיכות הסביבה. ואולי תקום גם ועדה כזאת, מפני שלפי דעתי ועדת הפנים היא מאד מאד עמוסה בבעיות אחרות, ואולי זה יהיה מקום מפגש טוב לכל העוסקים במלאכה.

אני מבקש בראשית דברי להודות לארגונים סביבתיים שיזמו את דוח אי הצדק החברתי, שאני חושב שבגללו גם ביקשת להעלות את הנושא לסדר היום, היום. אני סבור שהדוח שהגיע אלי בתור השר האחראי למשרד להגנת הסביבה, מציב ראי לא מחמיא במיוחד בפני הממשלה כולה. בד בבד, יש אתגר בעל חשיבות עצומה עבור כולנו. אני מברך על האקטיביזם של ארגונים לא ממשלתיים, הדואגים להעלות נושאים חברתיים וסביבתיים על סדר היום הציבורי, והייתי שמח אם היה נקבע סדר עדיפויות, החשוב והטפל. אי אפשר לטפל בכל.

הדוח מצביע על חלוקה בלתי הוגנת בין הנהנים מאיכות סביבה נאותה, לבין הסובלים מהעדר תשתיות וחשיפה למפגעים ולסיכונים, ומתייחס ברובו לקשר החזק בין סביבה ובריאות. המשרד להגנת הסביבה מייחס חשיבות רבה ללימוד הזיקה שבין המזהמים הסביבתיים לבין בריאות האוכלוסייה. המשרד מקיים פורום משותף עם משרד הבריאות ומומחים אחרים, ומטפל בעיקר בהשלכות הסביבתיות של זיהום אוויר למקורותיו השונים. המשרד גם שיתף פעולה עם אורחים מחו"ל, כפי שאמרת, שהגיעו לארץ בשנת 2005 לפי הזמנת קרן יד הנדיב, והגישו דוח על הצורך בתגבור כוח אדם מקצועי בתשתיות בתחום הטוקסיקולוגיה ובריאות הסביבה, ואני מקווה שהדבר יבוא לידי ביטוי בתקציב 2007, גם בתקציב משרדי.

ראוי לציין כי מחלות רבות, כגון: סרטן ומחלות לב, משקפות מצב סביבתי שהיה קיים לפני שנים רבות. המצב כיום טוב בהרבה. כך למשל, המצב בכל הנוגע לתחלואה מחשיפה לסיבי אסבסט – ודיברנו על זה היום – או לדיאוקסינים, כתוצאה מפליטות ממפעלים בנהרייה ובמפרץ עכו, שנסגרו ואינם פעילים עוד. במפרץ חיפה מצב איכות הסביבה כיום טוב משמעותית מזה שהיה לפני 10 שנים, וזאת בעקבות יישום תקנים מחמירים להפחתת מזהמים באוויר ושיפור משמעותי באיכות הקולחים המוזרמים לקישון ועוד היד נטויה. עוד לא סיימנו, אנחנו צריכים להמשיך בכך, אבל המצב הרבה יותר טוב ממה שהיה בעבר. אגב, אמרו לי שמחר בערוץ 2 תהיה כתבה מרכזית בנושא הזה של זיהום האוויר במפרץ חיפה.

מבלי לקבוע מסמרות לעניין, ריבוי מקרי התחלואה נובע, לדעתנו, הן משיפור בבדיקות ובזיהוי, והן מפער הזמן בין החשיפה לרמות זיהום גבוהות שהיו בעבר לבין התפרצות המחלה. כיום רמות החשיפה נמוכות יותר משהיו, דבר האמור לבוא לידי ביטוי ברמות תחלואה נמוכות יותר בעוד מספר שנים.

מטבע הדברים, דרישות אלה ניתנות ליישום בפרק זמן של שנתיים, שלוש, ואינן ניתנות לביצוע מהיום למחר, הן מסיבות טכנולוגיות והן גם מטעמים של גיוס ההון הנדרש על ידי המפעלים. עם זאת, אבקש לציין כי מפעלי הקישון, לדוגמה – ואני מדבר כאן על בתי הזיקוק, חיפה כימיקלים, אולפינים, דשנים, גדות – השקיעו מאז שנת 2000 כ-100 מיליון דולר בהפחתת הפליטות לסביבה עקב דרישות המשרד שבראשו אני עומד.

בהיבט התכנוני, אנשי המקצוע של המשרד מונחים לנקוט במדיניות של הפחתת חשיפת האוכלוסייה למפגעים ולסיכונים. במקרים רבים לא מקודמות פעילויות, שיש בהן סיכון גבוה והחושפות אוכלוסיות לסיכונים נוספים.

בנוגע למפגעים ממפעלי רמת חובב, משרדי פועל באופן עקבי ומחמיר לשיפור המצב, זאת על ידי הפסקת הזרמה של שפכים שזרמו בעבר לנחל, קביעת דרישות מחמירות לטיפול בזרמים השונים של השפכים התעשייתיים וכן הצבת דרישות עדכניות למניעת פליטות אקראיות ממערכת צנרת ומתקני ייצור. כיום מושקעים 300 מיליון ש"ח בהקטנת פליטות האוויר ועוד כ-300 מיליון ש"ח בשיפור הטיפול בשפכים, וזאת כחלק מתוכנית כוללת להשקעה של למעלה ממיליארד ש"ח בחמש השנים הקרובות באזור התעשייה רמת חובב, לפי דרישות המשרד, וזה כידוע גם ישפיע על הקמת עיר הבה"דים ועל תושבי באר שבע והסביבה. הממצאים החמורים בדוח הצדק הסביבתי לגבי אוכלוסיית הדרום, בעיקר האוכלוסייה הבדואית, נובעים ברובם המכריע, לפי האמור בדוח, מסיבות לא סביבתיות, ומשקפים בחלקם נורמות התנהגות, כגון: אחוזי עישון גבוהים, נישואי קרובים ועוד.

עם זאת, הדוח מצביע על הרמה הירודה של תשתיות סביבתיות במרחב האוכלוסייה הבדואית בנגב. אני מבקש להתייחס לשתי סוגיות. הסוגיה הראשונה היא היעדר אספקת תשתיות, והשנייה התייחסות לקיום התיישבות בלתי מוכרת בעת הדיון בתוכניות פיתוח במוסדות התכנון:

בהתאם להחלטות הממשלה, תוכר התיישבות בדואית בנגב ב-14 מקבצים, שבעה קיימים ושבעה אושרו, אך טרם הוקמו. עמדת המשרד היא שיש להקים בפועל תשתיות לטיפול בשפכים ובפסולת עבור היישובים המאושרים. הממשלה טרם הקציבה בפועל את התקציבים הדרושים לכך, ואני מקווה שהדבר יתרחש בקרוב. אגב, זה נוגע גם במידה רבה לשר התשתיות, שיושב כאן אתנו.

במסגרת מתן הנחיות להכנת תסקירי השפעה על הסביבה, המשרד דורש התייחסות לכל האוכלוסיות העלולות להיות מושפעות על ידי הצעת הפיתוח; נדרשת התייחסות לשימושי קרקע בפועל, ולא רק לייעודי קרקע על פי תוכניות מאושרות. כמו כן נדרשים אמצעים למניעת פגיעה או סיכון לכל האוכלוסיות העלולות להיות חשופות. דוגמאות רלוונטיות בדרום הארץ הן התסקיר למחצבת פוספטים והתסקיר לתחנת הכוח המוצעת ברמת חובב.

ראוי גם להזכיר, כי המשרד להגנת הסביבה מקדם את יישום החלטת הממשלה לפיתוח בר-קיימא, באמצעות הכנת אסטרטגיה בכל משרד ממשלתית. דוח מספר 2, הכולל דיווחים של כל המשרדים, יוגש על ידי בקרוב לממשלה. בכל שנה המשרד מעסיק יועצים, כדי לעזור למשרדים להכין את האסטרטגיות וללוות את יישומן. השנה בכוונתנו לפעול לקידום האסטרטגיות במשרדי הבריאות והחינוך.

בהקשר של הפעילות להסדרת הטיפול בפסולת, אני מבקש להזכיר כי משרדי הביא במהלך העשור האחרון לסגירה של למעלה מ-70 מזבלות גדולות ברחבי הארץ, פתיחת מטמנות מודרניות חדשות וקידום המחזור. כיום הסיכון העיקרי ממזבלות אלה הוא בעיקר זיהום מי תהום. לשם כך נדרש תקציב גדול לאטימתן ושיקומן, שאינו מצוי כיום בהישג ידו של המשרד. במקביל פעל גם המשרד לשדרוגם של עשרות מתקני טיהור שפכים, באופן המפחית משמעותית סכנת הפצת פתוגנים ומטרדי ריח, וכמו כן בהובלת המשרד נקבע תקן חדש ומחמיר לקולחים, כך שיתאפשר בהם שימוש ללא מגבלות בהשקיית גידולים.

אני מוכרח להגיד, שיש לנו דרך ארוכה בנושא פסולת בנייה. אנחנו במצב קשה מאוד בנושא הזה. למעלה מ-70% מפסולת הבנייה לא מושלכת למקומות המיועדים לכך, וזה דבר שמטריד אותנו. אני גם מברך את משרד התשתיות. אני מוכרח להגיד, שהשבה למי קולחים זה מפעל בלתי רגיל. לפי דעתי, מדינת ישראל עשתה פה מבצע אדיר. אני מאוד מקווה ש-8% הנותרים שעדיין לא עשינו בתקופתך, אדוני, השר, גם יהיו בסדר. אני סומך עליך.

שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:

כל עוד אתה – – –

השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:

זה בטוח.

שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:

אני עובד אצלך, מה קרה?

השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:

הוועדה הבין-משרדית לרישוי חומרי הדברה ותברואה בראשות משרדי אף החליטה לאחרונה להטיל מגבלות משמעותיות על שיווק חומרי הדברה, המכילים זרחניים אורגניים עקב פגיעתם הרעה בעוברים וילודים. לצעד זה יש משמעות חברתית מובהקת, משום שהאוכלוסיות החלשות נפגעות יותר ממטרדי חרקים, זוחלים ומעופפים ומשתמשות יותר בחומרי הדברה.

דוגמה אחרונה לאי צדק משמעותי היא הטבות הניתנות למשתמשי הרכב הפרטי לנסיעה לעבודה. עומס תנועת כלי הרכב גורם למפגעי זיהום אוויר ורעש במיוחד במרכזי הערים, והסובלים הישירים הם תושבי הערים עצמם. אני סבור, כי יש לתמוך ולשפר את מערכות התחבורה הציבורית ולהפסיק את כל הסובסידיות וההטבות הניתנות בשכר העובדים באמצעות הרכב.

אני שותף להצעת רשות המסים להעלאת שווי השימוש ברכב הצמוד ממניעים סביבתיים. זו היא דוגמה לסבסוד לא נכון מבחינה חברתית וסביבתית. משרדי גם תומך בפרמיות שנקבעו על ידי הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, שמטרתן לעודד ייצור אנרגיה ממקור נקי, מתחדש וחלופי לדלקים, כמו פחם ומזוט.

לסיכום, משרדי ער להכרח שבראייה סביבתית חברתית כוללת, ומכוח זה אף הוביל לקבלת החלטת ממשלה המחייבת מדיניות של פיתוח בר קיימא. כפועל יוצא ממדיניות זו, הובלנו גם את קידומו של פארק איילון בלב מטרופולין גוש דן הצפוף ביותר במדינה. לאחרונה אף הצלחנו בשיתוף פעולה של מספר משרדי ממשלה והנהלת קרן ברכה לייעל תקציב של 100 מיליון ש"ח לטובת הקמתו ותפעולו של הפארק במשך חמש שנים. התקציב האמור עתיד להיות מועבר לחברה ממשלתית, שהוקמו לצורך כך, ובה חברים לא רק משרדי הממשלה, אלא גם ראשי הרשויות הסובבות את הפארק, מדענים ונציגי ארגונים ירוקים.

חבר הכנסת חנין, על מנת להגיע לצדק סביבתי נכון יותר לכלל אוכלוסיית מדינת ישראל, יש להמשיך בדרך זו ולשפר את איכות החיים בערים. חיים טובים ובריאים בערים עם פארקים וחופים פתוחים ומתוחזקים, איכות אוויר נאותה, מניעת מפגעי רעש ואספקת תחבורה ציבורית נוחה, יעילה ונקייה, הם המחויבות שלנו וגם החזון שלנו לציבור הישראלי.

בסיום דבריי אני מציע להעביר את הנושא להמשך דיון בוועדה. זה לא דיון אחד, ולדעתי זה נושא מתמשך. זו הצעתי.

היו"ר יצחק זיו:

לאיזו ועדה?

השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:

ועדת הפנים ואיכות הסביבה.

דב חנין (חד"ש):

אני חושב שלוועדת הכנסת, כי יש בזה גם ועדת העבודה והרווחה.

השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:

בסדר. קיימת אפשרות לעשות ועדה משותפת לעבודה ורווחה ופנים ואיכות הסביבה וועדת הכלכלה.

דב חנין (חד"ש):

כן.

היו"ר יצחק זיו:

ועדת הכנסת תחליט את זה.

השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:

כן. להעביר את זה לדיון בוועדת הכנסת.

היו"ר יצחק זיו:

אנחנו נעבור להצבעה. זה לא עובד.

שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:

תעשה זאת ידני.

היו"ר יצחק זיו:

בעד – זה לוועדת הכנסת.

שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:

תספרו את היד שלי, כי אני לא יכול להצביע פה – יכניסו אותי לבית-סוהר. אני יושב שם.

הצבעה מס' 24

בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר יצחק זיו:

בעד – 6 פלוס שני השרים.

שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:

תוסיף גם אותי.

היו"ר יצחק זיו:

ההצעה תעבור לוועדת הכנסת, והיא תחליט לאיזו ועדה להעביר את זה.

השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:

מאה אחוז.